קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה אצל שני שותפים: .1התובע הגיש תביעתו נגד הנתבעת ונגד אלברט סבן ובה טען כי עבד אצל השניים במשותף בחודש יוני 92והוא זכאי לשכר של 3000ש"ח ועוד 375ש"ח עבור נסיעות באותו חודש. .2עוד ציין התובע בכתב התביעה כי אלברט סבן מסכים לכך שהסכומים הללו מגיעים לתובע מהנתבעים במשותף. .3הנתבעת טענה בכתב ההגנה שרק אלברט סבן היה המעביד של התובע באותו חודש ועל כן התביעה צריכה להיות כנגד אלברט סבן בלבד. .4לאחר מכן ביקש התובע למחוק את אלברט סבן מהיותו נתבע בתיק זה וכך נעשה. .5בשלב ההוכחות התברר כי בתחילת שנת 1992היה שיתוף עסקי בין אלברט סבן לבין הנתבעת אשר אף ניסו להקים עסק משותף בשם "סן- פוניה" ואף רשמו חברה בשם זה אשר למעשה לא הספיקה להתחיל לפעול. השם הזה הוא שילוב בין שמה של הנתבעת לבין שם העסק של אלברט סבן, "סימפוניה". בשלב מסויים חל סכסוך בין השותפים ודרכיהם נפרדו. השאלה היא מתי נפרדו דרכי השותפים. אין מחלוקת על כך שהתובע עבד עבור העסק המשותף בחודשים ינואר - אפריל כולל .92כמו כן ברור שהוא קיבל משכורת גם עבור חודש מאי 92מכיוון שבחודש זה, לטענת הנתבעת, עדיין היה מקום לניהול חשבונות של העסק המשותף שכבר נסגר, לטענתה. לטענת התובע רק ביום 15.5.92נודע לו על כך שהעסק המשותף מפסיק לפעול והוא עבד עוד שישה שבועות בהנהלת החשבונות של העסק המשותף והיה צורך בתקופה כה גדולה של עבודה מכיוון שהיו הרבה מאד שגיעות בתנועות המחשב מהעבר. .6לגירסת התובע הוא סיים בסוף חודש יוני את תיקוני הנהלת החשבונות כך שסוף סוף ניתן היה להבין מהן הזכויות והחובות כלפי סוכנים, ספקים, לקוחות ורשויות המס השונות. כאשר ביקש את משכורתו עבור חודש יוני נענה כי משכורת זו היא באחריות בלעדית של אלברט סבן, בעוד הנתבעת הסכימה לקחת על עצמה את תשלום משכורת חודש מאי במלואה ולא יותר מכך. יצויין כי משכורותיו הקודמות של התובע שולמו על ידי הנתבעת וגם תלושי השכר הומצאו על ידה, כך שמבחינת הדיווחים, נחשב התובע כעובד של הנתבעת, אם כי בין השותפים, ברור שצריכה להיות התחשבנות לגבי שכרו של התובע. .7לגירסת אלברט סבן, אשר העיד מטעם התובע, לאחר 30.4.92העסק המשותף החזיק את התובע כעובד לצורך סיום ניהול החשבונות של העסק המשותף. העד טען כי ראה את התובע עובד גם על חשבונות הנתבעת בעצמה. העד טען שלא סוכם עד מתי יעבוד התובע בעסק המשותף מכיוון שהצדדים לא ידעו מתי יסתיימו העבודות החשבוניות הכרוכות בסגירת העסק המשותף. עוד הוסיף כי בסוף חודש יוני, התובע הודיע לו כי הסתיימה עריכת החשבונות ואף הביא תיק מלא מסמכים. לטענת העד, התובע היה צריך לקבל את משכורתו לחודש יוני בדיוק כשם שקיבל בחודשים הקודמים ובאותו מקום. .8העד דכטרמן משה, העיד מטעם התובע כי התובע עבד עד סוף חודש יוני ועשה את הסיכומים של החשבונות בין אלברט סבן לבין הנתבעת. .9לפי עדות מנהל הנתבעת, מר בר-לב, בחודש יוני התובע לא עבד באופן סדיר בחנות של הנתבעת אלא הגיע מדי פעם ומבחינתו היתה זו עבודה של התובע במסגרת העסקתו על ידי אלברט סבן. .10אין מחלוקת על כך שלאחר ה- 30.6, עבד התובע אצל אלברט סבן ואצלו בלבד. .11השאלה היא מהו המועד האחרון בו עבד עבור העסק המשותף. הנתבעת טוענת כי לכל המאוחר זהו ה- 31.5ואילו התובע טוען כי זהו ה- .12 .30.6אילו התובע היה עובד של אלברט סבן כבר מ- 1.6, לא היתה שום סיבה לכך שיכנס לחנות של הנתבעת ושתהיה לו גישה למחשב שלה והוא יעבוד שם בניהול חשבונות, כפי שאין ספק שעשה. בחודש יוני, העסק המשותף לא פעל, אלא שני השותפים כבר ניהלו בנפרד את עסקיהם, כל אחד אך ורק בחנותו, כאשר המרחק בין שתי החנויות, הוא כ- 2ק"מ. .13עצם העובדה שהתובע ביצע עבודה במחשב של הנתבעת בחודש יוני 92מלמדת על כך שעבודה זו נעשתה או עבור הנתבעת עצמה או עבור העסק המשותף, אשר קודם לכן פעל גם ואולי בעיקר מתוך חנותה של הנתבעת. לכן, העובדה שקיים מסמך, מוצג ת/12, מכתב פיטורים מטעם הנתבעת לתובע, נושא תאריך 11.5.92, אינה יכולה לשנות מהמצב המעשי, בו למרות קיומו של מכתב זה, בפועל עבד התובע עבור העסק המשותף, בהסכמת השותפים, גם לאחר אותו תאריך. בהחלט יתכן שהיתה כוונה לסיים את העסקת התובע באותו מועד אבל לאחר מכן התברר שהדבר פשוט לא ניתן מכיוון שיש צורך לסיים כהלכה את מערכת ניהול החשבונות של העסק המשותף, חשבונות אשר האדם הבקי בהם ביותר, הוא התובע ולכן לאחר מתן המכתב, חל שינוי מעשי, אשר לא זכה לביטוי במסמך בכתב. .14מכאן שיש לקבל את גירסת התובע כנכונה. זאת על סמך עדותו שלו ביחד עם עדותו של דכטרמן ועל פי המסקנה ההגיונית האמורה בסעיף 13לעיל. לכל זה יש לצרף את דבריו של מנהל הנתבעת עצמו בעדותו אשר אמר:נ"אני טוען כי העבודה הזו אינה נחוצה כלל לצרכינו אלא רק לצרכיו של אלברט. זאת מכיוון שלנו יש את מלוא התיעוד לגבי המכירות והרכישות שבוצעו בחנותנו ומסמכים אלה לא היו אצל אלברט". מכאן שגם לפי הנתבעת, ברור שבחודש יוני 92ביצע התובע בחנותה עבודה, במחשב שלה, שאיננה קשורה לעסקו של אלברט סבן אלא עוסקת בחומר של העסק המשותף, אם כי לטענתה, אך ורק לצרכיו של אלברט סבן. .15זכותו של אלברט סבן לקבל מידע מלא לגבי המכירות והרכישות שבוצעו במסגרת העסק המשותף, אבל בפועל היו בתוך חנותה של הנתבעת ותועדו רק במסגרת הנהלת החשבונות שלה, זכות זו, היא חלק מהעסק המשותף. מימושה של הזכות הוא פעולה של העסק המשותף ולא של העסק הנפרד של אלברט סבן. בדיוק כשם שהנתבעת יודעת את פרטי הרכישות והמכירות הללו, כך גם אלברט סבן, כשותף ולא כעוסק בעסק אחר, זכאי לדעת זאת וניהול תקין של השיתוף מצריך ביצוע עבודה שתביא למצב בו שני השותפים יודעים בדיוק מהו מצב המכירות והרכישות של העסק המשותף, אשר התבצעו בפועל בשתי החנויות השונות והמרוחקות שלהם. עבודה זו, היא עבודה במסגרת העסק המשותף ולא במסגרת העסקים הפרטיים והנפרדים של כל אחד מהשותפים. .16מכאן, שבעדותו של מנהל הנתבעת, יש תימוכין לטענת התובע לפיה גם בחודש יוני 92עבד במסגרת העסק המשותף. .17עוד יצויין כי מנהל הנתבעת העיד שיצחק עדן, בעל המניות העיקרי בנתבעת, נתן את הסכמתו לכך שהתובע ימצא בחודש יוני בחנות של הנתבעת ויעבוד במחשב שלה וזאת: על מנת לסיים הפירוק בצורה סדירה". כלומר, שוב אנו רואים שהנתבעת ראתה את עבודתו של התובע בחודש יוני כעבודה הנדרשת לצורך העסק המשותף ולא לצורך עסקו הנפרד של אלברט סבן. .18תוצאת הדברים היא כי התובע עבד בחודש יוני אצל הנתבעת ואלברט סבן גם יחד, כמעבידים במשותף. לכן הגשת התביעה נגד שני הנתבעים, היתה מעשה נכון ואילו מחיקת אלברט סבן מהתביעה, לא היתה מחוייבת המציאות. .19מכיוון שלא נטענה כל טענה לגבי גובה הסכום הנתבע, זכאי התובע למלוא סכום התביעה. יצויין כי על פי ספחי הצ'קים ותלושי השכר, הסכום הנתבע הינו תואם את אשר התובע קיבל בחמשת החודשים הקודמים. .20למעשה, זכאותו של התובע היא כנגד שני הנתבעים המקוריים, יחד ולחוד. אולם, מכיוון שהתובע, בכך שביקש את מחיקת אלברט סבן מהתביעה, פירק למעשה את השיתוף ואת החיוב המשותף, הרי שכנגד הנתבעת הוא זכאי לפסק דין לגבי מחצית מסכום התביעה ואילו באופן עקרוני, הוא זכאי למחצית השניה מאלברט סבן, אולם חיוב כזה לא יהיה במסגרת פסק דין זה ותביעה זו, מכיווון שאלברט סבן שוב איננו נתבע בתיק זה. הזכות העקרונית קיימת, אך איננה נכללת במסגרת פסק דין זה. .21לאחר סיום ישיבת ההוכחות, הומצא לבית הדין צילום של מסמך אשר ניתן להבין ממנו שהוא נערך לאחר אותה ישיבה ובו נקבע בין הנתבעת לבין אלברט סבן כי אלברט סבן הוא האחראי לתשלום משכורת חודש יוני 92של התובע. מסמך זה לא נערך בנוכחות התובע והתובע לא נתן הסכמתו לכך. יתרה מכך, ביום 17.1.95ניתנה החלטה בה התבקשה תגובת התובע ואכן התובע הגיב כי אין לו מושג לגבי ההסכם והוא מבקש להמשיך בתביעה נגד הנתבעת. .22מכאן שבמסגרת פסק דין זה אין יכולת ואין מקום להתחשב באותו מסמך, אלא שהנתבעת ואלברט סבן יכולים להתחשבן ביניהם, על פי מסמך זה, לאחר ביצוע פסק הדין. .23העולה מן המקובץ הוא שהתובע זכאי לקבל מהנתבעת בדיוק את מחצית הסכום הנתבע בכתב התביעה. .24לאור כל האמור לעיל, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובע את הסך ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.7.92ועד מועד התשלום בפועל. .25כמו כן, מחוייבת בזה הנתבעת לשלם לתובע הוצאות משפט בסך ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .26על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו. .27המזכירות תשלח לנתבעת ביחד עם פסק הדין גם את צילום תגובת התובע שהתקבלה בבית הדין ביום .23.2.95 .28מכיוון שיש חשיבות לפסק דין זה, גם לגבי האינטרסים הכלכליים של אלברט סבן, המזכירות תשלח עותק מפסק דין זה גם לאלברט סבן, על פי כתובתו: חנות סימפוניה, רח' הדסה 68, באר-שבע.דיני חברותשותפות