חסינותו של עובד הציבור נקבעה בסעיף 7ג' לפקודת הנזיקין: (א) הוגשה תובענה נגד עובד רשות ציבורית על מעשה שנעשה בעת מילוי תפקידו כעובד הרשות הציבורית, רשאים הרשות הציבורית או העובד לבקש, בתוך תקופה שתיקבע בתקנות, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א לגבי מעשה העובד, אם נעשה המעשה; הוגשה בקשה כאמור, תצורף הרשות הציבורית להליך, אם לא צורפה אליו כנתבעת, ובית המשפט יקבע האם התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א. (ב) קבע בית המשפט כי התקיימו תנאי החסינות לפי סעיף 7א, תידחה התובענה נגד עובד הרשות הציבורית, ויחולו הוראות סעיף 7ב(ב), בשינויים המחויבים; קבע בית המשפט שעובד הציבור עשה את המעשה שלא תוך כדי מילוי תפקידו - תידחה התובענה נגד הרשות הציבורית. (ג) בית המשפט יחליט בבקשת הרשות הציבורית או העובד כאמור בסעיף קטן (א), לאלתר בסעיף 7 - סעיף ההגדרות הוגדרו המונחים הרלוונטיים להליך זה, כך: "עובד רשות ציבורית" - לרבות אורגן של רשות ציבורית וכל אדם הממלא מטעם הרשות הציבורית תפקיד ציבורי על פי חיקוק, ולמעט בעל חוזה כמשמעותו בסעיף 15 "עובד ציבור" - עובד המדינה או עובד רשות ציבורית, לפי הענין; "רשות ציבורית" - רשות מקומית, וכל תאגיד שהוקם בחוק המנוי בתוספת; פרק ד' לתקנות הנזיקין ( אחריות עובדי ציבור) התשס"ו - 2006, שכותרתו "הגשת תובענה נגד עובד ציבור שהוא עובד רשות ציבורית", נקבע כי "בקשת רשות ציבורית לפי סעיף 7ג(א) לפקודה, כי בית המשפט יקבע שמתקיימים תנאי החסינות לפי סעיף 7א' לפקודה, תוגש לאחר קבלת אישורו של היועץ המשפטי של הרשות הציבורית...." השוואת האמור בסעיף 7ג' לקבוע בסעיף 7א', מלמדת כי מקום בו מוגשת תביעה כנגד עובד מדינה, המדינה רשאית לטעון לקיומה של חסינות לעובד, זאת באמצעות הגשת הודעה. יובהר כי עם הגשת ההודעה מטעם המדינה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לדחות התביעה ביחס לעובד. עובדי מדינהתביעה אישית