קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכה במצח - תאונת עבודה: .1לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי הפגיעה שאירעה לתובע ביום 25.7.96היא פגיעה בעבודה על פי סעיף 79לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995(להלן - החוק), וכי התובע זכאי למלוא דמי הפגיעה לפי תעודות אי הכושר שהגיש לנתבע ( 27.7.96- 30.9.96). .2העובדות נקבעו על ידי בהחלטה מיום 21.2.99והן: א. התובע הינו גגן עצמאי, ועוסק בהתקנה ותיקון של גגות. ב. ביום 25.7.96, כאשר עסק בעבודתו בהתקנת גג רעפים, נתקל במצחו בקורת עץ, וקיבל מכה. התובע נפל והחבטה זיעזעה את כל גופו וגרמה לו לכאב חזק. התובע סבל מכאב צוואר חריף, אך סבר כי זה יחלוף. ג. התובע חזר לביתו, והחל לסבול מכאבים בכתף, בחזה ובזרוע שמאל. התובע חשש מהתפתחות אירוע לב, אך ניסה למחרת ללכת לעבודה למרות הרגשת הלחץ החזק שירד מהצוואר לכיוון צד שמאל. בשל הרגשתו הרעה ביקש מחברו סמי מתתיהו, להסיעו לקופת חולים מכבי ברמת השרון. ד. במרפאת קופת החולים חשדו באירוע לב, והפנו את התובע לאישפוז במשך 48שעות בבית החולים כפר סבא. לאחר אשפוז של 48שעות לצורך השגחה - שוחרר התובע לביתו להמשך מעקב וטיפול. ה. התובע המשיך לחוש בכאבים, בחזה, בראש ובצוואר, ולכן פנה ביום 29.7.96, לאחר שיחרורו מבית החולים למרפאת קופת חולים. ביום 15.8.96הופנה התובע על ידי הרופא למכון הרנגטן לביצוע .c.tולמכון פיזיוטרפי. בחלוף הזמן גברו הכאבים והתובע טען כי מאז הפגיעה לא יכול היה לעבוד. התובע קיבל תעודות רפואיות לנפגע בעבודה ובהן תקופות אי כושר. ו. הנתבע הכיר בפגיעת התובע כפגיעה בעבודה, ואף שילם לו דמי פגיעה מיום 27.7.96עד ליום 30.9.96, אך ביום 13.7.97חזר בו מקבלת התביעה. ז. במסגרת איבחון רפואי שנערך ל תובע לצורך קבלת נכות כללית על ידי המוסד לביטוח לאומי נקבע כי יש לו % 20נכות זמנית בגין ליקויים אורטופדיים מיום .25.7.96 .3הנתבע הכחיש כי לתובע אירע אירוע תאונתי כלשהו, כמשמעותו בחוק ובפסיקה, וטוען כי הליקויים האורטפדיים אירעו על רקע מצב בריאותו הקונסטיטוציונלי. לחילופין טען הנתבע כי השפעת העבודה על הופעת הליקויים האורטופדיים היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, ולחילופי חילופין - כי אין לשלם לתובע את מלוא תקופת אי הכושר שתבע. .4בתיק זה מונה כמומחה רפואי ד"ר דוד אנגל, אורטופד, ואליו הופנו השאלות הבאות: א. מהי מחלתו של התובע? ב. האם קיים לדעתו קשר סיבתי בין האירוע בעבודה מיום 25.7.96, לבין הליקויים האורטופדיים שנמצאו אצל התובע? ג. האם יש קשר סיבתי בין פגיעתו של התובע, לבין תקופות אי הכושר שניתנו לו בתעודות הרפואיות לנפגע בעבודה, לגבי כל התקופה או חלקה? .5בחוות דעתו הרפואית מיום 26.3.99השיב המומחה הרפואי: "א. מחלתו של התובע הינה בלט דיסקים מרובים בעמוד השדרה הצוארי וכתוצאה מכך כאב צואר והקרנה ליד שמאל. נמצא בלט אחורי שמאל בדיסק 3- 2,cובלט אחורי מרכזי בדיסק 6- . 5Cהתובע סבל גם מבעיות נוספות כמו: סחרחורת, כאב ראש, הפרעות בזכרון וכאבים ודקירות בחזה. לבעיות אלה לא נמצאה סיבה. ב. להערכתי בלט הדיסקים לא נגרם בתאונות העבודה מ- .25.7.96מנגנון התאונה הוא כי בזמן ירידה מהגג נתקל התובע בראשו בקורת עץ וקיבל מכה חזקה. למחרת הוא סבל מכאב בכתף ובזרוע וכן דקירות בחזה. בקבלתו לבית החולים למחרת התאונה לא מוזכרת המכה כזמן תחילת הסימנים, ובבדיקה הגופנית אין כל ממצא של הגבלה בתנועת הצואר או פצע או נפיחות ניכרת במקום החבלה בראש. (חבלה בראש שהיא חזקה מספיק כדי לגרום בלט דיסקים בצואר היתה משאירה פצע ברור או אף שבר בגולגולת). גם בביקור הראשון אצל רופא לאחר האשפוז (ב- 29.7.96) לא נרשם כי יש כאב צואר או הגבלה בתנועות הצואר. תלונות על כאב צואר והגבלה בו מופעות לראשונה בתאריך .15.8.96 לו היו הדיסקים נפגעים ביום התאונה הייתי מצפה לכאב חזק בצואר מיד לאחריה, וממצאים ברורים בבדיקה בביה"ח יום אחרי התאונה ובבדיקה 4ימים לאחר הארוע. גם הממצא בצילום של זיז עצם עם בליטת הדיסק, מעידה שלפחות דיסק זה היה פגוע זמן רב לפני האירוע. עם זאת למרות שמחלתו האורתופדית הבסיסית (בלט הדיסקים הצואריים) לא נגרמה בתאונה אפשרי כי המכה גרמה החמרה במצבו, ולכן יכולה להיות לה אחריות לאי כושר מיד לאחריה. ג. התובע קיבל תעודות אי כושר חודש אחרי חודש במשך 15חודשים רצופים, וחודש נוסף 3חודשים אחר כך. אי הכושר הממושך הזה הוא בגלל מחלתו בצואר. כפי שציינתי, להוערכתי לא נגרמה מחלתו בתאונה. לכן איניממליץ להכיר בקשר סיבתי בין אי הכושר הנ"ל לבין התאונה. אני ממליץ להכיר בתקופת אי הכושר הראשונה שנקבעה לו (עד סוף אוגוסט 96) וזאת במנגנון של החמרה זמנית עקב המכה בראש וכאב הצואר. .6על פי בקשת ב"כ התובע הופנתה למומחה הרפואי שאלת ההבהרה הבאה: על יסוד מה קבעת בחוות דעתך כי בלט הדיסקים אצל התובע לא נגרם כתוצאה מהפגיעה ביום 25.7.96, אלא היה קיים עוד קודם לכן, והאם קיימים נתונים קליניים המוכיחים קביעתך זו? .7על כך השיב המומחה הרפואי בחוות דעתו מיום 30.6.99: "א. הסיבות להערכתי כי בלט הדיסקים לא נגרם בתאונות העבודה מ- 25.7.96הינן: מנגנון התאונה הוא כי בזמן ירידה מהגג נתקל התובע בראשו בקורת עץ וקיבל מכה חזקה. מנגנון זה אינו רגיל לגרום פריצה חריפה של דיסק צוארי. בקבלתו לבית החולים למחרת התאונה לא מוזכרת המכה כזמן תחילת הסימנים, ובבדיקה הגופנית אין כל ממצא של הגבלה בתנועת הצואר או פצע או נפיחות ניכרת במקום החבלה בראש. (חבלה בראש שהיא חזקה מספיק כדי לגרום בלט דיסקים בצואר היתה משאירה פצע ברור או אף שבר בגולגולת). גם בביקור הראשון אצל רופא לאחר האשפוז (ב- 29.7.96) לא נרשם כי יש כאב צואר או הגבלה בתנועות הצואר. תלונות על כאב צואר והגבלה בו מופיעות לראשונה בתאריך .15.8.96 לו היו הדיסקים (אחד או חלקם) נפגעים ביום התאונה הייתי מצפה לכאב חזק בצאר מיד לאחריה, וממצאים ברורים בבדיקה בביה"ח יום אחרי התאונה ובבדיקה 4ימים לאחר הארוע. הממצא בצלום של זיז עצם עם בליטת הדיסק 5- 4, cמעידה שלפחות דיסק זה היה פגוע זמן רב לפני הארוע. בצוארו של התובע נמצאו 4דיסקים בולטים. גם עובדה זו מדברת בעד מחלה קודמת מפושטת בצואר". .8חוות דעתו של המומחה הרפואי היא חד משמעית ומנומקת כדבעי. המומחה הרפואי שולל את הקשר הסיבתי שבין הפגיעה מיום 25.7.96לבין בלט הדיסקים הצוואריים, ואף נימק את קביעתו. עם זאת, קבע המומחה כי אפשרי שהמכה גרמה להחמרה במצבו של התובע ולכן יכולה להיות לה אחריות לאי כושר מיד לאחריה. המומחה אף המליץ להכיר בתקופת אי הכושר הראשונה שנקבעה לתובע (עד סוף אוגוסט 96') כהחמרה זמנית עקב המכה בראש וכאב הצואר. .9פגיעה בעבודה יכולה להיות תוצאה של גרימה, או של החמרה. כיוון שהמומחה הרפואי קבע שהמכה החמירה את מצבו של התובע, אני קובעת כי הפגיעה ביום 25.7.96היא בגדר פגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק. .10באשר לתקופת אי הכושר הראויה - יש לקבל את חוות דעתו של המומחה הרפואי ולפיכך ישולמו לתובע דמי פגיעה בגין תקופת אי הכושר עד ליום .31.8.96 התביעה - מתקבלת, בסייג האמור לגבי תקופת אי הכושר. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 2ש"ח + מע"מ, וזאת תוך 30יום ממועד קבלת פסק הדין. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.תאונת עבודה