תביעת רשלנות נגד סוכן ביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעת רשלנות נגד סוכן ביטוח: 1. עסקינן בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, עקב רשלנות הנתבע מס' 1, סוכן ביטוח במקצועו, על דרך אי הנפקת פוליסת ביטוח סחורה בהעברה. 2. ואלה העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת בין הצדדים: 2.1 התובע היה הבעלים של עסק להובלות בשם "יניב את שני הובלות", אשר כלל משאית הובלה אחת מסוג אי.וי.קו. שנת ייצור 1995 שמספרה 6745700 (להלן "המשאית"). 2.2 ביום 1/9/03 הונפקה למשאית תעודת ביטוח חובה אצל מנורה חברה לביטוח בע"מ לתקופה שמיום 1/9/03 ועד ליום 31/8/04 בגינה שולם סך של 4,864 ₪ (צורף כחלק מנספח ב' לתצהיר זהר - הוצג וסומן נ/1). עוד הונפקה למשאית פוליסת ביטוח צד ג' אצל הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן "הכשרת הישוב" או "צד ג'") לתקופה שמיום 1/9/03 ועד ליום 31/8/04 (צורף כחלק מנספח ב' לתצהיר זהר - נ/1; וכן ראה: נספח ב' לתצהיר גלעד - הוצג וסומן ג/1). 2.3 ביום 2/8/04, בשעה 13:41 לערך, במהלך הובלת תכולת ביתם של ה"ה לייזרוביץ ויסכה שמואל (ביחד ולהלן "לייזרוביץ"), פרצה שריפה במשאית עקב תקלה במנורת התאורה של תא המטען (להלן "אירוע השריפה" - ראה גם דו"ח פעולה של משטרת ישראל מיום 9/8/04 ואישור קצין החקירות משירות הכבאות והצלה עיריית ירושלים מיום 3/8/04 - צורף כנספחים ג' ו-ד' לתצהיר התובע - ת/3 בהתאם להחלטה עוד מיום 12/12/10). 2.4 התובע לא נכח בעת השריפה ובסמוך לאחר אירוע השריפה נערכו מספר שיחות טלפון בין התובע, הנתבע מס' 1 (להלן "זהר") ומר שמואל לייזרוביץ (להלן "שמואל"). 2.5 בעקבות שיחות אלה שלח זהר את מר אהוד רוס, שמאי כללי (להלן "השמאי") לביתם של ה"ה לייזרוביץ כדי להעריך את הנזק. בהתאם לחוות דעת השמאי רוס מיום 22/8/04 נגרם לה"ה לייזרוביץ נזק בסך של 33,465 ₪ (צורף כחלק מנספח ו' לתצהיר התובע - ת/3 וכן כנספח לתצהיר זהר - נ/1). 2.6 לייזרוביץ הגישו תביעת נזיקין כנגד התובע (ת.א. (שלום ירושלים) 11569-04 - להלן "תביעת לייזרוביץ"). ביום 11/2/07 ניתן פסק דין על דרך הפשרה בתביעת לייזרוביץ, במסגרתו חוייבו התובע ואשתו לשלם לה"ה לייזרוביץ סך של 55,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪ ומע"מ כחוק (להלן "פסק הדין בתביעת לייזרוביץ" - שני המסמכים צורפו כנספח לתצהיר התובע - ת/3). 2.7 התובע לא שילם את הסכום שנפסק לטובת ה"ה לייזרוביץ ועל כן פתחו ה"ה לייזרוביץ תיק הוצל"פ ונקטו כנגדו בהליכי הוצל"פ, לרבות עיקולים וצווי מאסר (ראה: תצהיר שמואל - הוצג וסומן ת/1). במסגרת תיק ההוצל"פ הגיעו הצדדים להסכמה כי תמורת סך של 30,000 ₪ יסולק החוב (ראה: עדות לייזרוביץ בעמוד 7 לפרוטוקול שורות 21-25). 2.8 למשאית אין פוליסת ביטוח מקיף ולא נתבקשה הנפקת פוליסת ביטוח מקיף עבורה. 2.9 למשאית לא הונפקה פוליסת ביטוח סחורה בהעברה אצל צד ג' או אצל כל גורם אחר. 3. השאלה הנשאלת היא מדוע לא הונפקה למשאית פוליסת ביטוח סחורה בהעברה. לטענת התובע, בעת התשלום עבור פוליסת ביטוח חובה ופוליסת ביטוח צד ג' הוא ביקש להנפיק עבורו גם פוליסת ביטוח סחורה בהעברה ושילם בגין כך. הנתבעים מצידם מכחישים זאת וטוענים כי הסיוע שנתן זהר לתובע לאחר אירוע השריפה היה רק כמחווה של רצון טוב ומכל מקום, לא ניתן להנפיק פוליסת ביטוח סחורה בהעברה למשאית אחת ובהעדר פוליסת ביטוח מקיף. וייאמר מיד - מצאתי כי הנתבעים הפרו את התחייבותם כלפי התובע לקומם עבורו פוליסת ביטוח סחורה בהעברה ולמצער, הפרו את חובתם כלפי התובע ועל כן האחריות באשר לאי הנפקת פוליסת הביטוח סחורה בהעברה למשאית רובצת לפתחם, הגם שבנסיבות מצאתי להשית אשם תורם על התובע. 4. התובע הצהיר כי (ראה: סעיפים 3 עד 6 לתצהירו - הוצג וסומן ת/3): "3. כחלק מקניית העסק', שנקרא "יניב את שני הובלות"... קניתי משאית איויקו מ.ר. 6745700 למשאית זו היה ביטוח חובה, צד ג' וסחורה בהעברה שעשה בעליה הקודמים ונשארו בתוקף כחודשיים שלושה לאחר קנייתה. 4. לקראת מועד פקיעת הביטוחים הנ"ל פניתי למר אייל X שהיה מוכר לי מעבודתי כשכיר אצל האחים לוי הובלות כסוכן ביטוח העורך ביטוחים, בין השאר, למשאיות. התקשרתי אליו טלפונית וביקשתי ממנו לעשות למשאית ביטוח חובה, צד שלישי וביטוח סחורה בהעברה. 5. אייל X נעתר לבקשת ואמר לי שביטוח החובה יעלה כ 4700 ₪, ביטוח לסחורה בעברה יעלה כ 2300 ₪ לסכום ביטוח של 80,000 ₪ וצד ג' בערך 2000 ₪ למיטב זכרוני. נתתי לו את פרטי המשאית ופרטים אחרים שביקש בטלפון. נפגשתי עם אייל X לראשונה בקיוסק בקריית ים בשד' ירושלים 81. בפגישה זו נתתי לאייל X כ 4000 ₪ במזומן. לאחר מכן נפגשתי עימו שוב במסעדת "שיפודי חיפה" בסמוך לצומת קריית אתא שם נתתי לו סכום מזומן של 2700 ₪. בנוסף, נתתי לו את מספר כרטיס הוויזה שלי וכרטיס זה חויב בסכום שלמיטב זכרוני נע בין 2000 ל 3000 ₪. לא קיבלתי קבלה על תשלומים אלו ולא קיבלתי פוליסות למעט פוליסת ביטוח החובה שחייבת להיות במשאית בכל עת. 6. אייל X אמר לי מפורשות שאני מבוטח ואין לי מה לדאוג. הסתמכתי על מילתו כאשר חידשתי את פרסום העסק ב"דפי זהב" - שם ציינתי במפורש כי יש לי ביטוח לסחורה בהעברה...". 4.1 חרף חקירתו הנגדית, הארוכה יש לאמר, לא נתגלו סתירות בגרסתו זו. נהפוך הוא. התובע שב וטען כי הוא ידע שיש לו ביטוח (ראה למשל: עמוד 14 לפרוטוקול שורה 3); כי רכש את המשאית יחד עם ביטוח חובה, צד ג' וסחורה בהעברה (ראה: עמוד 14 לפרוטוקול שורות 16-20); וכי פגש את מר זהר בערב בשיפודי המפרץ, ובמסגרת פגישות אלה שילם לו, בין היתר, במזומן, הגם שהוא לא זוכר תאריכים (ראה: עמוד 15 לפרוטוקול שורות 9-20): "ת. במקרה הזה כן באותו יום שעשינו את הביטוח בערב, תשע, תשע וחצי בערב אם איני טועה, אני זוכר שזה היה אחרי הובלה. ש. בפעם הבאה כשפגשת אותו זה היה אחרי אירוע השריפה? ת. לפני הוא לקח ממני כסף בשיפודי המפרץ, חיפה. ש. באותו יום שעשית הביטוח בספט' 2003? ת. לא זוכר תאריכים. ש. באותו יום ביקשת ממנו שיעשה ביטוח חובה מאותו יום? ת. איני זוכר אם זה באותו יום או יום למחרת. ש. היה צריך לשלם אותו מיידית? ת. אני שילמתי לו כסף במזומן באותו ערב, הביטוח חובה כבר היה משולם, אבל היה חסר משהו לא זוכר כמה והשלמתי לו אחרי זה. בשיפודי המפרץ שילמתי לו מזומן. צד ג' חייבו אותי בכרטיס האשראי כי כבר לא היה לי מזומן יותר". ולמטה משם (ראה: עמוד 16 לפרוטוקול שורות 8-19): "ש. למה היית צריך לתת לו סחורה בהעברה במזומן על כסף שלא הוציא מכיסו? ת. אני לא ממש מלומד, אני איש מאמין כמובן לא היום, עברתי טראומות בחיים, אבל האמנתי וזה לא עלה לראש. אני הובלתי הובלות מהבוקר ועד הלילה. לא חשבתי מתי ישלחו לי פוליסות ואיך, זה בכלל פרח לי מהראש. אני הייתי עסוק בלהחזיר כסף והלוואות ולא חשבתי בכלל על קבלות או על הפוליסה, האם נשלח או לא. ברוך השם לא קרתה אף פעם תאונה, אחרי זה כן היו תאונות, לא הצטרכו את הפוליסות להראות למישהו. ש. סוכן הביטוח אומר שדיברתי אתו ומסרת לו הפרטים וביקשת ביטוח צד ג' ואמר לך שזה עולה 2,800 ₪ וזה מה ששילמת? ת. אני זוכר דבר אחד, הוא ביקש 2,300 ₪ על סחורה בהעברה וביקשתי 2,000 ₪ וזה מה ששילמתי ואני זוכר שאני תמים אבל לא ממש אידיוט. עשיתי פרסום על סך של 30,000 ₪ ורשמתי במפורש שיש ביטוח ואם אתה אומר עכשיו שאני מרמה את הלקוחות אז את זה אני לא עושה". 4.2 גרסת התובע קיבלה מספר חיזוקים בראיות שלפניי, לרבות בעדותו של מר זהר. כך למשל מר זהר אישר כי פניית התובע אליו היתה טלפונית, וחשוב מכך, מר זהר הודה כי התובע "שאל האם ניתן לערוך ביטוח סחורה בהעברה" (ראה: סעיף 4 לתצהירו - הוגש וסומן נ/1). מכאן, הסוגיה עלתה גם עלתה והתובע לא הסתפק בבקשה לבטח את המשאית בביטוח חובה וצד ג'. אמנם מר זהר הוסיף והצהיר כי "הבהיר" לתובע שלא ניתן לעשות ביטוח סחורה בהעברה למשאית בודדת אך אין בידי לקבל את גרסתו זו המהווה 'עדות יחידה' של בעל דין, כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן "פקודת הראיות"), ביחס אליה אנו מצווים בזהירות יתירה בטרם אימוצה (ראה: ת.א. (חיפה) 719/96, דיאב נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ (2002); ע"א 295/89, רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו(1) 733; ע"א 761/79, פינקל נ. הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48; ת.א. (ת"א) 2879/99, כהן נ' כהן (2011); ת.א. (חיפה) 1130/05, אבו סבית נ' כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א (2008); ת.א. (ת"א) 1710/05, הלר נ' כהן (2009); ע"א 1548/96, בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו (2000); ת.א. (ת"א) 1950/01, בנק המזרחי טפחות בע"מ נ' קרליץ (2008); ת.א. (באר שבע) 7162/99, אלן נ' ביטוח ישיר (2003); ת.א. (חיפה) 961/02, פיאד נ' סאלח (2003); ע"א (חיפה) 4367/07, ש.א.ח.פ הנדסה בע"מ נ' אלדין (2008), על האסמכתאות המצויינות דשם; והשווה: ע"פ 10357/06, טאהר אבו דיב נ' מ"י (2007), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"פ 4844/09, מסעאד נ' מדינת ישראל (2010)). אמנם יש וניתן להסתפק במתן אמון מלא בעדות בעל הדין (והשווה: ע"א (מרכז) 2708-08-07, נאות ארז לבנין והשקעות בע"מ נ' מימון (2007); רע"א 33/07, רושקנסקי נ' תעבורה מיכל מלט בע"מ (2007) - אך לא זה המקרה דכאן ואדרש לכך גם להלן. ודוק: אמנם מר זהר הצהיר עוד (ראה: סעיף 4 ל-נ/1) כי לא ניתן לערוך ביטוח סחורה בהעברה ללא ביטוח מקיף אך ביחס לכך לא נטען על ידו שהדבר נאמר לתובע במהלך שיחתם הטלפונית (וזאת בניגוד לעדותו בעמוד 23 לפרוטוקול שורות 15-17 ואדרש לכך גם להלן). כך גם מר זהר אישר כי באותם מועדים התובע היה עסוק מאוד (ראה: עדות מר זהר בעמוד 25 לפרוטוקול שורה 17): "... הוא היה עסוק הוא היה ברכב, לא היה לו זמן לנשום". 4.3 זאת ועוד. מר זהר הודה בחקירתו הנגדית כי אכן השניים נפגשו בערב בשיפודי המפרץ וכי במסגרת פגישות אלה הוא קיבל כסף מזומן מהתובע, הגם שלשיטתו הכסף המזומן שולם רק בגין ביטוח החובה (ראה: עמוד 23 לפרוטוקול שורות 23-25): "... הוא התקשר אלי ואמר לי תעשה ביטוח אמרתי לו כמה זה עולה. ביקש שאני אשלם את החובה, כי יש לו מזומן עליו שילמתי בכרטיס אשראי שלי. נפגשתי איתו בערב, מסרתי לו את תעודת הביטוח חובה וקיבלתי מזומן. צד ג' הוא נתן כרטיס אשראי". ולמטה משם, משעומת עם טענתו בתצהיר כי טענות התובע שקריות, ולאחר שנכח בחקירת התובע, השיב (ראה: עמוד 24 לפרוטוקול שורות 15-20): "ש. היכן יניב דובר אמת? ת. הקיוסק זה נכון. 4,000 ₪ במזומן שהוא נתן לי זה נכון אני לא זוכר האם נתן לי בדיוק את מה ששילמתי על תעודת החובה. ש. לא נפגשתם בשיפודיות? ת. פעמיים נפגשתי איתו שם. סליחה פעם אחת אני זוכר בוודאות ופעם אחת יכול להיות שהוא אומר שהיה צריך להשלים לי את הכסף, איני זוכר. הפעם שאני זוכר זה היה אחרי האירוע". (וראה גם: עמוד 24 לפרוטוקול שורות 3-5 ובסיכומיו בעמוד 36 לפרוטוקול שורות 3-5). גם אם הייתי מקבלת את גרסתו של מר זהר כי הסכום במזומן שהתקבל על ידו היה אך ורק עבור תעודת ביטוח חובה ששילם באותו בוקר (ולא היא), הרי שדרך זו של מפגשים שלא במקום העבודה של מי מהצדדים (וראה גם: עמוד 24 לפרוטוקול שורות 4-5: "ת. נפגשתי איתו בקיוסק בקרית ים ג' בדרכי הביתה. אני לא עובד רק במשרד"); וקבלת כספים במזומן מבלי שהדבר עובר דרך הנהלת החשבונות של משרד הנתבעים וללא הנפקת קבלות - אינה עולה בקנה אחד עם חובתם של הנתבעים לניהול ספרים כדין ולכל הפחות יש בה כדי להוות תימוכין שלילי לטענת התובע כי שילם גם עבור פוליסת ביטוח סחורה בהעברה. ויובהר - אם וככל שמר זהר היה פועל כפי שמצופה מסוכן ביטוח או מכל בעל עסק ורושם את הסכום שהתקבל כתקבול, היו לפנינו ראיות באשר למועד התשלום וגובה התשלום וניתן היה ללמוד מכך באשר לפוליסות הביטוח שעריכתן התבקשה על ידי התובע (וראה בהשוואה: ת.א. (חיפה) 593/00, אגמי חברה לעבודות עפר ומים בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2004)). כך גם מהמסמכים הבודדים שלפני (ולענין אי המצאת מלוא תיק התובע אצל הנתבעים ראה גם להלן) עולה אי התאמה באשר לסכום ששולם. כך, בנספח לפוליסה מצוין סה"כ לתשלום 2,800 ₪ (הכולל: דמי ביטוח - 2,600 ₪, דמי ביטוח 39 ₪ ודמי הסדר תשלומים 161 ₪) וכך מופיע גם על הצעת הביטוח. בעוד במכתב הכשרת היישוב מיום 11/9/11 מצוין סכום פרמיה לגביה בסך של 2,739 ₪ אשר ישולם בכרטיס אשראי ב-10 תשלומים ב-2 לכל חודש. ב-'טופס תשלומי פרמיה בכרטיס אשראי', שאף הוא אינו חתום, רק מצוין 10 תשלומים ללא ציון סכום. עוד שולם בכרטיס אשראי סך של 400 ₪ בשני תשלומים בגין ביטוח שבירת שמשות (צורפו כנספחים לתצהיר זהר - נ/1. ודוק: בשובר זה לא מצוין כיסוי גרירה כאמור במכתב הנתבעים מיום 2/10/03). עובדות אלה מצטרפות לתהיות העולה מההתנהלות של מר זהר שאינה מתיישבת עם שורת ההיגיון. מר זהר הכיר את התובע אך ורק כאחד מהנהגים בחברת הובלות גדולה בשם "אחים לוי" בה עבד התובע וזו העסקה הראשונה בין השניים (וראה גם: עמוד 22 לפרוטוקול שורות 27-28). אם כן, מה טעם מצא לו מר זהר לשלם עבור תעודת החובה מכיסו עוד בטרם הבטיח את השבת הסכום על ידי התובע? הנתבעים בעצמם מודים כי המדובר ביחס מיוחד (ראה: בסיכומים עמוד 36 לפרוטוקול שורות 7-8). התנהלות זו יתכן והיה לה מקום, מקום בו המדובר ביחסים ארוכים או היכרות קודמת קרובה בין הצדדים, אך לא במקרה דא. 4.4 לא זו אף זו. הנתבעים מודים שההצעה שצורפה לתצהירו של מר זהר (נ/1) אינה חתומה על ידי התובע או על ידי מר זהר. חלף זאת רשום בחתימת המציע "יניב טל' מול אייל". כאמור, שני הצדדים אישרו כי הפניה הראשונה של התובע היתה טלפונית (ראה: סעיף 4 לתצהיר התובע - ת/3; ועדות זהר בעמוד 22 לפרוטוקול שורות 29-30). הצעת הביטוח אף לא נערכה על ידי מר זהר אלא על ידי פקידתו, כפי שהודה (ראה: עמוד 25 לפרוטוקול שורות 3-4): "ש. אני מראה לך את הצעת הביטוח שצרפת ל-נ/1 - זה לא כתב ידך? ת. נכון, זה כתב ידה של הפקידה שלי". הפקידה לא הובאה למתן עדות וכשל זה יפעל לחובת הנתבעים. לעניין זה יפה האמור ב-ת.א. (ת"א) 48619/06, אלדן תחבורה בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (2009): "...מאחר והפקידה היא שחתמה על הצעת הביטוח בשם המבוטח, כאשר הצעת הביטוח לא נשלחה אל המבוטח על מנת שיוכל לעבור על הצעת הביטוח ולודא שהינה משקפת את סיכום הדברים בינו לבין סוכן הביטוח, הרי שלא מן הנמנע, שעקב טעות סופר שארעה בעת מילוי הצעת הביטוח, או עקב אי הבנה בתקשורת שבין הפקידה לבין סוכן הביטוח, או עקב הנחיה מוטעית של סוכן הביטוח, מולאה הצעת הביטוח שלא בהתאם לבקשת המבוטח. ואדגיש שעסקינן בנוהל עבודה לא תקין שעלול להוביל לתקלות בתהליך הנפקת פוליסה. וחשוב לציין, שהפקידה, מי שמילאה את הצעת הביטוח וחתמה על גביה בשם המבוטח, לא הובאה לעדות בפניי, על ידי סוכן הביטוח ולא על ידי הנתבעת, על מנת לשפוך אור על השתלשלות העניינים שהובילה למילוי הצעת הביטוח, על אף שעסקינן בעדות חשובה שהיה בה כדי לתמוך בטענת סוכן הביטוח...". גם במקרה דא אם וככל שהצעת הביטוח היתה נשלחת לתובע הוא יכול היה לעבור על הצעת הביטוח ולוודא כי היא משקפת נאמנה את סיכום הדברים בינו לבין מר זהר. בכל הקשור להצעת הביטוח כלל לא נטען כי ההצעה נשלחה לתובע או אף כי הוא ראה אותה. נוהל עבודה לא תקין זה טומן בחובו סכנה לתקלות בתהליך הנפקת הפוליסה ומהווה כשלעצמו מחדל של מר זהר. ודוק: טענת מר זהר כי בכל הקשור לביטוח סחורה בהעברה מדובר בטופס נפרד אך מעצימה כשל זה. הדברים אמורים במיוחד במקרה זה בו הוכח כי גם טופס ההצעה אינו תקין. המדובר בטופס "הצעה לביטוח כלי רכב פרטי ומסחרי עד 4 טון", בעוד בענייננו המדובר בכלי רכב מעל 4 טון. כך גם סעיף 17 להצעה שעניינו רקע ביטוחי לא מולא וכפי שהעיד מר גלעד מטעם הכשרת הישוב המדובר במילוי טופס לא תקין בצורה לא תקינה. כעדותו (ראה: עמוד 31 לפרוטוקול שורה 30 עד עמוד 32 לפרוטוקול שורה 6): "... אני מעיין בהצעה - הטופס עצמו לא נכון. מדובר ברכב מעל 4 טון, לא מצוין עבר ביטוחי וגם זה לא בסדר. לגבי חתימה - אני לא יודע, כתוב השם "יניב טל"...". ויוער שניים: האחד, ניסיון הכשרת הישוב לטעון לכך בסיכומיו על דרך השלמה עדויות אינה במקומה, בפרט משלא נמנע מהצדדים לשאול שאלות לאחר תשובת מר גלעד (ראה: עמוד 32 לפרוטוקול שורות 8-19); והשני, אין בהנפקת פוליסת צד ג' בסופו של יום חרף הכשלים שנפלו בהצעה כדי להכשיר בדיעבד את נוהל העבודה הלא תקין של הנתבעים. בנסיבות אלה, היה מקום אף לשקול העברת הנטל אל כתפי הנתבעים (וראה בהיקש האמור ב-ת.א. (חיפה) 593/00, אגמי חברה לעבודות עפר ומים בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2004)). מכל מקום, יש בהתנהלות לקויה זו, לכל הפחות, משום חיזוק (שלילי) נוסף לגרסת התובע. 4.5 עוד העיד התובע כי הוא קיבל את פוליסת החובה באותו ערב אבל הפוליסות הנוספות ובכלל זה את פוליסת ביטוח צד ג', ביחס אליה אין חולק כי הונפקה, לא הומצאו לידיו (ראה: עמוד 15 לפרוטוקול שורה 32 עד עמוד 16 לפרוטוקול שורה 2). אמנם מר זהר צרף לתצהירו מכתב לתובע מיום 2/10/03 אך לא הומצא אישור מסירה של מכתב זה או לפחות אישור כי המכתב נשלח בדואר רשום. עסקינן בפוליסת ביטוח ועל כן מן הראוי להקפיד הקפדה יתירה על משלוחה ועל המבטחת לוודא כי המבוטח אכן קיבל את הפוליסה וראה לעניין זה בספרו של ש. ולר, "חוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981", כרך ראשון, תשס"ה-2005, סעיף 88, עמוד 219 ואילך: "סעיף 2(א) מטיל חובה "למסור למבוטח מסמך חתום בידי המבטח... המפרט את זכויות הצדדים וחיוביהם". מטרתה של הוראה זו כפולה: ראשית, אם מתגלעת מחלוקת בין הצדדים הפוליסה אמורה לסייע בפתרונה; שנית, המבוטח יכול ללמוד מהפוליסה את תוכנו המדויק של חוזה הביטוח. ההנחה היא שמבוטח המקבל את הפוליסה יקרא אותה ויעמוד על זכויותיו וחובותיו, וכי המידע שיקבל יסייע לו לכלכל צעדיו בכל הקשור לשמירה על נושא הביטוח ולהקפדה על הוראות המבטחת. ..... על המבטחת להוכיח שהמציאה את הפוליסה למבוטח. בהקשר זה אין להסתפק בעדות בדבר הנהלים הכלליים של המצאת פוליסות, אלא יש להראות שהפוליסה אכן הגיעה אל המבוטח הספציפי. ....". ובהמשך (ראה: שם, שם, בסעיף 89, עמוד 223): "הכלל הרצוי הוא שהמבטחת תידרש להראות שהפוליסה אכן הומצאה למבוטח. נוכח חשיבות השאלה מוטב היה לקבוע בחוק שעל המבטחת לוודא כי המבוטח אכן קיבל את הפוליסה, בין באמצעות שליחתה בדואר רשום ובין אם בדרכים אחרות המביאות לאותה תוצאה. רצוי היה לקבוע בחוק פרק זמן קצר (למשל, שבעה ימים) שבמהלכו על המבטחת להוציא את הפוליסה". וראה גם ב-ת.א. (י-ם) 6181/04, יוזמה ותשואה חברה לשירותים בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2004): "... בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, על המבטח (מגדל) חלה חובה למסור למבוטח (החברה) העתק מן הפוליסה. המדובר בחובה מהותית ותכליתה להבטיח יכולת המבוטח לעמוד על זכויותיו וחובותיו - הן נקיטת צעדים בכל הקשור לשמירה על נושא הביטוח והקפדה על הוראות המבטח והן מימוש זכויותיו בעת קרות מקרה הביטוח ... לאור לשון הוראת סעיף 2(א) לחוק חוזה הביטוח, על המבטח להוכיח שהמציא את פוליסת הביטוח למבוטח ושזו אכן הגיעה אל המבוטח הספציפי ... .... על החובה להמציא הפוליסה המלאה ("הז'קט") ותנאי הפוליסה ("הרשימה") למבוטח חזר המפקח על הביטוח בחוזר ביטוח כללי 1997/5 מיום 9.12.1997. ... ...החובה המוטלת על המבטח להמציא פוליסת הביטוח למבוטח חלה גם כאשר המדובר בפוליסת ביטוח תקנית. ....מצאתי להעיר בהקשר דנא, כי כעולה מספרם של דודי שוורץ וריבי שלינגר דיני ביטוח - חובות גילוי, פרשנות ומגמות התפתחות (תשס"ה-2005), 226-225 ה"ש 96, בארצות הברית נוהג מקובל הוא, כי קיבולו של המבטח את הצעת הביטוח ילווה במשלוח הפוליסה למבוטח. כדברי המחברים, מסירת הפוליסה נתפסת בארצות הברית כצעד הכרחי בשכלול וביצירת היחסים החוזיים, ומבטיחה כי המבוטח ער לתנאי הביטוח המופיעים בפוליסה, אשר בשלב כריתת חוזה הביטוח אינם מצויים ברשותו". (וראה גם: ע"א (חיפה) 3733/06, איילון חברה לביטוח בע"מ נ' חלבי (2007); והשווה: ת.א. (ת"א) 14504/06, פלשקס נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (2008) שעניינה חידוש פוליסה). לעניין זה יוער שניים: האחד, הטענה שדרך כלל הפוליסות לא נשלחות בדואר רשום מחמת עלויות אין מקומה לכאן. לעניין זה אין כל משמעות לעמדת הכשרת היישוב באשר לצורך לוודא שהמבוטח קיבל את פוליסת הביטוח (ראה: עדות מר גלעד עמוד 32 לפרוטוקול שורות 9-11). טענה שאך פגמה באמינות עד זה. והשני, אמנם מר זהר טען שאם בתיקו לא נמצא המכתב משמע שהוא לא חזר, (ראה: עמוד 24 לפרוטוקול שורות 27-30), אך מר זהר בחר, מטעמיו הוא, שלא להציג לפניי את תיקו של התובע. אי המצאת מלוא התיק של התובע המוחזק אצל הנתבע, כהודאתו, פועלת לחובת הנתבעים. חזקה שבעובדה היא, הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, היתה פועלת לחובת הנמנע (לעניין זה ראה למשל: ע"א 548/78, שרון נ' לוי, פ"ד לה(1), 736; ע"א 55/89, קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 602; בע"מ 2468/11, פלוני נ' פלונית (2011); ע"א 465/88, הבנק למימון ולמסחר בע"מ נ' סלימה, פ"ד מה(4) 651; ע"א 2275/90, לימה חברה ישראלית לתעשיות נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605; ע"א 795/99, פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 107; ע"א 78/04, המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (2004); ע"פ (חיפה) 974/06, מ"י נ' אגבאריה מוסטפא (2006); י. קדמי, "על הראיות", חלק רביעי, התש"ע-2009, עמוד 1865). הדברים אמורים במיוחד במקרה דא בו מצינו כי הליך הנפקת הפוליסות היה לקוי. העדר הוכחה כי התובע קיבל לידיו את פוליסת ביטוח צד ג' מהווה חיזוק נוסף (שלילי) לגרסת התובע. מה גם שהמכתב מהכשרת הישוב מיום 11/9/03 שצורף לתצהיר מר זהר (נ/1) - לא הומצא לתובע ומר זהר אף לא טוען לכך (ראה: סעיף 7 לתצהירו) ואם בכלל יש בו כדי להעיד שגם לשיטת זהר הוא השתהה במשלוח המכתב לתובע עד ליום 2/10/03. ודוק: כל שנאמר במכתב מיום 2.10.2003 הוא כי מצורפת פוליסת ביטוח צד ג' למשאית עם הכיסויים המפורטים במכתב להבדיל מאמירה כי זו הפוליסה היחידה שהונפקה עבור המשאית. מה גם, שכאמור, קיימת אי התאמה בין המצויין במכתב זה לבין אישורי התשלום באשר להרחבת כיסוי הפוליסה. 4.6 לא נעלם מעיני כי בחקירתו הודה התובע כי הפרסום שצורף לתצהירו אינו פרסום שלו (המדובר בחוברת דפי זהב לשנים 2001-2002). יחד עם זאת, התובע טען כי הוא ערך פרסום זהה בשנה הרלבנטית (ראה: עמוד 20 לפרוטוקול שורות 14-17): "ש. הפרסום שאתה מצרף לראיות שלך, זה לא פרסום שלך? ת. לא. אבל שלי תואם. ש. לא צרפת את הפרסום שלך? ת. בגלל זה החלפתי עורך דין כי הוא לא צרף את כל מה שצריך". טענה אשר קיבלה חיזוק בטענת ה"ה לייזרוביץ בתביעתם כי התובע ואשתו פרסמו את עצמם ואת שירותי ההובלה שיש ביכולתם להעניק כאשר הם מבטיחים: "ביטוח ואחריות לכל הובלה" (ראה: כתב התביעה בעניין לייזרוביץ אשר צורף כנספח לתצהיר התובע - ת/3; וראה לענין זה גם להלן). יוער כי לתביעת לייזרוביץ צורפה מודעת פרסומת כנספח א' אך מסמך זה לא הוצג לפניי. 4.7 כך או כך, גם אם לא הייתי מוצאת כי די בעדות התובע והחיזוקים שמצתאי בראיות שלפניי כדי לאמץ את גרסתו, הרי שיש בהתנהלות הצדדים לאחר אירוע השריפה, כפי שהוכחה לפניי, כדי לתמוך בגרסתו המאומצת על ידי. 5. לעניין התנהלות הצדדים לאחר השריפה העיד לפניי מר שמואל לייזרוביץ. וייאמר מיד - יש לקבל את עדות מר שמואל כמשקפת נכוחה את מהלך העניינים לאחר אירוע השריפה. מר שמואל הבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי הוא קיבל מהתובע 30,000 ₪ לשם סגירת תיק ההוצל"פ וסיום הסכסוך בין השניים, מתוכו שילם שכר טרחת עורך דין בסך של כ-7,200 ₪ ועל כן הנושא סגור (ראה: עמוד 7 לפרוטוקול שורות 12-25) ואין לו דרישה נוספת מהתובע. כלשונו (ראה: עמוד 7 לפרוטוקול שורות 23-25): "ש. אין לך דרישה לשום שקל מעל 30,000 ₪ מעל שסוויסה שילם לך ואני מוחל על סכום פסק הדין שניתן לטובתך מעבר לסכום ששולם בסך 30,000 ₪? ת. חיובי לצערי". מכאן, אין המדובר בעדות של בעל עניין ולמצער, יש לאמר כי אין בינו לבין התובע חיבה יתירה נוכח ההליכים הרבים שהתקיימו בין השניים והצורך למחול לבסוף על סכום שנפסק לטובתו במסגרת פשרה. מה גם שעדותו הותירה רושם מהימן ביותר ואף חוזקה בראיות שלפניי. 5.1 מר שמואל הצהיר (תצהירו הוגש וסומן ת/1): "6. לאחר העמסת הבית יצאה המשאית לדרך כאשר לאחר זמן מה מכן התקשר אלי מר יניב סיוון והודיעני, כי המשאית עולה באשר והיא נמצאת בפסגת זאב. 7. מיד עם הודעתו של מר סיוון נסעתי לכיוון המשאית ועם הגעתי למשאית ראיתי את תכולת ביתי עולה באש ואת מכבי האש פועלים לכיבוי השריפה. 8. מיד ערכתי שיחה עם יניב אשר אמר לי לא לדאוג, כי הוא מבוטח ומסר לי את מספר הטלפון של סוכן הביטוח שלו מר אייל X. מיד ערכתי שיחה עם סוכן הביטוח של יניב, אייל X, אשר אמר לי שהוא מטפל במה שצריך ושאין לי סיבה לדאוג היות וליניב יש ביטוח לתכולת ביתו שניזוק. הנ"ל אף הוסיף וציין, כי הוא שולח שמאי מטעם חברת הביטוח להערכת הנזק. 9. לאחר שיחתי עם סוכן הביטוח שוחחתי שוב עם יניב וסיפרתי לו את שאמר סוכן הביטוח..." [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.]. 5.2 בחקירתו הנגדית על ידי הנתבעים וצד ג', שב מר שמואל והעיד כי כבר במקום השריפה הוא דיבר עם מר זהר אשר אישר לפניו שיש למשאית ביטוח (ראה: עמוד 6 לפרוטוקול שורות 13-28): "ש. למה היית צריך לצלצל לסוכן, ידעת שיש לך כיסוי ביטוחי? ת. לאחר שהשריפה היתה, הגעתי לשם והתקשרתי ליניב נזעם על הבעיות שנוצרו והוא אמר לי שאין מה לדאוג שיש לי ביטוח וקח מספר הנייד ודיבר איתו ישירות. ישר התקשרתי אליו כדי להיות סגור בוודאות שיש ביטוח והכל בסדר. ש. כשדיברת עם יניב הוא אמר לך שדיבר עם הסוכן ויגיע שמאי ואתה יכול להיות רגוע ויש כיסוי ביטוחי ויגיע אליך שמאי? ת. הוא לא דיבר עם הסוכן. הוא נתן לי את הטלפון של הסוכן כל מה שאמר אל דאגה יש ביטוח, נושא השמאי לא עלה בשיחה הראשונית. ש. למעשה אתה אומר שעוד לפני שהסוכן ידע שהיה אירוע, לפני שהמבוטח שלו פנה אליו וביקש כיסוי ביטוח, אתה מצלצל אליו ראשון ואומר לו על המקרה? אתה הראשון שדיווח לו על האירוע? ת. אני מניח שכן, איני יודע האם היה עוד מישהו שדיווח עליו. אני לא יודע באותו רגע בסערת הרגשות אני זוכר שהתקשרתי ליניב וישר אחר כך לסוכן הביטוח. ש. כשהתקשרת לסוכן אמר לך שכן הוא יודע שהיה אירוע? ת. לא. הוא אמר אל דאגה. אני מעריך שסיפרתי לו מה היה, תוכן השיחה המדויק איני יודע. הוא אמר אל דאגה יש ביטוח ונשלח שמאי ולמחרת הגיע שמאי את זה אני יודע בוודאות" [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]. אמנם מר שמואל הודה שהוא לא זוכר את המילים המדויקות שנאמרו במהלך השיחות מאחר והשיחות התקיימו כשהוא נסער למראה תכולת ביתו הניזוקה ומושלכת מהמשאית; אך הוא היה חד-משמעי באשר לשניים: האחד, מר זהר אמר לו שיש ביטוח; והשני, מר זהר אמר לו שהוא שולח שמאי כעדותו (ראה: עמוד 7 לפרוטוקול שורות 1-11): "ש. הוא אמר לך הודעתי לחברת הביטוח וחברת הביטוח תשלח אליך שמאי? ת. אני זוכר משהו בסגנון הזה, את הסגנון המדויק איני זוכר. אני זוכר בוודאות שאמר אל דאגה יש ביטוח ושישלח שמאי ומלמחרת שלח שמאי, מעבר לזה לא זוכר. ש. האם אמרת לו נשרפה לי כל התכולה של הבית ונזק עצום נגרם לי? ת. השיחה היתה בצעקות ובעצבים, כשאני רואה את הבית שלי שמכבי אש זורקים את חצי הבית שלי לכביש. השיחה היתה בסערת רגשות ואלה מילים בדיוק אמרתי איני זוכר. ש. אז הסוכן אומר לך תירגע יהיה בסדר, נשלח שמאי לבדוק מה שיש לך תקבל, נזק שנגרם לך הכל יהיה בסדר, תירגע, אמר לך זאת? ת. שוב לא זוכר. לא זוכר את תוכן השיחה המדויקת. גם את תוכן השיחה המדויקת עם יניב איני זוכר. אני זוכר רק שנאמר לי במפורש שיש ביטוח וישלח שמאי. תוכן כל השיחה איני זוכר. גם לא זוכר אם ניסה להרגיע אותי או לא" [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]. רצון זה של מר שמואל לדייק בדבריו והודאתו כי הוא אינו זוכר את המילים המדויקות שנאמרו אך מחזק את אמינותו. 5.3 לעניין זה יוער כי למרות חקירתו הממושכת על ידי ב"כ הנתבעים (אף מעבר לסדר הרגיל; ראה: עמוד 10 לפרוטוקול שורות 15-18) לא מצאתי סתירות, קל וחומר סתירות מהותיות, בעדותו של מר שמואל, לרבות בין האמור בתצהירו מיום 31/1/11 (ת/1) לבין האמור בתצהירו מיום 27/9/04 אשר הוגש לבית המשפט שלום בירושלים במסגרת תביעת לייזרוביץ (הוגש וסומן ת/2) ונחתם בפני באי כוחו דאז, המייצגים היום את הכשרת היישוב בתיק זה, כהצהרת ב"כ צד ג' (ראה: עמוד 9 לפרוטוקול שורות 2-3): "משרדנו ייצג את מר לזרוביץ בתביעה בירושלים לצורך הגשת התביעה וצירוף בקשה לעיקולים עד שניתן פסק דין להעדר הגנה. לאחר מכן הוא יוצג על ידי עורך דין". ראשית, לא נחה דעתי כי המסמך הוצג אך ורק במהלך ההוכחות ועוד על ידי באי כוחו לשעבר של מר שמואל (ראה: עמוד 9 לפרוטוקול שורה 8 עד עמוד 10 לפרוטוקול שורה 9), וטוב עשתה באת כוח צד ג' משהפסיקה את חקירתה בנושא עת הוסבה תשומת ליבה לכך. שנית, מר שמואל העיד כי פעל בהתאם לייעוצם של עורכי דינו (ראה: עמוד 7 לפרוטוקול שורה 30): "אני לא מבין את זה ועורך הדין עשה את כל הדברים". (וראה גם: בעמוד 11 לפרוטוקול שורה 23). מכאן, אין למצוא לחובתו של מר שמואל את העובדה שמיאן להיגרר למחלוקת שבין התובע לבין סוכנו ו/או חברת הביטוח ובעצת עורכי דינו תבע את התובע בלבד כמי שהאחריות לתכולת דירתו אשר נפגמה רובצת לפתחו, מכח ההסכם שנחתם בין הצדדים. משכך, אכן כעדות מר שמואל (ראה: עמוד 11 לפרוטוקול שורות 19-20): "ת. במפורש נאמר לי על ידי עורכי הדין אין לך מה לעבוד מול סוכן הביטוח, אם יניב ירצה הוא יתבע את סוכן הביטוח וכל התצהיר כנגד יניב ורעייתו...". שלישית, אין שוני עובדתי בין שני התצהירים, חלף חלוף למעלה משבע שנים בין מועדי עריכתם והדבר אך הוסיף לאמון שעוררה עדותו של מר שמואל. כך בכל הקשור להעלאת התובע הצעה לפיצוי בסך של 20,000 ₪ - מר שמואל הצהיר בדיוק את אותם הדברים, הן בתצהיר מיום 27/9/04 (ת/2) והן בתצהיר מיום 31/1/11 (ראה: סעיף 12 ל-ת/1): "12. לאחר מספר ימים הציע לי מר סיוון פיצוי בסך של 20,000 ₪ אך היות והנזק היה גדול בהרבה לא הסכמתי". (וראה גם עדות מר שמואל בעמוד 11 לפרוטוקול שורות 16-17). מר שמואל בעדותו, ציין כי התובע אמר לו בדיעבד שהוא עשה זאת לבקשת מר זהר (ראה: עמוד 11 לפרוטוקול שורות 12-13). כך גם בכל הקשור לשינוי מועדים - מר שמואל העיד שאכן התובע הציע זאת בשיחתם מספר ימים לאחר השריפה (ראה: עמוד 7 לפרוטוקול שורה 32 עד עמוד 8 לפרוטוקול שורה 4), אך הוא לא הסכים. מר שמואל שב והבהיר כי הוא לא התעמק בהצעה והאם היא ישימה מאחר והוא פסל אותו על הסף. כלשונו (ראה: עמוד 8 לפרוטוקול שורות 3-18): "ת. כמה ימים לאחר השריפה כחלק מהתהליך שהיה ביני לבין יניב. זה הוצע ואמרתי שאיני מסכים. ש. מה הוא ביקש ממך בדיוק לעשות, שהחוזה יהיה כמה ימים לפני והשריפה באותו מועד או לשנות את מועד השריפה? ת. תאריך השריפה לא ניתן לשינוי. בינינו נחתם חוזה. ש. תעיין בסעיף 11, מה בדיוק הוא ביקש ממך? ת. הוא ביקש ממני לשנות תאריך מה שחתמנו בינינו. ש. מה זה לשנות את תאריך ההובלה? ת. המטרה של יניב היתה לשנות התאריך. תאריך השריפה לא ניתן לשינוי. תאריך ההובלה עצמה מה שנחתם בספרים יכול אולי להשתנות, חשבתי שזה מעשה בעייתי ולכן סירבתי. ש. מה אמרו לך? ת. ברגע שההצעה הועלתה פסלתי אותה על הסף ולכן איני יודע להסביר לך איזה קומבינות הוא רצה לעשות. ש. מה ביקשו ממך? ת. אני אומר שוב. הוא פנה אלי לשנות תאריכים ואמרתי שזה לא רלבנטי. אני משתדל ללכת ישר ולכן לא התעמקתי מה הוא מתכוון לעשות" [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.]. גם בעניין זה ביקש מר שמואל לדייק בלשונו והשיב בצורה נחרצת כי כל ידיעתו על מעורבות מר זהר בעניין ההצעה לשינוי המועדים היא מפי התובע במועד מאוחר יותר (ראה: עמוד 11 לפרוטוקול שורות 3-11): "ת. אני אומר בסעיף 14 הוא מקביל בסעיף 11 לת/1. הוא ביקש ממני לשנות את תאריך ההובלה. פה זה היה לפני שדיברתי עם יניב. השריפה קרתה ב-04 וזה תצהיר מ-04. בשנת 2004 כשזה קרה השיחות עם יניב היו בצעקות וניתוקים. במהלך שיחות אלה הוא ביקש ממני לשנות את תאריך ההובלה ואמרתי לא מקובל לא רלבנטי לא חוקי. כשהוא פנה אלי במהלך השנים ופה הבנתי שהבקשה לשינוי המועד עלתה מסוכנו. ש. להבנתי מאחר והתצהיר נחתם ב-27/9/04 כחודש לאחר השריפה באותו הזמן ידעת מיניב שהוא מבקש לעשות את הפעולות שבתצהיר ורק שנים לאחר מכן הוא אמר לך שהוא מבקש לעשות לבקשת הסוכן? ת. חיובי". 5.4 עדותו של מר שמואל לא נסתרה, אם כן, חרף חקירה נגדית ארוכה של ב"כ הנתבעים, כאמור, אף מעבר לסדר הדין הרגיל וממנה עולה באורח מפורש כי בזמן אמת מר זהר הודיע למר שמואל כי יש לסחורה ביטוח ויישלח שמאי ואכן נשלח שמאי. עדות התומכת בגרסת התובע כי הוא ביקש ממר זהר לקומם פוליסת ביטוח סחורה בהעברה וכי בעת אירוע השריפה מר זהר לא הכחיש שיש למשאית ביטוח סחורה בהעברה בתוקף. די בכך כדי לקבוע כי ביום 2/8/04 היה נהיר לכל הצדדים המעורבים - התובע, מר זהר ומר שמואל - שיש למשאית ביטוח סחורה בהעברה או צריכה להיות למשאית פוליסת ביטוח סחורה בהעברה וכל התנהלותם לאחר מכן היא פועל יוצא של ידיעה זו. בהתאם לכך, מר שמואל אף שילם לתובע בגין ההובלה לאחר האירוע (ראה: סעיף 9 ל-ת/2): "... אני ברוב תומי שילמתי ליניב סיוון עבור ההובלה וזאת למרות השריפה והיות שהייתי בטוח באותו שלב שיש ביטוח והוא יפצה אותנו על נזקינו. באותו מעמד שילמתי סך של 1,170 שקלים במזומן שבגינם קיבלתי קבלה וכן מסרתי המחאה דחויה ע"ס 1,000 שקלים לתאריך 20/9/04" [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]. 5.5 יתירה מכך, עדותו של מר שמואל קיבלה מספר חיזוקים. כך למשל בדו"ח פעולה מס' 6-002-0101-02 של משטרת ישראל מיום 9/8/04 נאמר, בין היתר, כי המשאית היתה עמוסה ברהיטים אשר חלק גדול מהרהיטים נפגעו מהשריפה; כי בעל הרהיטים, מר לייזרוביץ, הגיע למקום השריפה יחד עם אשתו וכי "חוקר כיבוי בשם רפי דוד הגיע למקום מסר שהשריפה פרצה כתוצאה מקצר במנורה שהיתה בתוך ארגז המשאית הנ"ל קבע נזק כבד לרכוש. בעל רכוש הופנה לביטוח ולשמאי, ולהגשת תלונה בחקירות" (ההדגשה אינה במקור - ב.ש.; ראה: נספח ד' לתצהיר התובע - ת/3 - בהתאם להחלטה מיום 7/12/10). תיאור זה מחזק את עדות מר שמואל הן באשר לפרטי האירוע והנזק שנגרם לתכולת ביתו והן באשר לכך שהגורמים המטפלים בשטח, קרי: משטרת ישראל וחוקר השריפות, הנחו אותו לברר את הכיסוי הביטוחי ולבקש שמאי. משכך, אך ברור כי סוגית הביטוח עלתה גם עלתה בשיחת מר שמואל עם מר זהר במסגרתה ביקש מר שמואל לוודא כי אכן יש ביטוח, יישלח שמאי והוא יפוצה על הנזק הגדול שנגרם לתכולת ביתו ולא היה המדובר בשיחת הרגעה גרידא, כפי שנטען בשלב זה על ידי ב"כ הנתבעים (ואדרש לכך להלן). 5.6 זאת ועוד. בתצהירו של מר זהר אין כל אזכור של שיחת הטלפון שקיים עם מר שמואל, להבדיל מפגישה מאוחרת יותר אותה כן טרח להזכיר (ואדרש גם לכך להלן). ברם, בחקירתו הנגדית, ולאחר שנכח במהלך עדותו של מר שמואל, הודה מר זהר כי אכן התקיימה שיחת טלפון בין השניים (ראה: עמוד 25 לפרוטוקול שורות 22-26): "ת. לא ניתקתי לו [לתובע - ב.ש.] את הטלפון, אמרתי לו שיירגע, שאלתי מה קרה, הוא אמר לי שנשרף רק הארגז ולא כל המשאית. שנשרפה התכולה של האנשים, שאלתי מה נשרף, הוא אמר סמרטוטים 2,000- 3,000 ₪ ואז לזרוביץ התקשר אלי וטען שיש נזק של 200,000 ₪. הוא אמר שמכבי אש היו וכיבו את כל השריפה ואז אמרתי ליניב שיש סתירה בין דבריו ללזרוביץ כדאי שנוציא שמאי למקום" [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]. בשלב זה נטען על ידי ב"כ הנתבעים כי המדובר בניסיון הרגעה גרידא. אין בידי לקבל גרסה (שלישית) זו. ראשית, מר זהר לא העיד על כך. גם בגרסתו המאוחרת הוא לא טען שניסה להרגיע את מר שמואל (להבדיל ממר יניב) אלא רק שלאחר שהבין ממר שמואל שהוא טוען לנזק גדול המליץ לתובע להוציא שמאי (ראה: עמוד 25 לפרוטוקול שורות 22-26). ודוק: מר זהר נוקט בלשון רבים "כדאי שנוציא שמאי למקום" (ההדגשות אינן במקור - ב.ש.; וראה גם בעמוד 26 לפרוטוקול שורה 18: "אמרתי שנשלח שמאי שיעשה הערכה של הנזק"). כלומר אין המדובר בהצעה גרידא. מכל מקום, בשלב זה מר זהר גם לא טוען שאמר למר שמואל שאין ביטוח. שנית, מר שמואל אמר שהשיחה התנהלת בצעקות והוא לא זכר כל ניסיון הרגעה "גם לא זוכר אם ניסה להרגיע אותי או לא" (ראה: עמוד 7 לפרוטוקול שורה 11). יש בכך שני חיזוקים לעדות מר שמואל: האחד, חיובי - לעצם קיומה של שיחת הטלפון ביום האירוע בין מר שמואל לבין מר זהר; והשני, שלילי - באשר לתוכן השיחה. משכך, הוכח לפניי כי ביום האירוע הודה מר זהר לפני מר שמואל שיש למשאית ביטוח. 5.7 חיזוק נוסף ניתן למצוא בהתנהלות מר זהר בעת אירוע השריפה. מר זהר אינו מודיע לתובע כי אין לו פוליסת ביטוח סחורה בהעברה אלא בוחר לדבר עם מר שמואל, שולח מיוזמתו ועל חשבונו שמאי אשר ישום את גובה הנזק ואף נפגש עם אביו של מר שמואל. לעניין זה לא נתתי אמון בטענת מר זהר כי עשה זאת אך ורק כטיפול רגיל בלקוח. מצינו לעיל כי אין המדובר בלקוח רב שנים עם היקף עסקאות נרחב, אלא המדובר לשיטתו של מר זהר באדם שלראשונה הזמין ממנו ביטוח חובה וצד ג' למשאית אחת. הא ותו לא. אין ביניהם עסקים קודמים והיכרותם הקודמת מתמצית בהיכרות מרחוק באשר התובע היה נהג משאית בחברת הובלות שמר זהר עבד איתה. מטעם זה לא ברור מדוע זה מצא מר זהר לעצמו לנכון לדבר עם הניזוקים, ולשלוח מיוזמתו ועל חשבונו שמאי לבית הניזוקים מבלי לוודא שיש לו בטוחה לתשלום מהתובע. מר זהר הודה כי נשא בשכ"ט השמאי (ראה: עמוד 26 לפרוטוקול שורה 19 עד עמוד 27 לפרוטוקול שורה 10). יתירה מכך, לא הוכח כי מר זהר דרש את שכ"ט השמאי מהתובע וגם בשלב זה הוא אינו תובע את השבתו ולו על דרך קיזוז. עצם הוצאת שמאי לשטח על ידי מר X ועל חשבונו מהווה ראשית הודאת בעל דין (ראה: ת.א. (חיפה) 593/00, אגמי חברה לעבודות עפר ומים בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2004)). יתירה מכך. גם הודאת מר זהר כי הוא שב וחיפש את פוליסת הביטוח מאחר והתובע עמד על כך שיש לו פוליסת ביטוח (ראה: סעיף 8 לתצהירו - נ/1) יותר מתמוהה היא. אחת משתיים: או שמר זהר זוכר ש"הבהיר" לתובע שאין אפשרות להנפיק פוליסת ביטוח סחורה בהעברה למשאית בודדת ועל כן מה לו כי יחפש אחר פוליסה שלא קיימת ולא יכולה להיות קיימת (וראה לעניין זה גם להלן); או שמר זהר לא זכר בחודש אוגוסט 2004 האם התובע ביקש או לא ביקש, שילם או לא שילם עבור פוליסת ביטוח סחורה בהעברה ועל כן מצא לנכון לחפש את הפוליסה ומכאן שאין ליתן כל אמון בעדותו לפניי היום, כעבור למעלה מ-7 שנים כי הוא בטוח שהבהיר לתובע שהמשאית לא יכולה להיות מבוטחת בפוליסה זו ולא גבה כספים בגין ביטוח זה. הדבר מהווה חיזוק נוסף לגרסת התובע. גם לעניין זה מר זהר יכול היה להמציא בנקל את תיק הביטוח של התובע במלואו ולהראות מה קיים, מה רשום ומה לא. מר זהר לא עשה זאת וכפי שמצינו לעיל סדר ברישומים לא היה. בפרט בשים לב לתפקידו כסוכן ביטוח, כשל זה רובץ בראש וראשונה לפתחו ולעניין חובות סוכן ביטוח אדרש להלן. חיזוק נוסף (שלילי) ניתן למצוא בפגישת אביו של מר שמואל עם מר זהר. מר שמואל העיד כי אביו דיבר עם מר זהר ואף נפגש איתו, אך גם בעניין זה הוא ביקש לדייק ואמר כי הוא אינו יודע את פרטי השיחה ויש לשאול את אביו באשר לתוכנה (ראה: עמוד 8 לפרוטוקול שורות 26-30). מר זהר מצידו בחר שלא לזמן את האב לעדות וכשל זה יפעל לחובתו. כך גם לא נעלמה מעיני התנגדות הנתבעים וצד ג' לצירוף, הגם מאוחר, של תצהיר מטעם מר שמואל (ראה: החלטה מיום 19/12/10). 5.8 מנגד, התנהלות התובע אשר מיד מוסר למר שמואל את הטלפון של סוכן הביטוח שיסדיר עימו את הדברים אינה מתיישבת עם מי שיודע שאין לו פוליסת ביטוח. ברם, מתיישבת היא היטב עם התנהגות של אדם הסמוך ובטוח שיש לסחורה כיסוי ביטוחי בגין אירוע השריפה. 5.9 משכך, אני קובעת כי סוכם בין הצדדים על הנפקת פוליסת ביטוח סחורה בהעברה למשאית; וכי בכל המועדים הרלבנטיים הוצג לתובע מצג כי אכן הונפקה למשאית פוליסת ביטוח סחורה בהעברה. 6. לטענת מר זהר לא ניתן לעשות פוליסת ביטוח סחורה בהעברה ללא ביטוח מקיף ולמשאית בודדת. המדובר בטענות הגנה אותן על הנתבעים להוכיח ויאמר מיד - הם כשלו בכך. 6.1 לא הוכח לפניי כי במועד הרלבנטי כל חברות הביטוח הציבו שני תנאים מצטברים להנפקת פוליסת ביטוח סחורה בהעברה: ביטוח המשאית בביטוח מקיף וקיום יותר ממשאית אחת אצל המבוטח ועל כן לא ניתן היה לבטח את המשאית בשוק הביטוח בישראל בפוליסת ביטוח סחורה בהעברה (והשווה: ת.א. (י-ם) 6181/04, יוזמה ותשואה חברה ושירותים בע"מ נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (2004)). הן הנתבעים והן צד ג' לא צרפו את הנהלים הרלבנטיים או כל מסמך אחר בקשר לכך וכשל זה יפעל לחובתם. לעניין זה אין די בעובדה שהמסמך לא התבקש על ידי התובע בשים לב לנטלי הראייה, מה גם שהנתבעים הודו כי המסמכים לא צוינו בגילוי המסמכים מטעמם (ראה: עמוד 37 לפרוטוקול שורות 18-19). 6.2 עדותו של מר גלעד בהרב המשמש כחתם בהכשרת הישוב (לעיל ולהלן "גלעד"- הוצג וסומן ג/1) בעניין זה לא תסייע בידי הנתבעים. ראשית, הוראות החיתום לא צורפו, כאמור, לתצהירו. לדבריו, בהוראת עורכי דינו (ראה גם: עמוד 31 לפרוטוקול שורות 13-14). שנית, מר גלעד העיד כי הוא משמש כחתם רק מחודש נובמבר 2004 וכי הוראות החיתום משתנות מעת לעת (ראה: עמוד 31 לפרוטוקול שורה 29-31). מכאן, אין לגלעד כל ידיעה אישית באשר לנהלים שהיו במועדים הרלבנטיים -אוגוסט/ספטמבר 2003. גם טענתו של מר גלעד כי למיטב ידיעתו גם קודם היה נוהג כזה (ראה: עמוד 31 לפרוטוקול שורות 30-31) לא תסייע מאחר ולא הוכח לפניי המקור לידיעתו ולא נעלם מעיני כי מר גלעד מדבר לפתע על "נוהג" להבדיל מ"נוהל". כך או כך, יש לזכור כי המדובר בעדות מטעם צד מעוניין. שלישית, מר גלעד הודה עוד כי ניתן לקבל אישור חריג (ראה: עמוד 32 לפרוטוקול שורות 4-6): "... לדוגמא באשר לסחורה בהעברה - זה חריג אצלנו (אין לי את החוברת מ-2004, יש לי מהיום), סוכן לא יכול לבוא ולבטח בלי אישור שלנו, אנחנו צריכים אישור מתל אביב, אבל בסופו של דבר זה אפשרי אם התקבלו כל האישורים" [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]; הגם שבהמשך סייג את דבריו (ראה: עמוד 32 לפרוטוקול שורות 14-16). גם מר זהר הודה שהכל אפשרי (ראה: עמוד 28 לפרוטוקול שורות 14-16): "ש. למה כתבת לא נהוג, אולי בחברות אחרות כן נהוג לבטח משאית בודדת בביטוח סחורה בהעברה? ת. לפי ניסיוני לא נהוג אבל הכל אפשרי" [ההדגשה אינה במקור - ב.ש.]. מכאן, אף לשיטת ה"ה זהר וגלעד ניתן לבטח משאית בודדת ו/או משאית בודדת ללא ביטוח מקיף בפוליסת ביטוח סחורה בהעברה, אלא שצריך לקבל את האישורים המתאימים. רביעית, גם אם הייתי מקבלת את גרסת מר גלעד כי מאז ומתמיד היה נוהג שהכשרת היישוב אינה מבטחת בביטוח פוליסת סחורה בהעברה בהעדר פוליסת ביטוח מקיף ומשמדובר במשאית בודדת, הרי שזו חברת ביטוח אחת מני רבות. אין מחלוקת כי אין חובה לקומם את כל פוליסות הביטוח אצל חברת ביטוח אחת ומר גלעד הודה כי הוא לא מכיר את הוראות החיתום בחברות אחרות לגבי סחורה בהעברה (ראה: עמוד 31 לפרוטוקול שורות 15-16). לא הוצגה גם כל תכתובת של מר זהר עם חברות הביטוח בניסיון לקומם עבור המשאית פוליסת ביטוח סחורה בהעברה ואף לא נטען כי מר זהר עשה זאת, למרות שכאמור הן מר זהר והן מר גלעד אישרו כי הכל אפשרי ואף בכך יש משום התרשלות מצידו של מר זהר. מה גם שהרציונאל אינו נהיר דיו. כך למשל, לא ברור הקשר בין ביטוח סחורה בהעברה לבין היות המבוטח בעלים של מספר משאיות. אך כאמור אין אני נדרשת לכך מאחר והנתבעים כשלו מלהוכיח לפניי שבמועד הרלבנטי (אוגוסט/ספטמבר 2003) לא ניתן היה לבטח את המשאית הרלבנטית בביטוח סחורה בהעברה. 6.3 זאת ועוד. גם אם היה מוכח לפניי כדבעי כי במועד הרלבנטי לא ניתן היה לבטח את המשאית בביטוח סחורה בהעברה אצל כל חברות הביטוח (ולא היא) - לא היה בכך כדי לסייע לנתבעים. ויובהר - מי שאמון על הוראות החיתום הוא סוכן הביטוח ושומה עליו להבהיר למבקש הביטוח את תנאי חברות הביטוח באשר לקימום פוליסת הביטוח. מר זהר כסוכן ביטוח סביר והגון היה צריך להעמיד את התובע על אי יכולתו לקומם את פוליסת הביטוח המבוקשת. כך גם אם וככל שמר זהר מצא מאוחר יותר כי חברת הביטוח אינה מוכנה לבטח על פי הצעה שהועברה אליה (פעולה שלא נטען, וממילא לא הוכח, כי בוצעה), היה עליו להודיע זאת מיד לתובע ולהעמיד את התובע על משמעות הדבר. הדברים אמורים במיוחד משמר זהר מודה שהוא ידע שהמשאית נועדה להובלת סחורה ונוכח פער הכוחות ביניהם - סוכן ביטוח מנוסה בתחום זה לעומת נהג משאית שהחליט לפתוח עסק עצמאי. בנסיבות אלה, מצופה ממר X כ-"הגורם המקצועי אליו פונה החפץ בכיסוי ביטוחי", לבחון עבור התובע את האפשרויות הטובות ביותר, לגלות לו כל מידע רלבנטי ולוודא שהכיסוי הביטוחי ראוי ומספיק לצרכיו. כך גם משמצא הסוכן כי אין באפשרותו לעשות כן שומה עליו שלא להשאיר את הדברים עמומים אלא לוודא כי התובע יודע את נפקות אי רכישת פוליסת סחורה בהעברה ולהתריע לפניו על הסיכונים הכרוכים בכך. חובה זו נובעת הן מחובת תום הלב החלה על כל משתתף במשא ומתן מכוח סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973 והן ממהות חוזה הביטוח ומתפקידו של סוכן הביטוח, כפי שעמדה על כך כבוד הש. ע. ארבל ב-רע"א 5695/06, סייף נ' מרעי (2009), תוך התווית קווים מנחים באשר לחובת סוכן הביטוח במהלך המשא ומתן לקראת כריתת חוזה ביטוח : "... ראשית, ככל שהשלב בו מצוי המשא ומתן מתקדם יותר כך היקף החובות מתרחב. כך למשל יש להבחין בין מקרה בו רק ניתנו פרטי הביטוח ומחירו ללקוח לבין מקרה בו הלקוח מסר את הצעתו לחברת הביטוח. שנית, יש לבחון מהי מהות העניין הנבדק. האם מדובר בעניין המצריך מקצועיות בתחום הביטוח או אשר יש בו פערי מידע בין הלקוח לסוכן הביטוח או המבטח. שלישית, יש לבחון מהם היחסים בין סוכן הביטוח או המבטח לבין הלקוח. האם יש ביניהם יחסים קודמים ומה מהותם. רביעית, יש לבחון מיהו מונע הנזק הזול יותר באותו עניין. מיומנותו, ניסיונו והתעסקותו של סוכן הביטוח בתחומו יכולים להוות נסיבות רלוונטיות בבחינה זו. חמישית, יש לשים לב לנוהג בין צדדים בשוק הביטוח אשר יכול לבסס הסתמכות סבירה של לקוח על סוכן הביטוח או המבטח באותו עניין. ... מהיותו הגורם המקצועי ובעל המידע בתחום נדרש מסוכן הביטוח בעת המשא ומתן להציג בפני הלקוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות לו כל מידע רלבנטי באשר לצורות ההתקשרות השונות, וכן עליו לוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק לצרכיו של הלקוח. לפיכך הוא גם מחויב להסביר ללקוח אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון תנאי מיגון וחריגים לכיסוי הביטוחי. עוד מחויב סוכן הביטוח למנוע מן המתקשר לבצע שגיאות שמשמעותן האפשרית היא ביטול הפוליסה. מטעמים אלו בנוסף לשלב המתקדם של המשא ומתן נקבע כי על סוכן הביטוח להסביר ללקוח את ההבדל בין הביטוח שביקש לבין מה שקיבל מחברת הביטוח. יחסיהם הקודמים של הצדדים מצדיקים את חיובם של סוכן הביטוח והמבטח להעמיד את המבוטח על שינויים בנוסח פוליסה שגרתי שנחתם בכל שנה בין הצדדים. ..... אני סבורה כי המבטח וסוכן הביטוח, מעצם התעסקותם ומיומנותם בתחום הינם מונעי הנזק הזולים ביותר. ...". וראה גם ב-ש. ולר, "חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981" התשס"ה-2005, כרך ראשון עמוד 712 ואילך: "... על הסוכן להבהיר למבוטח שאין הוא צפוי להינות מכיסוי ביטוחי; עליו לוודא שהמבוטח קיבל לידיו פוליסה כפי שדרש, שהמבטחת מבטחת את הסיכונים שנדרשה ושדמי הביטוח משקפים את הסיכון המבוטח; עליו להעמיד את המבוטח על משמעות שינויים בתנאי הפוליסה ולוודא שהוא מודע למשמעות אי-העמידה בתנאי הכיסוי; עליו להשיג פרטים נוספים הנדרשים לצורך התאמת הפוליסה לעסק המבוטח; עליו לבחון עבור המבוטח את ההצעות הטובות ביותר ולוודא שהכיסוי הביטוחי שמספקת חברת הביטוח הוא ראוי ומספיק; עליו להזהיר את המבוטח שתקופת הביטוח עומדת להסתיים; עליו לנקוט זהירות עת הוא ממלא את הצעת הביטוח עבור המבוטח ולהתחשב בחובת הגילוי. ... היקף האחריות של הסוכן כלפי המבוטח אינו מושפע מעובדת קיומם של יחסי שליחות מכוח החוק בינו לבין המבטחת. ... אדם הפונה לסוכן ביטוח רואה עצמו כלקוחו. הוא מצפה לקבל ממנו ייעוץ מקצועי והסוכן מצדו מדגיש את יכולתו ונחיצותו למבוטח. הסוכן הוא שבוחר בדרך כלל את המבטחת שעמה יתקשר המבוטח, ולעתים אף את סוג הפוליסה שירכוש. הסוכן גם עשוי להדריך את המבוטח ביחס לזכויותיו וחובותיו לפי הפוליסה. מצב דברים זה יוצר אצל הלקוח הטיפוסי ציפייה לקבלת שירותים מסוימים מהסוכן ולעמידתו בסטנדרטים ראויים של אמון, זהירות והשתדלות. על הסוכן אף מוטלות חובות כמשתתף במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה, שהחשובה בהן היא חובת גילוי רחבה יחסית. יחסי השליחות בין הסוכן לבין המבטחת אינם פוטרים אותו מחובת תום הלב כלפי המבוטח. מכוח חובה זו אפשר שתוטל על השלוח חובת גילוי על אף שהגילוי אינו משרת את עניינו של השולח. הציפייה של הלקוח מהסוכן, המבוססת על המצגים האופייניים שמציג הסוכן ללקוח כמי שישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, מצדיקה הטלה של חובת גילוי רחבה על הסוכנים. על הסוכן למסור ללקוח מידע בקשר לחוזה הביטוח אף אם הלה לא הציג לו שאלות על כך. .... אין לזהות בין סוכן ביטוח לבין מוכר מוצרים, בין היתר משום שלקוח הפונה למוכר בבקשה למתן עצה יודע - או צריך לדעת - שהלה הינו "יריבו" החוזי ולא שותף בעל אינטרסים דומים. לעומת זאת, הסוכן נותן למבוטח שירות מקצועי שבמסגרתו הוא מתאים את צרכיו ודרישותיו לפוליסה של המבטחת. הסוכנים אף נוהגים לטפח ציפיות בקרב לקוחותיהן למתן השירות הנדון, והדבר מצדיק להטיל עליהם חובת גילוי: חובה לגלות ללקוח מהו המוצר הביטוחי הטוב ביותר עבורם במחיר הזול ביותר". (ובאשר למעמדו של סוכן הביטוח וחובותיו ראה גם: ע"א 1228/08, מולרם מערכות שינוי והרמה נ' ביטוח חקלאי אגודה שיתופית בע"מ (2011); ע"א 3214/98, שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ (2004), על האסמכתאות הנזכרות בו; ע"א 196/88, כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הפועלים ליסינג בע"מ, פ"ד מו(1), 756;; ע"א 702/89, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אורים, פ"ד מה(2) 811; ע"א 1064/03, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה פיאמנטה ז"ל (2006); ת.א. (ת"א) 21461/03, תינוק מתוק בע"מ נ' עייני (2009); ת.א. (ת"א) 58280/05, עזבון רבייב נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (2011); מ. יפרח ר. חרל"פ "ששון-דיני ביטוח", מהדורה שנייה התשס"א-2001 עמוד 85 ואילך; ידידיה צ' שטרן, "על מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח: יחסי סוכן ומבטח" מחקרי משפט י 93 (1993); י. אליאס, "דיני ביטוח", מהדורה שנייה, התשס"ט-2009, כרך ב' עמוד 1058 ואילך). מכאן, חובת זהירות מושגית בוודאי שקיימת בין התובע לבין סוכן הביטוח עימו בא להתייעץ וממנו ביקש לקומם ביטוחים שונים עבור המשאית. חובה זו משתרעת גם על הנזקים שיגרמו כתוצאה מנסיעה ללא כיסוי ביטוחי מתאים בשל מחדל או מעשה של סוכן הביטוח ועליו לצפות נזקים מסוג זה (והשווה: רע"א 5695/06, סייף נ' מרעי (2009)). במקרה דא קיימת גם חובת זהירות קונקרטית אשר הופרה - מר זהר ידע כי התובע עובד במרץ בהובלת סחורות עם המשאית כל העת וכי החל מיום 1/9/03 הוא עושה כן ללא ביטוח סחורה בהעברה. חרף זאת, וחרף העובדה כי מר זהר ידע שהתובע, אשר פתח עסק עצמאי, הגיע אליו כמי ששימש כסוכן ביטוח של חברת הובלות גדולה בה עבד עד כה כשכיר ובטח בו - הוא בחר שלא לקומם עבור המשאית פוליסת ביטוח סחורה בהעברה. כך גם תחת להבהיר מפורשות שאין כיסוי ביטוחי (והשווה: ת.א. (ת"א) תינוק מתוק בע"מ נ' עייני (2009)), בחר מר X להציג מצג כי קיימת פוליסת ביטוח. כך גם אם הייתי מקבלת את גרסת מר זהר כי "הבהיר" לתובע בשיחתם הטלפונית שחברת הביטוח אינה מבטחת משאית בודדת ו/או כי יש צורך בביטוח מקיף (ולא היא), הרי שמר X לא עמד בחובתו כסוכן ביטוח כלפי התובע. בשים לב לקווים המנחים יש למצאו כאחראי לאי קימום הפוליסה: המדובר בשלב מתקדם של המשא ומתן וחרף זאת כמו גם העובדה שמר זהר ידע שהמשאית מיועדת להובלת סחורה, לא נטען וממילא לא הוכח כי מר זהר התריע לפני התובע על הסיכונים הכרוכים באי עריכת הפוליסה ובביצוע ההובלות ללא ביטוח סחורה בהעברה. כך גם המדובר במידע בו נדרשת מקצועיות בתחום הביטוח ויש פערי כוחות בין מר זהר, סוכן ביטוח ותיק בתחום זה לבין התובע, נהג משאית שהחליט לפתוח עסק עצמאי. גם בעניין דא מונע הנזק הזול ביותר הוא סוכן הביטוח אשר נוכח מיומנותו יכול היה למנוע את העדר הכיסוי הביטוחי לסחורה שהובלה במשאית, בפרט בשים לב לכך שהתובע הגיע למר X מאחר ושימש כסוכן ביטוח של חברת הובלות גדולה בה עבד קודם ועל כן אין תמה כי בטח בו שידע לקומם עבורו את פוליסות הביטוח הנחוצות למשאית להובלת סחורה. מקרה זה אובחן בבירור ב-רע"א 5695/06, סייף נ' מרעי (2009): "...  אני סבורה שיתכנו נסיבות אשר יקימו חובת זהירות קונקרטית של סוכן הביטוח כלפי הפונה אליו בשל נזק דומה. כך הוא הדבר כאשר מהפגישה בין הצדדים למד סוכן הביטוח כי הביטוח של הפונה אליו אינו בתוקף, כי הלקוח אינו מבין זאת או אינו מבין את משמעות הדבר. במקרה זה סבורני כי חובת תום הלב, לצד הסתמכותו של הלקוח על הגורם המקצועי שהוא בא להתייעץ איתו, מקימים חובת זהירות קונקרטית. במקרה כזה סוכן הביטוח יכול וצריך לצפות כי אם לא ינקוט באמצעי זהירות עלול להיגרם ללקוח נזק כתוצאה מהעדר כיסוי ביטוחי מתאים. יש לציין כי בנסיבות כאלו קיימים פערי מידע ומקצועיות בין הצדדים, כאשר כל המידע הנדרש מצוי אצל סוכן הביטוח בעוד שהמידע וההבנה אינם מצויים אצל הלקוח. כמו כן בנסיבות כאלו מונע הנזק הזול ביותר הוא סוכן הביטוח. ..". ודוק: אין טענה כי לאחר שמר זהר "הבהיר" לתובע את התנאים לעריכת הפוליסה בשיחתם הטלפונית, התובע ויתר על רצונו בקיום ביטוח סחורה בהעברה ו/או כי מר X טרח ופרש לפני התובע את הסיכונים הכרוכים בכך; ואף לא נטען כי מר זהר העלה את הסוגיה שוב בעת פגישת השניים בערבו של אותו יום ו/או בפגישתם השנייה, באופן שהתובע יוכל לקבל החלטה מושכלת (ראה: סעיף 4 לתצהירו - נ/1; וכן בחקירתו הנגדית בעמוד 23 לפרוטוקול שורות 15-21). עובדה זו פועלת לחובת הנתבעים, בין אם תאמר שהסוגיה לא עלתה שוב כי התובע היה סמוך ובטוח כי הוא משלם גם עבור ביטוח סחורה בהעברה ומר זהר יטפל בקימומה; ובין אם תאמר שמר זהר לא טרח לפרוש לפני התובע את הסיכונים הכרוכים בהחלטתו להוביל סחורה של צדדי ג' ללא ביטוח סחורה בהעברה. נהפוך הוא. מר זהר מודה בחקירתו הנגדית כי הוא לא ניסה להציע לתובע כל פוליסת ביטוח נוספת או ליתן לו כל מידע נוסף (ראה: בעמוד 23 לפרוטוקול שורות 15-21): "ש. אלו סוגי ביטוחים ביקש ממך התובע לבטח? ת. חובה וצד ג'. הוא שאל גם לגבי סחורה בהעברה ואמרתי שלגבי משאית אחת לא עושים סחורה בהעברה וגם לא בביטוח צד ג'. ש. ניסית למכור לו עוד ביטוחים? ת. לא. ש. למה לא ניסית למכור פוליסות נוספות? ת. לא הצעתי, לא מצאתי מקום למכור לו פוליסה". משכך, מר X הפר בהתנהגותו את חובת הזהירות כלפי התובע כלקוחו. 6.4 לא זו אף זו - שתי הטענות גם יחד אינן מתיישבות עם הודאת מר זהר כי התחייב לחפש את פוליסת הביטוח בתיק. כהודאתו (ראה למשל בעמוד 26 לפרוטוקול שורות 3-4): "... אבל אני אלך ואבדוק זאת". ולמטה משם (ראה: עמוד 26 לפרוטוקול שורות 9-10): "... אמרתי לו שאם יש מסמך אני אמצא אותו". ובהמשך (ראה: עמוד 30 לפרוטוקול שורות 4-9): "ש. בסעיף 13 את מציין בעמ' 3 למעלה שפנית לחברת הכשרת הישוב לוודא שלא קיבלו בעבר פנייה כלשהי לסחורה בהעברה? ת. בעל פה. ש. מתי ועם מי דיברת? ת. מאחר שהוא טען שיש לו פוליסה ולא מצאתי אותה אצלי, בדקתי עם חברת הביטוח ולא היה. אני לא זוכר עם מי בדקתי, בדקתי בחיתום". אם וככל שלא ניתן להנפיק את הפוליסה והדברים הם כה חד משמעיים ונהירים ונאמרו לתובעו מספר חודשים קודם לכן בעת פנייתו - מה טעם מצא לו מר X לחפש את הפוליסה בתיקיו ולבצע בדיקה לרבות אצל צד ג'?!. בדיקה זו חלף העמדת התובע מיד על שגגתו מהווה, כאמור, כשלעצמה חיזוק נוסף לגרסת התובע. 6.5 הדברים נאמרים למעלה מהדרוש מאחר והוכח לפניי כי במהלך השריפה מר זהר פעל על סמך הנחת העבודה שיש או צריך להיות ביטוח סחורה בהעברה למשאית. משמע, מר זהר ידע שהתובע ביקש ממנו לבטח את המשאית בביטוח סחורה בהעברה אלא שהוא חדל מעשות כן. 6.6 בשולי הדברים יצוין כי לא נעלם מעיני שהתובע לא הציג את פוליסת הביטוח שהיתה בידו בעת רכישת המשאית, קרי: עוד בטרם פנה למר זהר, אך, בנסיבות, אין באי הצגת פוליסת הביטוח הקודמת, כשלעצמה, כדי להעביר את נטל הראייה אל כתפי התובע. כך גם לא נעלם מעיני שלא הוצגו לפני קבלה או אישור תשלום בגין פוליסת הביטוח. ברם, משהוכח לפניי כי התובע שילם למר זהר גם במזומן בלא שקיבל קבלה והתקבולים לא נרשמו באורח מסודר, אין בכך די כדי לדחות את תביעתו. לעניין זה גם לא הוכח לפניי כי מר זהר עובד אך ורק באמצעות כרטיסי אשראי או המחאות. להיפך, הוכח כי מר זהר הסכים לקבל תקבולים במזומן. מכאן, אין לקבל את טענת ב"כ הנתבעים כי התשלום לפוליסת ביטוח סחורה בהעברה יהיה בכרטיס אשראי מאחר והמדובר בעסק חדש (ראה: עמוד 36 לפרוטוקול שורות 23-24). ודוק: ה"ה זהר וגלעד לא התייחסו כלל לסכום שנדרש לתשלום בגין פוליסת ביטוח סחורה בהעברה במועד הרלבנטי והאם הוא תואם את הנטען בסעיף 5 לתצהיר התובע (ת/3) ואף בכך יש משום חיזוק מה לגרסת התובע. 7. לפיכך, אני קובעת כי התובע ביקש ממר זהר לקומם פוליסת ביטוח סחורה בהעברה, אך הוא כשל מעשות כן. התובע טוען לרשלנות, הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה. הפרת חוזה ורשלנות ודאי וודאי שהוכחו לפניי. אין טענה כי הפוליסה לא קוממה מחמת העדר תשלום ואין מחלוקת כי מר זהר אף לא העביר הצעת ביטוח לחברת ביטוח. משכך, אני קובעת כי הנתבעים הפרו את ההסכם עם התובע לקימום פוליסת ביטוח סחורה בהעברה והתרשלו כנגד התובע בשניים: אי עריכת פוליסת הביטוח בהתאם למוסכם ומצג שווא בדבר קיומו של ביטוח תקף. 8. יחד עם זאת, קבלת גרסתו של התובע מחייבת גם לייחס לו אשם תורם משמעותי. התובע מודה כי הוא לא הקפיד על קבלת פוליסת הביטוח למרות שפרסם את עסקו כמבוטח. בהזמנת העבודה על ידי ה"ה לייזרוביץ רשום בכותרת "ביטוח ואחריות לכל הובלה" ובתחתית העמוד "ההעברה מבוטחת בסך: 80 אלף ₪" (ראה: נספח ב' לתצהיר שמואל - ת/1); וכאמור גם בתצהירו של מר שמואל (ראה: סעיף 4 ל-ת/1): "... במסגרת חיפוש בדפי זהב מצאנו פרסום של עסק בשם יניב & שני הובלות ונוכח העובדה, כי פורסם, כי לנ"ל "ביטוח ואחריות לכל הובלה" הזמנו מהנ"ל הובלה של תכולת ביתנו. ... ... יניב סיוון ורעייתו פרסמו את עסקם, "יניב את שני", עסק להובלות בדפי זהב ושם הבטיחו כי ביכולתם להעניק שירותי הובלה מקצועיים כשהם מפרטים שלהם "ביטוח ואחריות לכל הובלה" וטוענים כי "הובלות זה לא משחק ילדים זו עבודה למקצוענים". שומה היה על התובע, בפרט בנסיבות אלה, לוודא קבלת פוליסת ביטוח בהעברה ותקפותה. התובע לא עשה כן - לא בסמוך לאחר פגישותיו עם מר זהר (אשר בשלב זה מר זהר הודה בקיומן - ראה: עמוד 24 לפרוטוקול שורות 16-20); ואף לא מאוחר יותר ונזכר לעשות כן רק לאחר שהתרחש האירוע הביטוחי. בשים לב למחוייבותו של התובע כלפי צדדים שלישיים ולפרסום שביצע, מן הראוי היה כי התובע יעשה כן במועד מוקדם יותר ולכל הפחות יברר עם מר זהר את פשר אי קבלת פוליסת הביטוח. לעניין זה אין די בעובדה שהוכחה לפניי כי התובע הקים עסק עצמאי בפעם הראשונה, לא ידע כיצד הדברים פועלים, היה עסוק מאוד וסמך על מר זהר (ראה: ת/3 וכן עדותו בעמוד 16 לפרוטוקול שורות 8-19). ברם, נתונים אלה ונוספים, לרבות מידת מומחיותו של מר X ישוקללו בעת קביעת גובה אשמו התורם של התורם (והשווה האמור ב-ע"א 3214/98, שלוס נ' רגומי (1978) בע"מ (2004)). בנסיבות, מצאתי כי מן הראוי להעמיד את אשמו התורם של התובע בשיעור של 35%. לתוצאה דומה ניתן היה להגיע על דרך החלת דוקטרינת אשם תורם חוזי (והשווה: ע"א 434/07, פרינץ נ' אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (2009); רע"א 9488/02, שחר נ' עטיה (2005); ע"א 3912/90, EXIMIN S.A, נ' טקסטיל והנעלה איטל סטייל פררארי בע"מ, פ"ד מז(4) 64; ע"א 9447/06, פוקס נ' אלכס (2008); אריאל, "פורת הגנת אשם תורם למפר חוזה - אימתי"? "עיוני משפט", יח' 103). 9. הנזק - 9.1 תביעת לייזרוביץ (סך של 55,000 ₪ בתוספת 15% שכר טרחת עו"ד ומע"מ) - במהלך המשפט הוכח כי התובע שילם לה"ה לייזרוביץ סכום כולל של 30,000 ₪ והוא אינו נדרש לשלם יותר (ראה: עדות לייזרוביץ בעמוד 7 לפרוטוקול שורות 21-25). יחד עם זאת, מועד ביצוע התשלומים לא הוכח וכשל זה יפעל לחובת התובע. לפיכך, רכיב זה יועמד על סך של 30,000 ₪. 9.2 שכר טרחת ב"כ התובע בתביעת לייזרוביץ (10,000 ₪) - אמנם התובע כשל מלהציג חשבונית מס ו/או קבלה המעידה על תשלום שכ"ט עו"ד, אך הוכח לפניי כי הוא יוצג על ידי עורך דין במסגרת תביעת לייזרוביץ (ראה למשל: פרטיכל מיום 19/9/06 פסק הדין מיום 11/2/07) וכי בפסק הדין שניתן בתביעת לייזרוביץ אמד בית המשפט את שכר טרחת הצד שכנגד. מכאן, הוכח לפניי במקרה דא כי נגרם לתובע נזק ו"הפער בין הערכה בדרך של אומדן ובין הערכה על פי ראיות מוצקות אינו פער גדול במיוחד" ועל כן מצאתי לשום במקרה דא את נזקו של התובע ברכיב זה על דרך האומדנה (ראה: ת.א. (ירושלים) 7058/05, דווקא בע"מ נ' מ"י (2011); והשווה: ע"א 8588/06, דלג'ו נ' אכ"א לפיתוח בע"מ (2010); ע"א (מרכז) 9598-11-10, איזנברג מלך ובניו בע"מ נ' חכמון אהרון בע"מ (2011); דנ"א 4693/05, בי"ח כרמל-חיפה נ' מלול, (2010); ע"א 1716/09, יעקובי נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (2010)). לפיכך, אני מעמידה ראש נזק זה, על דרך האומדנה, על סך של 7,500 ₪. 9.3 הוצאות ועוגמת נפש (15,000 ₪) - יש לחלק רכיב זה לשניים: נסיעות, הוצאות משפטיות, והוצאות מימון - המדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה. התובע חדל מלהמציא ולו מסמך אחד בגין הוצאה כלשהי שנגרמה לו, הגם שההוצאות הוצאו זה מכבר, וכשל זה יפעל לחובתו (והשווה: ע"א 355/10, אנסימוב נ' מלון טירת בת שבע, פ"ד לה(2) 800). ודוק: לא הוכח היקף הליכי ההוצל"פ או כל נתון אחר ממנו ניתן היה לגזור את שכר הטרחה וכך גם לא הוצג כל מסמך המעיד על מועדי התשלום בפועל לה"ה לייזרוביץ ומקורות מימונם. מה גם, שהצורך בקיום הליכי הוצל"פ נעוץ בתובע (ראה: סעיף 16 לתצהיר התובע - ת/3). בכל הקשור לעוגמת הנפש - לא מצאתי כי בנסיבות יש מקום לחייב ברכיב זה בפרט משהטעם נעוץ כאמור בהתנהלות התובע. 9.4 לפיכך, נזקו של התובע מועמד על סך של 37,500 ₪ ובניכוי אשם תורם בגובה של 35% - אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 24,375 ₪. 10. הודעת צד ג' - דין הודעת צד ג' להידחות. ראשית, לא הוכח לפניי כי חברת הביטוח שבשמה פעל מר זהר היא הכשרת היישוב. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי אין חובה לקומם את מכלול פוליסות הביטוח אצל חברת ביטוח אחת ועל כן, לא היתה כל מניעה כי פוליסת ביטוח סחורה בהעברה תקומם אצל חברת ביטוח אחרת. עצם העובדה שמר זהר קומם את פוליסת ביטוח צד ג' אצל הכשרת היישוב (בעוד ביטוח החובה קומם אצל חברת מנורה), אין בה לבדה כדי לחייב את הכשרת היישוב בגין כל פעולותיו ומחדליו של מר זהר בקשר לקימום פוליסות אחרות עבור התובע (וראה למשל: רע"א 2281/05, אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' עו"ד קפלנסקי (2007); י. אליאס "דיני ביטוח", מהדורה שנייה, כרך ב', תשס"ט-2009, עמוד 2012 ואילך; מ. יפרח ור. חרל"פ, "ששון - דיני ביטוח", מהדורה שנייה, תשס"א-2001, עמוד 85 ואילך). שנית, קיומם של יחסי שליחות מכוח חוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 (להלן "חוק חוזה ביטוח") תכליתם להגן על המבוטח. מכאן, נסיבות מסוימות (שאינן במקרה דכאן) עשויות היו להצמיח למבוטח, להבדיל מלסוכן הביטוח, עילת תביעה כנגד חברת הביטוח מכוח סעיפים 33-35 לחוק חוזה הביטוח. שלישית, מר זהר התחייב כלפי התובע לקומם פוליסת ביטוח, אך לא פנה כלל לצד ג' או לכל חברה אחרת ועל כן ממילא הוא חרג מהרשאתו. ויודגש: הנתבע לא טען וממילא לא הוכיח כי נשלחה לצד ג' הצעה או אף בקשה להוציא פוליסה סחורה בהעברה למשאית (וזאת להבדיל מבעניין ע"א 702/89, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' אורים, פ"ד מה(2) 811). נהפוך הוא. מר זהר הודה כי לא פנה לצד ג' או לכל חברה אחרת ולא מילא כל הצעת ביטוח שמתייחסת להעברת סחורה ולא העביר כספים בגין כך. כעדותו (ראה: עמוד 29 לפרוטוקול שורות 20-26): "ש. לא פנית לאף חברת ביטוח על מנת לבחון עריכת ביטוח סחורה בהעברה? ת. לא. ש. וגם לא פנית לאף מבטחת על מנת לברר איתה איזה מיגונים נדרשים לצורך הפקת פוליסה של סחורה בהעברה? ת. לא. ש. וגם לא מילאת, ואף אחד ממשרדך, טופס של פוליסת ביטוח שמתייחס להעברת סחורה? ת. לא". ולמטה משם (ראה: עמוד 30 לפרוטוקול שורות 14-19): "ש. יש לך הרשאה מחברת ביטוח כלשהי להבטיח למישהו שיש לו ביטוח מבלי לפנות קודם לחברת הביטוח לקבל את האישור שלה לעריכת ביטוח? ת. בתנאי החיתום שלנו יש עסקים חריגים שעליהם אי אפשר לתת ביטוח או מעל סכומי ביטוח מסוימים. חברת הובלת דירות זה חריג. ש. עד שאין לך אישור מחברת ביטוח ספציפית אסור לך להבטיח למבוטח שיש פוליסה? ת. זה נכון". רביעית, ולמעלה מהדרוש יצויין כי אם נלך לפי שיטת הנתבעים כי הכשרת הישוב אינה מנפיקה פוליסת ביטוח בהעברה למשאית בודדת וללא ביטוח מקיף, הרי שמר זהר מכר לתובעת "מוצר שלא נמצא על מדפיו" של צד ג'. כשלוח היה על מר זהר שלא לחרוג מההרשאה שניתנה לו וככל שהיו לו ספקות באשר לאפשרות לקימום פוליסת ביטוח, היה עליו לפנות לצד ג' על מנת לקבל את הנחיותיו ומשלא עשה כן חרג מההרשאה שניתנה לו. על כן, גם מטעם זה, אין מקום לחייב את צד ג' בתשלום (ראה: ת.א. (חיפה) 593/00, אגמי חברה לעבודות עפר ומים בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (2004), על האסמכתאות הנזכרות שם). 11. סוף דבר - 11.1 דין התביעה להתקבל. 11.2 אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 24,375 ₪ בתוספת שכר טרחת עו"ד בסך של 5,500 ₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל ומע"מ כחוק. 11.3 כמו כן אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, להשיב לתובע את הוצאות העד (מר שמואל לייזרוביץ) ואת אגרת בית המשפט ששולמו על ידו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומם על ידי התובע ועד להשבת הסכומים בפועל. 11.4 ההודעה לצד ג' נדחית. כמו כן אני מחייבת את המודיעים (נתבעים), ביחד ולחוד, לשלם לצד ג' הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 5,500 ₪, תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד תשלומם המלא בפועל. לצדדים נתונה זכות ערעור לבית המשפט המחוזי.רשלנותסוכן ביטוח