קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ליקוי ראיה ילדים - ביטוח לאומי: .1התובע הינו אביה של הילדה X, ילידת יום 21/11/79 (להלן: "X"). X סובלת מליקוי ראיה חמור מלידה, בשתי העיניים, ליקוי שהחמיר במהלך השנים והיא מוגדרת כעיוורת. .2התובע הגיש לנתבע תביעה לגימלת ילד נכה, לפי תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התש"ם- 1980(שתיקראנה להלן: "התקנות"). הנתבע קבע כי לתובע זכאות לגימלה, "באופן אוטומטי", בשל עיוורונה של X וכי זכאות זו הינה בשיעור % 70מקיצבת יחיד מלאה. למעשה, אין לראות בתקנות בסיס כלשהו לקביעת הנתבע; התקנות עוסקות ב- 3סוגי ילד נכה: "ילד התלוי בעזרת הזולת" - ששיעור הקצבה בגינו משתנה בהתאם למידת תלותו, כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) לתקנה 2לתקנות, "ילד הסובל מליקוי מיוחד", אשר על פי התוספת הראשונה לתקנות הינו רק ילד הסובל מתסמונת דאון ושיעור הקיצבה בגינה נקבע בתקנה 2(א) לתקנות ו"ילד הסובל מירידה בשמיעה", ששיעור הגימלה בעדו נקבע בתקנה 3(ג) לתקנות. אולם, מהעובדה ששיעור הגימלה לתובע בגין X נקבע ל-% 70נראה כי הנתבע החליט לראות את X כאילו היא תלויה בעזרת הזולת במידה רבה ברוב שעות היממה, כאמור בתקנה 2(א) לתקנות, ולפיכך נקבעה קיצבה בסיסית בשיעור % 30ועליה הוספה תוספת בגין לימודים, אשר לאור גילה של X ובהתאם לאמור בתקנה 3(א) לתקנות היא בשיעור %40, כך שהגימלה הכוללת היא בשיעור % 70מקיצבת יחיד מלאה. כנגד החלטת הנתבע הוגשה התובענה שבפני, כשבכתב התביעה נטען כי הנתבע התעלם מהיזקקותה של X לעזרה אינטנסיבית בכל שעות היממה וכי היא זכאית לגימלה בשיעור מלא. הוראות התקנות הרלוונטיות .3תקנה 1לתקנות מגדירה, בין השאר, את ההגדרות הבאות (ההגדרות לא יובאו כלשונן אלא רק בחלקן החשוב למתן פסק הדין): "תלוי בעזרת הזולת" - מי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב שעות היממה (או מעבר לכך). "פעולות יומיום" - פעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בפעולות אלה. "ילד תלוי בעזרת הזולת" - מי שכתוצאה מליקוי תלוי בעזרת הזולת בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילו בביצוע פעולות יומיום. .4תקנה 2(א) לתקנות קובעת כתנאי מינימלי לזכאות לגימלת ילד נכה, שהילד יהיה תלוי בעזרת הזולת במידה רבה ברוב שעות היממה. תקנה 2(ב) לתקנות קובעת כי שיעור הגימלה בעד ילד התלוי בעזרת הזולת לחלוטין, בכל שעות היממה, יהיה % 80מקיצבת יחיד מלאה (טרם ההוספה בגין לימודים על פי תקנה 3(א) לתקנות). השאלה שבמחלוקת .5מהאמור לעיל עולה כי השאלה שיש לראותה כשנויה במחלוקת בין הצדדים היא האם X תלויה בעזרת הזולת לחלוטין, בכל שעות היממה, לשם ביצוע פעולות לבישה, אכילה, הגיינה אישית ורחצה, ניידות עצמית בבית והקשור בפעולות אלה, בצורה החורגת במידה ניכרת מהרגיל אצל בני גילה. כל תלות פחותה מזו - תביא לכך שייקבע שהנתבע לא היה חייב, על פי התקנות לשלם בעד X גימלה בשיעור העולה על % 70מקיצבת יחיד מלאה. .6לפיכך יש לבחון אם אכן X תלויה בעזרת הזולת לחלוטין בכל שעות היממה, לשם ביצוע הפעולות האמורות. .7בטרם סקירת הראיות, אעיר כי התרשמתי לרעה ממהימנותה של אשת התובע, אשר בעדותה ניסתה ככל יכולתה למזער את יכולותיה של X, הן מבחינה שכלית והן מבחינה גופנית, באופן שאינו מתיישב עם שאר הראיות, עד כדי ערעור מהימנותה לחלוטין. אעיר גם כי רוב המסמכים הרפואיים מתיקה של X שהוגשו כראיות (ת/ 1- 4- ות/7) עוסקים במצבה של X בעת שהיתה פעוטה המאוחר בהם הוא מחודש יולי 1983, ואין בהם כדי ללמד על תפקודה כיום. שני המסמכים האחרים (ת/ 5ו/ת-6), עוסקים במצב עוורונה בלבד, שממילא אינו שנוי במחלוקת. לבישה .8על פי עדות ד"ר מרזל, הנסמכת על נ/2, X פשטה ולבשה חולצה בעצמה. התובע העיד כי גם בעת הבדיקה אצל ד"ר מרזל נזקקה X לעזרה בהלבשה. אני נוטה לקבל בענין זה את גירסתו של ד"ר מרזל כי אם היה מבחין בכך היה רושם זאת בנ/2, אך סבורני שאיני צריך להכריע בין שתי הגירסאות, שכן ממילא, על פי גירסתו של התובע, מסוגלת X לפשוט בעצמה מכנסיים עם גומי, כך שתלותה בעזרת הזולת בענין ההלבשה - על פי גירסה זו - אינה מוחלטת. .9אמנם, על פי עדותה של אשת התובע אין X מסוגלת אף לפשוט בעצמה מכנסיים עם גומי, אלא שעדות זו אינה מקובלת עלי. גב' X עצמה העידה, בתחילת חקירתה הנגדית כי X אינה מסדרת את בגדיה כמו אדם רגיל. אם X היתה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת לצורך הלבשתה, הרי שהיו מלבישים אותה לחלוטין, ולא היתה מתעוררת הבעיה של סידור הבגדים. .10לפיכך, אני קובע כי X אינה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת לשם הלבשה. אכילה .11גם בענין האכילה לא היתה לתובע ולאשתו גירסה אחידה. התובע הסכים כי X מסוגלת להחזיק כוס מים ולשתות ממנה ואילו לדעת גב' X - X אינה מסוגלת לעשות כן. ברור כי עוורונה של X מגביל אותה בעצמאות באכילה אך אין כל הגיון בכך שתהיה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת באכילה. אף אם X סובלת בנוסף לעוורון גם מפיגור שכלי כפי שהוריה ניסו להציגנה, גם אז אין סיבה לראות אותה כתלויה לחלוטין בעזרת הזולת באכילה. .12בענין זה ראוי להוסיף כי שני ההורים אישרו כי X מסוגלת להחזיק פרי ולאכול ממנו (אם כי לדברי האם, לעתים הפרי נופל לה) וכי בטופס התביעה (נ/3) צויין שX מסוגלת לאכול לבד. .13על כן, גם בענין האכילה אני קובע שX אינה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת. הגיינה אישית ורחצה .14בתצהיריהם של התובע ושל אשתו, אין אזכור לעזרה לה נזקקת X ברחצת הפנים והידיים. על פי נ/1, בדק ד"ר מרזל את רחיצת הפנים וגילה כי X רוחצת את פניה בעצמה. (הוא המליץ על בדיקת אחות בענין רחצה מלאה, מאחר שלא היה יכול לבדוק במרפאתו את הרחצה הכללית). בעדותה של גב' X נאמר כי X אינה יכולה לשטוף את פניה לבד, אך לעומתה העיד התובע כי כאשר הברז פתוח היא יכולה לרחוץ פנים לבד ולנגב לבד. אני מעדיף את גירסאותיהם של התובע ושל ד"ר מרזל על פני גירסתה של גב' X וקובע כי X מסוגלת לרחות את פניה לבד ולנגבם לבד. .15אף אם X נזקקת לעזרת הזולת ברחצה כללית של הגוף (וכפי הנראה היא אכן נזקקת לכך), ואף אם היא זקוקה לסיוע בענין הטיפול בהפרשות, הרי שלאור מסוגלותה לרחוץ לבד את פניה ולנגבם לבד, אין לאמר שתלותה בעזרת הזולת בפעולות ההגיינה האישית והרחצה היא תלות מוחלטת. ניידות עצמית בבית .26 התובע ורעייתו מסרו כי X נתקלת ברהיטים כשהיא הולכת בבית. מכאן ניתן ללמוד כי למעשה X אינה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת בניידות בבית, שכן אם היתה תלות מוחלטת כזו, היא לא היתה נתקלת בריהוט תוך כדי הליכתה. .27 בענין הניידות מקובלת עלי עדותו של ד"ר מרזל שלפיה X הלכה בעצמה, בלא עזרה, גם במשרדי הנתבע, וכן מקובלת עלי המסקנה שאם עשתה כך במקום בלתי מוכר לה, היא יכולה לנייד עצמה בבית בלא עזרה. לסיכום .28 סקירת כל המתואר לעיל לגבי תפקודה של X בפעולות היומיום, מביא למסקנה שהוכח שX אינה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת אף לא בביצוע אחת מפעולות היומיום. קל וחומר שבבחינת תלותה הכוללת של X בעזרת הזולת לשם ביצוע פעולות יומיום, אין לקבוע כי היא "תלויה לחלוטין". .28 אשר על כן, לא מצאתי פגם בהחלטתו של הנתבע שלא לשלם לתובע בעד X גימלה בשיעור העולה על % 70מקיצבת יחיד מלאה ואני דוחה את התביעה. .29 אין צו להוצאות. .30 כל צד זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו.קטיניםביטוח לאומי