מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא מקלט מדיני ליוצאי אתיופיה: רקע והשתלשלות עובדתית עד הכניסה לישראל 1. עתירה המופנית כנגד החלטת המשיבה לדחות את בקשת המבקשת למקלט מדיני, וכן את בקשתה לעיון מחדש. העותרת מבקשת לקבוע כי הינה זכאית להכרה ולהגנה כפליטה בישראל לאור רדיפתה באתיופיה; לחלופין ולכל הפחות להאריך שהייתה בישראל ולהורות למשיב לדון מחדש בבקשתה למקלט - לראיינה פעם נוספת תוך בירור אקטיבי של טענותיה תוך מתן החלטה חדשה בעניינה בוועדת הפליטים ב"הליך רגיל"; לחילופי חילופין בקשה לקבוע כי הינה זכאית להגנה בישראל בהתאם לעקרון אי ההחזרה בהיותה נרדפת באתיופיה בשל מוצאה האריתראי והשתייכותה לקבוצה המכונה "אתיופים ממוצא אריתראי". 2. לטענת העותרת, היא נולדה באדיס אבבה שבאתיופיה לאם אתיופית ואב אריתראי. האם הלכה לעולמה והאב מתגורר כיום באריתריאה כשלעותרת אין עמו קשר רציף. מסכת העובדות שהביאה לטענתה להימלטותה מאתיופיה החלה בתקופת הבחירות בשנת 2005 באתיופיה, אז תמכה העותרת במפלגת האופוזיציה "קינג'ט", שביקשה להחליף את מפלגת השלטון. העותרת תרמה כספים למפלגה זו והשתתפה בהפגנות מטעמה.באחת מן ההפגנות ובסמוך למועד הבחירות היא נעצרה על ידי השלטונות. בשנת 2007 נעצרה ונכלאה העותרת בפעם השניה, עקב תמיכתה במפלגת אופוזיציה. המעצר התרחש בסמוך לגבול אריתריאה, שם ביקרה במסגרת עיסוקיה כסוחרת ולאחר שבכיסה נמצאה קבלה בגין כספים אותם תרמה למפלגת "קינג'ט". משהבינו חוקריה, כי אביה אריתראי במוצאו החי באריתריאה היא אף הואשמה בריגול למען אריתריאה. העותרת הצליחה להשתחרר ממעצרה לאחר מספר שבועות ולאחר שהפקידה ערבות מתאימה. 3. לאור חששה מהמשך רדיפתה, החליטה העותרת לצאת מאתיופיה. היא הצליחה להוציא דרכון והגיעה בשנת 2007 בצורה מסודרת למצרים, שם פנתה לנציבות האו"ם לפליטים בבקשת מקלט. בקהיר הכירה את בעלה שאף הוא מבקש מקלט באתיופיה והם נישאו בשנת 2009. בתאריך 30.8.11הסתננה העותרת יחד עם בעלה לישראל דרך גבול מצרים. מיד לאחר כניסתם לישראלהם נתפסו והושמו במשמורת במתקן "סהרונים". הכניסה לישראל וטענות העותרת כנגד המשיב 4. בתאריך 7.9.11 נערך לעותרת שימוע בפני ממונה ביקורת הגבולות במתקן סהרונים. העותרת ציינה לטענתה כי הינה מבקשת מקלט בישראל, שכן הינה נרדפת באתיופיה. עוד ציינה, כי נעצרה בעבר באתיופיה על רקע פוליטי והיא חוששת שתיעצר שוב בידי השלטונות. כמו כן נשאלה האם נרדפה על רקע פוליטי והשיבה שנעצרה בשל תמיכתה ב"קינג'ט". מהלך ראיון זה בוצע לטענת העותרת באופן לקוי, שכן תשובותיה תועדו בקצרה והתרגום לא היה תקין, באופן המעיד על כך שדבריה לא הובנו ולא תועדו כראוי. באותו מעמד נמצא בכיסו של בעלה, שנעצר כאמור ביחד אתה, פתק עם מספר טלפון ישראלי. נוהלה שיחה עם בעל הטלפון ביחס לעותרת, שציין כי הינו מכיר אותה. העותרת טענה כי אינה מכירה את אותו אדם ואין לייחס את מספר הטלפון שנמצא אצל בעלה, אליה. עוד טענה, כי למרות דבריה המפורשים בדבר רדיפתה, לא נבחנה בקשתה למקלט ובסיכום השימוע נקבע כי אינה אריתראית, מבלי שנערך לה ראיון מקיף לבחינת טענותיה ותוך התעלמות מדבריה. במקביל הוצא כנגדה צו משמורת על ידי ממונה ביקורת הגבולות, ולפיו יש "להשאירו במשמורת עד להרחקתו מישראל בהתאם לצו ההרחקה שיוצא כנגדו". בתאריך 8.9.11 הוצא על ידי ממלא מקום מנהל האגף לזרים במשרד הפנים צו הרחקה ובו הוחלט להותיר את החלטת ממונה ביקורת הגבולות על כנה, ולהשאירה במשמורת. 5. בתאריך 11.9.11 הובאה העותרת בפני בית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין, (להלן: "ביה"ד למשמורת") שם נקבע כי בית הדין לא השתכנע כי שהייתה הבלתי חוקית של העותרת יסודה בטעות או בתקלה שבתום לב. כמו כן לא השתכנע ביה"ד כי העותרת תצא מהארץ במועד שנקבע לה, לפיכך אישר את צו המשמורת ללא שינויים תוך שהסביר כי העותרת תופנה לשימוע נוסף לאחר שתמציא מסמכים חדשים. 6.בתאריך 9.11.11 התקיים דיון נוסף בבית הדין למשמורת, בעקבות בקשה של מוקד סיוע לעובדים זרים וזה הורה למשרד הפנים לבצע ראיון RSD ולבדוק את זכאותה למקלט מדיני בישראל. במקביל הותיר בית הדין את צו המשמורת ללא שינוי. 7. בתאריך 11.1.12 ולאחר שאיש לא שוחח או ערך לעותרת ראיון מתאים, הורה ביה"דלמשמורת בשנית לראיין את העותרת ולבדוק את זכאותה למקלט מדיני בישראל, ואמנם ראיון בסיסי - רישום וזיהוי - נערך לה בתאריך 24.1.12. בסופו נקבע כך: "קיים יסוד להניח כי עניינו נופל תחת אחד מן היסודות הקבועים באמנת הפליטים ולפיכך מסקנת הבדיקה המקדמית של בקשת המקלט היא: הפנית מבקש המקלט לראיון עומק ביחידה לטיפול בבקשות למקלט (RSD)". 8. בתאריך 8.2.2012 נערך לעותרת ראיון מקיף ביחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD - REFUGEE STATUS DETERMINATION UNIT), בעקבותיו נמסרה ב-1.3.12 חוות דעת בבקשת המקלט ביחידת ה-RSD , שנערכה על ידי מר ערן מאיר ויינטרוב, נבדקה על ידי מר אורי קרנציס בתאריך 21.3.12 ובה נמסרה המלצה לדחות את הבקשה. בתאריך 27.3.12 הוציאה הועדה המייעצת לענייני פליטים הודעת דחיה כאמור לעותרת. העותרת הגישה בקשה לעיון חוזר בתאריך 1.4.12, כאשר חווה"ד בבקשה לעיון חוזר נמסרה בתאריך 5.4.12 ולפיה מאחר ולא הוצג פירוט של שינוי נסיבות, הומלץ על דחיית הבקשה ובאותו מועד נשלחה לעותרת הודעה על דחיית הבקשה לעיון חוזר על ידי יחידת ה- RSD. 9. כאן המקום לציין כי בתאריך 28.3.12 ובעקבות בקשה להורות על שחרור העותרת ממעצר, קבע ביה"ד למשמורת כי העותרת ממצה הליכים לגיטימיים מול הרשויות על מנת שמדינת ישראל תעניק לה הגנה, לכן אינה משתפת פעולה, ולכן לא קמה עוד עילה להמשך מעצרה. כמו כן קבע, כי לא ייגרם כל נזק אם עניינה יתברר כשהיא משוחררת בתנאים מגבילים ולכן הורה על שחרורה בתנאים. בית הדין עיכב החלטתו עד ליום 2.4.12 ובאותו תאריך דן פעם נוספת בעיכוב ביצוע ועיכב החלטתו עד ליום 4.4.12. בתאריך 5.4.12 בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע דחה את בקשת עיכוב הביצוע והורה על שחרור העותרת ממשמורת, תוך החמרת תנאי שחרורה. ב"כ העותרת ציין בעתירה כי באותו מועד נודע לו לראשונה על דחיית בקשת המקלט של העותרת מתאריך 27.3.12, וכי ערר ("בקשה לעיון חוזר") אותה הגישה העותרת נדחה על הסף בתאריך 5.4.12, לאחר הגשת הערעור על ההחלטה לשחרורה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים בבאר שבע. לאחר כל אלה, ובעקבות הסכמה על שינוי בתנאי שחרור העותרת, כמו גם הסכמה על הארכת מועד להגשת העתירה המנהלית המתייחסת לדחיית בקשותיה למקלט מדיני כאמור, הוגשה העתירה שבפני. בקשת מקלט -דין ונוהל 10. מדינת ישראל חתמה ואשררה את אמנת הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול הנלווה לה משנת 1967 (להלן: "האמנה"), כאשר מבקש מקלט מדיני יכול לקבל מקלט על רקע נסיבותיו האישיות. טענות המבקש נבחנות על ידי גורם שמעריך ובוחן את התאמתן לכללי האמנה ואת אמינות טענותיו. סעיף A1(2) לאמנה מגדיר מהו "פליט" וקובע כי מדובר באדם הנמצא מחוץ לארץ אזרחותו "בגלל פחד מבוסס להיותו נרדף מטעמי גזע, דת, אזרחות, השתייכות לקיבוץ חברתי מסוים או להשקפה מדינית מסוימת", ולא יכול או רוצה להזדקק להגנת אותה ארץ. 11. עד לחודש יולי 2009 נציבות הפליטים של האו"ם בישראל היתה אחראית בישראל על טיפול במבקשי המקלט, היא זו שקלטה את הבקשות וערכה בירורים ראשונים, כאשר הערכות הוועדה היו מעוברות לוועדת הפליטים (להלן:"וועדת הפליטים"), שהינה וועדה בין משרדית שדנה בתיק על סמך החומר שהובא בפניה והעבירה המלצתה לשר הפנים או לראש רשות האוכלוסין להחלטה סופית בבקשה (ראה בג"ץ 1678/10 מוקד סיוע לעובדים זרים נ' שר הפנים, סע' 29-31 לתגובת המדינה לעתירה). 12. בחודש יולי 2009 הוקמה יחידת הפליטים במשרד הפנים (להלן: "יחידת הפליטים") והיא זו שהחליפה את נציבות הפליטים של האו"ם. ממועד זה ואילך יחידת הפליטים הינה זו שקולטת את הבקשות, מבצעת את הבירורים, הראיונות וההערכות במסגרת משרד הפנים, והיא זו שמעבירה את המידע לוועדת הפליטים להמלצה ומשם להחלטת ראש רשות האוכלוסין. בתחילה, היו שתי דרכי החלטה שונות בבקשת המקלט, האחת במסגרת הליך רגיל בו הובאה הערכת הגוף הבוחן לוועדת הפליטים שניהלה דיון מגובה בפרוטוקול, תוך גיבוש המלצה עבור הרשות וההליך השני - ההליך המקוצר -בו גיבש הגוף הבוחן המלצה והעביר לוועדה מבלי שהוועדה תתכנס וההמלצה נמסרה באמצעות המייל, כאשר כל חבר מוסר עמדתו לרכז את הוועדה ועל בסיס תכתובת אי מייל זו מאשר ראש הרשות את החלטתו. הליך מקוצר זה זכה לביקורת בג"ץ (בג"ץ 1670/10) וההליך המקוצר תוקן ושונה. 13. בחודש ינואר 2011 פרסם משרד הפנים נוהל חדש (להלן: "הנוהל החדש") לטיפול בבקשות מקלט, על פיו יכול משרד הפנים לדון בבקשות מקלט אף בלי להעבירן ליחידת הפליטים ואף ללא דיון בוועדת הפליטים, לא מקוצר ולא רגיל. סעיף 8ג' לנוהל החדש קובע כי יש למסור למבקש המקלט החלטה מנומקת בעייננו שתכלול תמצית מהחלטת יחידת -RSD, תציין פערים בין הראיון המקדמי והמקיף, ככל שישנם, תוך מתן העתק מפרוטוקול הראיון למבקש המקלט וכן אפשרו לקבל פרוטוקול הדיון בפני מליאת הוועדה המייעצת לפליטים. סעיף 9 לנוהל החדש עוסק בזכות הערר ולפיו בתוך שבועיים יכול מבקש המקלט לפנות ולהגיש בקשה ככל שיהיה שינוי נסיבות רלוונטיות או כשיש ברשותו מסמכים וממצאים חדשים. בהמשך נקבע, שבקשה שלא הוגשה במועד או אינה כוללת שינוי נסיבות רלוונטי, תידחה על הסף. ב"כ העותרת ציין בעתירה, כי שיעור ההכרה במבקשי המקלט כפליטים במדינת ישראל עומד על פחות מ- 1/5 האחוז, לעומת עשרות אחוזים במדינות מערביות אחרות. טעמי העתירה 14. היות הנוהל החדש פגום - לטענת העותרת, הנוהל החדש, ובמיוחד הסעיף העוסק בעיון מחדש, הינם בלתי סבירים בעליל. מתן זכות לעיון חוזר בהחלטה רק מקום בו קיימות נסיבות ו/או מסמכים חדשים הינה ריקון זכות הערר מתוכן. כך גם הקצאת 14 ימים להגשת העיון החוזר אינו מועד ראוי, בפרק זמן זה לא ניתן להעלות טענות ראויות ביחס לכשלים פרוצדורליים בהליך או טענות עובדתיות בדבר פגמים שנפלו בו, כמו איכות תרגום, מחסור במסמכים רלוונטיים מתיקו של המבקש ואי מתן זכות לדיון פרונטלי בפני ועדת הפליטים. לפיכך, מדובר בהליך סרק שמחייב עתירה לביהמ"ש לעניינים מנהליים על מנת לאפשר השמעת טענות העותרים, כאשר בתקופה שבין החלטת הדחייה של הערכאה הראשונה חשוף מבקש המקלט למעצר וגירוש. 15. טיעונים כנגד מסקנות המשיב - העותרת טענה, כי למרות חובתה של הרשות כחלק מכללי מנהל תקין לנהוג בתום לב, סבירות, תוך הפעלת שיקול דעת ובירור העובדות, נדחתה בקשת העותרת בערכאה הראשונה משום שנמצאה לא אמינה בשל סתירות שנפלו לכאורה בראיונות השונים, תוך מסירת מידע שונה כביכול ביחס לרדיפתה באתיופיה בכל אחד מן הראיונות שנערכו לה. לפיכך,העותרת לא ביססה פחד בפני רדיפה באתיופיה. המשיבה התבססה בהודעת הדחייה מ- 27.3.12 על שיחת טלפון עלומה עם אדם הטוען שמכיר את העותרת, אך לא מסר את שמה המלא, כך גם טען אותו אדם כי אבי העותרת מתגורר באתיופיה, אך טענות אלה לא נבדקו. מעבר לכך, עסקינן באדם שלא מוכרלעותרת ולא ברור מדוע נקשר שמו לעותרת בעוד שפרטיו אינם מצווים בחזקתה, ולמרות זאת ביססו על כך את טענת אי אמינותה לכאורה של העותרת. 16. כמו כן צוין בהחלטה הראשונה, כי העותרת לא הוכיחה פחד מרדיפה משום שנעצרה רק פעמיים ושוחררה בנוסף, היא יצאה את אתיופיה באופן חוקי, מה שמעיד כי אין בה עניין לשלטון המרכזי. לטענת העותרת בפועל אין סתירות מהותיות בדבריה, היא הסבירה כי אמה אתיופית ואביה אריתראי, אמה נפטרה לפני מספר שנים והינה בת יחידה לאביה מאמה הביולוגית, כאשר לאביה חמישה ילדים נוספים המצויים כולם באריתריאה ואותם מעולם לא פגשה. כמו כן הסבירה כי הגיעה לישראל עם בעלה שאף הוא מבקש מקלט מאתיופיה וכי הכירו במצרים, התחתנו בכנסיה בקהיר ובעקבות נישואיהם המיר בעלה דתו מדת האסלם לנצרות. על דברים עקביים אלה חזרה בכל הראיונות ואם נציגי המשיבה בחרו שלא להרחיב חקירתם בנושאים אלה, אין בכך כדי לפגוע בעותרת. כך גם אין לזקוף לרעתה את העובדה ולפיה לא זיהתה חלק מהפעילים במפלגת "קינג'ט" שכן לא היתה פעילה בדרג גבוה במפלגה. העותרת הוסיפה, כי בחינת הראיונות השונים אינה מלמדת על קיומן של סתירות באופן שיש בו כדי לפגוע באמינותה או בעצם היותה נרדפת על ידי השלטון בשל מעורבותה במפלגה אופוזיציונית, לרבות עובדת כליאתה פעמיים והאשמתה באישומי כזב על ידי השלטון תוך שלילת חירותה ללא סיבה. החזרתה של העותרת לאתיופיה עלולה, כך טענה, להביא לכך שתיכלא פעם נוספת לזמן ממושך ולכן יש לקבוע כי הינה בסכנה ונרדפת. די בכך שנעצרה פעמיים כדי לספק קביעה זו. אשר ליציאת העותרת מארץ אזרחותה בטיסה מסחרית זו אינה מלמדת לטעמה בהכרח כי אינה נרדפת, שכן מדובר בעזיבה של מתנגד לשלטון ולכן קיומו של דרכון בר תוקף אינו מונע קבלת מעמד פליט.המשיב גם נתן דגש לתמליל שיחה שהתרחשה עם אדם פלוני, מבלי לבחון את הנאמר בה עד תום. 17. עוד טענה, כי הערר על החלטת הדחיה הוגש בלחץ זמנים ומבלי שהיו בידי העותרת מלוא המסמכים, כאשר לא אפשרו לה להתייעץ עם עו"ד. במסגרת הבקשה לעיון חוזר הבהירה העותרת כי לא ניתנה לה הזדמנות במועד הריאיון להסביר את עצמה באופן בהיר ומפורט בשל בעיות בתרגום דבריה מן השפה האמהרית. דחיית הבקשה לעיון חוזר בסמוך למועד הבקשה לעיכוב ביצוע שחרורה ממשמורת, כך נטען, מעלה חשש כבד למשוא פנים ולחוסר תום לב במיוחד כאשר מספט' 2011 עד ינואר 2012 לא עשה המשיב עם עניינה של העותרת דבר, תוך שהינה מוחזקת שבועות ארוכים במשמורת ונפגעות זכויותיה הבסיסיות. 18. העותרת הדגישה כי הינה נרדפת על רקע פוליטי ואתני בשל חברותה ותמיכתה במפלגת אופוזיציה המבקשת להפיל את מפלגת השלטון באתיופיה, נעצרה בשל כך פעמיים, הואשמה בהאשמות שווא וחירותה נשללה ממנה. רדיפה על רקע פוליטי הינה אחת מעילות המקלט המפורטות באמנת הפליטים כאשר סעיף 51 לחוברת ההדרכה שהוצאה בעקבות האמנה על ידי הנציב העליון לפליטים של האו"ם הקובעת שרדיפה הינה "פחד סביר של אדם לחייו או להיותו חופשי מסיבות גזע, דת, לאום, דעה פוליטית או חברות בקיבוץ חברתי מהווה תמיד רדיפה. פגיעות רציניות נוספות בזכויות אדם - מאותן סיבות - מהוות אף הן רדיפה". עוד הפנתה העותרת לסעיף 81 לאותה חוברת המציינת כי לא תמיד ניתן לקבוע קשר בין דעותיו של מבקש המקלט לצעדים הננקטים כלפיו, שכן לעיתים רחוקות מנמק השלטון את הצעדים של דעותיו ולרוב מוסברים המעשים כנגדו על ידי השלטון כסנקציות על מעשים בלתי חוקיים או פליליים. כך גם עצם קיומו של פחד מרדיפה שהתרחשה בעבר מהווה צידוק לפחד מבוסס, כאשר עצם המילה "פחד" בא לציין לא רק רדיפה אלא גם רצון להימנע מרדיפה בעתיד. לפיכך, לנוכח העובדות בעניינה של העותרת, קיים "חשש מבוסס" המבסס את בקשתו למקלט, כאשר אין חובה להוכיח חשש זה במאזן הסתברויות, וככל שקיים ספק הוא ייזקף לזכותו של מבקש המקלט. עדיף לא להסתכן במשלוח אדם חף מפשע אל מותו האפשרי או מאסרו בארצו, אפילו במחיר של מתן הגנה לכאלה שאינם זכאים. 19. לבסוף ציינה העותרת, כי אפילו תידחה בקשתה למקלט בדין ובאופן מוצדק, עדיין למדינה קמה חובה עצמאית לבחון מחדש את תנאי החזרה מכוח עקרון אי ההחזרה-NON REFOULEMENT , היינו שאין לגרש אדם מישראל למקום בו נשקפת סכנה לחייו או חירותו גם בנפרד מאמנת האו"ם (ראה בג"ץ 4702/94 אל טאיי ואח' נ' שר הפנים, פ"ד מט(3) 843, 848). מאחר והעותרת הינה ממוצא אריתראי או ממוצא מעורב ואלה נרדפים באתיופיה, מעבר לרדיפתה הפוליטית, אין להחזירה לאתיופיה. טענות המשיב 20. לטענת המשיב, יש לדחות את העתירה מחמת שיהוי בהגשתה וכן לגופה מאחר ולא נפלו כל פגמים בהחלטות המשיב. הגורמים המקצועיים מטעם משרד הפנים, לרבות יחידת ה- RSD, הועדה המייעצת לענייני פליטים (להלן: "הועדה"); מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה קבעו לאחר מספר ראיונות ובחינה מקיפה, כי העותרת הינה נתינה אתיופית שלא הוכיחה פחד מבוסס היטב ואין ממש בטענתה כי נרדפה על רקע פוליטי. כמו כן, נקבע כי העותרת לא הציגה שינוי נסיבות המצדיק העברת בקשתה לבחינה מחדש ואין מקום כי ביהמ"ש יחליף את שיקול דעת גורמי המקצוע המתאימים שעברו הכשרה מקצועית ואמונים על טיפול בבקשות אלה בשיקול דעתו. במיוחד לביהמ"ש עקב ביקורת שיפוטית מצומצם ביחס להחלטות הרשות (ראה עע"מ 4662/11 מדינת ישראל נ' זוהר ואח' (לא פורסם, 19.6.2012)[] ). 21. העותרת בעתירתה, כך טען המשיב, ממחישה טענות מסתננים רבים בדבר רדיפה אלא שאלה נטענות ללא כל ביסוס במטרה להימנע מהרחקתם למדינת מוצאם, בה לא נשקפת להם סכנת חיים. מדובר ב"הגירה כלכלית" ולא על רקע רדיפה מטעם המנויים באמנת הפליטים, כאשר מדיניות המשיב ביחס לאריתראים נפוצה בקרב מסתננים ממדינות אפריקה ומצרים, שם התגוררה גם העותרת ב- 4 השנים האחרונות. 22. אשר לנוהל החדש נטען, כי טיפול בעניינם של מבקשי מקלט מבוצע באמצעות נוהל מסודר וגם עניינה של העותרת נבחן עפ"י אותו נוהל כדין. 23. אשר לתשאולים שעברה העותרת והמסקנות שהסיק מהם, המשיב הצביע על מספר כשלים שנפלו בתשובות אותן מסרה ושהביאו את המשיב לדחות את בקשתה ואת הבקשה לעיון חוזר. כך למשל נשאלה על ידי ממונה ביקורת הגבולות ממתי קיימת מפלגת "קיג'ט" השיבה שאינה יודעת כלום אך שמעה שזה היה בשנת 2007, בהמשך נשאלה אם אינה שום דבר על "קינג'ט" "אז מה הקשר שלך בדיוק?" והשיבה "אני לא יודעת, סתם לקחו אותנו את כל מי שנמצא בדרכים וכלאו אותנו". בכך עלה ספק בדבר עצם השתייכותה למפלגת "קינג'ט", וכי מעצרה היה על רקע פוליטי. בביה"ד למשמורת התקיימו בעניין העותרת מספר דיונים, מהם עולה כי העותרת אינה יודעת פרטים מהותיים אודות אותה מפלגה ולמעשה הגיעה לישראל בעקבות בן זוגה. בבית משפט לעניינים מנהליים בבאר שבע ציינה העותרת: "אני רוצה להישאר בארץ, לחסוך כסף ואז אלך למדינה אחרת". מכאן, שהעותרת לכל היותר סייעה לאנשי המפלגה באתיופיה ולא היתה תומכת או פעילה. עוד טען המשיב, כי העותרת אף הגישה בקשה למקלט מדיני במצרים, אך זנחה אותה שכן רצתה להגיע לישראל עם בעלה. המשיב תהה, מדוע מי שמבקש מקלט מדיני בארץ אחרת ובקשתו תלויה ועומדת, יעזוב את המדינה המעניקה לו הגנה מפני רדיפה במדינת מוצאו מחשש לחייו. מעבר לאלה, העותרת לא ידעה לספר פרטים מהותיים אודות המפלגה, כמו שמות בכיריה ואף לא היו בידה מסמכים המעידים על חברותה במפלגה, תוך שציינה כי לא היתה חברה אלא תומכת והוסיפה כי אינה מבינה כל כך עמוק בפוליטיקה. בהתאם להוראות הנוהל, הועברה חוות דעת המראיין שהתרשם מדברי העותרת ליו"ר הועדה, כאשר בסיכום חוות הדעת ציין, כי תשובות העותרת מעלות סימני שאלה כבדים ביחס לטענותיה, היא לא גילתה בקיאות בסיסית בנוגע להשתייכות למפלגה ולא ביססה טענת רדיפה על רקע השתייכות למפלגה. כך גם עצם השתתפותה בהפגנות תלויה על בלימה והיא לא עמדה בנטל המוטל עליה לביסוס העובדות שנדונו בבקשתה. מעבר לאלה, העותרת ציינה בראיון כי בעלה התנצר עבורה והוטבל בכנסיה טרם נישואיהם אך הבעל עצמו שנשאל על כך הכחיש טענה זו. לפיכך, יו"ר הועדה המליץ לדחות את בקשת העותרת והמלצתו זו אומצה על ידי מנכ"ל הרשות. לפיכך, בתאריך 27.3.11 נמסרה לעותרת הודעה על דחיית בקשתה. 24. המשיב הפנה לכך שלטענת העותרת, היא השתתפה בהפגנה בשנת 2005 כתומכת אך עובדה זו אינה מתיישבת עם טענתה כי החלה לתמוך במפלגה רק בשנת 2006. בכל מקרה טען המשיב, כי תמיכה במפלגה אינה מהווה סכנת חיים המצדיקה קבלת מקלט מדיני (ראה עת"מ 6365-12-10 בסקראת נ' משרד הפנים (לא פורסם,11.10.2012 ) הקובע כי לפעילים זוטרים במפלגת CUD (הידועה גם בשמה קינג'ט) לא נשקפת סכנה באתיופיה). כך גם קמה סתירה בטענת העותרת שציינה בראיון מ- 7.9.11, כי שוחררה מהכלא על ידי אמה, אך לאחר מכן טענה ששוחררה בערבות ששילמו חבריה. 25. אשר ליציאתה את אתיופיה, הרי שעשתה כן באמצעות דרכון ובמעברי הגבול הרשמיים, מה שאינו מתיישב עם טענתה כי הינה נרדפת על ידי המשטרה וגורמי שלטון. (ראה עת"מ 10924-04—2 MONIKA EZE נ' משרד הפנים(לא פורסם, 24.5.12)). תימוכין נוספים לדחיית בקשתה מצא המשיב בשיחה שניהל הממונה עם קרוב משפחתה של העותרת (כך לטענתו), ממנה למד כי משפחת העותרת מתגוררת באתיופיה ואין נשקפת לה סכנת חיים, בניגוד לטענתה כי אביה ואחיה מתגוררים באריתריאה. לפיכך, חוסר אמינותה אינו רק בעצם העלאת טענת הרדיפה הסותרת הצהרותיה כי הגיעה לישראל למטרות רווח כספי, אלא גם לעניין היות משפחתה מתגוררת באריתריאה, ולכן גרסתה אינה אמינה. 26. בכל הקשור עם דחיית הבקשה לעיון מחדש, זו נעשתה כדין, באשר לא חל שינוי בנסיבות הרלוונטיות להחלטה המקורית לרבות גילוי מסמכים וממצאים חדשים (סעיף 9ב' לנוהל). ברור למשיב כי לו היו לה כאלה, היתה מביאה אותם בפני בימ"ש זה. בכל מקרה, שמורה זכותו של מי שבקשתו נדחתה, לעתור לבימ"ש לעניינים מנהליים, לפיכך אין מקום גם לטענה כי פרק הזמן העומד לרשות המבקש להגיש בקשה לעיון חוזר קצר. 27. המשיב המשיך וציין, כי העותרת לא הוכיחה כי הינה אזרחית אריתריאה ולכן ניתן להרחיקה לאתיופיה. היא גם לא הוכיחה זיקה כלשהי לאריתריאה או מסמך התומך בטענתה. היא יצאה את אתיופיה בדרכון תקף ולפי עדותו של קרוב משפחתה הטלפוני, נולדה וגדלה באתיופיה וכל משפחתה, לרבות אביה, מתגוררים באתיופיה. 28. לאור כל אלה, לא נמצא כי לעותרת צפויה סכנת חיים באתיופיה ובכל מקרה, עניין זה לא הוכח. כך גם לא נשקפת סכנה לנתינים ממוצא אריתראי באתיופיה (ראה עע"מ 4566/11 משרד הפנים נ' וולדיסלאסי; עע"מ 4185/11 משרד הפנים נ' טייגסט; עע"מ 7405/11 משרד הפנים נ' תאי, שם ניתן פס"ד בהסכמה) . לעניינה של העותרת, אין כל מניעה להשיג עבורה מסמכי נסיעה לאתיופיה ככל שתסכים לשתף פעולה, במיוחד כשטענתה כי אביה ממוצא אריתראי היא טענה בעלמה וכך גם טענת רדיפתה באתיופיה שנבחנה ונדחתה. בכל הקשור עם הרחקה למדינה בה נשקפת לה סכנת חיים, הצהירה המדינה כי לא תנהג כך, ולפיכך גם אין חשש כי העותרת תגורש למדינה בה צפויה לה סכנת חיים. דיון 29. תחילה אציין, כי לא מצאתי שיש מקום לבטל את נוהל מבקשי המקלט בנסיבות המקרה דנן. לא סברתי כי יש בו משום פגיעה ברורה במבקשי מקלטבעצם הוצאת הנוהל המיועד למעשה לסייע ולקצר את ההליך לא באופן כללי ולא לעניין עצם יכולת הגשת הבקשה לעיון חוזר המותנה בקיומן של נסיבות חדשות או מסמכים חדשים, מבלי שאתייחס לפגמים שנפלו בהחלטת הערכאה הראשונה, בין פרוצדורליים או בין אלה הנובעים מחוסר הבנה או בעיות תרגום. למבקש המקלט זכות לפנות לבימ"ש לעניינים מנהליים ולהעלות את כל אותן השגות הנוגעות לעצם ביצוע ההליכים הקודמים על הפגמים שנפלו בהם לכאורה, באופן שבמקרה הצורך יתוקנו אותם פגמים או יוחזר ההליך לבחינה מחודשת בפני אותה רשות, וביהמ"ש יבחן את מעשה הרשות אם נעשה כשורה אם לאו. כך גם אין בהכרח חשש לסילוקו של המבקש מישראל שכן ניתן להוציא צווים זמניים כפי שמתבצע חדשות לבקרים ולפיכך אין מקם לקבוע כי נפגעות זכויותיהם של מבקשי מקלט. בכל מקרה לא זה המקרה בו יש לטעון טענות אלה כאשר המבקשת נכון להיום מצויה בישראל למעלה משנה. אמינות 30. בכל הקשור עם אמינותה של העותרת, התקיימו בעניינה מספר ראיונות, האחד פרוטוקול שמיעת טענות בהתאם לסעיף 13א(ד) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, בתאריך 30.8.11; דיון ראשון בביה"ד לביקורת משמורת של שוהים בלתי חוקיים בו מסרה דבריה התקיים ב- 11.9.11, דיון נוסף ב- 9.11.11 וכן ב- 11.1.12; ראיון בסיסי התקיים בתאריך 24.1.12 במתקן סהרונים שבקציעות, ראיון מקיף ביחידת הטיפול במבקשי מקלט (RSD-REFUGEE STATUS DETERMINATION UNIT), התקיים בתאריך 8.2.12, בעקבותיו נמסרה ב-1.3.12 חוות דעת בבקשת המקלט ביחידת ה-RSD , שנכתבה על ידי מר ערן מאיר ויינטרוב, נבדקה על ידי מר אורי קרנציס ב- 21.3.12 ובה נמסרה המלצה לדחות את הבקשה. בתאריך 27.3.12 הוציאה הועדה המייעצת לענייני פליטים הודעת דחיה כאמור לעותרת. העותרת הגישה בקשה לעיון חוזר ב- 1.4.12, כאשר חווה"ד בבקשה לעיון חוזר נמסרה ב- 5.4.12 ולפיה מאחר ולא הוצג פירוט של שינוי נסיבות, הומלץ על דחיית הבקשה ובאותו מועד נשלחה לעותרת הודעה על דחיית הבקשה לעיון חוזר על ידי יחידת ה- RSD. 31. כבר בראיון הראשון שנערך לעותרת, בתאריך 7.9.11, על-ידי הממונה על ביקורת הגבולות מר פרוויני סולומון, עולים קשיים מגרסתה של העותרת בכל הקשור עם הסיבות שהביאו אותה למדינת ישראל. כך למשל, ציינה את סיבת בואה לישראל "בגלל שחבר שלי הוא מוסלמי והיו לנו בעיות להסתובב ביחד נוצרי ומוסלמי לכן בחרתי לבוא לישראל". כך גם נשאלה "האם היו לך בעיות על רקע פוליטי באתיופיה?" השיבה: "כן", אך לשאלה האם מישהו רודף אותך באתיופיה השיבה: "לא". כשנשאלה ביחס למפלגת קינג'ט ממתי היא קיימת, השיבה "אני לא יודעת כלום, אני שמעתי שזה היה בשנת 2007". כשנשאלה "אם את לא יודעת על קינג'ט אז מה הקשר שלך בדיוק?", השיבה: "אני לא יודעת, סתם לקחו אותנו, את כל מי שמצאו בדרכים וכלאו אותנו". 32. בתחילת התשאול נשאלה היכן נמצא אביה, השיבה כי יחד עם אחיותיה ואחיה הוא נמצא באריתריאה. יחד עם זאת, התנהלה באותו מעמד שיחה עם קרוב משפחה של העותרת בשם קבלה מולה שנשאל אם הכיר את העותרת השיב שכן, בהיותה קרובת משפחה שלו, כי נולדה באתיופיה, וכך גם כל יתר בני משפחתה נמצאים באתיופיה ורק אמה נפטרה לפני 4 שנים שם. כשנשאל ביחס למקום המצאו של אביה השיב הנשאל, כי הוא נמצא בעיר אדיס אבבה שבאתיופיה, וכך גם אחיה, תוך שציין את שמם: צילת, מרתה, אילן. אותו בן משפחה ציין, כי שוחח איתה לפני חודש כשהיתה בקהיר. העותרת עומתה עם פרטי השיחה הטלפונית והודתה כי הינה נתינה אתיופית. מהראיון הראשון ניתן ללמוד כי יתכן ונעצרה באתיופיה, אך לא בהכרח בשל היותה קשורה למפלגת קינג'ט. מכל מקום פרטים ספציפיים אודות אותה מפלגה לא ידעה באופן מובהק והסתירה את היות אביה תושב אתיופיה, להבדיל מטענה קודמת שלה שהינו אריתראי. 33. בראיון הבסיסי שנערך לעותרת בתאריך 24.1.12, ציינה כי הינה נשואה ונישאה בקהיר ב-2009, אלא שבראיון הראשון שנערך לה ציינה שהיתה רווקה וכי יש לה חבר אותו הכירה במצרים עמו הגיעה לישראל. הפעם ציינה, שחזרה על כך שהיתה נשואה בכל הפעמים הקודמות. אמנם אין חולק כי במסגרת ראיון זה ציינה כי נעצרה פעמיים, פעם אחת בשנת 2005 כשנטלה חלק בהפגנה של מפלגת קינג'ט נגד הממשל הקיים, והוזהרה לא לעסוק בכך שוב ופעם שניה, ב- 2007 כשהובילה סחורה מ"חימורה", כאשר הרכב בו נסעה נעצר על ידי שוטרים אתיופים שמצאו בכיסה פתק של תנועת קינג'ט, היא נלקחה לחקירה ואף הואשמה בריגול לטובת אריתריאה, כאשר היתה עצורה במשך כחודשיים. היא שוחררה בערבות עקב חוסר ראיות וחששה שיעצרו אותה שוב, לכן נסעה למצרים, שם פתחה בהליך קבלת מעמד פליט במשרדי האו"ם בקהיר, עוד אין חולק, כי ראיון זה הביא לכך שהומלץ להפנות את העותרת לראיון עומק ביחידת ה- RSD. ראיון שכזה נערך כאמור לעיל ובעקבותיו נכתבה חוו"ד בתאריך 1.3.12, לפיה העותרת אינה עומדת בקריטריונים העומדים באמנת הפליטים. יחד עם זאת, במסגרת חווה"ד נבחנה אמינותה והתברר מעבר לאמור לעיל, כי הקשר שלה למפלגת קינג'ט הינו בפועל שולי והיא מודה כי תרמה כספים למפלגה זו, אך לא עסקה בחלוקת כספי המפלגה לאנשי המפלגה. כך גם הפגינה חוסר ידע על המפלגה ועל הפוליטיקה באתיופיה בכלל, לא ידעה היכן הוקמה המפלגה ומה הרכב חבריה. בכל מקרה חזרה וציינה "אני לא הייתי חברת מפלגה ולא הייתי בפנים". כך השתתפה בשתי הפגנות בלבד, אחת ב- 25.5.05 והשניה ב- 2006. העותרת לא זכרה מתי היו בחירות באתיופיה ב- 10 שנים האחרונות ובכל מקרה, לא השתתפה בהם. כך גם לא זיהתה תמונות של מנהיגי המפלגה. בניגוד לטענתה כי המפלגה הוקמה ב- 2005, על פי מידע שיש למשיב, היא הוקמה ב- 2004, כך גם לא נערכה הפגנה בשנת 2005 במועד בו ציינה העותרת ועוד סתירות הקשורות למידע בדבר נוכחות מנהיגים בהפגנות אלה. עוד ציינה, כי נישאה לבעלה במצריים ובעלה המיר דתו מאסלם לנצרות עבורה, אלא שהבעל, כפי הנטען, מכחיש כי המיר דתו, מה שמעלה תהיות נוספות ביחס לשאלת אמינותה. מעבר לכך, לא מצאתי כל התייחסות לתשאולים שעבר בעלה וליכולתו לסייע לה באמצעותם. נדמה, כי דווקא העותרת שיכולה היתה להסתייע בבעלה היתה רשאית אף לבקש את פרוטוקולי התשאולים של בעלה באופן שהיה בהם לאמת את גרסתה באמצעות בן משפחה מדרגה ראשונה אך היא בחרה שלא לעשות כן. מכל האמור לעיל עולה, כי אמינותה של העותרת מוטלת בספק וכי יותר משהינה מבקשת מקלט הינה מבצעת "ברירה מדינתית" (country shopping) בין מדינות בהן יהיה לה קל יותר לשהות ולא בהכרח מטעמי היותה פליטה ממדינתה. רדיפה 34. עוד לא הוכיחה העותרת רדיפה על בסיס היסודות הקבועים באמנת הפליטים. העותרת יצאה כאמור את אתיופיה בדרך המלך באמצעות דרכון, לפיכך מתקהה החשש שמא קמה סכנה כלשהי לחייה, ככל שתושב למדינה זו. אמנם, כטענת העותרת, אין די ביציאה ממדינה באמצעות דרכון כדי להצביע על העדר חשש לפגיעה באותו אדם כתנאי יחיד. יחד עם זאת, בהצטרף עובדה זו לעניינים עובדתיים נוספים שיש בהם דווקא כדי לגמד את החשש לפגיעה במבקש המקלט, יש בעובדה זו כדי להצביע על חשש מופחת. בכל מקרה החשש כי לכאורה תירדף על סמך דעותיה הפוליטות הינו חשש קטן עד בלתי סביר בנסיבות לאחר שהונפק לה דרכון מדינתה והיא יצאה את המדינה ללא קושי (ר' עת"מ 7001-04-12 ABACHOנ' משרד הפנים (לא פורסם, 31.5.2012)[] ). עוד יצויין, כי העותרת לא היתה חברת מפלגה אלא מי שהשתתפה לכאורה בשתי הפגנות והתרימה למפלגה קיג'נט כספים. ככל שאקבל את גרסתה זו, והחשש כאמור לאמינותה קיים, לא הוכח כי קיים קושי באתיופיה למי שאחד מהוריה אריתראי, ובכל מקרה לא תוחזר לאריתראה אלא לאתיופיה כפי שהתחייב המשיב.מכל מקום לא סברתי כי קיים חשש בהיותה ממוצא "מעורב"(אמא אתיופית ואביה אריתראי) ואין בכך כדי להוות חשש לכך שכשתשוב לארצה יהיה מי שירדוף אותה מסיבה זו (ר' חווה"ד נספח 27 שצורפה לתשובה לעתירה) מה גם שהיא אינה חברת מפלגה ולכן הקשר למפלגת קיג'נטהינו ברמה כה בסיסית ורחוקה ואינו אמור להוות גורם לחשש כלשהו כלפיה. סיכום 35. לא מצאתי כי בנסיבות קמה עילה להכיר במבקשת כמי שזכאית מקלט מהטעמים העולים באמנה. יתכן והמשיבה יכולה היתה לעשות מלאכה מעמיקה יותר בעניינה של המבקשת לו בחנה למשל לעומק את פרטי קרוב המשפחה עמו שוחחה ועל פיו ביססה בין היתר את אמינותה של העותרת אך אין בכך בנסיבות כדי להוות את אותו סיבה מספקת לפיה יתערב ביהמ"ש באופן הפעלת סמכות המשיב בנסיבות, לא בחווה"ד הראשונה ולא בבקשה לעיון חוזר. כבר נפסק ע"י ביהמ"ש העליון כי: בית המשפט לא נועד לבוא בנעלי הרשות המינהלית. עקרון הפרדת הרשויות מחייב איפוק שיפוטי, על מנת שלא להסיג את גבולן של רשויות המינהל. אכיפת אמת-מידה של "לפנים משורת הדין" אינה עולה בקנה אחד עם הריסון הנדרש, לא מטעמי כבוד גרידא, אלא מפאת המומחיות והכלים שבידי רשויות המינהל, לשקול את העניין לגופו על רקע התמונה הכוללת, ובכך יתרונו על פני בית המשפט.(עע"מ 4662/11 לעיל). יכולתה של הרשות לבצע מלאכה במקצועיות הראויה הינה נקודת המוצא. ביהמ"ש יתערב רק כאשר מצא כי קיימת סטייה של ממש מאופן הפעלת סמכותה. במיוחד כך כאשר קיים חשש של אי אמירת אמת לרשות שאז ביהמ"ש לא ימהר לתן סעד כלשהו למי שבחר להטעות את הרשות ולהעמידה בפני עובדות שאינן בהכרח כלל האמת. אין לשכוח כי מדינת ישראל מחויבת כמי שחתומה על האמנה לעשות כמיטב יכולתה לסייע לכל אותם פליטים הבאים בשעריה כמי שנזקקים לכך באמת ובתמים. יחד עם זאת הננו נתקלים במגמה העולה מידי יום בבתי המשפט לאפשר למהגרי כלכלה להיכנס לתחומי הארץ לאחר שראו כי טובה היא, וזאת אין לאפשר. העתירה לפיכך נדחית. בנסיבות לא מצאתי לעשות צו להוצאות. משרד הפניםמבקשי מקלט מדיניהעליה האתיופית