מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא ליקויי בניה ביסודות הבית: לפניי תביעה כספית בסכום של 1,383,860 ₪, שהוגשה על ידי שני זוגות תובעים, בגין נזקים והוצאות שנגרמו להם, לטענתם, בעקבות ליקויי בנייה חמורים שנמצאו בדירותיהם. מקורם של הליקויים, על פי טענת התובעים, בהעדר יציבות שנמצאה ביסודות המבנה. המדובר הוא בקוטג' דו משפחתי. התובעים 1-2 רכשו את המבנה, במצב שלאחר גמר שלד, מאדם אחר שרכש אותו מהנתבעת. התובעים 3-4 רכשו את המבנה, במצב כאמור, מהנתבעת. התובעים ביצעו את עבודות הגמר בעצמם לאחר הרכישות, כאמור. כתב התביעה בכתב התביעה נרשם כי הנתבעת לא מסרה לתובעים כי הדירות נבנו על שטח בלתי יציב או כי יש חשש ליציבות יסודות המבנה שרכשו התובעים. לגבי התובעים 1-2 נטען, כי הם רכשו את הדירה בהסכם מיום 29/5/02. התובעים קיבלו את החזקה בדירה בספטמבר 02', לאחר שמוכר הדירה ביצע את עבודות הגמר ומכר את הדירה, חדשה וגמורה, לתובעים 1-2. נטען כי, כ- 7-8 חודשים לאחר מכן, החלו להופיע בדירה סדקים קטנים שהלכו ונפתחו וגם רבו. התובעים הודיעו על הדבר לנתבעת וזו הודיעה שהעניין בטיפול, לאחר שדיירים אחרים בשכונה התלוננו על תופעה דומה. לאחר כשנה, הגיעו נציגי הנתבעת לחצר התובעים 1-2 ולקחו דגימות קרקע. נטען, שהנתבעת התעלמה מפניות התובעים וכבר בשלב הזה, היא הרסה את הגינה שטיפחו התובעים 1-2. נטען, שרק בדצמבר 04', החלה הנתבעת לבצע עבודות לתיקון היסודות והיא סירבה ליידע את התובעים בדבר טיב העבודות ומהותן. על כן, התובעים נאלצו לפנות למהנדס מומחה, יחיאל תמרי, כדי שיבדוק את הדירה ואת מהות הפעולות בנוגע ליסודות ומה נכון לבצע מבחינה מקצועית. נטען, שהעבודות נמשכו עד מרץ 05', מועד בו נעלמו העובדים מטעם הנתבעת מבלי להודיע דבר על המשך התיקונים או מועדם. נטען, שגם לאחר סיום העבודות נמשכה תופעת הסדיקה ונוספו סדקים, בעיקר בחלק האחורי של הדירה. ביום 1/5/05, הודיעה הנתבעת לתובעים 1-2, באופן חד צדדי, שהתיקונים עברו בהצלחה וכי יש רק לבצע תיקונים קוסמטיים בתוך הדירה. התובעים שכרו את שירותיו של מהנדס, אשר מצא שתיקוני הביסוס לא עצרו את תופעת הסדיקה ואשר פרט בחוות דעתו את העבודות שיש לבצע והליקויים שנותרו לתקן, לרבות ביסוס והעדר בידוד אקוסטי מספיק בין שתי הדירות. כן טוענים התובעים לירידת ערך הדירה בעקבות בעיות הביסוס, גם אם אלו תתוקנה. נטען, שהנתבעת חייבת לפצות את התובעים על הנזקים שנגרמו להם, ברשלנותה של הנתבעת. לגבי התובעים 3-4, אשר רכשו את הדירה במצב גמר שלד ישירות מן הנתבעת, נטען שהם נכנסו לגור במרץ 02' וכי הנתבעת הצהירה שאין בממכר פגמים או מומים נסתרים. נטען, שכשנה לאחר שעברו לגור הופיעו הסדקים וכי הם הודיעו על כך מידית לנתבעת. טענות זהות לטענותיהם של התובעים 1-2 נטענו בהמשך כתב התביעה לגבי התובעים 3-4. נטען, שתובעים אלה זכאים לבטל את ההסכם עם הנתבעת, הואיל וזו הפרה אותו הפרה יסודית. כן הם טוענים שהם זכאים לפיצוי בגין הפרת ההסכם, עקב אי התאמה יסודית בדירה ובשל רשלנותה של הנתבעת. התובעים 3-4 אינם מבקשים לבטל את ההסכם. כתב ההגנה הנתבעת טוענת, כי בחוזה שחתמו הנתבעים 1-2 עם גדי אלפסי, קונה הדירה מהנתבעת, אשר מכר אותה לנתבעים 1-2, ויתרו תובעים אלה על טענות בגין טיב הדירה. טענה דומה נטענת כלפי הנתבעים 3-4, בהסתמך על החוזה שנחתם בין הנתבעת לתובעים אלה. טוענת הנתבעת, כי היא מכרה את השלד במצב טוב והיא מכחישה קיומה של בעיה ביסודות המבנה. נטען, שהנתבעת ביצעה באמצעות בעלי מקצוע את כל הבדיקות הנדרשות ופעלה על פי הוראות המומחים. מוסיפה הנתבעת וטוענת כי בסמוך לאחר שנודע לה על טענות התובעים 1-2, היא בדקה את המצב, למרות שלא הייתה אחראית מהבחינה המשפטית, על מנת לשמור על המוניטין שלה, היא טיפלה בצורה מקצועית בבעיית הסדיקה ובהתאם לחוות דעת של מהנדסים מקצועיים שלה. לגבי הריסת הגינה נטען, שהדבר נעשה על פי בקשת התובעים 1-2, שהנתבעת תיקח דוגמאות קרקע ותבצע את כל הנדרש לשם ייצוב הבית. הנתבעת טוענת, כי לאחר שביצעה את העבודות, נבלמה כליל תופעת הסדיקה ולא נוספו עוד סדקים בחזית הבניין, בו בוצעו עבודות הנתבעת. הסדקים שנתגלו בחלק האחורי של המבנה, אין מקורם בחוסר יציבות של הבית. הנתבעת מכחישה את חוות הדעת של המומחים מטעם התובעת והיא גם מכחישה את ירידת הערך, לאחר ביצוע תיקוני הגמר. הנתבעת מדגישה שוב ושוב כי העבודות שביצעה לתיקון ליקויי הביסוס היו מושלמות והבעיה נפתרה בעקבותיהן. גם לגבי התובעים 3-4 טוענת הנתבעת כי הם ויתרו על טענות בשל אי התאמה בשלד הבניין והיא גם מכחישה את הטענות לגבי הריסת הגינה וחובתה לשקמה. טענות דומות לאלו שנטענו כלפי תביעת התובעים 1-2, טענה הנתבעת בכתב ההגנה גם לגבי התובעים 3-4. חוות דעת ודוחות מהנדסים מטעם הצדדים - תמצית כאמור, מטעם התובעים הוגשה חוות דעת הנדסית של יחיאל תמרי, וזאת לעניין הליקויים ביסודות. על פי אותה חוות דעת, נמצאו סדקים רציניים, חלקם אלכסוניים, חלקם בצורות אחרות, בדירות התובעים, חלק מהסדקים הם סדקים עוברים את כל עובי הקיר. הסדקים האלכסונים מצביעים על שקיעה גדולה של היסודות, הכלונסאות. הסיבה לכך היא, שהכלונסאות לא הגיעו לשכבת קרקע יציבה, שכבת קרטון, הואיל והיה במקום מילוי גבוה של אדמה, מעל הקרקע הטבעית. הכלונסאות שבוצעו על ידי הנתבעת היו קצרים מדי ולא חדרו לקרקע הטבעית ולא לשכבת הקרטון. המהנדס תמרי מפרט את הסדקים, את התזוזות ואת השקיעות בבתיהם של התובעים והוא ממליץ לבצע תמיכות לכל היסודות בשיטה של הזרקת מלט. עוד נרשם באותה חוות דעת, שהפתרון שהנתבעת החלה לבצע אותה עת והוא ייצוב חלקו הקדמי של הבית, אינו מספיק, שכן בחלקים המרכזי והאחורי, תיווצרנה שקיעות בין היסודות, בהעדר חיזוקים. מר תמרי אף המליץ על ביצוע בדיקה אקוסטית לקבל נתונים אמתיים של עוצמת הקול בין הדירות. המהנדס יעקב קליגסברג מפרט בחוות דעתו את הליקויים שמצא ביסודות המבנה, את הסדקים, כמו גם את התיקונים שיש לבצע בדירה בתחומי הריצוף והחיפוי, תיקון רטיבויות וטיח, מסגרות ואלומיניום, בדיקות אינסטלציה, ותיקוני אקוסטיקה. בחוות הדעת של השמאי אסא זוהר, קיימת התייחסות לביסוס הלקוי ושקיעת היסודות ותופעת הסדיקה המסיבית, הבידוד האקוסטי הלקוי, ובעקבות אלה, לירידת הערך של המבנים, גם לאחר שיבוצעו בהצלחה התיקונים הנדרשים בכל אחד מהם. מטעם הנתבעת נבדקו המבנים על ידי יעקב וסרמן, מהנדס. בדוח שלו מיום 27/9/04 הוא מצא שהחלק האחורי של המבנים בכל 5 היחידות שברחוב היה יציב וללא סדקים, אך בחלק הקדמי נמצאה שקיעה דיפרנציאלית המתבטאת בסדיקה אלכסונית בקירות המבנה עם נטייה זהה של כל הסדקים, תופעה שמעידה על שקיעה של החלק הקדמי של הבית. רצפת המרפסת בכל הדירות נמצאה משופעת כלפי הרחוב ומערכת העמודים והקורות מבטון במרפסות נסדקה כתוצאה משקיעת הרצפה. בכל הבתים נמצאה התרחקות של מעקה המרפסת בקומה א' כתוצאה מתנועה סיבובית של גוש המרפסת. בכל הבתים נמצאה סדיקה בקומה א' בגלל בריחת הקורות מכיוון המרפסת לכיוון הרחוב ובגלל השקיעה האנכית בקומת הקרקע. נמצאו סדקים אופייניים לשקיעת יסודות במחיצות פנימיות בבתים. במהלך ביקורים נוספים שביקר המהנדס וסרמן במקום, הוא נוכח לדעת שהנזקים החמירו, הסדקים התרחבו ואף הגיעו ל- 10 מ"מ, בבית משפחת כהן ול- 7 מ"מ בבית משפחת אלפסי (כולם התובעים בתובענה זו). מר וסרמן מצא שקידוחי הניסיון שנעשו לפני הבנייה, לא נעשו באזור שבו נבנו הבתים. באחד מקידוחי הניסיון כלל לא הגיעו לשכבת קרטון בכלל. למרות שיועץ הקרקע ביקר במקום במהלך הקידוחים, הוא לא הבחין שאף כלונס בקבוצת הבתים לא הגיע לסלע ולמרות זאת, לא העמיקו את הכלונסאות ב- 2 מ' נוספים, כפי שהוא ביקש בהנחיות המקוריות. לשיטת מר וסרמן, הביסוס הגרוע שבוצע במקום, הוא הגורם המכריע לגרימת הנזקים שקרו. כל הכלונסאות בחלק ששקע נמצאים, חלקם אף לכל אורכם, בקרקע מילוי, הממשיכה לשקוע ואשר לא הגיעה להידוק מקסימאלי בשקיעתה, היא מעמיסה על הכלונסאות וגורמת לשקיעתם. אף אחד מהכלונסאות אינו מגיע לסלע ובוודאי אינו חודר לסלע, כפי שהמליץ יועץ הקרקע. מר וסרמן המליץ על דרך לעצור את שקיעת הכלונסאות. קיימת גם חוות דעת של מר ורסרמן מיום 27/5/05, אשר תמציתה היא כי העבודות עליהן הוא המליץ בוצעו, כי מאז לא התרחבו ולא התארכו הסדקים וכי לא נפער מחדש הסדק בקיר שחוצץ בין המרפסות הקדמיות. בחלקים האחוריים של הבתים לא הופיעו סדקים המעידים על שקיעת יסודות באזורים אלה. לפיכך, כותב מר וסרמן, אפשר לקבוע שהתיקון הצליח וכי ניתן לבצע עבודות גמר. עוד הוגשו מטעם הנתבעת, חוות דעת מטעם המהנדס מיכל קרבצ'יק לעניין הליקויים בדירות התובעים ועלויות התיקון ובה גם התייחסות לטענות שבחוות דעתו של קליגסברג, המומחה מטעם התובעים. כן הוגשו, חוות דעת שמאיות לעניין ירידת הערך ובהם נרשם שלאחר תיקוני הביסוס שבוצעו, אין ירידת ערך בבתיהם של התובעים. ניסיונות בית המשפט להביא לתיקון הליקויים באמצעות מומחים ומפקחים מטעמו בית המשפט (כב' השופטת נחמה נצר אשר דנה בתיק טרם מינויה לבית המשפט המחוזי) מינה את המהנדס אריה קליין לבדיקת המבנים ומתן חוות דעת כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מיום 24/5/07, מפרט מר קליין את מצב הסדיקה במבנים וכותב, לאחר שקיבל אינפורמציה מהמהנדס וסרמן, כי לאחר שבוצעו התיקונים בביסוס בחלק הצפוני של המבנה, קשה להבחין בוודאות שהסדקים התרבו, התרחבו, או התארכו. כותב מר קליין, שניתן להבחין בבירור בסדקים חדשים, שהופיעו מאז ביצוע החיזוק הנ"ל, בחלק המרכזי של המבנה וכי בשתי הדירות ניתן לראות סדק אלכסוני בקיר שבין המטבח לבין הפרוזדור, לכיוון חדר המדרגות. מר וסרמן מפרט את עבודות החיזוק שנעשו. הוא מצא כי קיימים סדקים גם בחלק הדרומי - האחורי של המבנה, במספר קירות, אם כי הוא לא יכול לקבוע בוודאות אם הסדקים האלה התפתחו או התרחבו, מאז עבודות החיזוק בדצמבר 04'. מר קליין מקבל את דיווחו של מר וסרמן, לפיו הכלונסאות החדשים חדרו בעומק של 1.5 מ' בתוך הסלע, בצד הצפוני של המבנה. לגבי החלקים האחרים של המבנה, סבר מר קליין, כי לפחות חלק מהכלונסאות המקוריים, לא חדרו אל הסלע הקרטוני, אלא עצרו בשכבת המילוי או בשכבת הלס, שהן שכבות קרקע חלשות בהרבה מזה של קרטון בינוני. בהמלצותיו לטיפול כותב מר קליין, כי לפי מצב הסדקים אותה עת במבנה, הוא איננו מסכים עם חוות דעתו של המהנדס וסרמן, לפיה כל הכלונסאות בחלק הדרומי של המבנה חדרו לתוך הסלע ולדעתו, קיימים כלונסאות בחלק הדרומי שלא חדרו, או שלא חדרו מספיק. מר קליין רושם, שהוא אינו יכול לקבוע אם החיזוק שבוצע בחלק החיצוני הצליח ואם שקיעת הכלונסאות שמה נעצרה. לעומת זאת, הוא כותב שניתן לקבוע בוודאות גבוהה, שנחוץ ומומלץ לקדוח כלונסאות חיזוק בחלקים אחרים של המבנה, בחלק הדרומי, המערבי והמזרחי. הוא מציין, שמנהל הנתבעת ומר וסרמן הביעו הסכמה לכך. בסופו של יום, ממליץ מר קליין, שהכלונסאות בחלקים האחרים יחוזקו על פי תכנון של המהנדס וסרמן ותחת פיקוחו וכי לאחר מכן, תתקן הנתבעת את כל הנזקים שבעבודות הגמר בשתי הדירות, סדקים ונזקים שנבעו משקיעות היסודות בבניין, תופעה שהנתבעת אחראית לה. לאחר שניתנה חוות דעתו של המהנדס קליין, לא אצה לנתבעת הדרך לקדם את ביצוע התיקון בהתאם להמלצותיו ורק באוקטובר 07', כ- 4 חודשים ומחצה לאחר חוות הדעת, מסר וסרמן לקליין את תכנית הביצוע, תוך שינוי קוטר הכלונסאות. בהודעה לבית המשפט, מסר מר קליין על שינוי קוטר הכלונסאות, על עומק החדירה הרצוי וכי הכל יבוצע בפיקוח גיאולוג שיוודא חדירה נכונה לסלע. מר קליין הורה גם למנות איש קשר של התובעים לטיפול בעבודות ובבעיות. משלא התקדמו הדברים, נקבע דיון בפני כב' השופטת נצר, אשר התייחסה לחוסר המעש מטעם הנתבעת, גם לעניין מינוי מפקח על העבודות. על כן, בית המשפט החליט להסמיך את מר קליין למנות מפקח מקצועי ולקבוע לוחות זמנים. מר קליין בהודעתו לבית המשפט, מינה גיאולוג ומהנדס ולבקשת הנתבעת, הוחלף הגיאולוג. העבודות החלו בספטמבר 08' ובסמוך לאחר מכן, מר קליין דיווח לבית המשפט שהנתבעת הפרה את דרישתו לנוכחות רציפה של גיאולוג וכי היא גם מינתה על דעת עצמה מהנדס אחר ולא זה שאושר על ידי מר קליין. מר קליין מסר לבית המשפט שהמפקח שמונה לא שיתף פעולה עמו כמומחה מטעם בית המשפט וסירב לדווח על שלבי הביצוע. על כן, המליץ, על מינוי מפקח בלתי תלוי שאין לו קשרי עבודה עם הצדדים. בסופו של דבר, מר קליין קיבל את הפיקוח של משרד א.ד כהן, שבוצע על ידי מהנדסת בשם יאנה. התובעים חשו כי העבודות בוצעו ללא פיקוח מספיק ולכן הגישו בספטמבר 08' בקשה לביהמ"ש, שיורה להפסיק את העבודות ושימונה מפקח בלתי תלוי לבדיקת העבודות שבוצעו וכן נתבקש ביהמ"ש להנחות את המפקח הגיאולוגי להעביר דוחות שוטפים למר קליין. ביהמ"ש נעתר לבקשה, נתן צו זמני להפסקת העבודות והורה למר קליין להגיע בדחיפות לאתר. באותו שלב טען התובע 3, כי לא בוצעו במלואן הנחיות מר קליין, כאשר קורת פלדה הוחלפה בקורת בטון. משלא הייתה הסכמה בין הצדדים על טיב עבודות הקונסטרוקציה, ביקשו התובעים מביהמ"ש למנות קונסטרוקטור לביצוע העבודות. ביהמ"ש נעתר לבקשה. הנתבעת הערימה מכשולים לתחילת עבודתו של המומחה בתחום הקונסטרוקציה, מר אופיר, לא העבירה לו חומר ולא הפקידה את שכרו. על כן, רק לאחר 5 חודשים, הגיע המומחה אופיר לביקור במקום והוא דיווח שלא בוצעה כל פעולה לסימון הסדקים בקירות ולא הותקנו מדידים ולכן לא ניתן לדעת, אם נוצרו סדקים חדשים או אם הורחבו אלה שהיו קיימים. כן מסר המומחה אופיר, שהנתבעת כיסתה את העבודות ולא ניתן היום לבדוק, אלא על פי התוצאה. על כן, המומחה הנחה את הנתבעת לערוך מיפוי וסימון מדויק של כל הסדקים, תוך התקנת מכשור מתאים והוא המליץ שהבדיקות תעשינה על ידי מעבדה מוסמכת שתאושר על ידו. הנתבעת לא פעלה בהתאם להנחיות המומחה ולא העבירה פרטים של מעבדה לאישור המומחה. בדצמבר 08' הוריתי לנתבעת לבצע את הנחיות המומחה ולבחור מעבדה ולהעביר המסמכים שנתבקשו על ידי המומחה תוך שבועיים. גם החלטה זו לא קוימה על ידי הנתבעת. בהעדר התייחסות מטעם הנתבעת, קבעתי בפברואר 10', שהמומחה יבחר את המעבדה והנתבעת תשלם את שכרה. המומחה אכן בחר מעבדה, אך הנתבעת התעלמה מפניות המומחה להתחייב לשאת בהוצאות הבדיקות. בשלב הזה, מצאתי שאין עוד טעם לתת לנתבעת ההזדמנות להמשיך בדרך שהתוותה על ידי בית המשפט, היא דרך תיקון הליקויים כולם על ידי הנתבעת עצמה, באשר העדר שיתוף הפעולה ואי קיום החלטות בית המשפט, לא אפשרו התקדמות בדרך האמורה. בנקודה זו נקבע התיק לשמיעת ראיות. אחריות הנתבעת כלפי התובעים כפי שראינו לעיל, הנתבעת כפרה בכתב הגנתה באחריותה כלפי התובעים, בשל סעיפי פטור בחוזים שבין התובעים 1-2 לבין האדם אשר מכר להם את הדירה ובחוזה שבין הנתבעת לנתבעים 3-4. בסיכומיהם, טוענים התובעים ארוכות כנגד התנערותה של הנתבעת מן האחריות כלפיהם, הן במישור החוזי והן במישור של דיני הנזיקין. כמו כן, טענו התובעים, כי קיימת הודעת בעל דין ברורה מצד הנתבעת, באחריותה לנזקים שנגרמו לשתי המשפחות. עיון בסיכומיה של הנתבעת מעלה, כי לא נטען דבר על ידה לגבי מחלוקת זו בשאלת האחריות כלפי התובעים. יש לראות את הנתבעת כמי שוויתרה על טענותיה במחלוקת זו וטוב כי כך עשתה הנתבעת. סבור אני, שאין הנתבעת יכולה להתנער מאחריותה בשל סעיף פטור כזה או אחר בחוזה שבין התובעים 1-2 למוכר הדירה וקיים צדק בטענת התובעים, כי גם בהעדר יריבות חוזית וגם בהינתן תניות פטור, היה ונקבע היה כי הן תקפות, קמה לנתבעת אחריות לפי דיני הנזיקין. הואיל ואין למעשה מחלוקת על כך שלדירות התובעים נגרמו נזקים בשל כשל בביצוע עבודות הביסוס של המבנה, לא יכול להיות ספק, בפן המושגי והקונקרטי, כי מחובת הנתבעת לפצות את התובעים על הנזקים שנגרמו להם, ובכפוף להכרעה בטענות כאלה או אחרות של הצדדים לגבי היקף האחריות והנזק. הוא הדין גם לגבי התובעים 3-4 וסבור אני שגם אם קיים סעיף פטור בחוזה שבינם לבין הנתבעת, הרי ספק, בנסיבות העניין, אם יהיה באמור בו כדי לפטור את הנתבעת מאחריות. מכל מקום, יש לברך על כך שהנתבעת, הן במהלך הדיונים בפני בית המשפט והן בכך שהיא ויתרה על טענותיה בשאלת האחריות, נטלה אחריות על מחדליה ולא עמדה עוד על טענות מן הסוג האמור. טענות התובעים להלן תמצית טענות התובעים, כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיהם: הסדקים בשתי הדירות החלו להופיע בתחילת שנת 2003, הנתבעת התעלמה מפניות התובעים במשך תקופה ארוכה. בדצמבר 2004 נבדקו המבנים על ידי מהנדס אחראי מעיריית באר-שבע, אשר פרט בחוות דעת מטעמו (ת/2 למוצגי התובעים) קיומם של סדקים רבים בעמודים, בקורות, בקירות, התעקמות עמודי בטון ושקיעת קירות, התנתקות אריחי קרמיקה, שקיעה בריצוף ושקיעה בשבילי פיתוח בחצרות. המהנדס דרש ביצוע תיקונים בדחיפות. למרות פניות התובעים, רק בדצמבר 04', החלה הנתבעת בביצוע עבודות. במהלך ביצוע העבודות נגרם לתובעים סבל, נהרסו גינותיהם ונגרמו להם מטרדי רעש ואבק. הנתבעת ביצעה את העבודות מבלי למסור מידע לתובעים וגם לא מסמכים או תכניות לגבי העבודות שבוצעו. בקשות התובעים לקבלת מידע זכו להתעלמות. לאור זאת, התובעים פנו, כאמור, למהנדס מטעמם, יחיאל תמרי. התובעים שלחו לנתבעת את חוות דעתו של המומחה תמרי, אך זו התעלמה מכך לחלוטין והיא גם לא התקינה מדידים למעקב אחר הסדיקה. לאחר תקופה, התקבל אצל התובעים מכתב מהנתבעת, שבו היא מודיעה כי התיקונים בוצעו בהצלחה וכי בכוונתה לבצע "תיקונים קוסמטיים" בתוך הדירות. הואיל והתובעים לא זכו לקבל אינפורמציה לגבי העבודות שבוצעו, ומשלא ניתנה כל התייחסות לחוות דעתו המקצועית של המומחה מטעמם, תמרי, לא הסכימו התובעים לביצוע התיקונים באותו השלב והם הגישו את התובענה דנא. נטל השכנוע כי בסבב התיקונים הראשון שעשתה הנתבעת בדצמבר 04', בחלק הקדמי של המבנה, די היה בו כדי לפתור את בעיית הביסוס והסדיקה, מוטל על כתפיה של הנתבעת. הנתבעת הודתה במחדליה שגרמו לליקויי ביסוס, אך היא טוענת שהיא תיקנה אותם כהלכה עד תום. זאת טענה של הודאה והדחה ולכן, הנטל להוכחתם רובץ לפתחה של הנתבעת. על פי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס קליין, לא ניתן לדעת בוודאות אם הסדקים בחלק הצפוני של המבנה התרבו, התרחבו, או התארכו, מאז בוצע החיזוק על ידי הנתבעת בדצמבר 04' על פי חוות דעתו של קליין, לאחר החיזוקים מדצמבר 04', הופיעו בחלק המרכזי של המבנה סדקים חדשים. בשתי הדירות ניתן לראות סדק אלכסוני, בקיר שבין המטבח לפרוזדור. כמו כן, ניתן להבחין בסדקים בחלק הדרומי האחורי של המבנה במספר קירות. לא ניתן לקבוע בוודאות אם הסדקים האלה התפתחו או התרחבו מאז העבודות בדצמבר 04'. מחישובים שערך מר קליין, ובהסתמך על עוביין של שכבות הקרקע השונות, על סוגיהן, מצא המומחה, כי לפחות חלק מהכלונסאות לא חדרו לתוך הסלע, גם בחלק הדרומי (האחורי) של המבנה. גם על פי דבריו של המומחה וסרמן במכתבו (נ/4), הוא מציין שאף כלונס בקבוצת הבתים לא הגיע לסלע. מר וסרמן אישר את הדבר בחקירתו הנגדית. גם המהנדס וסרמן אישר בחוות דעתו (נ/19) שגם בצד הדרומי נתגלה סדק נימי אלכסוני שמקורו לא ברור ועל פי דבריו של מר וסרמן, בשל העובדה שמקורו של הסדק לא היה ברור, הסכימה החברה לבצע כלונסאות חיזוק גם בחלק הדרומי של המבנה. הנתבעת גם ביצעה עבודות חיזוק בחלקים הדרומיים של דירות אחרות באותו הרחוב. מר קליין מציין בחוות דעתו, שהוא אינו יכול לקבוע אם החיזוק שבוצע בחלק הצפוני של המבנה הצליח ושקיעת הכלונסאות נעצרה. קידוח כלונסB הסתיים ללא פיקוח גיאולוגי מעומק של 4 מ' עד סוף הקידוח. עומק הופעת הסלע היה 6.5 מ', לטענת הנתבעת. במהלך ביצוע התיקונים, בהנחיית המומחה מטעם בית המשפט, מר קליין, לא היה פיקוח הנדסי בלתי תלוי, וזאת בשל העדר שיתוף פעולה מטעם הנתבעת. גם כאשר הסכים מר קליין להמשך הפיקוח של א.ד כהן, הרי הביקורים במקום היו מפעם לפעם, לא באופן צמוד, וכן לא נמסרו דיווחים למר קליין, כפי שביקש בתפקידו כמומחה מטעם בית המשפט. על פי חוות דעתו של הקונסטרוקטור מטעם בית המשפט, המהנדס דוד אופיר, לאחר שהסתיימו עבודות הקונסטרוקציה בספטמבר 08', לא בוצעה כל פעולה לסימון הסדקים וגם לא הותקנו מדידים להערכת המשך התרחבותם. לכן, לא ניתן לדעת אם נוצרו סדקים חדשים או אם התרחבו הקיימים. כן נכתב בחוות הדעת, כי הנתבעת כיסתה את העבודות, כך שלא ניתן לבדוק אותן, אלא ניתן לבדוק את התוצאה, האם הופסקה הסדיקה, אם לאו. בעקבות כך, המומחה אופיר הורה על עריכת מיפוי וסימון של כל הסדקים, תוך התקנת מכשור דרוש וכאשר כל הבדיקות תיערכנה על ידי מעבדה מוסמכת. תהליך הבדיקה באמצעות מעבדה מוסמכת לא יצאה אל הפועל, הואיל והנתבעת הפרה את החלטות בית המשפט בעניין זה. אין כל משמעות, לגבי התובעים, בבדיקת המדידים שנעשתה אצל משפחת בננו השכנה. המדידים הותקנו שמה והסדקים נמדדו ביולי 08' ואילו החל מספטמבר 08', בוצעו עבודות חיזוק נוספות אצל משפחת בננו. מכאן, כי אין כל ערך ומשמעות למדידה שנעשתה אצל משפחת בננו לגבי דירות התובעים. למרות טענתו של המהנדס וסרמן מטעם הנתבעת, כי בוצעו שתי מדידות, הרי מדידות כאלה לא הוגשו. לטענת וסרמן, נעשה מיפוי של הסדקים באוגוסט 04' (נ/19) ונעשתה שוב מדידה, לפני תחילת העבודות, בדצמבר 04'. מדידה זו לא הוגשה. כן מסר מר וסרמן שעם תום ביצוע העבודות, סומנו הסדקים לצורך מעקב, אך בחקירה נגדית הוא לא ידע לומר מי סימן, כיצד ובאיזה מקום. מכאן, לא ניתן להסיק דבר לגבי תוצאות התיקונים. התוצאה היא, שאין כל ראיה לכך שעבודות החיזוק הנוספות שבוצעו בספטמבר 08', בוצעו באופן מקצועי ובהתאם להנחיותיו של המהנדס קליין. הנתבעת הכשילה בדיקתן של עבודות אלה על ידי המומחה מטעם בית המשפט אופיר ועל ידי מעבדה מוסמכת. בהתנהלותה השערורייתית, מיצתה הנתבעת את זכותה לבצע תיקונים בדירות התובעים. על הנתבעת לפצות את התובעים, בשל הנזק ההנדסי באשר לא ניתן לדעת אם החיזוקים תקינים, בשל הצורך לבצע בדיקת מערכות אינסטלציה שונות, שמא נפגעו משקיעת הבניין, בשל הליקוי האקוסטי שבין דירות התובעים, בשל הצורך בפיקוח הנדסי לביצוע העבודות, וכן עבור דיור חלופי. עוד, על הנתבעת לפצות את התובעים על ירידת ערך הדירות בשל בעיית הסדיקה והשקיעה ובשל עגמת הנפש ואי הנוחות שנגרמו לתובעים במהלך השנים. כן נתבקש החזר הוצאות. טענות הנתבעת להלן תמצית טענות הנתבעת, כפי שבאו לידי ביטוי בסיכומיה: בעיית הסדיקה הובאה לידיעת הנתבעת בסוף שנת 2003, היא התייחסה לכך באופן מידי. לצורך כך, היא העסיקה את המהנדס וסרמן אשר הכין תכנית לפתרון הבעיה. הוא המליץ על ביצוע עבודות חיזוק של הכלונסאות ביחידות. מר וסרמן ערך תכנית ועבודות החיזוק בוצעו על פיה. מר וסרמן מצא שיש לבצע חיזוקים בכלונסאות שבצד הצפוני של יחידות הדיור והדבר נעשה בפיקוחו הצמוד של מר וסרמן. עבודות החיזוק הסתיימו בהצלחה וכל שנותר, באותו השלב, הוא לבצע עבודות גמר (סתימת הסדקים, תיקוני טיח, צבע וריצוף וכיו"ב). על כן, הודיעה הנתבעת לתובעים שהיא מבקשת להיכנס ולבצע את עבודות הגמר. המומחה מטעם בית המשפט, מר קליין, לא מצא בחוות דעתו, כי יש מקום להוסיף ולבצע חיזוקים נוספים בחלק הצפוני של יחידות הדיור. המומחה שוכנע שהכלונסאות החדשים באזור זה, חדרו לתוך הסלע הקרטוני הטבעי. גם המומחה מטעם התובעים, תמרי, אישר עובדה זו. דרישת התובעים כי חיזוק הכלונסאות ייעשה בשיטת "ג'ט גראוטינג", נמצאה חסרת בסיס ולא אושרה על ידי מר קליין. התובעים מנעו מהנתבעת ביצוע של עבודות הגמר, משום שהם רצו להגיש תביעה כספית מופרכת, כפי שעשו. מר קליין לא מצא שקיים ליקוי בכלונסאות האחרים ביחידות הדיור (בנוסף לכלונסאות באזור הצפוני), הוא לא מצא כל ממצא פוזיטיבי, לפיו קיים ליקוי בכלונסאות האמורים, אשר מצריך ביצוע עבודות לתיקון. מר קליין מצא שאין ליקוי בכלונסאות הפנימיים ביחידות הדיור. הוא לא הורה על חיזוק כלונסאות אלה. הסדקים באלמנטים הפנימיים של המבנה מקורם משקיעת היסודות בהיקף המבנה. בדיעבד התברר, שלא היה כל צורך בחיזוק הכלונסאות בצדדים הדרומי, המערבי והמזרחי של יחידות הדיור. התובעים מנעו פעם נוספת מהנתבעת ביצוע של עבודות גמר בכך שהם הגישו בקשה למתן צו להפסקת העבודות. טענותיהם בבקשה האמורה נמצאו חסרות בסיס. אין נפקות מעשית לכך שהגיאולוג מטעם בית המשפט, מר סופרון, לא היה נוכח בחלק מיציקתו של אחד הכלונסאות. גם המומחה מטעם בית המשפט לא חשב שיש לכך נפקות מעשית. גם אם עבודות החיזוק בוצעו בסטייה קלה מהוראותיו של המומחה מטעם בית המשפט, הרי לא היה לכך נפקות מעשית לגבי טיב ואיכות העבודות. כב' השופטת נצר אישרה זאת בהחלטתה מנובמבר 08'. התובעים הם שהכשילו את התקנת המדידים בהתאם לחוות דעתו של הקונסטרוקטור מטעם בית המשפט, מר אופיר. מיפוי הסדקים אשר ערך מר וסרמן מעיד כי לא חל כל שינוי בסדיקת יחידות הדיור. התובעים הם אלה שמנעו את ביצוע עבודות הגמר, ולכן הם אינם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש. יש לדחות את טענת התובעים לקבלת פיצוי עבור עלות חיזוק הכלונסאות. הסכומים החדשים הנדרשים על ידם מהווים הרחבת חזית לעומת כתב התביעה. תביעת התובעים מבוססת על חוות דעתו של מר קליגסברג, אשר נמצא חסר כל מומחיות בתחום זה. חוות דעתו של מר קליגסברג לגבי הצורך בחיזוק כלונסאות, סותרת את חוות דעתו של מר קליין, המומחה מטעם בית המשפט. גם אם היה נמצא שהתובעים הוכיחו שקיים ליקוי בכלונסאות, הרי הם לא הוכיחו את הפיצוי לו הם טוענים. חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים קליגסברג בעניין זה מבוססת על הצעת מחיר של חברה מסוימת, אשר צורפה כמוצג ואשר איש מטעמה לא זומן להעיד. זאת עדות שמיעה בלבד והיא אינה קבילה. בכל מקרה, הצעת המחיר אינה רלוונטית שכן היא כוללת חיזוק כל הכלונסאות ביחידות הדיור וזאת בשיטת "ג'ט גראוטינג" אשר המומחה מטעם בית המשפט מצא אותה בלתי מתאימה. יש לדחות את טענת התובעים, לפיה על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי אין ליקויים בכלונסאות וכי טענת הנתבעת היא בבחינת הודאה והדחה. הנתבעת מכחישה כי קיימים כיום ליקויים בכלונסאות ולכן אין זאת הודאה והדחה. על כן, חובת ההוכחה כי קיים ליקוי, כאמור, מוטלת על כתפיהם של התובעים. יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין בעיה אקוסטית בין הדירות. המומחה מטעמם, מר קליגסברג, לא בדק את הרכב הקיר, הוא הסתפק בשמיעת קולות מעבר לקיר, כדי לקבוע שיש בעיה אקוסטית. הסיבה למעבר הקולות הייתה הסדקים שהיו קיימים אז. מר דובדבני, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתביעותיהם של הדיירים האחרים, מצא שזאת הסיבה למעבר הקול. גם מר קליגסברג, בחקירתו הנגדית, הסכים עם אפשרות זאת. יש לדחות את דרישת התובעים לקבלת פיצוי עבור גינון. טענה זו היא הרחבת חזית ואין לה כל זכר בחוות דעתו המקורית של מר קליגסברג, אשר צורפה לתביעה ואשר עליה נסמכת התביעה. הדרישה הכספית מבוססת על הצעת מחיר ואיש מטעם חברת הגינון, שמטעמה ניתנה ההצעה, לא הוזמן לעדות על ידי התובעים. בנוסף, הפיצוי בגין הליקוי האמור בגינת התובעים, כבר כלול במסגרת הפיצוי בסעיף אחר בחוות דעתו של קליגסברג. יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי עבור בדיקת אינסטלציה. כבר חלפו שנים רבות מאז בוצע התיקון ולא נתגלתה כל בעיית אינסטלציה. על כן, אין מקום לחשש כי קיימת דליפה מצינורות תת קרקעיים. יש לדחות את דרישת התובעים לפיצוי עבור יתר הליקויים ביחידת הדיור, שכן התובעים מנעו מן הנתבעת לבצע את עבודות הגמר. בעניין זה, יש להעדיף את חוות דעתו של מר קרבצ'יק מטעם הנתבעת, על פני זו של מר קליגסברג מטעם התובעים, וזאת מן הנימוקים שפורטו בסיכומים. יש לדחות את תביעת התובעים לתשלום פיצוי בגין ירידת ערך יחידות הדיור. בעניין זה מהווה הסכום הנדרש הרחבת חזית לעומת הנטען בכתב התביעה. יש לדחות את תביעת התובעים לתשלום פיצוי עבור דיור חלופי למשך 3 חודשים, שכן המומחה מטעם בית המשפט, מר קליין, מצא שביצוע עבודות תיקון הליקויים אינו מחייב פינוי התובעים מהדירות. אין לחייב את הנתבעת להשבת הוצאות המומחים מטעם התובעים. דיון והכרעה אין ולא יכולה להיות מחלוקת על כך שבדירותיהם של התובעים הייתה תופעה של שקיעה של יסודות ושל חלק מן הבית. תופעת הסדקים הייתה חמורה, כפי שאף מציין זאת המומחה וסרמן מטעם הנתבעת בדוח שלו מיום 27.9.04 (נ/4 למוצגי הנתבעת). רצפת המרפסות הפכה להיות משופעת כלפי הרחוב, מערכת העמודים והקורות במרפסות נסדקה בעקבות שקיעת הרצפה, מעקה המרפסת התרחק כתוצאה מתנועה סיבובית של גוש המרפסת, הייתה תופעה של סדיקה בקומה א' בגלל בריחת הקורות מעל המרפסת ובגלל שקיעה אנכית שנמשכה מקומת הקרקע. התיאור הנ"ל נלקח מן הדוח האמור של מר וסרמן, אשר גם מציין באותו הדוח כי בין ביקור אחד לשני במקום, הנזקים החמירו, הסדקים התרחבו ואחד מהם אף הגיע לרוחב של סנטימטר (בבית משפחת כהן) ו- 7 מ"מ (בבית משפחת אלפסי). הוברר, כי קידוחי הניסיון שנעשו בטרם בנייה, לא נעשו בקרבת הבתים שנפגעו, ביניהם בתיהם של התובעים שלפניי. בשל קיומה של שכבת חומר מילוי עבה, הנחה יועץ הקרקע לקדוח כלונסאות לעומקים מסוימים באופן שהם יחדרו לשכבת הקרטון לעומק של 2 מ' ובהעדר קרטון, להעמיק את הכלונס ב- 2 מ' נוספים. ההנחיות לא בוצעו על ידי המבצעים בפועל וגם יועץ הקרקע לא הבחין בכך בביקוריו באתר. על פי הדוח של מר וסרמן, התקבלה תמונה כי כל הכלונסאות בחלק ששקע היו, בחלקם הגדול וחלקם בכל אורכם, בקרקע מילוי שהמשיכה לשקוע, הואיל ולא הגיע להידוק מקסימאלי. בשקיעתה, היא העמיסה על הכלונסאות וגרמה לשקיעתם. אף אחד מהכלונסאות לא מגיע לסלע ובוודאי אינו חודר לסלע. מר וסרמן היה בדעה כי יועץ הקרקע לא נהג במקצועיות. מסקנתו של מר וסרמן הייתה, אותה עת, כי שקיעת הכלונסאות לא נגמרה, אם כי היא תצטמצם מאוד בעתיד. טיפול התובעת ביסודות המבנה בטרם הגשת התביעה על פי גרסת התובעים, תופעת הסדיקה החלה בתחילת שנת 03'. הם פנו לחברה הבונה, הנתבעת, אך זו התעלמה מפניותיהם במשך תקופה ארוכה. אפנה לעניין זה, למשל, לאמור בסעיפים 3-4 לתצהירה של התובעת 2, לפיו, רק לאחר כשנה הגיעו נציגי הנתבעת לביתה ונטלו דגימות קרקע. הצהרה זו לא נסתרה בחקירה נגדית. עוד מצאתי, שיש מקום לקבל את גרסת התובעים, לפיה הם ביקשו מן הנתבעת לעיין בממצאים שבידיה, נוכח חומרת הפגיעה בבתיהם וכן לקבל לוח זמנים לביצוע התיקונים, אך הנתבעת לא נענתה לבקשות אלה (ראה לעניין זה בסעיפים 4.2 לתצהירה של התובעת 2 ו- 4.3 לתצהירו של התובע 3). האמור בסעיפים אלה גם הוא לא נסתר בחקירה נגדית. בנסיבות אלה, בהן מבחינים התובעים כי ביתם החדש נסדק יותר ויותר, נוצרים שיפועים במפלסים שונים, מרצפות שוקעות וכיו"ב, אין להלין עליהם כי בצר להם, פנו למהנדס מטעמם, מר תמרי, לבחינת מקור הליקויים. גם אם, כטענת הנתבעת, קיבלו המומחים מטעם התובעים קליגסברג ותמרי מידע הנדרש להם לצורך הכנת חוות הדעת שלהם, הרי אין בדבר כדי לגרוע מן העובדה שבעלי הדירות עצמם, אשר הבחינו כי הליקויים הולכים ומחמירים (כפי שגם אישר מומחה הנתבעת וסרמן), לא זכו לשיתוף פעולה מטעם הנתבעת, לא קבלו מידע ולא לוח זמנים. על כן, אין גם לבוא בטרוניה לתובעים כי באותו השלב, ובטרם ידעו הם את מצב הדברים באשר ליסודות הבניין, סירבו לאפשר לנתבעת לבצע עבודות גמר. ברי, כי יש לבצע עבודות גמר לאחר פתרון הבעיה היסודית, שהרי הליקויים שנוצרו בבתים, כגון הסדקים, שקיעת המרצפות ומרווחים במקומות שונים, הם למעשה הסימפטומים לבעיה הקיימת ולא הבעיה עצמה. משלא יכלו התובעים לדעת אם הבעיה היסודית והחמורה תוקנה, לא היה מצופה מהם כי יסכימו לתחילתן של ביצוע עבודות הגמר בבתים. בוודאי לא ניתן היה לדרוש מהם להסכים לכך, לאחר שמומחה מטעמם מצא שלא די בעבודות החיזוק שבוצעו על ידי הנתבעת, ממצא שעלה בקנה אחד עם ממצאיו של המומחה מטעם בית המשפט. לא רק זאת, אלא אפילו מתוך "חכמה שבדיעבד", מתברר כי עמידתם של התובעים על כך שתבוצענה בדיקות ותיקונים נוספים, לא הייתה לשווא, שהרי, כפי שנראה בהמשך הדברים ובניגוד לטענת הנתבעת, היה צורך בביצוע עבודות ביסוס נוספות, לא מבוטלות, גם בחלקים נוספים של המבנה. גם אם בסופו של דבר התברר כי המלצותיו של המומחה תמרי לגבי דרך תיקון וחיזוק היסודות, לא נמצאה מתאימה במקרה הזה, על פי חוות דעתו המקצועית של מר קליין, המומחה מטעם בית המשפט, עדיין ממצאיו של מר תמרי בדבר הצורך לבצע חיזוקים נוספים, לא היו מופרכים. כסיכום ביניים ניתן לומר, שגם כאשר התגלתה תופעת הסדיקה, לא אצה לה לנתבעת הדרך לביצוע בדיקה יסודית של התופעה וגם תחילת עבודת התיקון ארכה זמן מעבר לסביר. נראה, כי אף הייתה דרושה התערבות של מהנדס מבנים מסוכנים של עיריית באר-שבע, אשר התריע על הצורך לבצע תיקונים כדי למנוע החמרת המצב (ת/2). על כן, אין גם מקום לקבל את טענת הנתבעת, כי התובעים מנעו את ביצוע עבודות הגמר בחוסר תום לב, מתוך רצון להגיש תביעה כספית וממניע של זכייה בכסף. האם די היה בעבודות שבוצעו בדצמבר 2004? ראינו, כי אחת מטענותיה העיקריות של הנתבעת היא כי העבודות שבוצעו על ידה בדצמבר 04', פתרו את כל בעיית הסדיקה וכי עמדתו של מר וסרמן, המומחה מטעמה, לפיה אין צורך בחיזוקים נוספים, התבררה כנכונה. מכך מסיקה הנתבעת מסקנות רבות, הן לעניין הסירוב של התובעים לאפשר ביצוע עבודות הגמר והן לעניין הפיצויים בראשי הנזק השונים הנדרשים על ידי התובעים. בחנתי טענתה זו של הנתבעת, ומצאתי שדינה להידחות רובה ככולה, למעט באשר לדיותן של העבודות לצורך חיזוק החלק הצפוני (הקדמי) של המבנה וכן לגבי היעדר הצורך בחיזוקים במרכז המבנה. בהתייחס לחלק הצפוני של המבנה, הרי די בכך שהמומחה מר קליין לא דרש ביצוע כלונסאות נוספים בצד הצפוני של יחידות הדיור, כדי לבוא למסקנה כי הוא סבר שהעבודות שבוצעו, ודי היה בהם כדי לחזק חלק זה של המבנה. בחוות דעתו מיום 24/5/07 (נ/6 למוצגי הנתבעת), כתב מר קליין, בין היתר, כי: "מהנדס וסרמן הציג לפני תרשימים של תופעת הסידוק במבנה, שהוא רשם בחודש ספטמבר 2004, לפני קידוח כלונסאות החיזוק בחלק הצפוני של המבנה. מבדיקה השוואתית של מצב הסדקים דאז למצב כיום, בחלק הצפוני של המבנה, באזור המרפסת הצפונית, קשה להבחין בוודאות שהסדקים התרבו, התרחבו ו/או התארכו מאז שבוצעו עבודות החיזוק" (סעיף 3.1.2, עמ' 3 לחוות הדעת). לא רק זאת, אלא שמוסיף מר קליין וכותב בחוות הדעת הנ"ל, כי: "לאחר חקירה מעמיקה של המקרה, כולל ביקור במקום ביום 26/3/07, סיור במבנה ודיון קצר עם עורכי הדין, נציגי המשפחות, נציג הקבלן יוסי אליה, והמהנדס וסרמן, מצאתי שכפי הנראה כלונסאות החיזוק בחלק הצפוני של המבנה אכן חדרו לתוך הסלע הקרטוני הטבעי" (סעיף 4.7, עמ' 9 לחוות הדעת). תימוכין לכך ניתן למצוא, כפי שטוענת הנתבעת, גם בחוות דעתו של מומחה התובעים, מר תמרי, אשר כתב בעמ' 2 לחוות דעתו (ש': 7 ואילך) כי: "גובה מילוי הקרקע שבוצע בזמנו הוא כ- 7-8 מטר. ממצא זה התברר בעת ביצוע הכלונסאות החדשים שנקדחו לעומק 11.5-13 מטר, והגיעו לקרקע הטבעית וחדרו לתוך סלע בעומק של 1.5-2 מטר...". המסקנה היא, אם כן, כי די היה בעבודות שבוצעו על ידי הנתבעת בחלק הצפוני של המבנה, כדי לפתור את בעיית היסודות באותו חלק של המבנה. לא כך הם פני הדברים לגבי חלקים אחרים במבנה. אפנה בעניין זה, לחוות דעתו הברורה של מר קליין, המומחה מטעם בית המשפט, מיום 24/5/07 (נ/6 למוצגי הנתבעת). כותב מר קליין, בסעיף 3.1.3 לחוות הדעת (עמ' 3), כי: "... ניתן בבירור להבחין בסדקים חדשים, שהופיעו מאז ביצוע החיזוק הנ"ל (החיזוק בחלק הצפוני - י.א), בחלק המרכזי של המבנה. בשתי הדירות ניתן לראות סדק אלכסוני בקיר שבין המטבח לבין הפרוזדור, לכיוון חדר המדרגות (תמונות 4,5). עובדת הופעת סדקים חדשים אלה אושרה בעת ביקורי על ידי שני הצדדים". מוסיף מר קליין וכותב בסעיף 3.2.13 (עמ' 7) כי: "לפי תוצאות הבדיקות הסוניות, הערכת אורך הכלונסאות המקוריים של המבנה נעה בטווח של 6.9 - 9.3 מ'. לפיכך, נראה שלפחות חלק מהכלונסאות המקוריים לא חדרו לתוך הסלע הקרטוני הקשה, אלא עצרו בשכבת המילוי ו/או בשכבת הלס, שהיא שכבת קרקע חלשה בהרבה מחוזקו של קרטון בינוני". ובאופן ברור עוד יותר, כותב מר קליין, בסעיף 3.3.3 (עמ' 7) כי: "לפי מצב הסדקים שבמבנה היום, ועל אף קביעתו של המהנדס וסרמן בחוות דעתו שכל הכלונסאות בחלק הדרומי של המבנה חדרו לתוך הסלע, אינני יכול להסכים עם קביעה זו, ולעניות דעתי קיימים כלונסאות בחלק הדרומי של המבנה שלא חדרו, או לא חדרו מספיק בתוך הסלע הקרטוני הקשה". והוא מוסיף, בסעיף 3.3.5: "לעומת זאת, ניתן לקבוע בוודאות גבוהה, שנחוץ ומומלץ לקדוח כלונסאות חיזוק בחלקים אחרים של המבנה, בצד הדרומי, המערבי והמזרחי". המלצתו של מר קליין הייתה ברורה: "לפיכך, הנני ממליץ על המשך חיזוק המבנה על ידי הוספת כלונסאות וקורות חיזוק נוספים בחלק הדרומי, המערבי והמזרחי של המבנה, גם בהתאם לתוכנית ק-A-30-00-01 שהוצגה לפני באתר. קביעת מיקומם המדויק של כלונסאות החיזוק תעשה ע"י מהנדס וסרמן..." (עמ' 8 סעיף 7 לחוות הדעת). ומסכם (בסעיף 11, עמ' 8): "לפיכך, אני ממליץ שחברת י. אליה תמשיך ותבצע כלונסאות וקורות החיזוק בחלקים נוספים של המבנה על - חשבונה, כמפורט כאן. בנוסף, על חב' י. אליה לבצע על חשבונה תיקונים מקיפים בעבודות הגמר בשתי הדירות...". חיזוק לכך ניתן למצוא, כטענת התובעים, בחקירתו הנגדית של המומחה מטעם התובעים, מר וסרמן. מר וסרמן נשאל על סמך מה הוא ביסס את תשובתו הקודמת, כי בצד הדרומי הכלונסאות הגיעו לסלע, והוא השיב: "אני יודע מה היה עומק הכלונסאות שעשינו בשלב השני" והוא נשאל: "אנחנו לא מדברים על השלב השני" ואז השיב מר וסרמן: "את מדברת על המקוריים, אני לא זוכר כעת" (עמ' 98 לפרוט', שו': 7-11). בנוסף, נשאל מר וסרמן: "ש. אבל אמרת עכשיו שידעת שהנימים הם ההתיישבות של הבניין ואני חוזרת לנ/19, לעמ' 6. אתה אומר פרט לנזק נימי אלכסוני שמקורו לא ברור. ת. על סמך הלא ברור הזה הסכמנו לעשות כלונסאות חיזוק גם בחלק הדרומי ובזה ראינו את הבעיה פתורה" (עמ' 101 לפרוט', שו': 3-6). אם כן, גם מר וסרמן, למעשה, לא יכול היה לומר בוודאות, כי מקור הסדקים הנימיים בחזית הדרומית של הבניין, מקורה לא היה בשקיעת יסודות. לא רק זאת, אלא שמן הראיות עולה שהנתבעת ביצעה, על פי המלצתו של מר וסרמן, חיזוקים בחלקים הדרומיים במבנים אחרים ברחוב, למרות שלגביהם לא הייתה המלצה של מר קליין לעשות כן, שכן הם לא היו חלק מן התביעה דנא. יש מקום לקבל את טענת התובעים, לפיה גם בעובדה זו יש כדי לתמוך במסקנה כי הנתבעת בעצמה סברה שיש מקום לבצע חיזוקים גם בחלקים אחרים של המבנים, מלבד זה הצפוני. עלי לדחות את טענתה של הנתבעת, לפיה מר קליין, המומחה מטעם בית המשפט, המליץ על חיזוק כלונסאות בחלקים הנוספים של המבנה, רק בשל הסכמתה של הנתבעת לעשות כן. עיון בחלקים שהובאו לעיל מחוות הדעת, מעלה כי ההיפך הוא הנכון - מר וסרמן היה בדעה שאין מקום לבצע את אותן העבודות, אך בסופו של דבר, הנתבעת קיבלה עליה את הדין וביצעה את העבודות בהתאם להנחיית מר קליין. אשר לכלונסאות הפנימיים, הרי נכונה טענת הנתבעת, כי לא היה צורך בביצוע חיזוק בהן: המומחה לא הורה על כך והוא אף דיווח לכב' השופטת נצר, ביום 28/11/08, כי הוא מתרשם שהסדיקה באלמנטים הפנימיים של המבנה מקורה בשקיעה בהיקף המבנה. בהקשר זה, קיימת מחלוקת עמוקה בין הצדדים באשר לשאלה האם בדיעבד, לאחר שבוצעו עבודות החיזוק גם בחלקים האחרים של המבנה, התברר, כטענת הנתבעת, כי לא היה צורך בביצוע עבודות החיזוק וכי גם הכלונסאות המקוריים חדרו לתוך שכבת הסלע בעומק הנדרש. הנתבעת סומכת את ידה בעניין זה על חוות דעתו של מר וסרמן, המומחה מטעמה (נ/19). בחוות דעת זו סוקר מר וסרמן את כל השתלשלות העניינים עד לאותו השלב שלאחר ביצוע חיזוקים באגפים הנוספים של הבניין ולעניינו, בסופו של יום, כותב מר וסרמן, בעמ' 7 לחוות דעתו, לאחר שפרט את אורכי הכלונסאות החדשים, כי: "אורכים אלה קצרים בהרבה מהאורכים של הכלונסאות בחלק הצפוני, וזהים במידה רבה לאורכי הכלונסאות המקוריים של הבניין. דהיינו, מחשבתי הראשונה שאין צורך לבצע כלונסאות תימוך בחלקים אלה של הבניין הייתה נכונה, ועבודה זו התבררה כמיותרת". ראשית, לא אוכל לקבל את הטענה של מר וסרמן, כי הוא אמר דברים ברורים, לפיהם אין צורך בביצוע חיזוקים באגפים אחרים של הבניין. התייחסתי לדברים לעיל ובנוסף, לא למותר להפנות לעמ' 4 לחוות דעתו של מר וסרמן (נ/19), שם הוא מתייחס לחלק האחורי של המבנה וכותב, כי נוכח הטופוגרפיה במקום, היסודות חדרו לשכבה יותר יציבה. אין כאן אמירה ברורה כי הכלונסאות חדרו בעומק כזה או אחר, 1.5 מ' למשל, אל תוך סלע קרטוני קשה. שנית, וזה העיקר, נוכח קיומם של חילוקי דעות בין הצדדים בתיק זה, התווה בית המשפט, השופטת נצר הנכבדה, את הדרך לבירור המחלוקות והיא על ידי מינוי מומחים אובייקטיביים, אשר הראשון ביניהם היה המהנדס קליין. לאחר ביצוע הכלונסאות בחלקים הנוספים של המבנה, וכשהתברר שאין ביכולתו המקצועית של מר קליין, אשר אינו קונסטרוקטור, להתייחס למחלוקות שבין הצדדים בדבר טיב עבודות הקונסטרוקציה ונוכח הספק שקם באשר לשאלה האם די היה בפיקוח שנעשה במהלך החיזוקים, מצא בית המשפט לנכון להיעתר לבקשת התובעים והוא מינה מומחה מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה, מר אופיר, על מנת שזה יחווה דעתו באשר לעבודות שבוצעו, לרבות הנחת היסודות החדשים ומידת ההתאמה של העבודות שבוצעו למתווה שקבע מר קליין, המומחה מטעם בית המשפט (ראה החלטה מיום 3/3/09). לאחר המינוי, כאמור, לא זכה מר אופיר לשיתוף פעולה מצד הנתבעת, הן לעניין קבלת מסמכים והן לעניין תשלום שכרו. לאחר שהחל מר אופיר בעבודתו, הוא מסר לבית המשפט הודעה, באוגוסט 2009, לפיה הסתבר לו שלאחר סיום העבודות, לא בוצעה על פעולה לסימון הסדקים שהיו קיימים עובר לסיום העבודות וכי לא הותקנו מדידים להערכת מצב הסדקים. המומחה המליץ לערוך מיפוי וסימון, וזאת באמצעות מעבדה מוסמכת שתאושר על ידו. כן דרש המומחה, שהנתבעת תחשוף ותחפור באזורי התמיכות כדי שיוכל המומחה לראות את העבודה שבוצעה. גם בשלב הזה לא היה שיתוף פעולה מצד הנתבעת ולמרות שניתנו החלטות של בית המשפט, היא לא בחרה מעבדה מוסמכת, כפי שדרש המומחה וגם הורה בית המשפט. הנתבעת כלל לא הגיבה להחלטות בית המשפט ולכן הוחלט בפברואר 2010 כי המומחה יבחר את המעבדה והנתבעת תשלם את שכרה. הנתבעת התעלמה מפניות המומחה אופיר להתחייב לשאת בהוצאות המעבדה וכך נוצר מצב שבו מנעה הנתבעת ביצוע בדיקה מקצועית אובייקטיבית, אשר תוכל לסייע בידי בית המשפט להכריע בשאלה, האם בוצעו עבודות הביסוס הנוספות כנדרש, אם לאו. מכתבו של מר וסרמן מיום 24.11.08 (נ/7 למוצגי הנתבעת), מונח היה בפני המומחה מטעם בית המשפט, מר אריה קליין, לפני שהוא הודיע לבית המשפט כי אינו מומחה בתחום הקונסטרוקציה וכי יש למנות קונסטרוקטור לבדיקת תוצאת עבודות שבוצעו בחלקים הנוספים של המבנה. במכתב זה הביע מר וסרמן את דעתו, כי יציקת הכלונסאות בחלק האחורי של הבית הייתה מיותרת לחלוטין, כפי שהוא טען כל הזמן, כדבריו. למרות שכאמור המכתב היה מונח בפני מר קליין, וממילא חוות דעתו של מר קליין בעניין זה הייתה ידועה לבית המשפט, מצא בית המשפט לנכון למנות קונסטרוקטור ולאשר את המלצתו המקצועית בדבר ביצוע הבדיקות על ידיו וגם באמצעות מעבדה מוסמכת. כאמור, העדר שיתוף פעולה כמעט מוחלט מטעם הנתבעת, מנע מימושה של דרך זו, דרך אשר הותווה ע"י כב' השופטת נצר לפתרון המחלוקות העיקריות בתיק. במצב דברים זה, אין מקום לקבל את טענת התובעת, כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה מטעמה, מר וסרמן, לעניין השאלה האם צלחו העבודות והאם במבחן שלאחר מעשה, החיזוקים הנוספים היו מיותרים. לאור האמור, לא יהיה זה נכון לקבל את טענת הנתבעת, לפיה לא עליה מוטל הנטל להוכיח את הצלחת העבודות וצודקת טענתם של התובעים בעניין זה. ככל שהמדובר הוא במחלוקת העובדתית בשאלה האם, במבחן שלאחר מעשה, היה צורך בביצוע הכלונסאות הנוספים, בחלקים האחרים של המבנה והאם צלחו העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת בחלקים אלה, אכן המדובר הוא בטענת הודאה והדחה מצידה של הנתבעת. ראינו לעיל, כי המומחה וסרמן לא אמר בצורה ברורה, בטרם בוצעו העבודות, שאין צורך לבצען, אלא כי הוא סבר שמקור אחד הסדקים לא היה ידוע, או לא ברור, וזו הסיבה שהסכימה הנתבעת לבצע את העבודות הנוספות. דהיינו, הנתבעת הודתה, באותו השלב, בצורך לבצע את העבודות הנוספות ואם היא טוענת כי אלה היו, בדיעבד, מיותרות וכי די בחיזוקים שהיו קודם ובאלה הנוספים שנעשו כדי להבטיח את יציבות המבנה, הרי הנטל מוטל על כתפיה. בוודאי זהו המצב כאשר מנעה הנתבעת את סיומו של המהלך האובייקטיבי אשר התווה בית המשפט. משמנעה הנתבעת, במו ידיה, בחינה אובייקטיבית, כאמור, אין לה להלין אלא על עצמה. התוצאה היא, שהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח כי הכלונסאות החדשים אשר נוצקו בחלקי הבניין הנוספים, פרט לחלק הצפוני, די בהם כדי להבטיח את יציבות המבנה לאורך שנים, כנדרש. סירוב התובעים לאפשר לנתבעת לבצע תיקוני גמר כאמור לעיל, סירובם של התובעים לאפשר לנתבעת לבצע את עבודות הגמר בשלב שלאחר יציקת הכלונסאות החדשים בחלק הצפוני של המבנה, נמצא סביר, באשר התובעים לא ידעו את מצב הדברים לגבי חוזק יסודות המבנה בעקבות התיקון. ראינו כי הנתבעת טוענת, שהתובעים סירבו פעם נוספת לאפשר את ביצוע עבודות הגמר, וזאת לאחר שנוצקו כלונסאות גם בחלקים האחרים של המבנה. טענת הנתבעת היא, כי התובעים עשו זאת בחוסר תום לב ומתוך מגמה להמשיך בתביעתם הכספית המופרכת, כלשון הנתבעת. אני דוחה טענה זו של הנתבעת ואני סבור שסירובם של התובעים לאפשר תיקוני גמר לאחר ביצוע הכלונסאות החדשים, גם הוא היה כדין והוא סביר בעיני. כזכור, הנתבעת היא זו אשר גרמה לכישלון המתווה עליו הורה בית המשפט בניסיון להביא לביצוע כל התיקונים, לרבות תיקוני הגמר, על ידי הנתבעת, ולהימנע, או לפחות לצמצם, את הצורך בתשלום פיצוי לתובעים. בשלב האמור, הנתבעת הערימה קשיים על פעולתו של המומחה מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה, מר אופיר, ולא מילאה אחר הנחיות המומחה, וגם לא קיימה את החלטות בית המשפט לעניין העסקתה של מעבדה לבדיקת העבודות שבוצעו על ידי הנתבעת. במצב זה, לא ניתן היה לדרוש מן התובעים כי יסכימו שהנתבעת תבצע בבתיהם עבודות גמר, וזאת כאשר אין ביכולתם לדעת אם עבודות הביסוס צלחו, אם לאו. אשר על כן, אין להלין על התובעים על כי לא אפשרו את ביצוע עבודות הגמר על ידי הנתבעת, ולכן, אין למנוע מהם את הפיצוי בגין הנזקים הישירים והעקיפים שנגרמו להם בעקבות מחדליה של הנתבעת, הן מלכתחילה, בהעדר ביסוס ראוי לבתיהם של התובעים, והן בהמשך הדרך, משהערימה הנתבעת קשיים על המהלך שהתווה בית המשפט ואף מנעה בסופו של דבר את בדיקת הבתים והשלמת העבודות. אדון עתה בראשי הנזק השונים הנדרשים על ידי התובעים בכתב התביעה ובסיכומיהם: דרישת הפיצוי עבור חיזוק הביסוס דרישת התובעים היא לפיצוי בסכום של 222,000 ₪ עבור כל זוג תובעים ובסה"כ 444,000 ₪. אני מקבל את טענת הנתבעת, לפיה סכום זה מהווה הרחבת חזית לעומת הסכום הנתבע בכתב התביעה בסך 106,000 ₪ לכל משפחה. (ראה: עמ' 7 לחוות הדעת של מר קליגסברג מאפריל 05' לגבי שני זוגות התובעים). הנתבעת התנגדה להרחבות חזית והתנגדותה בעניין סכום התביעה בראש נזק זה, דינה להתקבל. אכן, כטענת הנתבעת, הערכתו של המהנדס קליגסברג, הן זו אשר צורפה לכתב התביעה והן זו המעודכנת, מתבססת על הצורך לצקת מחדש את כל הכלונסאות, בכל הבית: בחלק הצפוני, בחלק המרכזי, לגביו מר קליין קבע כי אין צורך בחיזוק ובחלק הדרומי המרוחק מן החזית. ראינו לעיל, כי ניתן לקבוע שעבודות תיקון הביסוס בחלק הצפוני צלחו. על כן, ובכל מקרה, אין מקום לפסוק לתובעים את מלוא סכום התיקון, כגרסתו של מר קליגסברג. לא רק זאת, אלא שהערכתו של מר קליגסברג נעשתה בהתבסס על הצעת מחיר לחיזוק הכלונסאות בשיטה אשר נמצאה על ידי המומחה מטעם בית המשפט כבלתי מתאימה במקרה הזה. לכך יש להוסיף כי נראית נכונה בעיני טענת הנתבעת, לפיה מר קליגסברג העריך את עלויות התיקון על סמך ידע של אחרים וכי הוא בעצמו הודה שלא בטוח שיש צורך לחזק את כל הכלונסאות. מטעם הנתבעת לא קיימת הערכה כספית לביצוע תיקון הכלונסאות והתוצאה היא, למעשה, שאין בידי בית המשפט כלים מקצועיים שיאפשרו חישוב וקביעת פיצוי מדויק, אף לא לצורך עריכת חישוב לפי היחס שבין מספר הכלונסאות במבנה לבין הכלונסאות בחלק הדרומי שלו. יחד עם זאת, ברי כי אין בידנו כיום אינפורמציה לגבי הצלחתה של עבודת החיזוק בחלק הדרומי. בנסיבות אלה, מצאתי שיהיה זה נכון לפסוק לתובעים פיצוי על פי אומדנה ועל הצד הנמוך, נוכח העדר הוכחות מספיקות בעניין זה. מצאתי שראוי לפסוק לכל זוג תובעים סכום של 40,000 ₪. כאמור להלן, לסכום זה יש להוסיף 10% + מע"מ בגין פיקוח הנדסי. דרישת הפיצוי עבור בדיקת אינסטלציה בראש נזק זה דורשים התובעים תשלום בסך 2,000 ₪ עבור כל משפחה, וזאת בשל החשש שחלק מהחיבורים של צינורות תשתית נפגעו עקב שקיעות המבנה. אין ראיות בדבר התנתקויות כאמור. אין ראיות בדבר נזילות, למרות שמאז שבוצעו התיקונים, חלפו שנים לא מעטות. לגבי הטענה כי אחד הצינורות כבר ניתק, הרי לא מצאתי שדי באמור בחוות דעתו המעודכנת של המהנדס מטעם התובעים, כדי להצביע על כך שהדבר נובע מהיעדר ביסוס. סבירה ביותר בעיני חוות דעתו של המהנדס קרבצ'יק מטעם הנתבעת, לפיה אין היגיון היום בחשיפת הצנרת על מנת לברר את תקינותן של המערכות השונות, בהעדר תלונה על דליפה במהלך השנים האחרונות. על כן, לא יפוצו התובעים בשל הוצאות בדיקת אינסטלציה. דרישת פיצוי עבור ליקוי אקוסטי בין הדירות טוענים התובעים, כי קיימת בעיה של מעבר קול בין הדירות, דבר המהווה מטרד של ממש לתובעים. אני דוחה את תביעתם של התובעים לגבי פיצוי בתחום זה. המומחה מטעמם לא בדק את הרכב הקיר ולא הצביע על שום מה, לשיטתו, אין הקיר עומד בתקן הישראלי. מומחה זה המליץ על ביצוע של בדיקה אקוסטית אך בדיקה כזאת לא נעשתה על ידי התובעים, ולא הוגשה כל חוות דעת רצינית בתחום זה. הנטל, כמובן, מוטל על כתפיהם של התובעים. לא רק זאת, אלא שמר קליגסברג אישר בחקירתו הנגדית כי יתכן ומעבר הקולות מקורו בסדקים שנוצרו עקב ביסוס לקוי של המבנה. לא די באמירה של אדם כזה או אחר, אפילו הוא מהנדס במקצועו, כי הוא שומע קולות עוברים מדירה לדירה. בהעדר הוכחה לקיומו של ליקוי, אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי בראש נזק זה. דרישת פיצוי עבור פיקוח הנדסי במהלך העבודות דרישת התובעים בעניין זה היא סבירה. גם המומחה מטעם הנתבעת אינו מכחיש שיש צורך בפיקוח וכי קיימת עלות בצידו. דרישתם של התובעים להוספת 10% בתוספת מע"מ על סכום פיצוי שייפסק נזקים, היא סבירה ואני מקבל אותה. דרישת התובעים לדיור חלופי והוצאות פינוי אין מקום להיעתר לדרישת התובעים לפיצוי בראש נזק זה. המומחה מטעם בית המשפט, מר קליין, היה בדעה שלצורך ביצוע עבודות התיקון, אין צורך בפינוי התובעים מבתיהם. נכון הדבר, כי ביצוע תיקונים בעת שהותם של דיירי הבית יגרום להפרעה ולמטרד, אך על כך ניתן לפצות במסגרת הפיצוי בגין נזק שאינו נזק ממון ואכן, הדבר יובא בחשבון על ידי בבואי לקבוע את גובהו של אותו הפיצוי. דרישת התובעים לפיצוי בגין עבודות גמר מטעם התובעים הוגשו חוות דעת של המומחה קליגסברג, שתי חוות דעת עבור כל זוג תובעים. חוות הדעת הראשונה היא משנת 2005 ואילו חוות הדעת השניה, היא משנת 2010, לאחר ביצוע פעולות החיזוק של יסודות המבנה. מטעם הנתבעת הוגשו חוות דעת של המומחה מטעמה, המהנדס מיכאל קרבצ'יק, בהתייחס לשתי הדירות. לאחר שבחנתי את חוות הדעת, כמו גם את התייחסות הצדדים אליהן, מצאתי שיש מקום להעדיף את האמור בחוות הדעת מטעם המהנדס קרבצ'יק, על פני האמור בחוות הדעת מטעם התובעים. בחוות הדעת של המומחה קליגסברג אין כל פירוט, אפילו לא מינימאלי, לגבי הבסיס לקביעת עלויות התיקון, המומלצות על ידו. אין התייחסות למדידה של שטחים, אורכים, של סדקים וכיו"ב. בחקירה נגדית ניתנה למומחה ההזדמנות לנמק ולהציג את הבסיס לאומדן עלות התיקונים על ידו, אך פרטים נוספים לא נמסרו. אפנה למשל, לעמוד 33 לפרוט', ש': 11 ואילך. מנגד, בחוות הדעת של המומחה קרבצ'יק, קיימת התייחסות לכל מקום ומקום שבו נדרש תיקון, קיימת מדידה של שטחים ושל אורכים של פריטים אשר דורשים תיקון ופירוט מדויק של עלויות. נתונים אלה לא נסתרו בחקירה נגדית. אשר על כן, מצאתי שיש מקום לבסס את הפיצוי לתובעים על הנתונים שבחוות הדעת מטעם המומחה קרבצ'יק. כפי שהסכים המומחה קרבצ'יק, יש מקום להוסיף שיעור של 10% בשל כך שלא הקבלן הבונה הוא זה שיבצע את התיקונים אלא יישכרו שירותיהם של בעלי מקצוע אחרים. כאמור, לסכומים האמורים יש להוסיף 10% בתוספת מע"מ בגין פיקוח הנדסי. אציין, כי סכומי הפיצוי שייפסקו להלן כוללים עבודות גינון, בהתאם להערכתו של המומחה מטעם הנתבעת, מר קרבצ'יק. נכון כי, התובעים צרפו הצעת מחיר, אשר אומצה במלואה על ידי המומחה מטעמם, אך נוכח המשקל שבחרתי לתת לחוות דעתו של המומחה קרבצ'יק, יהיה זה נכון להעדיף גם לגבי עלויות שיקום הגינה, חוות דעת זו מטעם הנתבעים. לאור האמור, ייפסקו לתובעים 1-2, בראש נזק זה פיצויים בסך 36,500 ₪, בתוספת 10% ביצוע על ידי התובעים ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת (28.3.11). סכום הפיצוי הוא 42,900 ₪. לתובעים 3-4 ייפסקו בראש נזק זה פיצויים בסך 46,350 ₪, בתוספת 10% ביצוע על ידי התובעים ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוות הדעת (28.3.11). סכום הפיצוי הוא 54,370 ש"ח. לסכומים אלה יש להוסיף 10%+מע"מ בגין פיקוח הנדסי. דרישת הפיצוי בגין ירידת ערך גם בנושא ירידת הערך יש מקום לקבל את טענת הנתבעת בדבר הרחבת חזית על ידי התובעים. בכתב התביעה נתבע עבור כל משפחה סכום של 40,000$ ולא 50,000$ וגם לא 80,000$, כפי שדורשים התובעים בסיכומים. על כן, מוגבלים התובעים בתביעתם לסכום של 40,000$ כל דירה, בשל ירידת ערכה. הנתבעת גם טוענת כי השמאי מטעם התובעים העריך שוויה של כל דירה, בעת עריכת חוות דעתו השניה, על סך 400,000$ וכי אין לקבל זאת, שכן זהו שינוי מסכום ההערכה על פי כתב התביעה. טענה זו אין לקבל, שכן יתכן שאכן ערך הדירות עלה, עת נערכה חוות דעתו השניה של השמאי מטעם התובעים. יחד עם זאת, ברור כי התובעים אינם יכולים לדרוש בראש נזק זה סכום שעולה על הנתבע בכתב התביעה. השמאי מטעם הנתבעת, היה בדעה שערכן של הדירות לא ירד, באשר תיקוני הביסוס בוצעו במלואם. נקודת המוצא של בית המשפט, בבואו לבחון מחלוקת זו שבין הצדדים, היא כי לא ידוע כיום אם התיקונים שבוצעו על ידי הנתבעת, הביאו לפתרון שלם של בעיית הביסוס. לעניין זה ראה קביעותיי דלעיל בפרקים הקודמים של פסק הדין. מכאן, כי אין צורך להיזקק לשאלה, האם הערכתו של השמאי מטעם התובעים, התייחסה למצב שבו לא הושלמו כראוי תיקוני הביסוס, או למצב שלאחר ביצוע תיקונים מוצלחים. לטובתה של הנתבעת, אניח, לצורך פסיקת הפיצוי, כי ירידת הערך עליה דובר בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים מתייחסת למצב שהתיקונים לא תוקנו. ברור, כי אילו הייתה ירידת הערך מתייחסת למצב שלפני ביצוע תיקון בכלל, הרי ערכן של הדירות, נוכח העדר וודאות בדבר הצלחת התיקון, יתכן וירד עוד יותר. יחד עם זאת, אין מקום להיזקק למלוא סכום ירידת הערך שנרשם בחוות דעתו של השמאי מטעם התובעים. ראינו לעיל, כי לפחות חלק מעבודות הביסוס נחלו הצלחה. על כן, סביר להניח, כי ירידת הערך הינה פחותה מזו אשר נקב בה המומחה מטעם התובעים. לא רק זאת, אלא שסכום ירידת הערך כולל התייחסות לליקוי האקוסטי, אשר לגביו קבעתי כי לא הוכח. אשר על כן, מצאתי שיהיה זה נכון לפסוק בגין ירידת ערך, לכל זוג תובעים, סכום של 60,000 ₪. פיצוי בגין עגמת נפש וטרדה התובעים טוענים שנגרמה להם עגמת נפש רבה מאוד, שכן הם לא זכו ליהנות מדירותיהם החדשות, הם נתנו לנתבעת הזדמנויות לתקן, הנתבעת לא שיתפה אותם בתהליכי התיקון ולא מסרה להם מידע, נגרמו להם מטרדי רעש ולכלוך במשך תקופה ארוכה והם גרו בדירות פגומות וסדוקות עם רצפות עקומות ואריחים שבורים, סבלו מליקויי רטיבות וכיו"ב. עוד נטען, שהחצרות שוממות וללא גינון, שער אחורי נתלש, המרפסת הייתה הרוסה, חתיכות טיח נופלות, דלת כניסה ראשית חסומה ועוד. על כן, מבוקש לפסוק לכל זוג תובעים סכום של 347,000 ₪, בערכים של היום. מנגד, טוענת הנתבעת, כי התובעים הם אלה שמנעו את ביצוע התיקונים בנכס ואילו לא נהגו כן, היו חוסכים מעצמם את הצורך לגור בדירות עם ליקויים, כבר בשנת 2005. נוכח קביעותיי דלעיל, יש מקום לדחות את טענה זו של הנתבעת, באשר מצאתי כי סירובם של התובעים, בעת שסירבו, היה מוצדק. אכן, הליקויים בביתם של התובעים היו בגדר ליקויים של ממש. הסדקים היו חמורים והליקויים בביסוס המבנה גרמו לליקויים רבים בתוך הבית. הצורך לבצע תיקונים ביסודות המבנה גרם להריסת הגינות. נוכח התנהלות הנתבעת לפני הגשת התובענה וגם לאחריה, כפי שהובאו הדברים דלעיל, מצב זה, שבו התובעים גרים בדירות לקויות ואין ביכולתם ליהנות מהדירות החדשות שרכשו, נמשך שנים רבות, משנת 2004 ועד היום. בנסיבות אלה, הפיצוי בגין עגמת נפש וטרדה שנגרמו לתובעים במשך תקופה ארוכה ראוי שיהיה בסכום משמעותי. על כן, ייפסק לכל זוג תובעים פיצוי בראש נזק זה בסך 80,000 ₪. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים את הסכומים האמורים לעיל תוך 30 יום מהיום שאם לא כן, הם יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. כן תשלם הנתבעת לתובעים, את הוצאות המשפט (אגרות משפט ותשלום למומחים, על פי קבלות), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום ביצוע התשלומים ועד התשלום על ידי הנתבעת בפועל. במקרה של מחלוקת לעניין הוצאות המשפט, היא תובא להכרעתו של הרשם הנכבד. כן תשלם הנתבעת לכל אחד מזוגות התובעים שכ"ט עו"ד בסכום של 52,650 ₪ (כולל מע"מ). זכות ערעור - תוך 45 יום מהיום. בניהליקויי בניה