אחריות על נזקי גשם בחקלאות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא אחריות על נזקי גשם בחקלאות:

השופטת ש' וסרקרוג, ס' נשיאה:
1. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) מיום 15/4/12 שניתן בת"א 6220-12-08, ולפיו חויבה המערערת לשלם למשיב מס' 1 (להלן: המשיב) סך של 514,148 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה (10/12/08), לרבות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, כפיצוי בגין נזקי הצפה שנגרמו לו כתוצאה מהצפת חממת עגבניות בחודש נובמבר 2007 במושב אחיטוב.

2. לטענת המערערת (להלן: מושב אחיטוב או המערערת) לא היה מקום להטיל את מלוא האחריות להצפה האמורה עליה. על בית משפט קמא היה לחייב גם את צדדי ג' כולם או חלקם בגין אחריותם הברורה לאירוע ההצפה שגרמה לנזקי המשיב כמו גם לבעיות ההצפות הקיימת מזה שנים באזור מושב אחיטוב וסביבותיו. עוד טענה המערערת לאשם תורם מצד המשיב ומצד אביו (המשיב מס' 6), אשר בנו את החממה ללא היתר ובאופן הקמתה היה משום הסתכנות מרצון.

הנסיבות הצריכות לעניין:
3. המשיב הוא חקלאי, תושב אצל המערערת. המשיב הגיש תביעה בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהצפת חממת עגבניות במי נגר ביום 19/11/07. הפגיעה הייתה בגידול צעיר בחממה שנפגע קשה מעודפי מים, ועקב כך נעקר הגידול כולו. החממה עצמה הוקמה, כפי הנראה, עוד על ידי אביו בשנים עברו, ואילו המשיב חכר את השטח מהמערערת.
אין חולק כי בניית החממה נעשתה ללא היתר.
עם הגשת התביעה נגד המערערת שלחה האחרונה הודעה לצד ג' - רשויות ארציות ואזוריות - האחראיות לטענתה על נושא הסדרת הניקוז במושב, לצד אחריותה. כמו כן, נשלחה הודעת צד ג' לאביו של המשיב, שהקים את החממות לפני שנים, ללא היתר.

4. על פי חוות דעתו של מומחה הניקוז, מר אהרון כהן, שטח החממה נמצא בתחתית מדרון שהיה נטוע בעבר פרדסים, שעובר למועד אירוע ההצפה, רוב השטח מכוסה חממות.
עוד פירט מומחה הניקוז כי בין הגבול המערבי והגבול המזרחי של שטחי "מהדרין-פרדסי זיתא" קיים שקע טופוגרפי בו נחפרה תעלה המנקזת מי נגר לכיוון צפון אל גשר מתחת לסוללת הרכבת אשר צפונית לחלקה נשוא הערעור. מזרחית לשטח עוברת תעלה מקומית מקבילה לתעלה ולאורכה דרך עפר. התעלה מנקזת כמה עשרות דונם חממות של מושב אחיטוב בלבד.

עוד עולה מחוות דעת של מומחה הניקוז, כי עונת הגשמים בשנת 2007, לפחות בתחילתה, במישור החוף המרכזי הייתה גשומה וכך שכמות הגשם ירדה מעל הממוצע התקופתי הרב שנתי ובשלושת ימי הגשם בין 19 ל-22/11 נרשמו כמויות בעין החורש של 143% גשם מעל הממוצע הרב שנתי.
בבוקר יום האירוע החלו לרדת גשמים; ובמשך שעה אחת בין השעות 15:00 - 16:00 נרשמו 25 מ"מ גשם לשעה, ורובו המכריע של הגשם השנתי ירד תוך 20 דקות בלבד.

פסק הדין של בית משפט קמא:
5. בפסק דין מפורט, תוך התייחסות לכלל המחלוקות שהועלו בפניו, ותוך מתן משקל רב לחוות הדעת של מומחה הניקוז, קבע בית משפט השלום כי קיימת תוכנית אב כללית לניקוז באחיטוב, אשר לא יושמה, מצב התחזוקה של התעלות במושב הוא ברמה שאינה ראויה וכהגדרת המומחה: "מתחת לכל ביקורת", וכי הגשר האירי הנמצא בתחומי מושב אחיטוב הוא הגורם להצפות שאירעו. עוד נקבע שהגישור והטיפול הם באחריותו של מושב אחיטוב – מאחר שמדובר בתיעול וניקוז פנימיים במושב אשר באחריות מושב אחיטוב בלבד.
על בסיס אלה, מצא בית משפט השלום את מושב אחיטוב אחראי לנזקי ההצפה שנגרמו לחממת העגבניות של המשיב.

כמו כן בהתבסס על אותן ראיות דחה בית משפט השלום את הטענה בדבר אשם תורם, מחמת בנייה ללא היתר, מאחר שהוכח שכל החממות הקיימות באותו אזור במושב אחיטוב נבנו ללא היתר, וכי הבנייה הייתה בידיעת המושב.
כמו כן נקבע לאור הקביעות שפורטו לעיל, כי יש לדחות את ההודעות לצדדי ג'.

6. לעניין גובה הנזק, קיבל בית המשפט את חוות הדעת של השמאי-אגרונום, מר אייל שפירא, ומאחר שמדובר היה על אופי הגידול הנדרש בנוגע לעגבניות, תקופת פוטנציאל היבול ורמת אופן גידולו - הוכח שהחלקה טופלה בצורה מיטבית - ונתקבלה התביעה במלואה.

טענות בעלי הדין בערעור:
7. המערערת כאמור התמקדה בעיקר בחלוקת אחריות בינה לבין בעלי הדין האחרים, והדגישה, בין היתר, כי לא מדובר בבעיית ניקוז מקומית, ולכן היה מקום להטיל אחריות גם על צדדי ג', במיוחד על המועצה האזורית עמק חפר מאחר שהמים שהציפו את התעלה זרמו למושב משטחים שמחוצה לו. עוד טענה שהיה מקום להטיל אחריות על מדינת ישראל שהיא למעשה גוף הפיקוח העליון; כמו גם להטיל אחריות על רשות הניקוז (משיבה מס' 3) שיכולה הייתה לדרוש את פינוי החממות מהמקום בשל בעיית ניקוז; וכן נגד המועצה האזורית עמק חפר (משיבה מס' 4) שלא הפעילה סמכותה לפקח ולאכוף את נושא בניית החממות כמו גם חממת המשיב, ללא היתר, במיוחד לאור העובדה שכלל האזור ולא רק מושב אחיטוב סובל מבעיית ניקוז. המערערת סברה עוד שיש להטיל אחריות גם על הוועדה לתכנון ולבניה אשר היה עליה לבצע פיקוח שוטף כדי לגלות את הבנייה הבלתי חוקית, וכן להטיל אשם תורם על אביו של המשיב שבנה את החממה, בגין פעולות החסימה שביצע בשטח המשיב ו/או אביו על ידי הנחת גלילי בטון בתוך התעלה ועל אף התראות רבות שנשלחו בעניין זה מועד המושב, עוד טרם ההצפה.

כנגד המשיב עצמו נטען לאשם תורם, במיוחד כאשר מדובר היה בשנה ראשונה של גידול עגבניות, ותוך מודעות לאזור הטופוגרפי של המקום ולסיכוני ההצפה.

8. בנוגע לגובה הפיצוי, טענה המערערת, כי בית משפט קמא התעלם לחלוטין מחוות הדעת השמאית הנגדית שהוגשה מטעמה, וכי מצא לנכון לאשר את חוות דעת שמאי התביעה על אף שהתגלתה כבלתי מבוססת, על דרך ההגזמה.

9. המשיבים ביקשו לאשר את פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום, תוך הפנייה לקביעות העובדתיות שניתנו על ידי הערכאה הדיונית בנוגע לכל אחת מהטענות שהעלתה המערערת במסגרת הערעור, והדגישו כי למעשה יש ניסיון לגרור את ערכאת הערעור לשינוי ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי בית משפט קמא.

10. נדגיש עוד כי במהלך הדיון לא ביקשנו תשובה של המשיבים לעניין שיעור הנזק שנפסק.



דיון ומסקנות:
11. בנוגע לשיעור הנזק כאמור, לא נתבקשה תשובה.
מעיון בפסק הדין שניתן לרבות הראיות והשוואה בין הנתונים שנלקחו בחשבון על ידי כל אחד מן השמאים בנושא זה, אין מקום להתערבותה של ערכאת הערעור בפיצוי שנפסק, ובנושא זה יש לדחות את הערעור.

12. בנושא שאלת החבות, אם זו צריכה להיות מוטלת כולה על מושב אחיטוב, יש בדעתי להציע לחבריי להתערב בפסק הדין של בית משפט קמא, באופן שיש להכיר באשם תורם של המשיב, ביחד ולחוד עם משיב מס' 6, בשיעור של 15%, ולהטיל אחריות מסוימת על המועצה האזורית עמק חפר בשיעור של 7.5%, ועל רשות הניקוז בשיעור של 7.5%.

13. לעניין אשם תורם של המשיב ואביו, אין להתעלם מן העובדה שהקמת החממה במקום נעשתה ללא היתר, במקום טופוגרפי אשר הצביע על אפשרות סבירה, ואף סבירה מאוד, לבעיית ניקוז בכלל, ובמועד בו החל המשיב גידול עגבניות בחממה, בפרט. אין להתעלם מן העובדה שהחממה לגידול עגבניות הוקמה במקום הנמוך ביותר מבחינה טופוגרפית. אכן למשיב ניתנה הרשאה לעבד את החלקה, ואולם מושב אחיטוב לא אישר, לפחות לא במפורש, הרשאה לגידול עגבניות בחממה. בתקופה בה היו פרדסים במקום, לא היו הצפות שגרמו לנזקים.

נציין עוד שבמכתב שנשלח ביום 22/11/05 על ידי מר בנימין בן דוד, מזכיר מושב אחיטוב אל מר סולימאני זכריה, משיב מס' 6 - קודם להצפה שארעה - הבהיר מושב אחיטוב כי מדובר היה בחלקה שעד לאותו מועד הייתה בחלקות הפרדס, וכי מלכתחילה נלקחה על ידי המשיב מס' 6 ללא רשות מהוועד. הרשות שניתנה הייתה לעבד את האדמה.

המכתב האמור נשלח למשיב 6 אחרי שמכתב קודם הוצא ב-16/11/05, ולפיו הגילוי של מושב אחיטוב בדבר עיבוד האדמה על ידי המשיב הובא לידיעת המושב מסיור שערך ועד המושב בחלקות הפרדס.

גם האישור שהוצא על ידי מזכיר מושב אחיטוב הנושא תאריך 18/11/08 בדבר ידיעת המשיב על עיבוד חלקה 121 בגוש 8223 במושב, אינו מציין כי המושב ידע על חממה שבה מגדל המשיב עגבניות.

עוד אין להתעלם מן העובדה שגם אילו אושרה תוכנית הניקוז והייתה מיושמת, הרי שהיה בה משום פתרון חלקי לבעיה החמורה של ניקוז השדות. לעניין זה יש להפנות למכתב שהוצא על ידי מזכיר מושב אחיטוב למנהלת המחוז מרכז חדרה. עותק ממכתב זה הועבר גם למנכ"ל רשות הניקוז.

רמת התחזוקה של אמצעי הניקוז הקיימים באזור על ידי המשיב, אף היא לוקה בחסר. על פי ביקור במקום שנערך ביום 11/3/10 לבקשת הגב' לארה גלייזר, מהנדסת המועצה האזורית עמק חפר, נמצא כי באותה תעלת ניקוז הנמצאת לאורך החלקה המזרחית לחממה יש פסולת, חלקי משטחים, ניילונים, אריזות, חומרי הדברה וכו'. לאורך צידה הדרומי של החממה קיימת תעלת ניקוז אשר ברובה סתומה. ניקוז מי הנגר מגג החממה נעשה בנפילה ממשפכים מגובה של כ-4 מ' ולא בעזרת שרוולים כמתבקש. ועוד נמצא באזור הגדה המערבית של התעלה, כי נעשתה הנחת שכבות של מצעי כורכר, וקיימת הצרה של רוחב תעלת הניקוז, דבר שיצר שכבת סחף גבוהה, הפוגמת בזרימת מים במקום.

בהסתמך על הפירוט שהובא לעיל, יש מקום, לדעתי, להטיל אשם תורם כפי שפורט.

14. לעניין אחריותה של רשות הניקוז שרון, אין להתעלם מן העובדה כי על אף שהרשות פעלה במקרה דנן בדרך של בדיקות כאלה או אחרות והוצאת מכתבים כאלה או אחרים, אין די בכך. לרשות הניקוז הוקנתה על פי החוק סמכות מגוונת, אשר מקנה לה אמצעים לביצוע תפקידה, באופן אשר יכולה הייתה לייעל את התוצאה הנדרשת בדבר הקמת רשת ניקוז כנדרש במקום (ראה על דרך ההשוואה לע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, פרסום נבו, 2001, להלן: פס"ד נזקי עמק זבולון-מפרץ חיפה).

כעולה מן הראיות שהוצגו, בשנת 2004 הוגש והוצג פתרון תכנוני לחלק מן השטחים עם תקציב משוריין של האגף לשימור קרקע של משרד החקלאות. התוכנית אושרה, אך לא בוצעה מאחר שמושב אחיטוב לא הצליח לגייס את חלקו בעלות הפרויקט. בשנת 2007 הוגשה בקשה מעודכנת וב-21/2/08 התקבל אישור תקציבי לביצוע הפרויקט. היקף ההשקעה המאושר בפרויקט הסתכם בכ-440,000 ₪, כאשר השתתפות משרד החקלאות היה בגובה של 174,400 ₪, ונקבע באותו מכתב מיום 21/2/08 כי יש צורך בהכנת תוכנית כוללת, כאשר תוכנית כזו צריך שתהא בשיתוף המועצה האזורית עמק חפר ורשות הניקוז שרון, שתטפל במוצאים (התחברות לתעלות האזוריות) וברשת תעלות פנימיות במושב.
מכתב שנשלח מטעם מושב אחיטוב הנושא תאריך 24/11/04 הופנה אל רשות הניקוז האזורית והתריע על הצפה ועל נזק שנגרם לגידולים שונים, כאשר לצורך ביצוע התיקונים מדובר היה במוצאים שהם באחריות רשות הניקוז האזורית.
במכתב לרשות הניקוז מיום 24/11/04 דובר על מוצא ניקוז מזרחי הנמצא באחריות רשות הניקוז האזורית, והפניה הייתה להוספת מעביר מים נוסף.

מן הטעמים המפורטים לעיל, יש מקום להטיל חבות על רשות הניקוז, ואולם אין גם להתעלם מהפעולות שננקטו במקרה דנן, ולכן, יש בדעתי להציע להעמיד את שיעור אחריותה על 7.5% בלבד.

15. בנוגע למועצה האזורית עמק חפר, החובה הסטטוטורית לדאוג לתוכנית הניקוז מוסדרת של מושב אחיטוב חלה גם עליה, ולא ניתן בפסק הדין של בית משפט קמא כל משקל לחובתה האמורה. תשתית הניקוז במקום אינה מוסדרת, והאחריות להסדיר הנושא מוטלת גם עליה.

במכתב ששלח מזכיר מושב אחיטוב (נושא תאריך 16/10/01) אל רכז הוועדה החקלאית של המועצה האזורית עמק חפר דובר על תעלת ניקוז העוברת במקביל לאדמות מושב אחיטוב ואדמות מהדרין, כאשר זו מוצפת כתוצאה מגשמים וגורמת לנזקים לחקלאי המושב. המועצה האזורית עמק חפר נדרשה לנקות ולנקז את התעלה ולאפשר זרימת מי גשמים לתעלה, כדי למנוע את הנזקים.

במכתב מיום 24/5/07 אל רכז הוועדה החקלאית של המועצה האזורית עמק חפר נתבקשה הוועדה לנקות ולנקז את התעלה, כך שתימנע הצפה.

במכתב נוסף ששלח מזכיר מושב אחיטוב (הנושא תאריך 24/7/08) אל רכז הוועדה החקלאית של מועצה אזורית עמק חפר, הובהר כי יש זרימה של מים מאדמות זיתא, המתנקזים לתעלה הצפונית המובילה לשדה יצחק, וגורמים להצפות קשות ונזקים כבדים, במכתב נדרשה השתתפות של הוועדה החקלאית במינימום 10 ימי עבודה של באגר.

המועצה האזורית עמק חפר לקחה חלק בתוכנית הניקוז, והיה ברור כי מדובר בפרויקט לאומי ומשותף (ראה סיכומי דיון מיום 22/11/07; 16/12/07).
תוכנית האב לניקוז מושב אחיטוב מתייחס למועצה אזורית עמק חפר.
יש איפוא מקום להכיר באחריותה של המועצה האזורית לתוצאות נזקי ההצפה בשיעור של 7.5% מהנזק.

16. אין מקום לדעתי, להתערב במסקנות בית המשפט להעדר אחריות במקרה דנן כנגד המשיבים האחרים, הגם שחבות יכול שתחול גם כאשר מדובר ברשות מפקחת, וזאת לאור הממצאים שנקבעו במקרה דנן.

התוצאה המוצעת:
17. אשר על כן, מוצע לקבל את הערעור בחלקו, שבגין הנזק שנפסק בבית משפט קמא יוטל אשם תורם על המשיב 1 ואביו (משיב מס' 6) בשיעור של 15%; חלקה של המערערת יעמוד על 70% מהנזק, חלקה של רשות הניקוז על 7.5% וחלקה של המועצה האזורית עמק חפר 7.5%.

הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד שנקבעו בבית משפט קמא, יבוטלו.
המערערת תישא בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל, בשתי הערכאות, לפי המפורט להלן:
למשיב מס' 1, סכום של 40,000 ₪;
למשיבים 2 ו-5, לכל אחד, מהם 20,000 ₪;
לא יינתן צו להוצאות בין המערערת לבין המשיבים 3, 4 ו-6.
התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום.



     
ש' וסרקרוג, ס' נשיאהאב"ד      



השופט י' כהן:
1. כחברתי, כב' סגנית הנשיאה, השופטת ש' וסרקרוג, הנני סבור שאין לנו מקום להתערב בשומת הנזק שנגרם עקב הצפת חממת העגבניות שהייתה בהחזקתו של המשיב מס' 1. כמו כן סבור אני, שיש מקום להתערבותנו בחלוקת נטל הנשיאה באחריות לנזק שנגרם, על פי השיעורים שצוינו על ידי חברתי בפסק דינה.
ואולם, מבקש אני להוסיף מספר הערות.

2. מטעם המשיב מס' 1 (הוא התובע בבית משפט קמא) הוגשה חוות דעתו של מר אהרון כהן, המחזיק בתואר "אגרו – מטאורולוג מדופלם" ומומחה בניקוז חקלאי. המעיין בחוות דעת זאת מתרשם, ולפחות זו הייתה התרשמותי, שהמומחה עשה עבודה רצינית ומעמיקה בחקר ההצפה וגורמיה, והוא אכן בקיא עד מאוד בסוגיות הקשורות לתחום הניקוז. אין אפוא פלא שבית משפט קמא העדיף את חוות דעתו על פני חוות דעת מומחים אחרים שהונחו לפניו (וראו סעיף 22 לפסק הדין קמא).



בחוות דעתו קבע המומחה מר כהן, כי "מושב אחיטוב אחראי לטיפול ואחזקה של תעלות במושב", ועוד הוסיף, כי "ועד מושב אחיטוב לא דאג להסדרת הגשר האירי החוסם בתעלה א - ב - ג אשר שימש לחציית התעלה ע"י החברים אשר מעבדים שטחים במשבצת מהדרין – חוסכי זיתא". עוד קבע מר כהן, כי הגשר האירי הנזכר, הוא שגרם להפניית מי הנגר, שזרמו בתעלה שנחסמה, לכיוון המקרקעין בהן נבנו החממות שהוחזקו אותה עת על ידי המשיב מס' 1.

ואולם, שאלת הטלת האחריות על גורם זה או אחר, אינה בתחום סמכותו של המומחה. משהצביע המומחה על הגורם להצפה, קרי – הגשר האירי שחסם את תעלת הניקוז, יצא ידי חובתו, ועתה מוטל היה על בית המשפט לקבוע מי אחראי לאותה חסימה.

3. בהתייחסו לאחריות המערער, קבע בית משפט קמא, כי "אלמלא הזנחת בעיות הגשר האירי על ידי המושב, ההצפה לא הייתה מתרחשת, וממילא אין לומר שקיים אשם מצד [המשיב מס' 1] בכך שבנה את החממה במקום, באישור המושב, שאף גבה דמי חכירה עבור המינהל, ובכל מקרה המושב לא דאג לסייג את הסכמתו לבניית החממה בויתור על נזקים אפשריים, כי גם המושב לא סבר, כנראה שהמקום מועד לפורענות ושהצפות חייבות להתרחש שם".

בהתייחס לאחריות גורמים אחרים קבע בית משפט קמא, כי "הוכח שמדובר בתיעול וניקוז פנימיים במושב, שאינם באחריות גורמים ארציים, ואף לא באחריות המועצה האזורית, אלא באחריות המושב, שמבצע, או אמור לבצע טיפול בניקוז ובתיעול שבתחומו ולהתחשבן עם המועצה המקומית".

4. אין ספק כי על ה"מושב" (כתאגיד וכ"ועד מקומי") מוטלת חובת הזהירות, כלפי בעלי נכסים ורכוש בתחומו, ובוודאי כלפי חבריו, לדאוג לכך שנתיבי הניקוז שבתחומו יהיו פנויים ופתוחים, כדי שלא תקרינה הצפות. אוסיף, כי דלות כמויות הגשם להן הורגלו בשנים האחרונות אינן יכולות לגרום לשאננות ולהזנחת הטיפול בתעלות הניקוז, ותמיד יש מקום להביא בחשבון את האפשרות שבמועד פלוני ארובות השמים תיפתחנה, וכמויות גדולות וחריגות של גשם תשטופנה את פני הארץ. מכל מקום, שותף אני למסקנת בית משפט קמא, כי המערער הפר חובת הזהירות שמוטלת עליו, ועל כן הוא נושא באחריות לנזק שנגרם למשיב מס' 1.

ואולם, לצד הטלת אחריות על המערער, יש מקום לבחון אף את אחריות רשות הניקוז, אחריות המועצה האזורית ואחריות המשיבים 1 ו- 6.

5. "רשות הניקוז שרון", היא המשיבה מס' 3 בערעור שלפנינו, הוקמה לפי צו הניקוז וההגנה מפני שיטפונות (הקמת רשויות ניקוז), תש"ך – 1960, ותפקידיה נקבעו בסעיף 12 לחוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות, תשי"ח – 1957, הקובע לאמור:

"תפקידי רשות הניקוז הם לדאוג לניקוזו הסדיר של התחום שנקבע לה בצו המקים, ולשם כך להקים, לשנות ולהחזיק ולפתח מפעלי ניקוז באותו תחום; במילוי תפקידיה אלה תפעל רשות הניקוז גם למניעת מפגעי בריאות"

תפקידה של רשות הניקוז אינו מתמצה אך ורק בהכנת תוכניות ניקוז, שבסופו של דבר לא יושמו, ואפנה לעניין זה לרע"א 11419/04 פנחס אסור נ' רשות הניקוז קישון (2008), שם נקבע (מפי כב' השופטת חיות):
"רשות הניקוז היא הגוף המופקד על ביצוע הפעולות הנדרשות לצורך ניקוזו היעיל של האזור הנמצא תחת אחריותה, ולשם כך הוענקה לה בחוק הניקוז קשת רחבה של סמכויות המקרינות על סטנדרט ההתנהגות הנדרש ממנה בהקשר זה. לפיכך, מקום שבו הוכח כי רשות ניקוז לא פעלה כרשות סבירה ולא ביצעה את המוטל עליה אף שיכולה וצריכה הייתה לצפות את הנזק העלול להיגרם עקב כך, ניתן לחייבה ברשלנות".

6. אין חולקים, שמושב "אחיטוב", הנמצא בתחום המועצה האזורית עמק חפר, מצוי בתחום השיפוט של רשות הניקוז שרון. תעלת הניקוז, שנחסמה על ידי גשר האירי, והפריעה "לניקוזו הסדיר של התחום שנקבע לה בצו המקים", היא למעשה חלק ממפעל הניקוז של התחום, ועל כן היה על רשות הניקוז לדאוג לתחזוקתה התקינה או להקים תעלה אחרת שתחליף אותה ותעקוף את חסימת הגשר האירי.

רשות הניקוז ידעה שקיימת בעיה באזור, והרי הוכנו תוכניות ניקוז שלמרבה הצער לא יצאו אל הפועל בשל עלותן הגבוהה. אף הגשר האירי, מקור בעיה, לא היה נסתר, וכשם שהמומחה מטעם המשיב מס' 1 מצא שהוא חוסם את תעלת הניקוז, כך יכלו מומחיה של הרשות לגלות עובדה פשוטה זו, ולנקוט בצעדים הדרושים לפינוי תעלת הניקוז מחסמיה.

מחדליה של רשות הניקוז באיתור בעיות הניקוז העלולות להתעורר במקרה של כמויות גשם חריגות, וחדלונה בנקיטת צעדים להבטחת ניקוז יעיל של מי הגשמים, מביאים למסקנה שיש להטיל גם על רשות הניקוז אחריות לנזקים שנגרמו למשיב מס' 1.

7. גם המשיבים 1 ו- 6 אינן חפים מאשם. בעניין זה טען בא כוח המערער, כי אחריותם של המשיבים 1 ו- 6 באה לידי ביטוי בשני עניינים. העניין האחד הוא, שחממת העגבניות שהוצפה, נבנתה ללא היתר בניה ומבלי שקדם לה תכנון מוקדם שהתייחס לשאלת הניקוז. העניין השני הוא, גלילי בטון שהונחו על ידי המשיב מס' 1 בתעלת ניקוז שסמוכה לחממה.

המומחה מר כהן לא קבע שגלילי הבטון שהונחו בתעלה, גרמו או תרמו להצפה, ולדעתו ההצפה נגרמה בשל הגשר האירי שנבנה. על כן, אין לייחס אשם תורם למשיב מס' 1 בשל גלילי הבטון. ואולם, ככל שהדברים אמורים בבניית החממה ללא היתר בניה המצב שונה.

8. כעולה מעדותו של המשיב מס' 1, המשיב מס' 6 (אביו) שכר שירותיו של קבלן שבנה באותה עת חממות נוספות במקום. קבלן זה, כך תאר זאת המשיב מס' 1, "לוקח מדידות ובונה" (עמ' 32 לפרוטוקול, שורה 27). נראה הדבר, שלא נעשו תוכניות ניקוז והמשיב מס' 6 לא נועץ במהנדס. המשיב מס' 1 הסביר, שאביו לא נועץ במהנדס משום ש"עשינו מה שצריך לעשות, מה שאבא שלי 30 שנה יודע לעשות, הוא עשה" (עמ' 33 לפרוטוקול, שורה 9).

על פי תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), תש"ל – 1970, חייב אדם המגיש בקשה להיתר בניה לפרט את דרכי ניקוז הנכס (תקנה 5(ב)(15)), ועוד נקבע בתקנות אלה, שוועדה מקומית לתכנון ולבניה רשאית לסרב לתת היתר בניה, לתקנו, לשנותו ולהתלותו בעניינים שונים, ובכלל זאת בעניינים הנוגעים ל"התאמת מפלסי הנכס למערכת הדרכים והניקוז ולעיצוב נוף הסביבה" (תקנה 16(א)(5)).

כפי שציינה חברתי, כב' סגנית הנשיאה, החממה נבנתה במקום נמוך מבחינה טופוגרפית, מקום המזמין הצפות במקרה של ירידת כמויות גדולות של גשם. בכך שהחממה הוקמה מבלי שהמשיבים נקטו בהליכי התכנון המוקדמים, ומבלי שהתכנון נעשה על ידי מתכנן מקצועי, נעלמה מעיני המשיבים 1 עד 6 היכולת לדעת, שהחממה נבנית במקום מועד לפורענות וחשוף להצפה, המחייב נקיטת אמצעים שונים כדי להבטיח את ניקוז מי הגשם.

על כן, מסכים אני עם חברתי, כב' סגנית הנשיאה, שיש מקום להטיל גם על המשיבים 1 ו- 6 אחריות לנזק שנגרם.

9. המועצה האזורית עמק חפר, היא הרשות המקומית שמושב אחיטוב נמצא בתחום שיפוטה. המועצה האזורית פועלת מכוח צו הרשויות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח – 1958, וסמכויותיה נקבעו בסעיף 63 לצו זה. באופן כללי, הוקנו למועצה האזורית סמכויות להסדיר כל עניין שהסדרתו דרושה לטובת התושבים בתחום המועצה, ובכלל זה כל עניין "בעל ערך חקלאי שהסדרתו היא לטובת כלל החקלאים בתחום המועצה" (סעיף 63(א)(10) לצו הנזכר).

כפי שציינה חברתי, כב' סגנית הנשיאה, עוד לפני ההצפה נשוא הדיון שלפנינו, הוחלפו התכתבויות בין מזכיר המושב ורכז הועדה החקלאית הפועלת במסגרת המועצה האזורית, בו הפנה תשומת לב הועדה להצפות בתעלת הניקוז העוברת בין אדמות המושב ואדמות "מהדרין". המועצה האזורית, אשר המידע על בעיית ההצפות הובאה לידיעתה, לא פעלה כראוי למנוע הצפות אלה, וגרירת הרגליים היא אחד מהגורמים בעטיים נגרם בסופו של דבר הנזק לחממת העגבניות של המשיב מס' 1.

הזנחת ענייני הניקוז של המושב אחיטוב, מחייב כי נטיל אחריות אף על המועצה האזורית.

10. על כן הנני מצרף דעתי לדעת חברתי, כב' ס' הנשיאה, השופטת ש' וסרקרוג.
     
י' כהן, שופט      

השופט ר. שפירא:
עיינתי בחוות דעתם של שני חברי להרכב. כמו חברי סבור גם אני כי אין מקום להתערב בשומת הנזק כפי שקבע בית משפט קמא.

ככל שהדבר נוגע לחלוקת הנזק – כמו חברי ומהטעמים שפורטו בחוות דעתם סבור גם אני כי יש מקום לחייב את המשיב 1 ואת אביו, המשיב 6 בגין אשם תורם בשיעור של 15%.

כמו כן שותף אני לעמדתה של חברתי, סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג כי על המערערת לשאת ב-70% מהנזק, וזאת מהטעמים שפורטו בחוות דעתה.

בשונה מחברי להרכב סבור אני כי אין מקום להשית על המועצה האזורית חיוב בגין הנזקים נשוא הליך זה. מועצה אזורית אינה עוסקת בטיפול בתחומים המסורים לטיפולו של ועד ישוב מקומי. ועד הישוב המקומי הוא הגורם המסדיר את פעילות תושביו בשטח הנתון לשיפוטו. לוועד הישוב האוטונומיה והסמכות לטפל בהסדרת הפעילות החקלאית בשטחי המושב ואין מקום לצפות כי המועצה האזורית תפגע באוטונומיה של הישוב ותתערב בפעילות שבתחומו.

אעיר לעניין זה כי לא הובהר בפסק דינו של בית משפט קמא האם במושב אחיטוב, כמו במושבים אחרים, פועלת אגודה שיתופית של חקלאי המושב ואם כן, האם קיימת זהות של וועדים בין וועד הישוב המקומי ובין וועד אגודה שיתופית. בהנחה שקיימת אגודה שיתופית כזו הרי שלכאורה הייתה האגודה השיתופית צד נדרש בהליך בהיותה הגורם המסדיר את הפעילות של חקלאי המושב. כאמור, נושא זה לא הובהר ובנסיבות אלו יש לראות את וועד הישוב של מושב אחיטוב כגורם המסדיר את הפעילות בתחומי שיפוטו.

בשונה מהמועצה האזורית אשר אינה אמורה להתערב בניהול הפנימי של וועד הישוב המקומי, אחראית רשות הניקוז להסדיר את הניקוז בתחומים שנקבעו בצו המכונן את הרשות. מעצם טיבה וסמכויותיה לרשות הניקוז סמכויות, חובות ואחריות בתחום המקצועי הנתון לפיקוחה וסמכויות אלו החולשות על רשויות מוניציפאליות שונות שבתחום פעולתה. העיקרון הבסיסי של המינהל המקומי הוא האוטונומיה המקומית, הנגזר מהיות הרשות המקומית גוף דמוקרטי. מכאן האוטונומיה של המועצה האזורית והאוטונומיה של ועד הישוב המקומי, כל אחד בשטחי שיפוטו. ואולם לעקרון האוטונומיה של הרשות המקומית מעמד מסויג. כאשר מדובר בניקוז ובאחריות להסדרתו מדובר בסוגיה המצויה, מעצם טיבה, בגדריו של האינטרס הציבורי הכולל, והסדרתה דורשת מומחיות ומקצועיות. מכאן גם סמכותה ואחריותה של רשות הניקוז להתערב במרחב השלטון המקומי ולהסדיר את הניקוז בו [דנג"צ 3201/96 שר החקלאות ואח' נ' המועצה האזורית עמק לוד, פד"י נ"א (3), 661, 687 – 688].

במקרה שבפנינו סבור אני כי רשות הניקוז לא הפעילה סמכותה ולא פעלה כי שמתחייב. מכאן שהיא נושאת באחריות. בנסיבות העניין אציע לחברי להעמיד את אחריות של רשות הניקוז על 15% מהנזק.

בסיכומו של דבר, ואם תישמע דעתי, תחולק האחריות לנזק בין הצדדים כדלקמן:
המערערת תישא ב 70% מהנזק;
המשיבים 1 ו– 6 יישאו, ביחד ולחוד ב 15% מהנזק;
רשות הניקוז תישא ב 15% מהנזק.

ככל שהדבר נוגע להוצאות משפט אני מסכים לאמור בפסק דינה של חברתי, סגנית הנשיאה השופטת וסרקרוג, בכפוף לאי חיובה של המועצה האזורית בהוצאות משפט והתאמת חיובה של רשות הניקוז בתשלום ההוצאות לחלקה בנזק.


     
ר' שפירא, שופט      

אשר על כן, אנו מורים כמפורט להלן:
הערעור על שומת הנזק, נדחה;
הערעור בדבר חלוקת נטל הנשיאה באחריות כנגד המשיבים 2 ו-5, נדחה;
הערעור בדבר חלוקת נטל הנשיאה באחריות כנגד המשיבים 1, 3, 4 ו-6, מתקבל (לגבי משיבה מס' 4, בדעת רוב), לפי החלוקה הבאה (בדעת רוב) כאשר סכום הפיצוי נכון ליום 10/12/08:
המערערת - 70%, סכום הפיצוי 359,904 ₪;
המשיבים 1 ו-6, ביחד ולחוד - 15%, סכום הפיצוי 77,122 ₪;
רשות ניקוז המים (משיבה 3)- 7.5%, סכום הפיצוי 38,561 ₪;
המועצה האזורית עמק חפר - 7.5%, סכום הפיצוי 38,561 ₪ .

הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (10/12/08) ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, אנו מורים על ביטול הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד שנקבעו בבית משפט קמא, ואנו מחייבים את המערערת בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד (להלן: הוצאות) בסכום כולל, בשתי הערכאות, לפי המפורט להלן:
למשיב מס' 1, סכום של 40,000 ₪;
למשיבים 2 ו-5, לכל אחד, מהם 20,000 ₪;
אין צו להוצאות בין המערערת לבין המשיבים 3, 4 ו-6.
התשלום יבוצע תוך 30 יום מהיום.

העירבון, אם הופקד, יוחזר למפקיד באמצעות בא-כוחו, לאחר קבלת הודעה מטעמם של כול המשיבים על ביצוע תשלום ההוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחריות מפעיל חוף

  2. אחריות ביחד ולחוד

  3. אחריות על התחשמלות

  4. אחריות לתאונת שרשרת

  5. אחריות משרד הרישוי

  6. אחריות על סולם פגום

  7. אחריות הנוסעים ברכב

  8. אחריות מדריך טיולים לתאונות

  9. ערעור בשאלת האחריות

  10. אחריות משלח בינלאומי

  11. אחריות בעל רכב לתאונה

  12. אחריות מכון בדיקת רכב

  13. התיישנות ביטוח אחריות

  14. אחריות מפעיל בריכה לנזק

  15. אחריות נמל אשדוד לנזקים

  16. אחריות מוסך לנזקים לרכב

  17. אחריות חברת שילוח מטענים

  18. אחריות מע''צ לתאונת דרכים

  19. אחריות מוסך לגניבת מכונית

  20. אחריות מארגן טיול לתאונה

  21. אחריות על בטיחות בהופעות

  22. אחריות על נזקי גשם בחקלאות

  23. תאונת דרכים אחריות חברת ביטוח לפצות

  24. אחריות על נזקים למטען ימי

  25. אחריות על התחשמלות של עובד

  26. חלוקת אחריות על תאונת עבודה

  27. אחריות שוכר עסק ללא רישיון

  28. אחריות העירייה לתחזק פסלים

  29. אחריות ההורים לתאונות ילדים

  30. אחריות מדריך רכיבה על סוסים

  31. אחריות חברת הביטוח של המזיק

  32. אחריות על תאונה בשוק העירוני

  33. אחריות לתאונת עבודה עם מכונה

  34. אחריות מחזיק במקרקעין על פשע

  35. אחריות בעל הרכב לעבירות תנועה

  36. הובלת רכב כבד - אחריות לנזקים

  37. אחריות מפקח פרויקט בנייה לנזקים

  38. אחריות העירייה למפגעים בתחומה

  39. אחריות נהג הרכב שנכנסו בו מאחור

  40. אחריות העירייה לפיקוח על מפגעים

  41. אחריות בעל מקרקעין לתאונה בשטחו

  42. אחריות על נזילה בצינורות הבניין

  43. אחריות המשכיר על דליפת מים בצנרת

  44. אחריות סוכנות נסיעות לבעיות בטיול

  45. אחריות המינהל לעיכוב בעבודות פיתוח

  46. אחריות העירייה על כתם שמן על הכביש

  47. קריסת עץ על בית - אחריות חברת החשמל

  48. תביעת פיצויים בגין אחריות על התאבדות

  49. אחריות מוביל אווירי לגניבה של עובד

  50. בעיה במנוע רכב חדש עם אחריות ל-3 שנים

  51. אחריות עירייה ורשויות לתאונות בגנים ציבוריים

  52. אחריות מוגברת על המעביד בתאונת עבודה

  53. אחריות המעסיק על עבירת לכלוך של עובד

  54. אחריות מדריך טיולים של ילדים בבית ספר

  55. אחריות המעסיק למניעת חשיפת עובדים לשמש

  56. ביטוח אחריות נושאי משרה - הוצאות משפטיות

  57. אחריות חברת תעופה - פיצוי על טיול מאורגן

  58. הסכם היסוד הגדיר את תחומי האחריות של הצדדים

  59. אחריות על נזקים לרכב עקב ירידת מחסום בחניון

  60. חלוקת אחריות בין נהגים 60% - 40% תאונת דרכים

  61. האם יש אחריות לרכב נדחף קדימה על ידי רכב מאחור ?

  62. ערעור לעליון על חלוקת אחריות לתאונת עבודה באתר בניה

  63. עדות חמקנית, בלתי כנה תוך ניסיון ל"גמד" אחריות לתאונה

  64. לחברות השכרת רכב אחריות לפיצוי צדדי ג' כתוצאה מתאונות דרכים

  65. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון