במשך השנים פותחו בפסיקה שורה של מבחנים שיש בהם כלים על מנת לאבחן אם מדובר בעסקה פירותית או הונית: "המבחנים העיקריים להבחנה בין הכנסה הונית להכנסה פירותית הם מבחן טיב הנכס, שבמסגרתו ייבדק טיבו ואופיו של הנכס כנכס השקעתי לטווח ארוך או כנכס למסחר שוטף; מבחן התדירות, שעל-פיו, ככל שתדירות הפעילות רבה יותר, הדבר מצביע על אופייה הפירותי; מבחן היקף העיסקאות, שלפיו ככל שהיקף העיסקאות רב יותר, מלמד הדבר על אופי פירותי של הפעילות; מבחן המימון, הקובע כי מימון הפעילות בהון עצמי מלמד על אופייה ההוני, ואילו מימונה בהון זר מלמד על אופייה הפירותי; מבחן ההשבחה, לפיו פעולות השבחה בנכס לקראת מכירתו מלמדות על פעילות מסחרית; מבחן הבקיאות, שעל-פיו ככל שהבקיאות בתחום העיסקה רבה יותר, מצביע הדבר על אופי פירותי; מבחן הנסיבות, שהוא מבחן הגג שבמסגרתו נבחנת כל נסיבה רוולנטית שיש בה כדי לסייע בגיבוש קו ההבחנה בין הון לפירות. הבחינה היא בחינה נסיבתית בכל מקרה ומקרה, והמבחנים הם מבחני עזר שיש לשקול במצטבר תוך איזון ביניהם בדרך לגיבוש הכרעה בהבחנה בין הון לפירות" (ע"א 9412/03 חזן נ' פקיד שומה, נתניה פ"ד נט (5) 538 עמודים 562 ה' - 563 ג'). המבחנים שגובשו בפסיקה לענין זה אינם חד משמעיים. ולכן יש לראות את המכלול על מנת להגיע למסקנה הרצויה, התואמת את המציאות. השאלה שעומדת על הפרק, ועליה באים המבחנים המהותיים להעיד, היא באיזו מידה קיים מנגנון המהווה מקור לפוטנציאל חוזר ונשנה המייצר הכנסה. כאמור, בין המבחנים שנלקחים בחשבון יש למנות את מבחן טיב הנכס, ההיקף הכספי, מומחיותו ובקיאותו של העוסק, תקופת האחזקה של הנכס, תדירות העסקאות, נסיבות מיוחדות של העסקה, ארגון הפעילות, מקור הכספים, יעוד כספי העסקה ועוד. מיסיםסיווג עסקה / הכנסה