ייחוס נכות לעבר רפואי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ייחוס נכות לעבר רפואי: .1 המערער נפגע בגבו ביום 1/9/96והמשיב הכיר בארוע זה כתאונת עבודה. המערער ביקש לקבוע את נכותו כתוצאה מהתאונה וועדה רפואית בדרג ראשון קבעה, לאחר קביעות בדבר נכות זמנית, כי נותרו לו % 10נכות יציבה מיום .1/2/98 על החלטה זו הגישו שני הצדדים ערר. ביום 11/3/98התכנסה ועדה רפואית לעררים לדון בעררים אשר הוגשו, קיבלה את ערר המל"ל ודחתה את ערר הנפגע תוך שהיא קובעת כי למערער אמנם % 10נכות בהתאם לפריט ליקוי 37(7)(א) אלא שאת אותה נכות יש לייחס, במלואה, לעברו של המערער כך שבגין התאונה נקבוע לו % 0נכות יציבה מיום .1/2/98 .2 להלן עיקר טענות ב"כ המערער בתמצית: א) הועדה התייחסה רק לערר המל"ל ולא דנה בערר הנפגע ולא ציינה כי קיים כזה בפניה. ב) הועדה לא התייחסה לממצא של אבן בדרכי השתן למרות שהיה בידיה מכתב ד"ר אשל לענין זה. ג) הועדה טעתה בכך שקבעה מצב קודם בגין תלונות על כאבי גב בלבד. אין עדות לפריצת דיסק מלפני התאונה ולכן יש לייחס אותה לתאונה. .3 להלן עיקר טענות ב"כ המשיב בתמצית: א) קיום של ממצא בדבר פריצת דיסק הוא כלשעצמו אינו מעניק אחוזי נכות והמבחן הוא תפקודי. ב) לא ברור מה הקשר בין האבחנה בדרכי השתן נשוא מכתב ד"ר אשל לבין התאונה ולא נטען מאומה בהקשר זה בכתב הערר. בנוסף, הועדה דוחה כל קשר בין ליקוי בדרכי השתן לבין כאבי גב. ג) הועדה ציינה כי הממצאים שנמצאו ב- m.r.iלגבי בקע הדיסק לא באו לידי ביטוי בבדיקה הקלינית ולמעשה מבחנים אובייקטיביים לא נראתה כל הגבלה בתנועות. .4א) עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מראה שהועדה רשמה מפי המערער תלונות בדבר כאבי גב תחתון ומושך רגל ימין, הגבלה בתפקוד, קושי להתכופף ולעמוד עמידה ממושכת. הועדה, שהרכבה היה נכון, והתאים לתלונות המערער, ערכה לו בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה הרפואיים. כמו כן, איזכרה ממצאי בדיקת m.r.iמיום 15/12/96של עמוד שדרה מותני. ב) בסעיף הסיכום והמסקנות נרשם כדלקמן: "בכרטיס הרפואי קיימים רשומים על כאבי גב משנת 1992וב-.8/96 הנפגע המציא מכתב כי סבל מאבן בדרכי השתן, אך ממצא זה אינו מופיע בתיקו הרפואי ברישום לנושא כאבי הגב מ- 1992וב-.8/96 נראה כי התובע סבל ממחושים בגבו התחתון גם לפני התאונה הנידונה, ולפיכך מקבלת הועדה את ערר המוסד כי לא נותרה כל נכות תפקודתית כתוצאה מהתאונה הנדונה החל ב-.1/1/98 יש לציין כי הממצאים הנראים ב- m.r.iאינם באים לידי ביטוי קליני בבדיקתו. כמו כן, ההגבלה הקלה שנראתה בתנועות הגב היתה סובייקטיבית לחלוטים ובמבחנים האובייקטיביים לא נראתה כל הגבלה בתנועות. נקבעת, איפוא, נכות צמיתה בשיעור % 10לפי סעיף 37(7)(א) אולם נכות זו קיימת היתה לפני קרות התאונה הנדונה". .5א) אשר להעדר התייחסות לעררו של הנפגע-מערער - נכונה טענת המערער לפיה בטופס הפרוטוקול של הועדה לעררים צויין כי מצויה היתה בפניה הודעת הערר מצד המל"ל ומאידך אין כל איזכור או התייחסות להודעת ערר של המערער. יחד עם זאת, עיון בהודעת הערר של המערער מראה שהטענה היחידה שנטענה בו לגופו של ענין נוגעת לממצא בדבר פריצת דיסק והגבלה בעמידה ובישיבה, והועדה לעררים, כפי שצוטט לעיל, התייחסה לעניין זה ישירות בציינה כי הממצאים הנראים ב- m.r.iאינם באים לידי ביטוי קליני בבדיקתו. משמע - גם אם לא צויין שהודעת הערר של המערער היתה בפני הועדה הרי שהיא התייחסה לטענות שמצד המערער וזכותו להשמיע טענותיו לא קופחה. ב) אשר לטענות הנסבות סביב הממצא של פריצת דיסק - צודק ב"כ המשיב בטענו כי אין בקיומו של ממצא זה, הוא כשלעצמו, כדי להביא לקביעת נכות תפקודית ועל הועדה לקבוע ממצאים של הגבלה בתנועות. לכן, אין בטענה בהקשר זה כדי להעיד על טעות משפטית של הועדה. ג) אין לקבל את טענת המערער בקשר להעדר התייחסות מצד הועדה לעניין אבנים בדרכי השתן - נתון רפואי זה נראה תלוש מכל הקשר הגם שהועדה הסבירה מדוע אינה מוצאת לנכון לייחס לו משקל. ד) יחד עם זאת, מצאתי שהועדה טעתה טעות משפטית בכך שלא ערכה כדין את חשבון העו"ש אם כי זאת לא מכח טענות המערער בהקשר זה דווקא. ראשית, לא ברור מכח איזה ממצא קבעה הועדה נכות בשיעור % 10בגין הגבלה קלה בתנועות עמוד שדרה מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א). שכן - הועדה ציינה כמצוטט לעיל כי לא נראתה כל הגבלה בתנועות במבחנים האובייקטיביים. לפיכך, יישאל על סמך מה יושם פריט ליקוי שמחייב ממצא בדבר הגבלה בתנועות. ומאידך, אם נקבע שקיימת הגבלה בתנועות, לא ברור הכיצד ועל סמך מה קבעה הועדה שיש לזקוף אותה למצב קודם, אם כל הרישומים שהיו בפניה בהקשר זה היו בדבר מיחושים מעת לעת בלבד. הלכה פסוקה היא, שלצורך עריכת חשבון עו"ש והפחתת אחוזי נכות בגין מצב קודם, שומא על הועדה להעריך את המצב הקודם במונחים של אחוזי נכות בהתאם לרשימת הליקויים וזאת בהתבסס על חומר רפואי שבפניה. לא כך פעלה הועדה בענייננו. .6נוכח האמור לעיל, אני מורה על השבת עניינו של המערער לועדה לעררים על מנת שתפעל כדלקמן: א) תסביר על סמך איזה ממצא קבעה היא % 10נכות לפי פריט ליקוי 37(7)(א) וכיצד קביעה זו מתיישבת עם הערתה שלא ראתה כל הגבלה בתנועות. ב) תסביר על סמך אילו נתונים או רישומים רפואיים מצאה היא לנכון לייחס את ההגבלה בתנועות - למצב קודם תוך שהיא עונה על השאלה האם יש לה די נתונים לקבוע שעובר לתאונה היה מקום לייחס למערער % 10נכות לפי פריט ליקוי 37(7)(א). משקיבלתי את הערעור ולו בחלקו, ולו שלא מנימוקי המערער, הינני מחליטה לחייב את המשיב לשלם למערער הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך -.000, 1ש"ח בצירוף מע"מ. .7במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30יום מיום קבלת עותק פסק הדין.רפואהנכותעבר רפואי