קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שברים בחוליות הגב - ועדה רפואית - אחוזי נכות: .1זהו ערעור על החלטת וועדה רפואית לעררים מיום 10.09.97, אשר קבעה כי למערערת לא נותרה כל נכות צמיתה בעקבות תאונת דרכים בה נפגעה ביום .11.10.93 הערעור מתייחס לכך, שהוועדה נמנעה מלקבוע אחוזי נכות צמיתה בגין שברים מהם סובלת המערערת בחוליות הגב. .2יצויין, כי הוועדה דנה בעניינה של המערערת מכוח פסק דינו של כב' השופט סומך בתיק נו/223-01, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה יוחזר עניינה של המערערת לוועדה, אשר כבר בדקה אותה, על מנת שתגבש עמדתה לאחר עיון בתיק האשפוז של המערערת מבי"ח רמב"ם בו אושפזה לאחר התאונה. בסעיף הסיכום והמסקנות של הוועדה, לאחר שהוועדה עיינה בתיק האשפוז האמור, נרשם, בהקשר זה, כדלקמן: "הוועדה עברה על התיק הנ"ל כבר מספר פעמים, החומר שקיבלנו הרלוונטי הוא צילום עמ"ש גבי מותני הכולל את החוליות הנדונות שם בלבד. בדו"ח חדר המיון ובסיכום המחלה לא נרשמה תלונה על כאב גב מותי חזי ולא רשום שבוצע צילום של עמ"ש בקטע זה..., גם בסיכום המחלה של האשפוז בעקבות התאונה (מחלקה כרורגית חזה), לא מוזכרת תלונה על כאבים באזור עמ"ש מותני גבי וגם אין צילומים של אותו אזור. לא ניתן לקבוע בוודאות שהיה שבר, עילת הדיון הנוכחי או לשלול שבר כזה. בכך נראה משונה לוועדה ששבר בחוליות לא יתן כאבים, לא יביא לתלונות הנפגעת למרות בדיקות חוזרות של האורטופד. לא נותר לוועדה אלא לחזור ולאשר את אשר קבעה בישיבה קודמת בה נבדקה הנפגעת לאחרונה, כי בין אם היה או לא היה שבר כזה, בהקשר לאותה תאונה, הנכות הנוכחית (לגבי מועד בדיקתה האחרונה) היא % 0מבחינת השברים בחוליות 11dו- , 12dמבחינת תנועות עמ"ש. באשר לעצם השברים בחוליות לא יודעת הוועדה כיצד לקשור אותם לתאונה בהעדר כל עדות במסמכים מהתאונה ולכן לא עושה זאת. בהקשר זה יש לציין כי, ישיבתה הקודמת של הוועדה האמורה, אשר היתה נשוא הערעור בגינו ניתן פסה"ד שאוזכר לעיל, התקיימה ביום 27.09.95, נקבעו % 0נכות ונאמר ע"י הוועדה "מתקשה הוועדה לקבוע האם הנפגעת סבלה משברים בעמ"ש לפני התאונה הנדונה כך או כך לפי הממצא הקליני העכשוי ובדיקה שנעשתה ע"י הוועדה אין ממצא המעיד על נכות בנוגע לחוליות עמה"ש. .3להלן עיקר טענות ב"כ המערער בתמצית: א) מאחר ונשללה האפשרות לייחס את השברים לארוע שקרה עובר לתאונה יש לייחס אותם לתאונה. ב) עיון בתיקה הרפואי של המערערת מראה, שעובר לתאונה לא התלוננה על כאבי גב. ג) קביעת הוועדה לפיה המערערת לא התלוננה על כאבים בגב במהלך אשפוזה סותרת את העולה מסיכום המחלה באופן ברור. ד) קיומם של שני השברים בחוליות, מזכים את המערערת ב- % 5נכות בגין כל שבר לפי תקנה 87(8)(א). ה) ביה"ד התבקש להעביר את הדיון בעניין המערערת לוועדה בהרכב אחר שכן תהליך קבלת ההחלטות ע"י הוועדה מראה בעליל סיכון של נעילת הוועדה על מסקנותיה. 4להלן עיקר טענות ב"כ המשיב בתמצית: א) מגליון חדר מיון בבי"ח פוריה, אין שום אזכור לגבי חבלה בגב. ב) הוועדה בדעה שלא יתכן שבמקרה של שברים בגב בדיקות חוזרות של אורטופד במשך האשפוז, לא התייחסו לשברים. זוהי מסקנה רפואית. ג) מטעם המערערת הוגשה חוו"ד של ד"ר גורביץ, אולם, זו נערכה בהתבסס על צילומים שנערכו זמן רב לאחר התאונה. .5א) אין חולק שלמערערת שני שברים, אחד בכל חוליה. השאלה הנשאלת היא האם השברים נובעים מהתאונה או ממצב קודם. ההלכה שנפסקה חזור ופסוק ע"י בתי הדין היא, שמציאותם של מום או מחלה אצל הנפגע בעבודה, מלפני החבלה, עדיין אין בהם כדי לפסול את זכותו של הנפגע לקצבת הנכות, אלא מחייבים הבאה בחשבון את דרגת הנכות שהייתה לנפגע עובר לפגיעה בקביעת דרגת הנכות החדשה. דין הוא שוועדה רפואית חייבת לפרט את הנתונים המוכחים על פיהם החליטה לזקוף מום או ליקוי על חשבון מצב קודם מהנכות הנוכחית. (ור' דב"ע לא/33-0, קלוג נ. המל"ל פד"ע ב 320,דב"ע נג/46-01, מרגוליס נ. המל"ל פד"ע כו 364, דב"ע מג/1356- 01לביא נ. המל"ל, פד"ע נז 130, דב"ע שנ/5- 01המל"ל נ. אליעזר, פד"ע כא 470). על הוועדה שפועלת כאמור לא רק לפרט את הנתונים המוכחים לעניין המצב הקודם אלא, לנמק כיצד נוצר המצב הקודם (ר' למשל, דב"ע נה/22-01, שושנה אברהם נ. המל"ל ניתן ביום 18.04.96טרם פורסם). ב) בענייננו הוועדה נמנעה מעריכת הבדיקה שהפסיקה מחייבת אותה. הוועדה לא הצביעה על נתונים מוכחים אשר יצדיקו זקיפת השברים למצב קודם, ואף חזרה והדגישה כפי שצוטט לעיל, שאינה יודעת לומר בוודאות ממה נובעים השברים ולמעשה גם לא שללה באופן חד משמעי את האפשרות שהשברים נובעים מהתאונה. הוועדה הניחה הנחות ובהתבסס עליהן קבעה קביעות שלמעשה אינן קביעות אלא תהיות. עיון בפרוטוקול הוועדה מראה שהוועדה אף לא אמרה שנוכח החומר הרפואי בו עיינה לא יתכן שהשברים נגרמו בתאונה, אלא ציינה "שמשונה" שהמערערת לא נבדקה באזור החוליות הנדונות בזמן אשפוזה. ג) סבורני, אם כן, שבכך שהוועדה יישמה את לבטיה וספיקותיה בדרך בה יישמה -טעתה היא טעות משפטית ולפיכך, דין הערעור להתקבל. ד) כמו כן, בהתחשב בנסיבות שתוארו לעיל, נראה לי כי יש להחזיר את עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש, הן משום שאכן עולה החשש שהוועדה ננעלה על מסקנותיה, והן מאחר ועמדתה של הוועדה ברורה כבר לחלוטין. ה) למעלה מן הצריך אציין, כי הוועדה נאחזה הן בישיבתה הקודמת והן בדיון נשוא הערעור בכך שקביעתה בדבר פשרו ומקורו של המצב הקודם אינה רלוונטית מאחר וממילא אינה מוצאת ממצאים קלינים והגבלה בתנועות, דהיינו, נכות תפקודית. דע-עקא, שלצורך יישום פריט ליקוי 37(8)(א), אשר נקבע ע"י המומחה שחוו"ד הייתה בפניה, שהוא גם פריט הליקוי המתאים די בכך שנקבע קיומו של שבר בחוליה ואין צורך בקיום הגבלה בתנועות. .6סיכומו של דבר, הערעור מתקבל והנני מורה על השבת עניינה של המערערת לוועדה בהרכב חדש אשר תדון בערעור על הוועדה בדרג הראשון. בנסיבות העניין, הנני מחייבת את המשיב לשלם למערערת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ. .7במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30יום מיום קבלת עותק פסק הדין. עמוד השדרהרפואהכאבי גב / בעיות גבועדה רפואיתשברחוליות