עבודה בשעות נוספות ללא תשלום

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה בשעות נוספות ללא תשלום: .1התובע טוען כי נותרה לזכותו יתרת שכר, מתקופת עבודתו אצל הנתבע בקיץ 1993, מכיוון שעבד שעות נוספות רבות ולא קיבל את הגמול עבורן. .2על פי הנספח לכתב התביעה, סכום התביעה הוא 3105ש"ח. .3חישוב זהה לאותו נספח, הוגש על ידי התובע במהלך הדיון. .4הנתבע לא טען נגד נכונות החישוב, אלא להיפך הסכים כי כל המוצגים שהוגשו לבית הדין הינם נכונים. .5עיון בכרטיסי הנוכחות מלמד על כך שלמעשה התובע תבע פחות מאשר מגיע לו. כרטיסי הנוכחות מגלים כי למעשה עבד התובע בדרך כלל, בכל יום עבודה, יום עבודה כפול, כאשר מהבוקר ועד הצהריים הוא ממלא יום עבודה מלא או קרוב לכך ואילו החל משעות אחר הצהריים ועד שעות הלילה קרוב לחצות, הוא עובד מספר רב של שעות. .6בדיקה מדגמית לגבי חודש יוני, מגלה תוצאה זו בבירור. לגבי חודש יוני, נתבע הסכום הגבוה ביותר, 1146ש"ח. מתברר כי בחודש זה קיבל התובע סכום ברוטו של 1424ש"ח עבור שכרו, על פי תלוש המשכורת מוצג ת/9, בעוד השכר המגיע לו היה 2783.63ש"ח, כך שלמעשה מגיע לתובע עבור חודש זה, סכום של 1359.63, כלומר כ- 200ש"ח יותר מאשר תבע. .7מצב זה קיים גם לגבי החודשים האחרים ונראה כי התובע קיפח את עצמו באותו דף חישוב כאשר חישב חודש עבודה לפי 208שעות במקום לפי 200שעות, הכיר בקיומה של עבודת שעות נוספות בשכר בשעור של 100% וחישב את שכרו לשעה כשכר של 10ש"ח לשעה, בעוד למעשה מתברר שהבסיס הנכון לחישוב השכר הוא 13ש"ח לשעה. .8בין הצדדים הוסכם שמשכורתו של התובע היא 2600ש"ח לחודש עבודה מלא ולמשרה של 8שעות ביום, כך שיש לחלק את הסכום של 2600ש"ח ב- 200כדי למצוא את ערכה של שעת עבודה. החלוקה ב- 200נדרשת מכיוון שבחודש עבודה יש 25ימים ובהם 8שעות עבודה בכל יום וזאת עוד לפני הפחתת שעת עבודה אחת מכל יום ו' בשבוע. מכאן ששכרו של התובע היה 13ש"ח לשעה ולכן ברור שהוא תבע פחות מאשר מגיע לו. מכיוון שכך, אין טעם וצורך לחשב במדויק את הסכומים המגיעים לתובע על פי כרטיסי הנוכחות ותלושי השכר, מכיוון שברור שמגיע לו הסכום של 3105ש"ח, אשר אותו הוא תבע ולסכום זה גם מסכים הנתבע ויש להקפיד על הכלל שאין לחייב את הנתבע ביותר מאשר נאמר בכתב התביעה. .9לנתבע היו מספר טענות הגנה, אשר דינן להדחות. טענה לגבי גרימת נזק או גניבות או התנהגות בלתי נאותה ואף בלתי חוקית, כל אלה אינן יכולות לבסס אי תשלום שכר המגיע לעובד ואף לא ניכוי משכר זה או קיזוז ממנו. בסעיף 25(א) לחוק הגנת השכר, התשי"ח - 1958נקבעה רשימה סגורה של ניכויים מותרים משכרו של העובד וכל אלה אינם מצויים בגדר אותה רשימה ועל כן, אם אכן הנתבע חושב שהוא זכאי להפחתה או לקיזוז כלשהם, הוא איננו יכול לבצע הפחתה כזו, אלא עליו לשלם את השכר במלואו ובנפרד להגיש תביעה מטעמו כנגד העובד התובע, בה יצטרך להוכיח את טענותיו. .10טענה נוספת לפי הנתבע היא כי התובע הסכים לקבל שכר קבוע. במהלך הדיון התברר כי כוונתו היא לכך שהתובע הסכים לקבל שכר שעה קבוע, כך ששכר שעת עבודה נוספת יהיה זהה לשכר שעת עבודה רגילה. הנתבע טוען כי הוא עצמו קבלן משנה אצל חברת מפעלי תובלה בע"מ וחברה זו, שיש לה כח אדיר כלפיו, מנצלת זאת כדי לקבוע עמו הסדר זהה ולפיכך אין הוא יכול לשלם לעובדיו גמול עבודה בשעות נוספות. .11הנתבע הגיש את המוצג נ/1, מכתב מטעם מפעלי תובלה בע"מ, חתום על ידי מנהל אגף מינהל ומשק, אפרים פתחי, לפיו קיים מחיר קבוע ואחיד לשעת עבודה אשר משלמת חברת מפעלי תובלה לנתבע, ללא כל שינוי וללא תוספות. .12הנתבע הסביר מצב זה בהסבר נוסף, לפיו באותו מקום בו עבד התובע, מוסך מפעלי תובלה באילת, צריך להיות חשמלאי, כמו התובע, גם ב "שעות מתות". .13מובן מאליו שאין זה הסבר נאות המצדיק קיפוח שכרו של עובד. עובד זכאי לשכרו, לרבות גמול עבודה בשעות נוספות, כל עוד הוא מעמיד עצמו לרשות מקום העבודה. מכאן ששהות התובע במוסך בהמתנה למשאיות הצריכות להגיע אליו, היא בגדר עבודה המזכה את התובע בשכר מלא, לרבות גמול עבודה בשעות נוספות. עינינו הרואות כי התובע הקדיש את לילותיו להמתנה זו, לאחר יום עבודה מלא בשעות היום ולכן הוא זכאי לשכר כולל גמול עבודה בשעות נוספות. .14גם מבחינת חברת מפעלי תובלה בע"מ, אין הדברים עומדים במבחן המציאות. לאחר שהתובע הגיש את תביעתו, הבינה אותה חברה שבמוסך באילת צריכים לעבוד שני חשמלאים, כאשר כל אחד מהם עובד 8שעות עבודה ביום והכירה בכך שהצרכים שלה הם לקיומן של שתי משרות חשמלאי במוסך באילת ומכאן הודאה בכך שעבודתו של התובע בשעות הנוספות, בזמנו, היתה נחוצה. אם חברת מפעלי תובלה לא אישרה לנתבע להעסיק אדם נוסף באילת כחשמלאי, ביחד עם התובע, אלא עשתה זאת רק לאחר שהתובע סיים את עבודתו, ברור שהיא חייבה עצמה בכך לשלם לנתבע גם את גמול העבודה בשעות הנוספות, שהרי היא זו שיצרה את המצב לפיו רק אדם אחד עובד בתפקיד זה של חשמלאי במוסך באילת, כאשר הוא נדרש לעבוד זמן עבודה כפול וזאת על פי צרכיה של אותה חברה עצמה. כל זאת מתאים למערכת היחסים שבין הנתבע לבין מפעלי תובלה בע"מ, אשר איננה מצויה במסגרת תיק זה. .15לגבי התובע, אין זה מענינו כי חברת מפעלי תובלה בע"מ הכניסה את הנתבע למצב הבלתי אפשרי שבו היא דורשת ממנו ביצוע עבודה בשעות נוספות על ידי עובד אחד, אך אינה משלמת לו את הסכומים הנדרשים כדי שיוכל לשלם לעובד זה את גמול העבודה בשעות נוספות. התובע זכאי בכל מקרה לקבל את מלוא השכר המגיע לו ואין הוא צריך להתחשב במערכת היחסים שבין הנתבע לבין מפעלי תובלה בע"מ, שהיא המזמין אצל הנתבע שהוא קבלן עצמאי. .16לפיכך, טענתו של הנתבע צריכה להיות מופנית אך ורק כלפי מפעלי תובלה בע"מ ולא כלפי התובע. הנתבע חייב, על פי הדין, לשלם לעובדיו שכר הכולל את גמול העבודה בשעות נוספות ואין הוא יכול שלא למלא חובתו זו, בכל מקרה. .17יחד עם זאת יאמר, כי מוזר ביותר שחברה ממשלתית יוצרת במודע מצב המאלץ את קבלני המשנה שלה להתנהג באופן הנוגד את הדין. מן הראוי שאי מי בהנהלת מפעלי תובלה בע"מ ואולי גם ברשות החברות הממשלתיות יתן דעתו על כך. יצויין כי כפי שהנתבע עצמו העיד, הבעיה המסוימת הזו נפתרה רק לאחר שהתובע הגיש את תביעתו, שאז הגיע הענין למנכ"ל מפעלי תובלה בע"מ ועקב כך הוחלט ואושר לנתבע להעסיק חשמלאי נוסף במוסך באילת, במשרה חדשה נוספת ונפרדת ממשרת החשמלאי שכבר היתה קיימת ובה עבד התובע. עדיין נותרה השאלה של מדיניות כללית, המבוטאת במכתבו של מר פתחי, מוצג נ/1, כך שמקרים דומים עלולים לקרות בעתיד ובנוסף קיימת שאלת שיפוי הנתבע בגין ההוצאות שיגרמו לו לצורך ביצוע פסק דין זה, אשר מן הראוי שהנהלת מפעלי תובלה בע"מ תתן עליה את הדעת. .18סוף דבר, דין התביעה להתקבל. .19לאור כל האמור לעיל, מחוייב בזה הנתבע לשלם לתובע את הסך ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 1.11.93ועד מועד התשלום בפועל. .20כמו כן, מחוייב בזה הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד מועד התשלום בפועל. .21על פסק דין זה, ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 15ימים ממועד קבלתו.שעות נוספות