קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקיפה בדרך לעבודה: 1. בפני תביעה להכיר באירוע מיום: 07.10.96, כתאונה שארעה לתובע בדרך מהעבודה לביתו בגדר תאונת עבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995 (להלן-החוק). 2. בכתב ההגנה נטען כי בתאריך: 07.10.96, לא ארעה לתובע תאונה תוך כדי נסיעתו מן העבודה למעונו כנדרש בסעיף 80 לחוק. לחלופין, חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת. 3. אין מחלוקת לגבי העובדות הבאות: א. התובע שרברב עצמאי במקצועו ובעיסוקו. ב. בתאריך: 07.10.96, אחרי השעה: 21:00, בעת שנסע ברכבו ברח' המלחים בראשל"צ, הותקף התובע ע"י נהג רכב אחר. ג. כתוצאה מהתקיפה נחבל התובע בגב, בצוואר ובשתי ידיו ונזקק לטיפול רפואי. 4. המחלוקת בין הצדדים נסבה סביב השאלה האם בעת שהותקף היה התובע בדרכו מהעבודה למעונו. ולחלופין, האם חלה הפסקה או סטייה מהדרך המקובלת. סעיף 80 לחוק קובע כדלקמן: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם- (1) אירעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום בו הוא לן אף אם אינה מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו; " לעניין זה נפסק, כי הקובע הוא תכלית הנסיעה ומטרתה, אף אם יש זהות בתוואי בין מבית (או לבית) המבוטח לבין הנסיעה לצורך אותה תכלית (ר' דב"ע מח/ 39- 0 המוסד נ' סרנדיון מרים פד"ע יט 502). כן נקבע, כי לתאונה בדרך לעבודה וממנה, תיחשב זו הקשורה בקשר סיבתי עם סיכון הדרך ועם זמן הדרך, כלומר תאונה שאירעה בזמן היותו של המבוטח בדרך ועקב סיכוני הדרך (ר' דב"ע ל/10-0 יוסף דוידאן נ' המוסד פד"ע ב 3; פב"ל יא 355; ת"א י"ם 9/70-0 פב"ל יא 347; דב"ע שם/63-0 המוסד נ' שושנה בניטה פד"ע יב 281; דב"ע מח/222-0 אריה בצלאל נ' המוסד פד"ע כ 4009. 5. בתצהיר שהוגש לבית הדין מתאר התובע את השתלשלות העניינים כדלקמן: א. ביום: 06.10.96, הוזמנתי ללקוח בשם פרדי כהן, ברח' סמילנסקי 29/2 ראשל"צ, לשם בדיקת צנרת במכשור אלקטרוני לאחר עבודות שיפוצים. ב. הגעתי לביתו של הנ"ל לביצוע העבודה האמורה למחרת היום, היינו ביום: 07.10.96, בשעות הערב המוקדמות. ג. ערכתי את הבדיקה, ובסיומה, ערכתי, לבקשתו של מר פרדי כהן, דו"ח בדיקה המצורף לתצהירי כחלק בלתי נפרד הימנו, מסומן נספח א'. ד. במהלך הבדיקה התקשרה אלי, לפלאפון, אשתי, אמרה לי שהיא נפגשת עם חברה במרכז העיר ראשל"צ, ושאלה אם אוכל לאסוף אותה בדרכי הביתה. קבענו להיפגש ברח' רוטשילד פינת ז'בוטינסקי בסביבות השעה 20:נ.30 ה. בתום העבודה, בסביבות השעה 20: 30בערב עזבתי את ביתו של פרדי לכיוון ביתי במסלול כדלקמן: מרח' סמילנסקי יצאתי לכיוון רח' סוקולוב עד לרח' הרצל. ברח' הרצל נסעתי עד רח' עולי הגרדום שם פניתי שמאלה לכיוון רח' ז'בוטינסקי, וברח' ז'בוטינסקי פניתי ימינה. המשכתי בז'בוטינסקי עד לפינת רח' רוטשילד, שם אספתי את אישתי. המשכתי ישר ברח' ז'בוטינסקי עד לגשר ראשון (מעל כביש גהה), חציתי את הגשר ומשם לביתי ברח' מבצע שלמה בשכונת נווה ים שבראשל"צ המערבית. בטופס תביעתו למוסד (נ/1), מציין התובע כי אירוע התקיפה היה בשעה: 22:30. לאחר שבחנתי חומר הראיות מצאתי, כי אין מקום להכיר בתאונה שאירעה לתובע כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק מן הטעמים שיפורטו להלן: 6. חלה אי בהירות לעניין הזמנים בהם התרחשו האירועים: א. על פי תביעת התובע שהוגשה לנתבע (ר' נ/1) ביום 7.10.96 בשעה 22:30, כשחזר מהעבודה הותקף על ידי נהג בשם שחר קובי , שרכבו חסם את הדרך הסמוכה לביתו של התובע. ב. במכתבו של התובע לנתבע מיום 5.11.96(ר' נ/ 3) ציין התובע, כי יצא מביתו ביום התקיפה בשעה 00: 18לעבודה אצל משפחת כהן ברחוב פוזנצקי בראשון לציון וכשחזר ברכבו בשעה 21: 30והגיע סמוך לביתו נחסמה דרכו והוא הותקף. ג. בחקירתו הנגדית ציין התובע, כי יצא מביתו בשעה 18:30 והגיע אל בית הלקוח בסביבות השעה 19:30. ד. על פי התעודה הראשונה לנפגע בעבודה מיום 23.10.96 התקיפה אירעה בשעה 30: 22 (ר' נספח לכתב התביעה). ה. על פי אישור המשטרה בדבר הגשת תלונה (ר' נ/ 5) אירוע התקיפה אירע בשעה 00:21. ו. על פי דו"ח הפעולה של המשטרה האירוע נמסר למשטרה בשעה 50 :21 ז. בחקירתו הנגדית ציין התובע, כי התקיפה אירעה " בסביבות השעה 30: 20 או 00:.21 התוקף שתקף הוא בכלל עכב את כל העסק ועד שהמשטרה הגיעה זה לקח כשעה וחצי נוספות. הגעתי לרחוב בסביבות השעה 21: 00ועד שהמשטרה הגיעה זה היה 22:30 אני נכה צה"ל ואני לא יכול לזכור בדיוק את השעה המדויקת בה הותקפתי" (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, שורות 29-26). ח. אשת התובע, הגב' סימון פריינטה (להלן - "אשת התובע") צינה בחקירתה הנגדית, כי התובע אסף אותה בשעה 20: 30,כי לקח להם כחצי שעה עד שהגיעו למקום התקיפה וכי "בעלי הותקף לערך בשעה 15:21" (ר' עמ' 5 לפרוטוקול, שורות 16-14). ט. על פי התביעה לחברת הביטוח מיום 24.11.96 (ר' נ/ 6) שעת הפגיעה הייתה 00:21. 7. לא מצאתי את גרסתו של התובע כאמינה בעיני - בתצהירו מציין התובע, כי " 2. ביום 6.10.96 הוזמנתי ללקוח בשם פרדי כהן... לשם בדיקת צנרת במכשור אלקטרוני לאחר עבודת שיפוצים. 3. הגעתי לביתו של הנ"ל לביצוע העבודה האמורה למחרת היום , היינו ביום 7.10.96 בשעות הערב המוקדמות." ואולם, בהודעתו לחוקר הנתבע (ר' נ/ 2) ציין התובע, כי ביום התקיפה, קרי ה 7.10.96 ביצע בדיקה בלבד אצל משפחת כהן ולא ביצע עבודת אינסטלציה כנטען על ידו בתצהירו. כך עולה גם מחשבונית המס אשר הוציא התובע למר כהן (ר' נ/ 4) וזאת אף ביתר שאת נוכח העובדה , כי חשבונית המס הנ"ל היא על סך של 120 ש"ח , שהוא סכום סביר לבדיקה ולא לעבודת אינסטלציה. מחקירתו הנגדית של התובע עולה, כי חשבונית המס שהוצאה על ידי התובע למר כהן נרשמה על ידו מאוחר יותר ולא ביום בו ערך את הבדיקה - "זו חוו"ד לבית המשפט כי רימו אותו (את מר כהן -ו.ס) בעבודה " (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 9). כן ציין התובע, כי שהה אצל מר כהן בערך כשעה (ר' עמ' 4 לפרוטוקול, שורה 12). אף אם נקבל גרסתו של התובע, כי שהה אצל מר כהן מהשעה 30: 19 ועד 30:20, גרסה זו עומדת בסתירה עם עדותה של אשת התובע , כי נאספה על ידי התובע בשעה 20:30 (ר' עמ' 5 לפרוטוקול). 8. זמן התרחשות האירועים וסמיכות הזמנים להם טוען התובע אינו סביר בעיני - מעיון במפות שהוצגו מטעם התובע עולה, כי אף אם נקבל גרסתו של התובע באשר למועד יציאתו מהבית אצל הלקוח עדיין המדובר בפרק זמן הנע בין 3 ל - 4 שעות שאין לגביהן הסבר חד משמעי ו/או כזה שיש בו כדי לסבר את אוזנו של בית הדין. אין זה סביר בעיני בית הדין, כי נסיעה למרחק שכזה, אף עם עצירה אצל הלקוח לפרק זמן הנע בין חצי שעה לשעה , תיארך קרוב לארבע שעות. כן לא למותר לציין, כי התובע נמנע מלציין הן בעדותו במשטרה והן בחדר המיון אליו פנה למחרת האירוע את העובדה, שהיה בדרכו מהעבודה לביתו, אלא ציין נוכחותה של אשתו בלבד. 9. עובדות המקרה מובילות למסקנה, כי לא אירעה לתובע תאונה תוך כדי נסיעתו מהעבודה למעונו, כמתחייב על פי סעיף 80 לחוק. 10. התביעה נדחית. 11. משלא נתבקשו הוצאות, אין צו להוצאות.תאונה בדרך / חזרה מהעבודהמשפט פליליאלימותהכרה בתאונת עבודהתקיפהתאונת עבודה