מה תוקפו של יפוי כוח נוטריוני שהוצא מבלי שהנוטריון קיים את החובות הקבועות בתקנות הנוטריונים? סעיף 20(א) לחוק הנוטריונים, תשל"ו - 1976 קובע כי: "יפוי-כוח כללי ויפוי-כח לביצוע עסקאות במקרקעין הטעונות רישום במרשם המקרקעין, לא יהיו בני-תוקף אלא אם ערך אותם נוטריון או אימת את החתימות שעליהם, כאמור בחוק זה ובתקנות על פיו". מהוראה זו עולה, לכאורה, כי יפוי כח לביצוע עסקאות במקרקעין שלא נערך בהתאם לתקנות הוא נעדר תוקף. יחד עם זאת, פסיקת בית המשפט העליון הותירה פתח לגישה מקלה יותר, לפיה יפוי כוח נוטריוני שנחתם ללא תעודה רפואית רק מוחזק כבטל, והנטל על הצד המבקש להכיר בתוקפו להוכיח את גמירות דעתו של מיופה הכוח בעת שחתם עליו (ראו ע"א 1395/02 לוי נ' האפוטרופוס הכללי, פ"ד נט(5) 49, 61 - 62 (2005) (להלן: "עניין לוי")), בו הותיר בית המשפט בצריך עיון אפשרות זו, לאור הפרשנות שניתנה לחובה המקבילה בהקשר של עריכת צוואות בע"א 36/88 זלוף נ' זלוף, פ"ד מ"ו(3) 144 (1992), ובע"א 4885/00 כהן נ' גזולי, פ"ד נה(5) 941 (2001)). הנטל המוטל על הטוען לתקפות יפוי הכוח לפי הגישה המקלה אינו לשכנע כי יפוי הכוח תואם את רצונו המשוער של האדם החתום אליו (קרי, שהוא היה מעוניין, לו יכל לתת דעתו לעניין, לעשות את יפוי הכוח), אלא שיפוי הכוח תואם את רצונו הממשי (הסובייקטיבי) של האדם שחתם עליו (דהיינו כי הוא שיקף את אשר רצה מיופה הכוח לעשות הלכה למעשה). פשיטא כי עמידה בנטל שכזה לא תתכן כאשר מיופה הכוח נעדר יכולת לגבש גמירות דעת במועד הקובע (ראו עניין לוי, עמוד 62).נוטריוניםייפוי כוח