חשיפה לאדי פלסטיק בעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חשיפה לאדי פלסטיק בעבודה: .1 לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי לתובע נגרמה פגיעה בעבודה על פי סעיף 79לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995(להלן החוק). .2 העובדות נקבעו על ידי בהחלטה מיום 13.7.97והן: א. התובע, יליד 68', עבד החל משנת 1989במוסד ד"ר סובארו כצבעי רכב וכמלחים פגושי פלסטיק למכוניות. בשנת 92' הפסיק התובע לעבוד כצבעי רכב למשך תקופה של שנה וחצי ועסק במסירת רכבים חדשים, ובשנת 94' חזר לעבוד בצביעה. ב. לצורך עבודת הצביעה עבד התובע בחדר צבע והשתמש בפיסטולט, וכן עבד בחדר ייבוש. התובע השתמש בצבעי טמבור לרכב כמו סטנדוקס. ג. במהלך יום עבודה עבד התובע במגע עם צבע בין 3ל - 4שעות מתוך 8 שעות עבודה. בעת הצביעה השתמש התובע במסיכת מגן לפנים. ד. במהלך שנת 1995החל התובע סובל מבעיות נשימה קשות ומהתקפי אסטמה. ה. ד"ר האגר, רופא תעסוקתי, קבע ביום 12.12.95כי לאור מצב בריאותו של התובע הוא אינו מסוגל להמשיך בעבודתו ולא בכל עבודה חלופית הדורשת מגע עם צבע ומרכיביו ולכל עבודה הכרוכה בחשיפה לאדי פלסטיק. ו. בשל מצבו הבריאותי קיבל התובע אישורי מחלה למשך שבעה חודשים לערך ובסופו של דבר נאלץ לעזוב את עבודתו בהתאם להוראת הרופא התעסוקתי. ז. לפני עבודתו בד"ר סובארו עסק התובע בספורט. התובע עישן חצי קופסת סיגריות ליום עד שהחל להרגיש בבעיות הנשימה. .3 העובדות היו למעשה מוסכמות על ידי הצדדים, ולצורך קביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין עבודת התובע לבין מחלתו, מונה כמומחה רפואי, ד"ר ליאו ג'רסי. למומחה הרפואי הופנו השאלות הבאות: א. מהי מחלתו של התובע? ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל? ג. אם התשובה לשאלה ב' היא היא חיובית - האם מחלתו של התובע היא תוצאה של אירועים זעירים - באופן שכל נשימה ונשימה גרמה לנזק זעיר ובלתי מוחשי אצל התובע, שאפשר לייחסו לזמן מסויים, ובמצטבר נגרמה מחלתו? ד. אם התשובה לשאלה הקודמת היא שלילית, האם המצב הקיים הוא תוצאה של תהליך תחלואי ממושך? ה. אם התשובה לשאלה ב' היא חיובית - האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה? .4 בחוות דעתו מיום 14.8.97קבע המומחה הרפואי כי תיאור העובדות כמופיע בהחלטת בית הדין מצביע על האפשרות של קשר סיבתי בין מחלת דרכי הנשימה לעבודתו, וכי תנאי העבודה מצטיירים כגורם מכריע להתהוות המחלה. .5 המומחה תמך את קביעתו בעובדות הבאות: א. אין כל עדות שהמבוטח סבל מהפרעות הסימפונות בעבר (פרט לרישום בודד בגיל שנה הפרעת נשימה בגלל מום הלב מלידה). ב. הפרעותיו בדרכי הנשימה החלו שנים אחדות אחרי חשיפה לתרכובות כימיות הידועות כאלימות לגבי דרכי הנשימה: ממיסים ותוספות של צבעים. ג. תנאי העבודה בצביעת מכוניות בחדר מיוחד ובייבוש מוכרים היטב בתנאי בעלי סיכון גבוה לגרימת מחלות דרכי הנשימה. ד. הטכניקה של הצביעה - ריסוס בפיסטולות (אפילו תוך שימוש במסכה), הינה שיטת צביעה הידועה לשמצה בגלל הפיזור הרב של גזים ואדים של ממיסים, תוספות וצבעים בצורה נוחה מאחד לחדירה מסיבית לדרכי הנשימה גם תוך שימוש במסכה כאמור. ה. הכימיקלים עצמם, הממיסים החיוניים למיהול כל צבע, תוספות שונות כגון אפוקסי, הם חומריםמגרים ואלרגנים מובהקים של דרכי הנשימה. ו. אחרון אחרון מהות המחלה - תהיה זאת אסטתמה או ריגוש יתר של דרכי הנשימה - (hyperactivity of air way) התפתחותה הפרוגרסיבית עד לאי יכולת להימצא במקום העבודה הופעתה לראשונה בגיל מבוגר ללא שום עדות של אלרגיה בעבר, מסיימים את מעגל ההוכחות שמדובר במחלת דרכי הנשימה על רקע תעסוקתי. .6 למומחה הרפואי נשלחו שאלות הבהרה על ידי הנתבע כדלקמן: א. אילו בדיקות ניתן לערוך כדי לקבוע רגישות לחומרים כימיים? ב. האם נערכו בדיקות כאלה לתובע? ג. מה היו תוצאות הבדיקה? מה משמעותן? ד. מה המשמעות של מבחן מטכולין? ה. מה המשמעות של תבחיני עור שהראו רגישות עורית לקרדית אבק הבית, פריחת עץ הזית, דגנים ועובש? ו. מה המשמעות של העדר תגובה, מיידית או מאוחרת לחשיפה לצבעים פלסטיים, פילר, פרימר פלסטי וטינר? (מבחנים שנערכו ע"י ד"ר קויתי, מנהל היחידה האלרגית בביה"ח איכילוב בת"א). .7 המומחה הרפואי השיב על כל השאלות בצורה מפורטת בחוות דעתו מיום 1.2.98, ולא שינה את עמדתו. .8 בסיכומיה טענה ב"כ הנתבע רבות למשמעות הלשונית של המילה "האפשרות" של קשר סיבתי הנזכרת בתשובתו של המומחה הרפואי לשאלה ב'. אך לסיכום קובע המומחה הרפואי באופן גורף וכולל: "תשובות ליתר השאלות כלולות בתשובה לשאלה ב'. ניתן עוד לחזור ולומר שתנאי העבודה מצטיירים כגורם מכריע להתהוות המחלה". בסיכום אומר המומחה: "קיימת סבירות גבוהה כי מדובר במחלת דרכי הנשימה מתעסוקה - אסטמה מקצועית". (ההדגשה לא במקור). .9 בית הדין הארצי מצא דרך להכיר במחלת אסטמה כ"תאונת עבודה" באמצעות תורת המיקרוטראומה, בדב"ע מח/11- 0המוסד לביטוח לאומי נ' חליבה פד"ע יט' עמ' 379, שם עבד המבוטח כחרט, ובאוויר סביבו היו חלקיקי מתכת, גזים וחומרים כימיים. בית הדין אמר (בע' 381) כלהלן: "(המומחים הרפואים) דיברו על 'פגיעות זעירות', האם למיקרוטראומה התכוונו? עיון בחוות הדעת של שני המומחים מלמד כי התשובה לשאלה היא חיובית. התנאים הסביבתיים במקום העבודה גרמו להיותו של העובד בלתי מסוגל לעבודה. הפגיעה בדרכי הנשימה נגרמה אט - אט - כדרכה של מיקרוטראומה - על ידי הצטברות של אין ספור פגיעות זעירות שחזרו ונשנו, ושכל אחת מהן גרמה לנזק מזערי. כל אימת שהעובד נשם לריאותיו את האוויר הרווי יסודות מזיקים (גזים, אדים, חלקיקי מתכת) נגרמה לו פגיעה 'מיקרו'. התיאור שנתנו שני המומחים הרפואיים אודות ההתהוות ההדרגתית של המחלה, עולה בקנה אחת עם מושגי היסוד המקובלים בתורת המיקרוטראומה". על הלכה זו חזר כב' בית הדין הארצי גם בדיון נב/209-0 ג'יוסי טאהר שאכר פד"ע כו' עמ' .210 .10כבר נקבע איפוא לעיל כי כל נשימה ונשימה היא בגדר אירוע זעיר הניתן לאיתור והפרדה. בחוות דעתו קובע המומחה הרפואי כי התיאור המפורט של עבודת התובע בסעיפים א', ב', ג' של החלטת בית הדין מצביע על האפשרות של קשר סיבתי בין מחלת דרכי הנשימה לבין עבודתו. שאלה ג' מתייחסת לנזקים זעירים שנגרמו בכל נשימה ונשימה. מאחר שבאופן גורף קובע המומחה הרפואי כי יש קשר סיבתי בסבירות גבוהה בין מחלת דרכי הנשימה לבין תנאי עבודתו של התובע כמפורט בהחלטה, אני קבועת כי הוכח שלתובע נגרמו פגיעות זעירות בעבודתו, ועל כן נגרמה לו "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק. התביעה - מתקבלת. הנתבע ישלם לתובע סך 000, 3ש"ח + מע"מ כהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד וזאאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.חשיפה לחומרים מסוכנים