קצבת סיעוד לאישה מבוגרת שגרה לבד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קצבת סיעוד לאישה מבוגרת שגרה לבד: .1מדובר בתביעה לתשלום גמלת סיעוד על פי פרק י' לחוק הבטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995(להלן - "החוק"). בשם התובעת מצויין בכתב התביעה, כי התובעת סובלת משכחה, מסחרחורות, אינה שולטת על ההפרשות, פותחת הגז ושוכחת לסגור וקיימת בעיה של שמיעה וראיה ולפיכך מבקשת לזכותה בגמלה. תביעתה נדחתה החל מ- .1.3.96 הנתבע טוען, כי בבדיקה שנערכה ביום 28.1.96נמצאה התובעת עצמאית בבצוע רוב פעולות היום יום ואינה זקוקה להשגחה ולפיכך אין לזכותה בגמלה. בדיון הופיעה בתה של התובעת אשר לא נכחה בעת עריכת דוח התיפקוד והעידה, כי לא ידעה כי קיים דו"ח כזה. מדו"ח התיפקוד (נ/1) עולה, כי התובעת הינה ילידת 1911הגרה בבית המחובר לביתם של בתה, חתנה ואם חתנה. כי התובעת נעזרת בשרותי מט"ב במרבית פעולות היום יום (ס' 9לדוח התיפקוד). באשר לבדיקות תיפקודה של התובעת בפעולות היום יום נאמר בדוח כדלקמן: א. ניידות בתוך הבית - לא נזקקת לעזרה. מתהלכת באופן עצמאי, בעזרת תמיכה במקל ובקירות הבית. ב. הלבשה - זקוקה לסיוע קל בגריבת גרביים וכי המט"ב או הבת עוזרות בדרך כלל. ג. באשר לרחצה - זקוקה לעזרה בהכנת תנאי רחצה. שוטפת פנים וידיים בכוחות עצמה ביד אחת. הדגימה חפיפת ראש ביד בלבד. לא הצליחה לסבן חלק מגופה. התובעת נעזרת במט"ב ברחצה. ד. אכילה - התובעת זקוקה לסיוע באכילה. התובעת נעזרת במט"ב ובבת. ה. הפרשות - שולטת על ההפרשות, אינה זקוקה לעזרה אולם מצויין בדו"ח, כי בשתן יש לפעמים דליפה. עוד מצויין בדוח התיפקוד כי הזקנה מתמצאת בזמן ובמקום, כי נמצאת לבדה בחדרה במשך 8עד 10שעות במשך היום ואין לה כל קשר עם אמו של החתן הגרה עמה והינה בת .84 .2בדיון בפני בית הדין העידה בתה של התובעת, כי התובעת מתגוררת למעשה לבדה בבית גדול. האם מסכנת את עצמה שכן לפעמים היא משאירה גז פתוח ונופלת הרבה פעמים. הבת העידה, כי האם הולכת לבד בתוך הבית לאט לאט ולפעמים נשארת במטה רוב הזמן. כן ציינה, כי הולכת בעזרת הקירות אולם נופלת בגין סחרחורות. הבת ציינה, כי האם יכולה ללבוש חלוק בכוחות עצמה ולכפתר כפתורים אולם זקוקה לעזרה ברחצה באמבטיה וכי הבת עושה זאת. באשר לאכילה העידה, כי האם אוכלת באופן עצמאי ובלבד כי יגישו לה האוכל, אולם בנוגע להפרשות העידה, כי לעתים אינה מצליחה להגיע לשירותים. כן ציינה שהאם אינה לוקחת תרופות באופן עצמאי ואוכלת רק כאשר הבת מגיעה בשש. אחות בריאות הציבור העידה, כי ערכה וכתבה את דוח התיפקוד וכל שמופיע בו הינו מה שראתה ביום הבדיקה. באשר להפרשות העידה, כי בבדיקה שאלה את התובעת ואת החתן, שנכח בבדיקה, ונאמר לה כי היא שולטת על שני הסוגרים אולם, כי קיימת דליפה לעתים אולם התובעת מטפלת בזה באופן עצמאי הן ביום והן בלילה. .3לאחר עיון בטיעוני הצדדים לרבות דו"ח התיפקוד מיום 28.1.96ב"כ הנתבע להלן החלטתי: עפ"י האמור בסעיף 224(א) (1) לחוק: "מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום יום, או הזקוק להשגחה, זכאי לגימלת סיעוד בשיעור השווה לקיצבת יחיד מלאה". בדב"ע מט/120-05 המוסד לביטוח לאומי - טישלר, פד"ע כ"א 22, 24, נאמר כדלהלן: "אין ספק כי המשיבה תלויה בעזרת הזולת, אך בכך לא די. על מנת להיות זכאי לגמלה יש צורך בתלות 'במידה רבה' בעזרת הזולת לביצוע 'רוב פעולות היומיום' ". פעולות יומיום הוגדרו בסעיף 223לחוק כדלקמן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית". המונח "השגחה" הוגדר כהשגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים. באשר להכנת אוכל ופעולת אכילה, נפסק ע"י ביה"ד הארצי לעבודה, כי ישנם מקרים בהם הגבלת הכנת האוכל תחשב כהגבלה בפעולות היומיום של אכילה, כאשר הכלל הוא, כי פעולות בישול במטבח אינן קשורות בגדר "אכילה". אולם, עוד נקבע, כי למרות הקשיים של הקשיש בהכנת מזון, תבדק זכאותו בהתאם למצבו האישי וכן בהתחשב בשאלה האם הוא מתגורר עם אדם ו/או בן משפחה המסוגל לעזור לו בהכנת האוכל וכפי שנפסק יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. (דב"ע מג/120-0 המוסד לביטוח לאומי נגד יואל, פד"ע טו' עמ' 340, 346 ודב"ע נב/56-05 אשר צוטט לעיל). על פי פסיקת ביה"ד הארצי, יש לבחון את קביעת פקיד התביעות מההיבט של המשפט המנהלי, על פי הנתונים שהיו לפקיד התביעות שעה שנתן את החלטתו (דב"ע מט/212-0, המוסד נ. קוזיאשוילי, פד"ע כא' 371), ואין די בתלות בעזרת הזולת על מנת להיות זכאי לגימלה, ויש צורך בתלות במידה רבה או לחלוטין בעזרת הזולת ברוב פעולות היום-יום ולא די בתלות חלקית (דב"ע מט/120-05, המוסד נ. טישלר, פד"ע כא' 22; גולדברג, דיני הביטוח הלאומי, 332). שעה שהקשיש מתגורר עם בני-משפחתו, יש להביא בחשבון את עזרתם של אלה לגבי תלותו בעזרת הזולת בביצוע פעולות היומיום, מהטעם שכלל, מצפים מבן משפחה המתגורר עם הקשיש, שיעזור לו בהכנת האוכל (דב"ע נב/56-05 המוסד נ. יוליה פאלח, פד"ע כה' עמ' 216) ובאותו פס"ד נאמר, כי שעה שבוחנים את מצבו של התובע לגימלת סיעוד, יש לבדוק את מצבו של הקשיש תוך התחשבות בסביבתו, בביתו ובחוג משפחתו. בדיקת התיפקוד אשר נעשתה ע"י אחות בריאות הציבור, הינה דרך נכונה והוגנת לקבוע אם היא מסוגלת לבצע פעולות היומיום. מתוך עיון בדו"ח התיפקוד עולה, כי התובעת זקוקה לעזרת הזולת באכילה, הלבשה ורחצה. מדובר בתובעת אשר נמצאת רוב שעות היממה לבדה. התובעת מתגוררת באותו בית בו גרה בתה, חתנה ואם חתנה, אולם לאור תאור מפי אחות בריאות הציבור מדובר בבית מסובך, התובעת נמצאת במשך היום לבדה אולם ביתרת השעות לרבות בלילות אינה בבחינת בודדת והיא נעזרת בבתה וחתנה עם שובם מהעבודה. התובעת מסוגלת להתהלך בבית בעזרת מקל וקירות הבית, באשר להלבשה מסוגלת להתלבש בכוחות עצמה הן על פי האמור בדוח התיפקוד (למעט גריבת גרביים) והן לאור עדות בתה של התובעת אשר אישרה האמור בדוח התיפקוד. התובעת מסוגלת לרחוץ פניה באופן עצמאי ובאשר לרחיצת הגוף כולו זקוקה לעזרה. עזרה זו ניתנת לה על ידי הבת על פי עדותה בפנינו. כמו כן על פי דו"ח התיפקוד התובעת עצמאית באשר לשימוש בשירותים ואף מסתדרת בכוחות עצמה עם דליפת שתן לעתים. התובעת נמצאת במשך כל היום לבדה שכן בתה וחתנה נמצאים כל היום בעבודה והבת חוששת מהשארת האם לבדה כל היום. מתוך המבחנים שפורטו לעיל עם כל ההבנה למצבה של התובעת לא הוכח, לאור דו"ח התיפקוד, כי הינה זכאית לגימלה בשל היותה תלויה במידה רבה בבצוע רוב פעולות היום יום או זקוקה להשגחה. התובעת, ככל שהוכח בפנינו, הינה עדיין עצמאית בהליכה בתוך כתלי הבית וכן בנושא ההפרשות לרבות רחצת פנים וידיים. אמנם התובעת זקוקה לסיוע באכילה שכן אינה מסוגלת לקחת בעצמה האוכל אולם מסוגלת לאכול בכוחות עצמה אם מניחים בפניה האוכל (ראה עדות הבת בעמ 2ו- 3מיום 16.9.96). התובעת אף מסוגלת להתלבש בכוחות עצמה אולם זקוקה לסיוע קל הן לפי דו"ח התיפקוד והן לפי עדות הבת, במצב עובדתי זה כאשר בית הדין מונחה במסגרת החוק הרי לא נותר אלא לדחות תביעת התובעת שכן לא הוכח בפנינו, כי הינה תלויה במידה רבה בבצוע רוב פעולות היום יום או זקוקה להשגחה. .4התובעת זכאית לפנות למוסד לבטוח לאומי בבקשה לבדוק מחדש במידת תיפקודה ובגין החמרת מצבה, אם קיים כזה. .5לפיכך כאמור דין התביעה להידחות. .6זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.סיעוד