קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת זקנה מגורים בארה''ב: .1לפני תביעה לפסק דין הצהרתי בה נדרשתי לקבוע כי התובע זכאי לקיצבת זיקנה מיום 14.4.94, מועד בו מלאו לו 65שנה. .2תביעת התובע לתשלום קיצבת זיקנה החל מהמועד הנ"ל נדחתה בטענה כי לא היה תושב ישראל בתקופה הרלבנטית לתביעה, ולפיכך - לא היה בגדר מבוטח כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה- 1995(להלן - החוק). .3התובע הינו יליד 14.4.29, והינו נכה צה"ל שהשתחרר מצה"ל בשנת 71', לאחר 25שנות שירות קבע. לאחר שיחרורו עבד התובע כנהג מונית עד שנת 82', ומאז ועד שנת 86' עבד בחברת עמידר. לדברי התובע, נסע בשנת 86' יחד עם אשתו לארה"ב, כדי לטפל בחמותו. .4טענות התובע הן: א. במשך כל שנות שהותו בחו"ל מקבל התובע שכר מתוקף היותו גימלאי צה"ל. מגימלה זו מנוכה ביטוח לאומי בכל התקופה. ב. עם יציאתו לחו"ל השאיר את בתו הקטינה בביתו, והיא המשיכה לגור בבית. ג. משך כל שנות שהותו בחו"ל ניהל התובע חשבונות בנק בישראל, שילם מיסי עיריה מיסי רכוש וכל הנדרש כתושב ישראל. ד. בחו"ל גר התובע אצל חמותו ולא רכש שום נכס בחו"ל. את דירתו בארץ מעולם לא השכיר מאחר והיה צפוי לחזור לארץ בכל רגע. מחלת חמותו חייבה אותו להמשיך לשהות בחו"ל אוטלם דירתו בישראל חיכתה תמיד לשובו, והיתה מוכנה עבורו. ה. גם לאחר שבתו רכשה דירה לעצמה, לא השכיר את הדירה והמשיך לשלם מיסי עיריה ואפילו מיסי ועד. ו. בשנת 1994החליט לרכוש דירה חדשה בראשל"צ ומכר את דירתו בחולון ומיד רכש דירה חדשה וזאת לקראת חזרתו לארץ. ואכן בחודש מרץ 1996חזר לארץ כתושב חוזר והוא מתגורר כיום בראשל"צ. .5מעדות התובע עולה כי מאז 86' ועד מרץ 96' שהו הוא ואשתו בארה"ב. חמש שנים לאחר בואם לארה"ב - קיבלו התובע ואשתו אזרחות אמריקאית. עוד לפני נסיעתם, הגישו התובע ואשתו בקשה ל"גרינקרד" - רשיון עבודה בארה"ב. .6בעדותו ניסה התובע לטעון כי שהייתו בארה"ב במשך 10שנים היתה לצורך טיפול בחמותו. התובע אף טען כי הוא ואשתו חיו "מתקציב משפחתי" ונתמכו על ידי אבי אשתו. התרשמתי כי התובע ניסה בעדותו לשוות לשהותו בארה"ב אופי של ארעיות. .7מחומר הראיות עולה כי התובע קנה לו ישיבה של קבע בעת שהותו בארה"ב. מעדות התובע עולה כי חותנו (אבי אשתו) העסיק אותו במפעל המשפחתי, והתובע עבד שם ברציפות. התובע אף התפרנס מעבודה זו, וקיצבת הנכות מצה"ל, נותרה בחשבונו בארץ, ושימשה כדי לפרנס את בתו אשר נותרה לגור בדירתו. .8התובע אף הכין לעצמו את המסמכים הנדרשים לצורך עבודתו בארה"ב עוד בהיותו בישראל. בשאלון שמילא התובע ביום 25.4.94(נ/2), הודיע לנתבע כי הוא שוהה בחו"ל לצורך "טיפול בהוריה הזקנים של אשתי, ועזרה בניהול העסק שלהם". את מטרת נסיעתו הגדיר התובע בנ/ 2כ"הגירה זמנית". מעדות התובע עולה, כי הוא ואשתו שבו לארץ לאחר שחמותו הוכנסה למוסד סיעודי. .9כבר נפסק כי "מתוך הזיקה הקיימת בין חוק הביטוח הלאומי לבין ההסכם מותר לפרש את הדיבור "תושב" תוך זיקה לפירוש הניתן לאותו דיבור לעניין חוק הביטוח הלאומי. לעניין חוק הביטוח הלאומי ניתנה לדיבו "תושב" משמעות הקשורה במצב עובדתי, המעיד על היות ישראל ביתו של התושב, ולא על היות ישראל מקום ישיבת ארעי - עת הכל תלוי בעובדות". (ראה דיון מד/10- 0המוסד לביטוח לאומי נ' אקדאס רחים פד"ע ט"ו עמ' 417בעמ' 421). .10כן נפסק כי אם יימצאו בישיבתו של אדם בחו"ל סממני ישיבת קבע, הרי אינו תושב ישראל (ראה דיון מד/95- 0אבו סלם פטמה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ט"ו, עמ' 466, בעמ' 468). .11עוד נפסק כי תושב ישראל הוא אדם שמקום מושבו הקבוע בישראל, ושינוי במעמד של תושב קבע חל רק אם ניתק האדם קשרי המגורים שלו בישראל, ורכש לעצמו מקום מגורים קבוע בחו"ל (ראה דיון ל"ו/40- 0פד"ע ח' עמ' 98וכן בג"צ 63/95 פ"ד י"ז עמ' 2222). .12על פי המבחנים הנהוגים בפסיקה יש לפרש את המילה "תושב" כ- ,residenceבמשפט המקובל ולא כ- .domicile התושבות נבחנת, איפוא, על פי זיקת הקבע שיש לאדם במקום ה- residenceמקום מושבו בפועל, וכוונתו לעזוב את מקום ה-.domicile .13התובע קנה לו ישיבת קבע בארה"ב במשך 10שנים. התובע אף עבד והתפרנס בארה"ב. לא סביר בעיני כי התובע ואשתו שהו 10שנים בארה"ב, במנותק מילדיהם - גם אם היו בגירים, רק לצורך טיפול בחמות, בעוד הם נתמכים כספית על ידי חמיו של התובע. לאשת התובע היה אח בארה"ב, ומצבו הכלכלי של חותנו של התובע, אשר אפשר לו לפרנס את בתו וחתנו, בודאי איפשר לו לשכור עזרה סיעודית לאשתו. .14טענתו של התובע כי נסע לטפל בהורי אשתו נראית תמוהה לנוכח העדות כי כאשר חמותו הוכנסה למוסד סיעודי - חזרו התובע ואשתו לארץ. התובע העיד כי חמיו אינו נמצא במוסד סיעודי, ולא ברור כיצד הושאר לנפשו. כאשר הגיע התובע לארה"ב, היה העסק של חמיו בהיקף של 50עובדים. לאט לאט הצטמצם העסק וחוסל (כעדות התובע) ונראה כי התובע חזר לארץ לאחר שהעסק חוסל לגמרי. .15בנסיבות הנ"ל, לא שוקלת בעיני העובדה כי התובע הותיר בארץ דירה. באותה דירה המשיכה להתגורר בתו, והיא אף המשיכה להתפרנס ולשלם את הוצאות הדירה וחשבונותיה מקיצבת הצבא של התובע. .16על יסוד כל האמור לעיל אני קובעת כי עד למועד שובו של התובע לארץ בחודש מרץ 96' - לא היו התובע ואשתו תושבי ישראל, ולפיכך - אין התובע זכאי לקיצבת זיקנה לתקופה שמיום הגיעו לגיל 65ועד שובו לארץ. .17לגבי התקופה שלאחר שובו של התובע לארץ, ואשר לגביה קבעתי כי חזר להיות תושב ישראל - תיבדק זכאותו לקיצבת זיקנה בהתאם להכנסותיו כיוון שהינו עדיין בגיל המותנה. התביעה - נדחית. אין צו להוצאות.קצבת זקנהארצות הברית (ארה"ב)