קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת זקנה לעקרת בית גרושה: .1 ביום 15/4/93הגישה התובעת לנתבע תביעה לתשלום קיצבת זיקנה. .2 הנתבע דחה את התביעה והודיע על כך לתובעת במכתבו מיום 12/11/93, מהטעם שהתובעת הינה אשה נשואה, עקרת בית שאינה מבוטחת אשר לא צברה תקופת אכשרה המזכה אותה בקיצבת זיקנה. .3 תובענה זו הוגשה כנגד החלטת הנתבע לדחות את התביעה. .4 בכתב התביעה טענה התובעת כי היא גרושה ואף צירפה לכתב התביעה תעודת גירושין מבית הדין השרעי. .5 הנתבע טען בכתב הגנתו כי גירושי התובעת הם פיקטיוויים וכי התובעת מנהלת משק בית משותף עם בעלה. .6 אין מחלוקת כי התובעת לא בוטחה ביטוח ברשות בהתאם להוראות סימן ב' לפרק יא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995(להלן: "החוק"). אין גם מחלוקת כי התובעת ומר אברהים זידאן התגרשו באופן רשמי, בבית הדין השרעי, ביום .27/1/93 הנתבע, כאמור לעיל, טוען כי גירושין אלה הינם פיקטיוויים וכי התובעת ממשיכה לנהל משק בית משותף עם מר אברהים זידאן, ויש לראותה כידועתו בציבור. דחיית טענה מקדמית .7 לטענת ב"כ התובעת, אין רלוונטיות לטענה בדבר משק הבית המשותף, שכן על פי לשון החוק (כוונתו לסעיף 241לחוק), שלילת הביטוח הינה רק לאשה נשואה, ואילו התובעת, שהתגרשה מבעלה בבית הדין השרעי, כבר אינה נשואה. אין לקבל טענה זו של ב"כ התובעת. הלכה פסוקה היא שהביטוי "אשה נשואה" בסעיף 241לחוק (לשעבר סעיף 8לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח-1968) כולל גם ידועה בציבור, וזאת הן לאור מטרתו של סעיף 241והן לאור הגדרת "אשתו" בסעיף 1לחוק. (דב"ע נד/85- 0אפרת - המוסד לביטוח לאומי). .8לאור האמור לעיל, יש לבחון את הראיות שבתיק כדי לראות האם אכן התובעת הינה ידועתו בציבור של מר אברהים זידאן, למרות גירושיהם. אלה העובדות העוולות מן הראיות .9התובעת, ילידת שנת 1926, נישאה למר אברהים זידאן (יליד שנת 1919), בשנת .1945 מנישואים אלה נולדו 11ילדיהם של בני הזוג. .10ברבות השנים, חלתה התובעת ולקתה בעוורון. מר אברהים זידאן לא היה מרוצה, ככל הנראה, מתפקודה של התובעת כאשתו, והחליט להינשא לאשה אחרת. התובעת ומר זידאן הסכימו להתגרש ואכן, כאמור לעיל, ביום 27/1/93, התגרשו השניים בבית הדין השרעי. .11מר אברהים זידאן נשא לאשה את אשתו החדשה, נג'אח, ממנה נולדה לו בת. .12מר אברהים זידאן הוא הבעלים של בית בן שתי קומות בכפר מנדא. עד שנת 1985או עד מועד סמוך לכך, היה הבית בן קומה אחת והתגוררו בו בני הזוג זידאן (התובעת ובעלה לשעבר). בהמשך, הוספה הקומה השניה, ולגירסת מר אברהים זידאן, מאז - הוא עבר לישון בקומה העליונה. גירסתו זו אינה מבוררת די צרכה, כי מר זידאן העיד אף כי עד למועד הגירושין הוא היה ישן ביחד עם התובעת. לפיכך, אני מעדיף את גירסת התובעת שלפיה בכל התקופה שעד הגירושין, חיה התובעת עם בעלה כבני זוג לכל דבר; אכלו ביחד, ישנו ביחד וניהלו משק בית משותף. .13כיום, מתגוררים בבית, על שתי קומותיו, התובעת, מר אברהים זידאן, אשתו החדשה (נג'אח) וחלק מילדיו של מר זידאן (משתי הנשים), שחלקם נשואים ומתגוררים בו עם בנות זוגם. .14השאלה שבמחלוקת היא: האם לאחר הגירושין השתנה המצב העובדתי בכל הנוגע לחייהם המשותפים של התובעת ומר זידאן, ובמלים אחרות - האם יש לראות את התובעת כידועה בציבור כאשתו של מר זידאן בתקופה שלאחר הגירושין? לגירסת התובעת - המצב אכן השתנה; מאז הגירושין עבר מר זידאן להתגורר עם אשתו השניה - נג'אח, בקומה העליונה ואילו התובעת נשארה לגור בגפה בקומה התחתונה. מר זידאן עצמו העיד בבית הדין ובדבריו תמך בגירסתה של התובעת. חיזוק נוסף לגירסתה של התובעת ניתן למצוא בעדותה של גב' רווידה זידאן, המטפלת בתובע, מבקרת אצלה באופן תדיר וגם לדבריה חיה התובעת בנפרד ממר אברהים זידאן. הנתבע מבקש להסתמך על ראיות אחרות; עדותו של החוקר, מר כעבייה והודעותיהם של התובעת ושל מר אברהים זידאן לאותו חוקר (נ/ 1ו- נ/2). בשתי ההודעות שגבה החוקר נרשם כאילו התובעת ומר אברהים זידאן מסרו לו כי למרות הגירושין, לא נפרדו דרכיהם של בני הזוג. כך למשל נרשם בהודעה שנגבתה מהתובעת: "לא נפרדנו בכלל ועדיין כולנו משפחה" ובהודעת מר זידאן: "אנחנו חיים ביחד כל המשפחה, אוכל, כביסה ונקיון ואני זה שדואג לבית לשתי הנשים". הן התובעת והן מר זידאן הכחישו שמסרו את הדברים שנרשמו בהודעות. עם זאת, אני סבור שעלה בידי הנתבע להוכיח כי התובעת ובעלה לשעבר ממשיכים במגורים משותפים ביניהם, ככל שניתן לבחון זאת במסגרת של משפחה מורחבת הכוללת שתי נשים, וכי הן התובעת והן מר זידאן ממשיכים לראות עצמם כבני זוג. אמנם, אין לקבל את הדברים שנרשמו בהודעות נ/ 1ו-נ/ 2כאילו נאמרו מילה במילה על ידי התובעת ומר זידאן. הודעות אלה נרשמו בעברית, בתרגומו של החוקר מר כעבייה, וברור לי שחלק מן הביטויים שנרשמו בו אינם דווקא תרגום מדוייק של הדברים (הביטוי "משק בית משותף" הוא דוגמא לכך). אולם, באותה מידה ברור שרוח הדברים שנאמרו על ידי בני הזוג אכן מתאימה לרישום בהודעות. נראה לי כי יש לקבוע את העובדות יותר על סמך הרשום בהודעות לחוקר מאשר על סמך העדויות בבית הדין. אחת הסיבות להעדפת עדותו של החוקר (ועמה - רישומיו בהודעות) על פני עדויותיהם של התובעת ושל בעלה לשעבר היא העובדה שבעת שהחוקר בא לגבות את ההודעות הוא פגש את מר זידאן יושב בחדר בקומת הקרקע, ביחד עם התובעת (עדות החוקר שו' 29- 28בעמ' 8לפרוטוקול). עובדה זו, שנמסרה על ידי החוקר על בסיס עדות ראיה ישירה, סותרת את גירסתה של התובעת בענין הניתוק המוחלט בינה לבין מר זידאן, ניתוק המוכתב, כביכול, על פי הדין הדתי. .16התוצאה מהאמור לעיל היא שניתן לקבוע שמר זידאן, אשר כנראה שאף לקבל טיפול טוב יותר מזה שהתובעת מסוגלת להעניק לו, לעת זקנתה ומחלתה, הגיע עמה להסכמה לפיה הוא ישא אשה אחרת בנוסף לה, ולצורך כך - אולי לשם התאמה להוראות חוק העונשין - היה על בני הזוג לעבור טקס של גירושין. אף לאחר הגירושין הרשמיים, המשיכו התובעת ובעלה לשעבר להתגורר באותו בית ולראות את עצמם כבני זוג, והשינוי היחיד היה התוספת של אשתו החדשה של מר זידאן, אשר, לאור מטרתו המוצהרת, העדיף לקבל ממנה את השרותים שהוא מצפה לקבל מאשה הנשואה לו. לסיכום .17אשר על כן, משנקבע כי אף לאחר הגירושין המשיכו התובעת ומר זידאן לראות עצמם כבני זוג, כפי שמסרו בהודעותיהם לחוקר, די בכך כדי לקבוע שהתובעת היא "אשתו" של מר זידאן, כמשמעות מונח זה בסעיף 1ובסעיף 241לחוק, ולפיכך, משאף לא בוטחה ברשות, אין היא מבוטחת לצורך קצבת זקנה. .18התוצאה היא שהתביעה נדחית. .19 אין צו להוצאות. .20 צר לי על העיכוב הממושך במתן פסק דין זה. .21 כל צד זכאי לערער על פסק דין זה בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30יום מיום שפסק דין זה יומצא לו. עקרת ביתקצבת זקנה