תביעת עובד נגד בעל מניות של חברה

פסק הדין שניתן לאחרונה פרשת בוימל (עע 15288-12-10 בוימל נ' פלזן (8.5.12)), כולל את סיכום הבא לגבי התנאים שנקבעו בחקיקה ובהלכה הפסוקה להרמת מסך ההתאגדות בתביעתו של עובד אל מול בעל מניות של חברה: "א. לאור האמור בסעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999, נקודת המוצא היא שיש ליתן תוקף לעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, כאשר 'הרמת המסך' יכול ותעשה באותם מקרים בהם נעשה שימוש לרעה בעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד במטרה להונות אדם, לקפח נושה או לעשות מעשה שפוגע בתכלית התאגיד תוך נטילת סיכון בלתי סביר ביחס ליכולתו לפרוע את חובותיו. הרמת המסך יש בה למעשה חיזוק העקרון של האישיות המשפטית הנפרדת, שכן מטרתה למנוע פגיעה בעקרון בדרך של ניצולו לרעה והסתתרות מאחורי מסך ההתאגדות. ב. יישום הוראות סעיף 6 לחוק בתחום משפט העבודה נעשה ב'שינויים המתחייבים' ממעמדו המיוחד של ה'עובד' כנושה של החברה. בהתאמה, גבולות הנסיבות החריגות שיצדיקו את 'הרמת המסך' הורחבו במעט. כך למשל נקבע שגם אי העברת ניכויים משכר העובד ליעדם, מהווה עילה מספקת להרמת מסך, כי חוסר תום הלב עשוי במקרים המתאימים להוביל להרמת המסך, לענין 'ערוב הנכסים' נקבע שלא כל ערוב נכסים מצדיק הרמת מסך ויש לבדוק מה מטרתו והאם הוא עולה בקנה אחד עם טובת החברה ונושיה או שמא נועדה היא לריקון החברה מנכסיה. ג. .. כאשר מדובר בחברה משפחתית נוטה הכף להרמת מסך ההתאגדות, הואיל והסיכוי לעירוב נכסים ולטשטוש הקו המפריד בין טובת החברה לבין טובת המשפחה הוא גדול יותר. יחד עם זאת הובהר כי הרמת המסך צריכה להשמר ל'מקרים המתאימים' ואינה בבחינת דרך המלך". דיני חברותבעלי מניותמניות