יחסי עובד מעביד בעסק משותף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא יחסי עובד מעביד בעסק משותף: .1 לפנינו תביעה לחייב הנתבע לשלם לתובע סכום של -.000, 30ש"ח שכר עבודה, זאת בגין יחסי עובד ומעביד שהתקיימו לגירסת התובע, בתקופה 3/9/95 - .2/96 .2 בכתב ההגנה הוכחשו טענות התובע. לטענת ב"כ הנתבע לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, אלא התובע סייע לנתבע בהקמת עסק משותף, כאשר הנתבע משקיע את כספו והתובע משקיע כישוריו וקשריו על מנת שיופקו מהעסק רווחים, ומהרווחים יהנו שני הצדדים. .3 להלן העובדות הנוגעות לענין העולות מחומר הראיות וכפי שהוסכמו בפני כב' הרשמת שפר (תוארה אז): א. הצדדים הינם בעלי מניות בחברת כץ י.א.ן & קומפני בע"מ. לנתבע יש 999 מניות רגילות ועוד 5מניות הנהלה, לתובע יש מניה רגילה אחת. ב. היחסים בין הצדדים (מכל סוג) התנתקו בחודש .2/96 ג. הנתבע נתן לתובע סך -.000, 3ש"ח לפחות (לגרסת הנתבע נתן -. 4.000ש"ח לכיסוי הוצאות). ד. התובע חתם על מספר הסכמים כמזמין (ההסכמים פורטו בסעיף 6לת/1, כמו כן ההסכמים צורפו לתצהיר). ה. לגירסת התובע סוכם עמו שיקבל -.000, 4ש"ח לחודש אך פרט לסכום של -.000, 2ש"ח לא קיבל כל תמורה. ו. מטרת ההתקשרות היתה לשם הקמת מסעדה ואולם מסיבות. ז. הנתבע הינו עולה חדש, אינו שולט בשפה העברית ואינו בקי בנהלי העסקים בארץ. .3 לגירסת ב"כ התובע בסיכומיו, בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד לפי כל המבחנים שנסקרו על ידו. ב"כ התובע שולל הגירסה כי היה מדובר בשותפות, אין כל בסיס לטענה הזאת. לטענת ב"כ התובע, גירסת התובע לא הופרכה בניגוד לגירסת הנתבע שהיתה בלתי אמינה ומבולבלת, כן מתייחס לתצהיר החתום ע"י הנתבע וזה התכחש לחתימתו. הנתבע לא הבהיר מדוע השותף היה צריך לשלם לתובע את הוצאותיו, כמו כן התחמק מהשאלה, אם היה שותף ל % 30מהרווחים מדוע נרשם כבעל מניה אחת. .4 מנגד טען ב"כ הנתבע כי לא התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד. היוזמה להקמת המסעדה היתה של התובע, אם כי העסק היה צריך להיות ממומן מכספי הנתבע, עד לתקרה מסוימת. מטרת העסקה היתה הפקת רווח לטווח ארוך. ב"כ הנתבע מפנה למסמכי הקמת החברה, ולהסכמים שעשה התובע. לגירסת ב"כ הנתבע אין להתייחס לעדות העד אנטולי פרזר, הואיל, ומדובר בעדות שמיעה, הוא אישר שלא מכיר את הנתבע ואין לו שום קשר איתו, כן מפנה לעדות העד כדלהלן: "אני נשאל אם שאלתי אותו מה תפקידו ובמה הוא עובד, אם הוא עובד או שותף ואני משיב שהוא אמר לי שהוא יהיה כאילו מנהל במסעדה, בעוד חודשיים עד שנקבל את האישורים מהעירייה ומהזמן הזה הוא מנהל במסעדה כאשר תהיה הוא יהיה כאילו בעל הבית, האולם זה שלו וכל העבודה באולם שלו. אני מבקש להסביר מה זה אולם ואני משיב שזה אולם שמחות, בשביל לעבוד באולם שמחות צריך להיות אדם מקצועי, אני קורא לזה מלצר ראשי." ב"כ הנתבע מתייחס גם לפן המשפטי, ולגירסתו לפי המבחנים המקובלים לא נוצרו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד. .5 א. העידו בפנינו התובע עד נוסף מטעמו, וכן הנתבע, אשר נחקרו על תצהירים, כמו כן הוגשו מסמכים שונים בצרוף לתצהירים, ובלעדיהם. ב. בסעיפים 4, 5לתצהירו, ציין התובע, כי התקיימו בינו לבין הנתבע יחסי עובד ומעביד ולהלן ציטוטים מהתצהירים: "... כל העבודות שבצעתי לנתבע, היו בפקוחו ו/או בהנחייתו ו/או תחת מרותו הבלעדיים של הנתבע" "הנתבע לא שלט היטב בשפה העברית ולכן לבקשתו התקשרתי בשמו בכמה חוזים על מנת לבצע את הפרוייקטים השונים שהנתבע הטיל עלי במסגרת עבודתי אצלו" ג. מנגד, הכחיש הנתבע בתצהירו כי התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, ולגרסתו, התנהלו ביניהם יחסי שותפות. ד. המסמכים שצורפו לתצהירו של התובע אינם תומכים בגירסת התובע כנ"ל (במסמכים מופיע התובע כצד לעסקה ולא כצד הפועל בשם מישהו - ראה לדוגמא נספח א' לת/ 1(הסכם שכירות), נספחים ב' ו-ג' לת/ 1(הסכם תכנון), נספחים ה, ה 1לת/ 1(הסכם מזוג אויר) וכד'. ה. בסעיף 5לתצהירו (כפי שצוטט לעיל), נותן התובע הסבר לסיבה לפיה התקשר בשמו של הנתבע בחוזים, לעומת זאת בחקירה הנגדית, נתן הסבר שונה לחתימתו, לצרכי נוחות, להלן תשובתו: "ואני מתבקש להסביר את פשר שמי ואני משיב שכשהתחלנו לעשות את העסק והוא לא יודע עברית ובכל המקומות גם בעירייה וגם עם המהנדסים ושאלו אותי מה אני ומה תפקידי ואמרתי להם שאני אהיה מלצר ראשי ואז אמרו לי תרשום את שמך וכל המהנדסים רשמו את שמי. אני נשאל אם רשמתי את שמי בתור צד, אם הבנתי את המשמעות, אני משיב שלא הבנתי כשהכנסתי את שמי למסמך הזה מה התוצאה של הכנסת השם. אתה מפנה אותי להסכם השכירות שצורף לתצהיר הנתבע, ושם אני צד להסכם אני מתבקש להסביר, כשישבנו בחברה הזאת ואני תירגמתי לנתבע וכשהגיע הזמן לחתום כל חברת תומר הוא אמר לאנטולי תחתום אתה וגם לי הוא אמר לחתום ואנטולי ענה לו למה הוא רושם אותי בהסכם כי אין לו זכויות והוא בעל תומר אמר שהוא לא מסכים שאנטולי יחתום לבד ואנטולי ביקש ממני לחתום גם כדי לא להפסיד את החוזה. זה נכון שבכל החוזים שחתמתי זה ההסבר. אני לא זוכר אם חתמתי על ערבות בבנק." בהתחשב בעובדה שאותם צדדים להסכמים לא הופיעו לעדות בבית הדין כדי לתמוך בגירסת התובע בעדותו בבית הדין, הרי שוני הגירסאות פוגם במהימנות הגרסה הראשונה. ו. בסיכומיו עושה ב"כ התובע שימוש במבחן הפקוח (ראה סעיף 14לסיכומיו). למרות שמבחן זה איבד מחשיבותו בהתאם להלכה הפסוקה, הרי ישומו בנסיבות תיק זה מוביל למסקנה הפוכה, דהיינו, שהתובע לא היה נתון לפיקוחו של הנתבע, כך לפחות ניתן ללמוד מהמסמכים השונים שהוצגו. על חוסר שליטתו של הנתבע בשפה העברית ואי התמצאות הנתבע בנבכי נהול עסקים בארץ (ניתן ללמוד מסעיף 5לת/1, וכן עמוד 8למעלה "הוא אמר לי שיש לו כסף אבל הוא לא יודע מה לעשות עם זה, אני הצעתי לו לפתוח מסעדה". ז. בסיכומיו התייחס ב"כ התובע למבחן ההשתלבות, לנו יש ספיקות אם בכלל ניתן לעשות שימוש במבחן זה הואיל ולצורך קיומו יש צורך בקיום "מפעל", בעניננו לא היה מפעל, אלא מדובר בהקמת מסעדה. אף אם היה מקום לראות המסעדה בהתהוות, כמפעל, גם אז המסמכים עליהם חתם התובע כצד המתחייב בעסקה שוללים קיומם של יחסי עובד ומעביד. כפי שציינו, ההסברים שנתנו ע"י התובע לא שיכנעו אותנו במידה כזאת שיש בה כדי להרים את הנטל המוטל על נותן ההסברים. ח. מטעם התובע העיד מר אנטולי פריגר, עד זה לא יכל לסייע לתובע בנסיבות הענין, הואיל ולא היה לו כל קשר להקמת המסעדה, לא ראה את החוזים וכד' (עמוד 14שורה 13), מרבית העובדות שהוא מתייחס אליהן הוא ניזון מהתובע (ראה סעיפים 8,9,10,11,15,16, 17לת/2). אם ב"כ התובע מסתמך על קטע זה או אחר בעדותו של עד זה הרי לא ניתן להתעלם מהדברים שנאמרו על ידו בחקירה חוזרת, לצרכי נוחות יצוטטו הדברים כדלהלן: "אני נשאל אם שאלתי אותו מה תפקידו ובמה הוא עובד, אם הוא עובד או שותף ואני משיב שהוא אמר לי שהוא יהיה כאילו מנהל במסעדה, בעוד חודשיים עד שנקבל את האישורים מהעיריה ומהזמן הזה הוא מנהל, במסעדה כאשר תהיה הוא יהיה כאילו בעל הבית, האולם זה שלו וכל העבודה באולם שלו. אני מתבקש להסביר מה זה אולם ואני משיב שזה אולם שמחות, בשביל לעבוד באולם שמחות צריך להיות אדם מקצועי, אני קורא לזה מלצר ראשי." ט. (1) ב"כ התובע מתייחס בסיכומיו לעובדה כי בהקמת החברה ניתנה לתובע מניה רגילה אחת, לעומת 999מניות רגילות ומניות נהול שנטל הנתבע, וזאת לצורך הקמת החברה בלבד. אם אכן מעמדו של התובע היה "סטטיסט" בחברה, הרי היה מקום ליותר מההסברים שנתנו ע"י התובע לענין חתימתו על המסמכים השונים, והתחייבותו בהם. משום מה חתימות התובע על המסמכים סותרים את מעמדו. (2) לענין זה תשומת הלב לתקנון החברה בו נקבע הקוורום לנהול מסמכי החברה (שניים ויותר) והחותמים על התקנון הנם התובע והנתבע (התקנון צורף לסיכומי ב"כ הנתבע). (3) כשנשאל התובע כיצד זה נרשם כבעל מניות בחברה (אין חולק שגם מי שמחזיק מניה אחת נחשב כבעל מניות) תשובתו, רו"ח בקש ממנו ולחתום והוא חתם (ראה עמ' 8), שוב, רו"ח לא הובא לעדות כדי לחזק גרסת התובע כאמור, וההסבר שניתן אין בו כדי להרים הנטל הטוען להסבר. (4) החברה הוקמה ב- 3/3/95(ראה נספח לנ/1) בעוד שמרבית ההתחייבויות הקשורות להקמת המסעדה נעשה לאחר מועד זה, אם אכן לתובע לא היה כל מעמד בחברה לא היה מקום שחתימתו תתנוסס על מיסמכים שונים. על כל פנים די בחתימתו, כאמור, כדי לשלול הגירסה לגבי תפקידו ומעמדו, והטוען אחרת עליו הראיה, לענין זה התובע לא הרים הנטל המוטל עליו. י. בסעיפים הקודמים התייחסנו להסברים שנתנו ע"י התובע לחתימתו על המסמכים. הסברים אלה מקומם הסביר היה בחקירה הראשית, ולא שיתבררו בחקירה הנגדית דבר הפוגם במשקל ההסברים, מה גם ואותם עדים לא הובאו להעיד לחיזוק אותם הסברים. ט. בהתייחס לאמור לעיל מסקנתינו שהתובע לא הרים הנטל המוטל עליו להוכיח שבינו לבין הנתבע יחסי עובד ומעביד. בקובעינו זאת איננו מתיימרים לפסוק מה סוג היחסים שהיו בין הצדדים הואיל ובכך הננו חורגים מהסמכות שהוקנתה לנו בדין. נוסיף, שלפי עניות דעתינו הנסתר בתיק זה עולה על הנגלה, אך אנו פוסקים לפי הראיות שהוצגו בלבד. בנסיבות הענין על התובע לשלם לנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של -.000, 5ש"ח בתוספת מע"מ סכום שיישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.יחסי עובד מעביד