הכשרה מקצועית (סטאז') בקופת חולים

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הכשרה מקצועית (סטאז') בקופת חולים: 1. התובעת למדה בביה"ס הארצי להנדסאים שבטכניון את מקצוע הטכנולוג הרפואי וביצעה במכבי שירותי בריאות (להלן "מכבי" או "הנתבעת") הכשרה מעשית לאורך תקופה של כ- 10 חודשים. 2. סטודנטים אשר לומדים את מקצוע הטכנולוג הרפואי, והתובעת בכלל זה, נדרשים ללמוד במשך שנתיים לימודים עיוניים בבית הספר עצמו ובהמשך נדרשים לסיים בהצלחה הכשרה מקצועית במוסד רפואי מוכר, העוסק בתחום. כמו כן, נדרשים הסטודנטים להגיש פרויקט גמר בלעדיו לא ניתן לקבל תואר הנדסאי. הלימודים הקנו ללומדים הן תואר הנדסאי, והן תעודת טכנולוג רפואי. 3. ההכשרה המעשית - הסטאז' - שביצעו הסטודנטים במכבי הוסדרה באמצעות שני הסכמים. הסכם אחד - אשר נקרא "הסכם לביצוע הכשרה קלינית", הסדיר את היחסים בין מכבי ובית הספר. בהסכם זה נקבעה הסכמתה העקרונית של מכבי לקבל סטודנטים לתכנית הכשרה קלינית למשך 10 חודשים. הסכם שני - אשר נקרא "הסכם מיוחד להכשרת משתלם", הסדיר את היחסים בין הסטודנט למכבי. בשני ההסכמים הובהר כי אין בביצוע ההכשרה המעשית על ידי הסטודנטים כדי ליצור יחסי עובד-מעביד בין הסטודנטים למכבי. 4. תקופת ההכשרה המעשית של התובעת הייתה מיום 7/10/07 ועד 7/8/08 ולאחר קבלת אישור התנסות מעשית מבית הספר להנדסאים, קיבלה התובעת מבית הספר תואר הנדסאי במגמת הנדסת אלקטרוניקה ובמגמת מכשור רפואי. 5. בתביעה שבפנינו עותרת התובעת למתן פסק דין הקובע, כי בתקופת ההכשרה התקיימו בינה לבין מכבי יחסי עובד ומעביד, וכפועל יוצא מכך היא זכאית לשכר עבודה ולזכויות נוספות הנובעות מתקופה זו וסיומה. התובעת תבעה שכר עבודה, לרבות תשלום עבור שעות נוספות, פדיון חופשה שנתית, דמי חגים, הוצאות נסיעה, חלף הודעה מוקדמת ופיצוי עונשי בגין עוגמת נפש. 6. לטענת מכבי, התביעה היא חסרת תום לב. לטענתה, בין הצדדים לא התקיימו יחסי עובד ומעביד ולא היתה כל כוונה ליצור יחסים חוזיים עם התובעת, או עם כל סטודנט אחר של הטכניון שנשלח אליה לביצוע הכשרה מעשית. לטענת מכבי, ההכשרה המעשית שקיבלה התובעת אצלה היתה חלק אינטגראלי ובלתי נפרד מתכנית לימודיה כאשר מטרתה העיקרית היתה הקניית ידע ומיומנות מקצועית. 7. עוד טוענת מכבי, כי אין מדובר בהכשרה אשר ניתנה לתובעת לצורך העסקתה בשלב מאוחר יותר אצלה, כך שהיא, כמעביד, תוכל ליהנות מפירות השקעה שהשקיעה בעובד. 8. לטענתה, הסממנים אשר מעידים על קיומם של יחסי עבודה אינם מתקיימים ביחסים שבין הצדדים כך למשל, התובעת לא קיבלה שכר; התובעת לא השתלבה במערך הארגוני של מכבי; התובעת לא השתלבה במערך כוח אדם של מכבי; מכבי לא פיקחה על שעות עבודתה של התובעת; התובעת עבדה במקום אחר במקביל; התובעת לא ביצעה עבודה באופן עצמאי אלא התלמדה ומכבי לא הפיקה כל רווח ותועלת מההכשרה המעשית של התובעת. מכבי אף הדגישה, כי לא היתה מעורבת בזהות התלמידים שנשלחו לבצע את ההכשרה אצלה, אלא, הטכניון הוא זה אשר קבע את מקום הכשרתם של תלמידיו. 9. מכבי הכחישה את טענת התובעת, כי היא הועסקה אצלה ואת מספר שעות העבודה הנטענות, לרבות עצם ביצוע עבודה. סקירה נורמטיבית 10. שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד בעניינם של הסטאז'רים בתחום הטכנולוגיה הרפואית הגיע לפתחם של בתי הדין האזוריים לעבודה במספר מקרים. בחלקם, לאחר בחינה כללית ופרטנית של נסיבות כל מקרה, הוכרו יחסי עובד מעביד, ובחלקם נדחתה הטענה. 11. בתיק עב' (חי') 3244/02 הלון הלן - מדינת ישראל משרד הבריאות (פסה"ד מיום 29/1/06, מותב בראשות כב' השופטת רימון קפלן) נדון עניינה של הנדסאית מכשור רפואי אשר למדה במכללה הטכנולוגית נשר וביצעה את הסטאז' שלה בן 10 החודשים במרכז הרפואי רמב"ם שהוא בית חולים ממשלתי, בשני תתי תחומים על פי בחירתה, האחד במחלקת אקו לב, והשני במחלקת טיפול נמרץ נשימתי. כב' הש' רימון סקרה את ההלכה בעניין "מתלמדים" וקבעה כי : "35. סיכומם של דברים. מחומר הראיות שבפנינו שוכנענו כי במשך 10 חודשי ההתמחות, ביצעה התובעת עבודה ממשית בפעל, מעבר לצפיה בעבודת אחרים ולימוד... זאת ועוד, כעולה מן האמור לעיל, התובעת השתלבה במערך הארגוני של המחלקות, ולמעשה פעילותה, היתה צריכה לפעילות הרגילה של מכבי, כך שאלמלא התובעת ביצעה את העבודה, מישהו אחר היה מבצע את העבודה במקומה... 36. אשר על כן, לאור כל האמור לעיל, ובשים לב למבחנים שנקבעו על ידי הפסיקה בסוגיה זו כמבואר לעיל, אין בידינו לקבל את טענות מכבי באשר למעמדה של התובעת כמתלמדת בלבד בתקופת ההתמחות, ואנו קובעים כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד במשך כל תקופת ההתמחות של התובעת כאמור לעיל. 37. ... קביעתנו כאמור לעיל מתייחסת לנסיבות העסקתה של התובעת כפי שהוכחו בפנינו, ואין היא מתיימרת לקבוע באשר למעמד זה באופן כללי, לרבות לא אצל מעסיקים אחרים, או בבתי חולים אחרים של מכבי, אשר כלל לא הובאו בפנינו ראיות לגבי האופן בו מתנהלים הדברים אצלם." 12. בשונה מעניין הלון הלן, בעב' 1161/01 לילך מוזס ואח' נגד מד"י נ' משרד הבריאות ואח' (פס"ד מיום 16/7/07), נדחתה תביעתן של דיאטניות להכיר בתקופת הכשרתן המעשית כתקופה בה נוצרו ביניהן לבין בתי החולים והאוניברסיטה יחסי עובד ומעביד וכפועל יוצא מכך נדחתה תביעתן להכיר בתקופת הכשרתן כתקופה המזכה אותן בשכר עבודה וזכויות סוציאליות. בית הדין קבע כי תקופת ההכשרה לא היתה ממושכת והעובדה כי הן נדרשו ללמוד את ביצוע העבודה במחלקות שונות, מלמדת כי הן לא ביצעו עבודה של ממש. בית הדין קבע כי הפעולות והמטלות שהתובעות ביצעו, לוו תמיד בפיקוח ולכל היותר דובר בהתנסות אשר לא נשאה אופי של עבודה. 13. בעב' 2362/05 שלומית לבקוביץ - המרכז הרפואי שערי צדק והמכונים הביוטכנולוגיים בישראל (פס"ד מיום 6/4/08), נדון עניינה של מתמחה לטכנולוגיה רפואית. בית הדין בחן את עניינה של התובעת בהתאם למבחנים שנקבעו בעניין הלון לעיל, וקבע כי הוכח שהתובעת ביצעה עבודה מעשית בפועל, ולא רק צפייה בצוות המקצועי. כן הוכח כי התובעת שהתה בבית החולים שמונה שעות ביום חמישה ימים בשבוע במשך תשעה חודשים. התובעת השתלבה במערך הארגוני של בית החולים ונדרשה לעשות התמחות זו על מנת לקבל תעודה של טכנולוג רפואי בלעדיה אינה יכולה לעסוק במקצוע זה. 14. בעניין ס"ע 8528-01-09 סאמר מח'ול נ' מכון לב הגליל לרפואה בע"מ (פס"ד מיום 10/7/11, כב' השופטת ורבנר) נדון עניינן של סטודנטיות למקצוע טכנולוג רפואי מהמכללה הטכנולוגית נשר שביצעו הכשרה מעשית במכון לב הגליל לרפואה בע"מ. בית הדין דחה את התביעה תוך שקבע כי: "מטרת ההתקשרות לא היתה יצירת יחסי עובד-מעביד, המדובר היה בהכשרה מעשית שהינה חלק מתוכנית הלימודים, ואשר כפועל יוצא ממנה, היו הסטודנטים אף אמורים להגיש את פרויקט הגמר, כאשר התובעים לא הוכיחו עבודה בימים ובשעות סדירות, ומנגד, הוכח כי לא היה פיקוח ורישום מדויק של שעות הגעתם לנתבעת, וכאשר לאלה מצטבר הנתון, כי התובעים לא ביצעו בדיקות באופן עצמאי, אלא, בעיקרו של דבר, התנסו בביצוע הבדיקות בפיקוח אחרים - אין המדובר ביחסי עובד מעביד ובעבודה המזכה בשכר. כפי שציינו, לעיל, הכשרתם המעשית של התובעים, לא היתה שונה במהותה מסבב המחלוקות שמבצעים רופאים במהלך שנות לימודיהם, מצפייה של סטודנטים הלומדים להיות מורים בשיעורים בכיתות, או בגנים, לרבות העברת שיעורים בפועל, מידי פעם..." 15. כב' הש' ורבנר אבחנה את עניינן של התובעות מפסק הדין בעניין הלן הלון ומפסק הדין בעניין לבקוביץ', תוך שקבעה: "...ובהשוואה לענייננו, כמפורט בהרחבה לעיל, התובעים לא הוכיחו, כי בפועל במסגרת הכשרתם נכחו באופן קבוע - 5 ימים בשבוע 8 שעות ביום - במכון מכבי, מה גם שכמות הבדיקות אצל מכבי מצומצמת באופן משמעותי, בהשוואה להיקף הבדיקות המבוצעות בבית חולים ממשלתי, כדוגמת בית החולים רמב"ם. ונהפוך הוא - מהעדויות לפנינו עולה אחרת. גם אם נשווה את התייחסות נדרה בתיק שלפנינו לתקופת עבודתה בבית החולים, בהשוואה אצל עבודתה אצל מכבי, ניתן יהיה להיווכח, כי במסגרת העבודה בבית החולים היא ביצעה גם עבודות ניקוי, חיטוי, החלפת צנרת וכד', ואף נדרשה לבצע תיוקים, לסדר ציוד במחסנים ולענות לטלפונים וכן לעבור ממחלקה למחלקה בבית החולים (עיין סעיפים 16-20 לתצהירה, ת/5). אותן פעולות שנדרשה נדרה לעשות בבית החולים היא לא נדרשה לבצע אצל מכבי, אפילו בהתאם לגרסתה בתצהירה. אשר על כן, ברור, שיש הבדל משמעותי בין סוגי העבודות שסטודנטים נתבקשו לבצע בעת הכשרתם בבית החולים לבין העבודות, או ליתר דיוק, הצפייה והניסיון בביצוע בדיקות, במכון פרטי, כדוגמת מכבי. בניגוד לעניין הלן הלון, התובעים בענייננו לא החליפו כח עזר, או אחות כלשהי. כמו כן, בענייננו הביאה מכבי עדים, בעלי ידיעה אישית, וכן מספר טכנולוגים רפואיים, סטודנטית שהוכשרה, כמו התובעים, ואף עדי התובעים - הרופאים שזומנו -וכולם העידו, כי הכשרת התובעים לא היתה בגדר עבודה המזכה בשכר. אשר על כן, מטבע הדברים, הצבת תשתית עובדתית שונה וחומר ראיות שונה, מביאה גם למסקנה שונה, בסופו של דבר. 61. באשר לעניין שלומית לבקוביץ, ציין בית הדין האזורי בירושלים, שם מפי השופט אברהמי, כי בבסיס ההתקשרות שם, היתה אופציה להעסקת הסטודנטים לאחר תום הכשרתם, ואכן התובעת שם המשיכה עם סיום תקופת ההכשרה לעבוד כטכנאית רפואית בבית החולים, כאשר לא היה הבדל בין הפעולות שביצעה, בעת תקופת ההכשרה, לפעולות שביצעה לאחר מכן. נדגיש, פעם נוספת, כי המדובר בהכשרה שבוצעה בבית חולים ובתשתית עובדתית ממנה עולה, כי התובעת היתה חלק מהצוות המקצועי, נכחה בהיקף של משרה מלאה וביצעה בדיקות באופן עצמאי. כמו כן, באותו עניין קבע בית הדין, כי אלמלא היתה התובעת שם מבצעת את הבדיקות, הן היו צריכות להיות מבצעות ע"י עובד אחר של בית החולים, ובית החולים שם לא הביא ולו טכנאי אחד מטעמו, על מנת להעיד מה בדיוק עשתה התובעת בתקופת הכשרתה, והימנעות זו מהבאת עדים, זקף בית הדין לחובת הנתבע שם. התשתית העובדתית בענייננו, וכמפורט לעיל בהרחבה, שונה באופן מהותי. מכבי דאגה להביא עדים היודעים, מידיעה אישית, מה בוצע ע"י התובעים בפועל ועד כמה נכחו אצל מכבי, ולאחר תום תקופת ההכשרה, לא המשיכו התובעים לעבוד אצל מכבי. לא הוכח, כי התובעים ביצעו עבודה עצמאית בפועל, או כי היוו חלק מהצוות המקצועי הקבוע אצל מכבי, ובכל מקרה, התובעים לא הוכיחו את מסגרת שעות עבודתם במהלך תקופת ההכשרה. " 16. בס"ע 8224-11-08 גדיר אסמאעיל נ' ש.ר.ם שרות רפואי מתקדם בע"מ (פס"ד מיום 2.01.12) קבעה כב' הש' רימון קפלן: "בסוף כל הסופות, השאלה עליה נדרש בית הדין להשיב בכל מקרה ומקרה היא האם הוכח בפניו שבתקופה נשוא המחלוקת המסוימת שבפניו, ביצע המתלמד עבודה ממשית בפעל מעבר לצפייה בעבודת אחרים ולימוד, האם אותה עבודה שהוכחה בוצעה בשעות הפעילות הרגילות של מקום ההתמחות, האם העבודה שבוצעה בפועל היתה צריכה לפעילות הרגילה של מקום ההתמחות במובן זה שאלמלא בוצעה על ידי אותו תובע מישהו אחר היה מבצע את העבודה במקומה. כמו בכל תחום אחר, גם לעניין זה התשובה לשאלה עליה נדרשים אנו להשיב טמונה במידה. כך לשם הדוגמא, ככל שמשך התקופה בה נעשית העבודה ומשך השעות בהן היא מבוצעת, הם ארוכים יותר וככל שהתועלת שצמחה למקום העבודה מהעבודה היא גדולה יותר, כן תטה הכף לעבר המסקנה שהתכוננו בפעל יחסי עובד ומעביד בין הצדדים, ולהיפך. כך או כך, הנטל הוא על התובעים להוכיח כי חרף הנחזה ממתכונת ההתקשרות שבין הצדדים, הלכה למעשה במשך תקופת הסטאז' התכוננו ביניהם יחסי עובד ומעביד". עיקר טענות הצדדים בפנינו 17. לטענת התובעת, יישום המבחנים לקביעת מעמדו של עובד בהתאם להלכה שנקבעה בפסקי הדין לעיל, מעלה כי יש לראות בהכשרה המקצועית שעברה אצל מכבי כעבודה לכל דבר ועניין. לטענתה: במהלך תקופת ההכשרה המעשית התייצבה במכבי לביצוע עבודה מעשית כ- 40 שעות שבועיות בימים א'-ה' מהשעה 8:00 עד 16:00; קיבלה את סידור העבודה מהאחראית עליה אשר קבעה באיזה מחלקה תעבוד ובאיזה שעות; התובעת לא נעדרה מעבודתה ללא אישור מטעם מכבי; התובעת התייצבה לעבודה גם בעת מחלה; התובעת עבדה באופן עצמאי על מכשיר א.ק.ג, ארגומטריה, שדה ראיה ולחץ דם; התובעת נדרשה להיכנס לחדר בדיקת מאמצים שם נדרשה לגלח את בית החזה של הנבדק לצורך ביצוע הבדיקות ואף נדרשה לתשאל את הנבדק בכל הקשור למחלות שהוא סובל מהן, כן היתה היא זו שחיברה את המכשיר לגוף הנבדק ובתום הבדיקה מכינה את המכשיר לבדיקה הבאה; התובעת נדרשה מידי פעם לבצע תיוקים ולענות לטלפונים וכן לבדוק גובה ומשקל לנבדקים, וכן נדרשה לעבוד במרפאת אחיות במתן עזרה למטופלים ולצוות. 18. לטענת מכבי, לא שררו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים במהלך ההכשרה המעשית: ההכשרה הקלינית כללה לימוד עבודה על מכשירים וביצוע בדיקות. רק לאחר כחמישה חודשים, הורשתה התובעת להפעיל מכשיר לבדיקת מאמץ ולחבר ולהכין את המטופל לביצוע הבדיקה; כל פעולות התובעת היו תמיד בנוכחות ובפיקוח של אח/ות ו/או טכנאי/ת עובדי מכבי. התובעת למדה במסגרת ההכשרה הקלינית לבצע בדיקות שונות, אותן ביצעה תחת השגחה ואף צפתה בבדיקות כגון הולטר ושדה ראייה. התובעת הייתה מגיעה למכון הלב במרפאת הדר בהתאם לשעות שהיו נוחות לה ובהתאם לשעות בהן היה ניתן להצמיד אותה אל אח/ות או טכנאי/ת שילמדו אותה וישגיחו על פעולותיה במהלך ההכשרה המקצועית. התובעת נכחה במקום לא יותר מכ- 5 שעות ביום, לעיתים הייתה מגיעה בבוקר בין 8:00 ל- 13:00 ולעיתים הייתה מגיעה בשעות אחר הצהריים בין 15:30 ועד ל-19:00. לתובעת לא היה כרטיס נוכחות ולא היה כל מעקב מצד מכבי אחר נוכחותה. מכבי לא פיקחה על שעות עבודתה של התובעת ובימים בהם התובעת לא הגיעה להכשרה הקלינית מכבי לא הביאה עובד או סטודנט אחר במקומה. 19. התובעת הגישה תצהיר עדות ראשית מטעמה בלבד. מטעם מכבי הוגשו תצהיריהן של הגב' צופי גונןוגב' פנינה לביא, אחיות אחראיות במכון הלב בו בצעה התובעת את ההכשרה המעשית. דיון והכרעה 20. תחילה נזכיר, כי על התובעת הנטל להוכיח כי חרף הנחזה ממתכונת ההתקשרות שבין הצדדים, הלכה למעשה התכוננו ביניהם יחסי עובד מעביד במשך תקופת ההכשרה (ור' גם בעניין גדיר עיסמאיל לעיל). 21. סבורים אנו שבדומה לעניין סאמר מח'ול, מטרת ההתקשרות בענייננו לא היתה יצירת יחסי עובד-מעביד לשם ביצוע עבודה אלא הכשרה לימודית מעשית, כחלק מתכנית הלימודים. במסגרת זו, בית הספר הוא ששלח והפנה את התובעת למכבי על פי התחומים בהם ביקשה להשתלם, ומסר בידי התובעת את ההסכם להכשרת המשתלם. התובעת החלה בהכשרה במכבי בעקבות הפניית בית הספר ללא שנערך לה במכבי ראיון קבלה לעבודה אלא שיחת תיאום ציפיות בלבד, בסמוך לתחילת ההכשרה (ר' עדות גב' לביא בעמ' 16 לפרוטוקול). המדובר היה בהכשרה מעשית שהינה חלק מתוכנית הלימודים ותנאי להשלמתה ולקבלת ההסמכה, כמו גם חובת התובעת להגיש פרויקט גמר. 22. התובעת לא הוכיחה כי נכחה באופן סדיר וקבוע קבוע - 5 ימים בשבוע 8 שעות ביום, כפי שהצהירה. התובעת לא הציגה בפנינו רישום כלשהו שערכה לגבי שעות ההכשרה ולא הביאה עדים מטעמה להוכחת שעות עבודתה. 23. הוכח בפנינו, כי מצד מכבי לא היה פיקוח ורישום מדויק של שעות הגעתה של התובעת. בניגוד לגרסת התובעת בנוגע לשעות הכשרתה, האחיות האחראיות במכון בו עבדה התובעת העידו בפנינו, כי התובעת ביקשה לעבוד פחות מ-8 שעות ביום על מנת שתוכל לעבוד במקביל גם בעבודתה בבנק. גב' צופי גונן העידה בפנינו: "ת. בתצהיר כתוב שהטכנאים אמורים לעבור הכשרה במהלך עשרה חודשים, 40 שעות שבועיות, בפועל, במקרה הנוכחי, השתדלנו ללכת לקראתה, מאחר והיא עבדה במקום עבודה והלכנו לקראתה ואפשרנו את הסידור של ההכשרה שלה, לתאם עם מקום עבודתה. אצלנו היא עבדה בפועל בממוצע 5 שעות ביום. ... ש. את יכולה להציג לי מסמך, תדפיס? ת. לא. אי אפשר להציג מסמך. התובעת לא חתמה על שעות נוכחות כי היא לא עובדת, זה עניין של יושר ואמינות. זה היה עניין שלה, ורצון שלה, להיות מוכשרת, אנחנו תיאמנו את סידור ההכשרה שלה בשבילה, הלכנו לקראתה, בפועל, היא בפירוש לא עבדה 8 שעות ביום." 24. הגב' פנינה לביא העידה בפנינו: "ת. הרבה פחות מ-40. בשיחה שהייתה לי איתה, זו שהתחילה, היא אמרה לנו שהיא עובדת בעוד מקומות, כי היא צריכה לשלם שכר דירה לדירה בחיפה, ולכן היא מבקשת מראש לא לעבוד את כל השעות. אין לנו שום בעיה עם זה, אישרנו לה את זה. זה בינה לבין הטכניון. זה לא קשור אלינו. והיא אכן עבדה הרבה פחות." 25. התובעת אישרה בחקירתה כי עבדה במקביל בבנק הפועלים בשפרעם בימים שני וחמישי בין השעות 16:30 עד 18:30, וכן ביום ו' כך, שלא ברור הכיצד יכלה לעבוד בימים ב' ו-ה' במכבי בחיפה עד השעה 16:00 כפי שהצהירה שעבדה. עדותה דווקא מתיישבת עם עדויות העדות מטעם מכבי כי לא עבדה ימים מלאים עקב עבודתה בבנק. 26. גב' לביא הצהירה, כי התובעת לא השתלבה במערך הארגוני או במערך כח האדם במכבי, במהלך הכשרתה הוצמדה התובעת למי מעובדי מכבי שלימד אותה ופיקח על פעולותיה, ובהעדרה לא נזקקה לפיכך מכבי לעובד אחר במקומה של התובעת. גרסה זו מקובלת עלינו ולא נסתרה. הוכח בפנינו, כי בניגוד לעובדים מן המניין של מכבי, למכבי לא היה פיקוח צמוד על שעות עבודתה של התובעת, ולא היה לה כרטיס נוכחות. 27. מהחומר שבפנינו שוכנענו כי התובעת לא עבדה באופן עצמאי, אלא, עבדה תמיד במקביל לעובדים אחרים ותחת פיקוחם. בחוות הדעת שמילאה הגב' פנינה לביא על ההתנסות המעשית של התובעת במכון, צויין מפורשות כי בבדיקות ארגומטריה והולטר לא הייתה התובעת עצמאית. בבדיקות שדות ראיה התובעת צפתה בלבד. כך גם העידו בפנינו אחיות המכון. הגב' צופי גונן העידה: "ת. ... וכשלא אני עבדתי איתה בחדר, הוצמדה לה או אחות אחרת או טכנאית. מעולם לא הייתה בחדר לבד. ... לא זוכרת במדויק את השעות, אבל תמיד כשהיא עבדה, כשהוכשרה, היא היתה צמודה לטכנאית. מעולם לא עבדה לבד. ... אם נתייחס לבדיקות מאמץ, שזו בדיקה מאוד אחראית וייחודית, תמיד התלוותה לתובעת או אחראית או אחות, התובעת ביצעה את הבדיקה, לגלח את המטופל ..לחבר את המכשיר, להפעיל את המכשיר, תמיד תחת פיקוח של טכנאית ו/או אחות נוספת בחדר. לעולם הבדיקה הזו, התובעת לא הייתה לבד. ש. האחות הזו, זו לא היית את ולא פנינה? ת. למה לא אני? בחלק מהמקרים אני. ש. בחלק מהמקרים את, ובחלק מהמקרים טכנאי או אחות אחרת? ... ת. כן. הסברתי כבר, היא הוכשרה ולמדה לעשות בדיקות מאמץ, לא באופן עצמאי, הסתכלה והוכשרה לבדיקות הולטר, היא לא ביצעה באופן עצמאי. ש. זה לגבי כל התקופה, 10חדשים היא נגעה, ועשתה, אבל זה לא היה באופן עצמאי? ת. נכון. מה שהיא עשתה באופן עצמאי, זו בדיקה בסיסית ביותר, מדידת לחץ דם, ו-"אקג" שאלו בדיקות בסיסיות. וגם אז היא הייתה עם אחות לידה. ... "ש. האם התובעת עבדה באופן עצמאי, או שבכלל, אף פעם, לא עבדה באופן עצמאי? ת. כבר עניתי על השאלה הזו. לדעת לחבר מטופל למכשיר באופן עצמאי תמיד תחת פיקוח. אני עובדת באופן עצמאי, כמו גם כל הטכנאים, התובעת לא עבדה באופן עצמאי כיוון שהייתה תחת פיקוח. לחבר מטופל למכשיר זה עניין טכני, באופן עצמאי היא לא עבדה." 28. גם הגב' פנינה לביא העידה באופן דומה: "ש. האם בבדיקות האלה, התובעת נזקקה לשאלות אלייך אישית, הבהרות? ת. היא נזקקת שמישהו ייראה, יקבל את החולה. מה שהיא עשתה זה לא קבלת החולה, אלא רק ביצוע טכני. קבלה עושה אחות. אחות עושה קבלה, היא עושה את הפעולה. את הפן הטכני. ... לקח לה 5 חודשים להיכנס לארגומטריה, וגם שם היא לא הייתה עצמאית. היא עשתה את כל שאר הדברים הבסיסים, אקג ולחץ דם, ורק לאחר 5 חודשים אפשרנו לה להיכנס לארגומטריה. " 29. גם התובעת אישרה למעשה בעדותה, כי לא הייתה עצמאית לגמרי בבדיקות אלה, כי הייתה עליה השגחה וכי לא עבדה ללא המצאות משגיח ממונה בעבודה באותה העת: "ש. אני מפנה לסעיף 19 לתצהירך, את אומרת שאת עבדת באופן עצמאי וכו', אבל את צירפת נספח א' שהיא חוות דעת על ההתנסות המעשית. כתוב ארגומטריה לא עצמאית, נכון? ת. בהתחלה הייתי לא עצמאית. בשבועיים הראשונים... ש. תסתכלי על התאריך שעל המסמך. זה בסוף ההכשרה. ת. בטח שבסוף הסטאז'ים ממלאים את זה. תקופת ההתנסות הייתה מפה עד לפה. ש. אני אומרת לך שארגומטריה תמיד היה משגיח או פיקוח של רופא? ת. נכון שהייתי עובדת עצמאית, אבל הייתה עוד טכנאית שמשגיחה עלי, היא עושה עוד משהו באותו זמן, יוצאת וחוזרת, מסתכלת אם הכל בסדר, אבל הייתי עצמאית. ש. זאת אומרת, בתפיסת עולמך, כדי לא להיות עצמאית, למשל בגילוח היית מצפה ששתיכן תעשו זאת יחד? ת. לא. ש. וגם לא ציפית, אני מניח, במסגרת ההכשרה, שגם את וגם האח, או הטכנולוג, יישאלו את אותה השאלה פעמיים במבדק,נכון? את שאלת, והסתכלו איך את שואלת, נכון? ת. נכון. בהתחלה הם היו מסתכלים ואחר כך הייתי עושה זאת לבד. ש. כשאת אומרת שלמעשה כל הזמן היה מישהו נכנס ויוצא וכו', אבל מאחר והיית שם עשרה חודשים, כאשר טכנולוג מוסמך או אח מוסמך עושה את הבדיקות האלו, הוא לא עושה אותם בזוג עם מישהו אחר, נכון? כשאת עשית את זה, עבדת בצמוד למישהו כל הזמן? ת. לא כל הזמן. זה היה תלוי בנבדק. ש. מתי הוא היה הולך הביתה? ת. לא אמרתי שהוא היה הולך הביתה. ש. אז כשאת היית ב"עבודה", אני קורא לזה הכשרה מעשית, תמיד היה באותו זמן גורם אחראי שהיה למעשה המנחה שלך, בין אם הוא היה בפועל בחדר לבין אם הוא יצא לרגע החוצה, נכון? ת. כן. אבל...". 30. מהאמור עולה, כי התובעת ביצעה הכשרה מעשית לפי הפניית ביה"ס ולא נבחרה לביצוע עבודה ע"י מכבי, על שעות הכשרתה לא היה פיקוח או רישום כנהוג לעובדי מכבי ולמכבי לא היה עניין של ממש בהגעתה או באי הגעתה שכן היא התלוותה לעובדים אחרים בעבודתם. התובעת לא הוותה חלק ממערך כוח האדם במכבי ולא "חסכה" למכבי העסקה של עובדים. 31. באשר לאופי ההכשרה, בחלק מהבדיקות צפתה בלבד, את חלקן, לאחר תקופת הכשרה של מס' חודשים ביצעה בעצמה (כגון בדיקת לחץ דם) ואת חלקן ביצעה תחת השגחה ופיקוח, לא באופן עצמאי. התובעת לא החליפה או באה במקום עובד אחר אלא התנסותה היתה תלויה בשעות פעילותם של עובדי מכבי שהיו אחראים עליה. תקופת ההכשרה היתה קצרה יחסית ומוגדרת מראש בזמן, וכחלק מתכנית הלימודים ותנאי לקבלת ההסמכה. 32. לנוכח כל האמור, איננו מקבלים טענת התובעת כי התקיימו בינה לבין מכבי יחסי עובד מעביד. 33. אף שלאור התוצאה לעיל איננו נדרשים לרכיבי התביעה השונים, מוצאים אנו צורך להעיר, כי טענת התובעת כי פוטרה "ללא סיבה מוצדקת" וללא הודעה מוקדמת אינה מובנת לנו, שהרי התובעת ידעה מלכתחילה את ארכה של תקופת ההכשרה ומועד סיומה. התובעת לא ידעה ליתן הסבר בחקירתה איזו "סיבה מוצדקת" אחרת מבקשת היא כעילה לסיום ההכשרה. התובעת גם לא ידעה להסביר את הסכומים הנתבעים על ידה, את זכאותה לדמי חגים אשר נתבעו בנוסף לשכר עבודה מלא עבור כל החודשים, ואת זכאותה ל- 14 ימי חופשה (בשים לב לטענתה כי עבדה 10 חדשים, 5 ימים בשבוע בלבד). בתשובותיה: " זה מה שאני רוצה, את הסכום הזה, ככה בא לי", "אולי טעיתי בחשבון, לא יודעת" ו- "לא מגיע לי?" אין כדי להוכיח את תביעתה אפילו נקבע היה קיומם של יחסי עובד מעביד. 34. לסיכום, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪ תוך 30 יום מקבלת פסק הדין. 35. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.הכשרה מקצועיתרפואהקופת חולים