נפוטיזם ברשויות המקומיות

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נפוטיזם ברשויות המקומיות: עניינה של תובענה זו הינו מתן סעד הצהרתי אשר יורה לנתבעות להשיב את התובע לתפקידו במשרת קניין-תקציבן של המועצה המקומית ערערה בנגב (להלן:"המשרה"), וזאת לאחר שועדת מנהלת השירות למועצות המקומיות והאזוריות במשרד הפנים (להלן: "ועדת מנהל השירות") פסלה אותו מלשמש במשרה זו על אף זכייתו במכרז שערכה המועצה. התובע עותר כי בית הדין יורה על ביטולה של החלטת ועדת מנהל השירות, וכן יורה על מתן צו אשר ימנע מהנתבעות לקיים מכרז נוסף למשרה זו. עם תובענה זו הגיש התובע בקשה לסעד זמני להשיבו לעבודה ולמניעת פרסום מכרז חדש, בהסכמת הצדדים אוחד הדיון בסעד העיקרי עם הסעד הזמני. ואלה עיקרי העובדות הרלוונטיות לענייננו: 1. התובע הועסק החל משנת 1997 במועצה המקומית ערערה בנגב (להלן: "הנתבעת 1") על ידי חברה חיצונית אשר סיפקה שירותי הנהלת חשבונות למועצה. 2. בתחילת חודש אפריל 2004 התקבל התובע לעבוד במועצה כעובד מן המניין בתפקיד תקציבן המועצה, ובחודש אוקטובר 2005 מונה התובע למנהל מחלקת הרכש של המועצה בנוסף לתפקידו כתקציבן. 3. לאור הנחיית משרד הפנים, החליטה המועצה וועד העובדים במהלך חודש פברואר 2009, על איחוד משרתו של התובע למשרה אחת תקציבן-קניין וזאת כחלק מהתייעלות והבראת המועצה. 4. לאחר איחוד משרתו של התובע, הוחלט בחודש מרץ 2009 להפסיק את עבודתו של התובע במועצה, מאחר והתובע התקבל לתפקידו שלא באמצעות מכרז, ובלא נחיצות משרתו. 5. לאחר שנערך לתובע שימוע בו היה מיוצג, החליטה ועדת השימוע על פיטוריו של התובע, אולם קבעה כי התובע ימשיך בתפקידו עד לבחירת עובד חדש, במסגרת מכרז שיתקיים. 6. המועצה קיימה מכרז למשרה המאוחדת של תקציבן-קניין, וועדת בחינת המכרז מטעם משרד הפנים (להלן:"ועדת בחינת המרכז"), מצאה את התובע כמועמד מתאים למשרה, וציינה כי הואיל והתובע הינו אחיו של מזכיר המועצה, נדרש לקבל את אישור ועדת מנהל השירות לצורך העסקתו. 7. המועצה פנתה לוועדת מנהל השירות על מנת לאשר את בחירתו של התובע כפי שהורתה ועדת הבחינה, ולבקשה זו צירפה המועצה חוות דעת של יועצה המשפטי ולפיה לא קיים חשש לניגוד עניינים, בין תפקידו של התובע לבין תפקידו של אחיו כמזכיר המועצה. 8. ועדת מנהל השירות החליטה שלא לאשר את מינויו של התובע למשרה אליה נבחר, וקבעה כי המינוי יפגע בעבודתה התקינה של המועצה. 9. לאור החלטת ועדת מנהל השירות, החליט ראש המועצה לפטר את התובע מתפקידו בתום תקופת ההודעה המוקדמת. עיקר טענות הצדדים טענות התובע 10. התובע טוען כי החלטת ועדת מנהל השירות, אשר עומדת בבסיס פיטוריו, הינה החלטה פסולה וזאת מהטעמים הבאים: א. ההחלטה התקבלה בניגוד לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2000 "נוהל ועדת מנהל השירות בעיריות", המחייב עריכת שימוע לתובע וניהול פרוטוקול. ב. חוות הדעת של היועץ המשפטי של המועצה קבעה כי אין ניגוד עניינים בין הצבת התובע במשרתו לבין עבודתו של אחיו במועצה, והחלטת הוועדה מתעלמת מחוות דעת זו. ג. ראש המועצה הביע את תמיכתו בהשארתו של התובע במשרה אליה נבחר ולפיכך היה על ועדת מנהל השירות לאשר את בחירתו של התובע ולו באופן חריג. ד. ההחלטה הינה בניגוד לעקרון החוקיות, שכן היא איננה מבוססת על מקור חוקי, והיא אינה מנומקת. 11. התובע הוסיף וציין כי פיטוריו נעשו בניגוד לחוקת העבודה וזאת מבלי להתייעץ עם ועד העובדים אשר הביע התנגדותו לפיטורי התובע. 12. עד טען התובע כי עבודתו אינה בכפיפות לעבודתו של אחיו ולפיכך לא היה מקום לפטרו. 13. התובע הוסיף כי ועדת המנהל אישרה העסקתו של אח נוסף, עו"ס במועצה, ואין הוא רואה מקום לקיים הבחנה בינו ובין אחיו אשר עבודתו במועצה אושרה. טענות הנתבעת 2 - המדינה 14. החלטת הוועדה הינה החלטה שהתקבלה במסגרת תפקידה כרשות מנהלית ולפיכך יש לבחון את סבירותה ומידותיה, ובמקרה דנן מדובר בהחלטה סבירה ואין כל מקום להתערבות שיפוטית. 15. עקרון העל האוסר על עובד ציבור להימצא במצב של חשש לניגוד עניינים מחייב את פסילתו של התובע מלשמש במשרה אליה הוא נבחר. 16. בהיבט זה ציינה המדינה כי התובע ניצל את מעמדו בעבר כאחיו של מזכיר המועצה וגרם לפיטוריה של גב' אורית סבג, אשר התלוננה כי התובע הטריד אותה מינית ופוטרה מעבודתה בשל תלונתה. 17. זכייתו של התובע במכרז הייתה כפופה לאישורה של הוועדה למינהל ושירות, ומשהוועדה לא אישרה את זכייתו של התובע, הרי שאין לתובע להלין על פסילתו. 18. לא נפגעה זכות השימוע והטיעון של התובע ופיטוריו נעשו כדין, ופיטוריו נעשו על בסיס נימוקים מספקים. 19. באשר לחוות דעת היועץ המשפטי של המועצה, ולעמדתו של ראש המועצה, טענה המדינה כי אין היא חייבת לקבל את עמדתה של המועצה ובכלל זה את חוות דעתו של היועץ המשפטי. 20. עוד ציינה המדינה, כי העברתו של אחיו של התובע ממשרתו כמזכיר המועצה וצמצום סמכויותיו, אינה מאיינת את החשש לניגוד העניינים בין התובע לבין אחיו ולפיכך אין כל מקום להתערב בהחלטה אשר הינה בתחום הסבירות כאמור. טענות המועצה 21. המועצה לא הביעה התנגדותה להיעתר בחיוב לבקשתו של התובע ואף בדיון שהתקיים ביום 24/5/2012, הביעה את עמדתה כי הינה מצטרפת לתביעתו של התובע. 22. המועצה ביקשה להחזיר את הדיון בעניינו של התובע לבחינה מחדש בוועדה וזאת לנוכח השינויים שהתחוללו במועצה מאז החלו ההליכים בתיק, אולם משיתר הצדדים התנגדו לבקשתה, הבקשה נדחתה. דיון והכרעה 23. המחלוקת בתיק זה נסובה סביב השאלה - האם החלטת ועדת מנהל השירות לפסול את זכייתו של התובע במכרז בשל קרבתו המשפחתית לאחיו מזכיר המועצה, התקבלה כדין או שמא נפל בה פגם המצדיק את ביטולה. 24. בטרם נשיב על שאלה זו, נציג את המסגרת הנורמטיבית העומדת בבסיס המחלוקת בין הצדדים בסוגיה זו. המסגרת הנורמטיבית 25. החלטת הוועדה למנהל ושירות התקבלה על רקע חשש ממשי לקיומו של ניגוד עניינים בין התובע לבין אחיו המכהן כמזכיר המועצה. 26. על מנת להימנע מחשש לניגוד עניינים בהעסקת עובדים במועצה מקומית או אזורית נקבע בסעיף 107 לצו המועצות המקומיות (נוהל קבלת עובדים לעבודה), תשל"ז-1977,(להלן:"הצו להעסקת עובדים במועצה") סייגים להעסקת עובדים מטעמי קירבה משפחתית: "107 (א) לא יתקבל אדם לעבודה ברשות מקומית ולא יועבר עובד למשרה שעליה ממונה קרוב משפחה שלו. (ב) לא יועסק ולא יתמנה ממונה ביחידה של הרשות המקומית שבה עובד קרוב משפחה שלו ובתנאי שלא תהיה ביניהם כפיפות." הכלל שנקבע בסעיף 107 לצו העסקת עובדים במועצה אוסר על העסקת קרובי משפחה ברשות מקומית או איזורית מחשש לקיום ניגוד עניינים כאשר קיימים יחסי כפיפות בין אותם בני משפחה. ההגדרה של "קרוב משפחה" לפי סעיף זה מוגדרת בסעיף 106 לצו המועצות המקומיות ולפיו מוגדר "קרוב משפחה": "בן-זוג, הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, בן-אח, בת-אח, בן-אחות, בת-אחות, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד, נכדה, לרבות חורג או מאומץ". 27. על אף האיסור בדבר העסקת עובדים מחשש לניגוד עניינים קובע סעיף 108 לצו המועצות המקומיות, כי ועדת מינהל השירות רשאית להתיר העסקת עובד אף אם מתקיימת הוראות סעיף 107, וזאת באופן הבא: "108. על אף האמור בסעיף 107 רשאית ועדת מינהל השירות, לפי בקשת ראש הרשות המקומית להתיר העסקת עובד אף אם לא מתקיימות הוראות הסעיף האמור." 28. הכלל האוסר על קיומו של ניגוד עניינים הוכר בפסיקה ככלל יסוד במשפט הציבורי, ולפיו נקבע כי חל איסור על עובד ציבור להמצא במצב בו קיימת אפשרות ממשית לקיומו של ניגוד עניינים (ר' בג"צ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה - מועצת עיריית פתח תקווה ואח', פ"ד לד(2) 566 וכן בג"צ 595/89 משה שמעון ואח' - שלום דנינו ואח', פ"ד מד(1) 409). 29. איסור זה של הימצאות בניגוד עניינים, מצא ביטוי גם בהוראות סעיף 174א לפקודת העיריות (נוסח חדש): "174א. (א) אדם שהוא קרוב משפחה של ראש העיריה או של אחד מסגניו לא יתקבל לעבודה בעיריה ולא יתמנה למשרה בה. (ב) אדם, שקרוב משפחתו ממונה על יחידה מיחידות העיריה, לא יתקבל לעבודה באותה יחידה ולא יתמנה למשרה בה. (ג) אדם, שקרוב משפחתו עובד ביחידה מיחידות העיריה, לא יתמנה לתפקיד הממונה על אותה יחידה, אלא אם כן המינוי אינו יוצר ביניהם יחסי כפיפות. (ד) הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) יחולו גם על קבלה לעבודה או על מינוי של עובד ארעי, של עובד המועסק בעיריה על פי חוזה מיוחד ושל אדם המועסק על ידי קבלן כוח אדם כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו- 1996. (ה) על אף הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאים שר הפנים וועדת השירות להתיר העסקת אדם כעובד העיריה בנסיבות מיוחדות שיפורטו בכתב. (ו) השר יקבע את דרכי מינוים של חברי ועדת השירות וסדרי עבודתה. (ז) בסעיף זה - "ועדת שירות" - ועדה של תשעה חברים, שבין חבריה גם נציגי עיריות, נציגי עיריות שמינה השר לענין סעיף זה; "קרוב משפחה" - בן זוג, הורה, בן, בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד, דודה, חותן, חותנת, חם, חמות, חתן, כלה, נכד או נכדה, לרבות חורג או מאומץ." הוראות סעיף 174א מגדירות אף הם את החשש שיווצר ניגוד עניינים כתוצאה מיחסי כפיפות בין בני משפחה, דבר שיוביל לפגיעה בהליך עבודתה התקינה של הרשות. הוראות הסעיף מתירות במקרים מסויימים להעסיק עובד בעיריה במסגרת אישור שינתן על ידי שר הפנים וועדת השירות, כאמור בסעיף 174א (ה). 30. בנוגע להתווית הדרך למניעת ניגוד עניינים קבע בית הדין הארצי כי: "בבואנו לשרטט את דרך הפעולה המיועדת למנוע מצב של ניגוד עניינים, יש צורך לנקוט גישה זהירה ומידתית. בדרך כלל ניתן לעצב מספר דרכים חלופיות להשגת המטרה, והדרך הנבחרת להשגתה צריכה להיות, ככל האפשר, פוגענית פחות בנושא המשרה בו מדובר. המטרה היא למנוע את ניגוד העניינים ואין הצדקה לעשות זאת תוך 'שפיכת התינוק עם המים', כלשון הבריות" (ר' ע"ע 188/10 מדינת ישראל - משרד החינוך - אילנה כהן, ניתן ביום 17/2/11). מן הכלל אל הפרט 31. לאחר שבחנו את טענות הצדדים, שמענו את העדויות, עיינו בסיכומים, ונתנו דעתנו לשינויים שחלו ברשות מאז הגשת התובענה, לרבות העובדה כי משרתו של התובע הוכפפה לראש הרשות, הגענו לכלל מסקנה כי יש לאשר את זכייתו של התובע במכרז ולהשיבו למשרתו במועצה. להלן נפרט את הנימוקים אשר הובילו אותנו למסקנה זו: ועדת מינהל השירות קיבלה את החלטתה ביום 21/9/10 וביום 4/10/10 שלח מר מוני מעתוק, מרכז הוועדה, מסמך לראש המועצה הממונה דאז, מר איציק שלום ובו ציין כדלקמן: "אבקש לעדכנך כי הוועדה שבנדון דנה בעניין מינויו של מר X כקניין המועצה והחליטה שלא לאשר מינויו, שכן לדעת חברי הוועדה לא ניתן לנתק את הקשר שבין מזכירות המועצה למחלקת הגזברות ויתכן כי המינוי יפגע בעבודתה התקינה של המועצה" (ר' נספח יז' לכתב התביעה). 32. הודעתה של הוועדה למינהל ושרות הובאה לידיעתו של התובע ביום 26/10/10, קרי למעלה מחודש מיום קבלתה וזאת לאחר שהתובע הועסק במשרה מספר חודשים לאחר זכייתו. 33. מעיון בפרוטוקול דיון הוועדה שהתקיים ביום 21/9/10 (ת/1), עולה כי הוועדה קיבלה "החלטות וסיכומים", אולם אין כל הסבר על התהליך ואופן בו התקבלה ההחלטה בעניינו של התובע. 34. חוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2000 הקובע את "נוהל ועדת מנהל השירות בעיריות" (להלן: "חוזר המנכ"ל") מחייב עריכת פרוטוקול המציין את ההחלטה שקיבלה הוועדה והנימוקים לה, ו"אם ההחלטה לא התקבלה פה אחד- את מספר התומכים בהצעה שהתקבלה". 35. עם זאת בפרוטוקול שהונח בפנינו התקשינו לגלות את הנימוקים אשר הובילו לקבלת ההחלטה, ולמעט הנימוק הכללי אשר צויין במכתב שנשלח לראש המועצה, לא הובאו נימוקים אשר עמדו בבסיס קבלת החלטתה של הוועדה ואף לא צויינו מספר חברי הועדה אשר תמכו בהנחה שהתקבלה "פה אחד". 36. על תהליך קבלת החלטת הועדה נשאל מנהל מחוז דרום במשרד הפנים מר הלר על ידי ב"כ התובע: "ש. אנו עוסקים פה בהחלטת ועדת מינהל השירות מיום 21/9/10, שקיבלתי מעו"ד גולדברג גם את רשימת המשתתפים שלה, אני מציגה בפניך ובפני בית הדין כולל סיכומים והחלטות, אתה מאשר שאין לנו מישיבה כזאת פרוטוקול כתוב או מוקלט או איזשהו פרוטוקול? ת. אמור להיות פרוטוקול כתוב ולא מוקלט, סיכום. ש. ההחלטה בעניינו של מר X אותה שלח מר מעתוק לרשות על זה אתה מדבר או שצריך להיות פרוטוקול מסודר? ת. אני לא מנהל את מזכירות הוועדה, לפי מיטב ידיעתי יש פרוטוקול מסכם של כלל הנושאים שנידונו וכמובן שלגופו של עניין ספציפי והפרוטוקול נשלח הודעה נקודתית לאותה רשות מקומית והמסמך שהוצג בפני בית הדין זה המהסמך שנשלח למועצה המקומית ערערה בנגב." (פרוטוקול מיום 5/6/11, עמ' 17 ש' 5-18). 37. מעדותו של מר הלר התקשינו ללמוד על התהליך בו קיבלה ועדת המנהל את החלטתה ולפיכך סבורים אנו כי החלטתה של הוועדה נגועה בחוסר שקיפות אשר אינה מאפשרת לנו ללמוד על השיקולים אשר עמדו בפניה עת קיבלה הוועדה את החלטתה. 38. בנוגע לחשיבות קבלת החלטות מתוך שקיפות בעניינו של עובד, קבע בית הדין הארצי כי "החלטות שיש לקבל בעניינו של עובד קשות ומאולצות ככל שיהיו - חייבות להתקבל על בסיס נתוני אמת מבוססים. החלטות חייבות להתקבל תוך הקפדה על שקיפות ומתן הזדמנות של אמת לעובד להתמודד עימן". (ר' ע"ע (ארצי) 277/09 יצחק רוזנברג - מדינת ישראל - משרד החינוך, ניתן ביום 3/5/10). 39. בעניינו של התובע, הוועדה קיבלה החלטתה על פי דעתם של חברי הוועדה, ולפיה, כפי שעולה ממכתבו של מזכיר הוועדה, לא ניתן לנתק את הקשר בין מזכירות המועצה בה מועסק אחיו של התובע בתפקיד מזכיר המועצה, לבין משרתו של התובע, אולם עם זאת לא הוצגה בפנינו עמדתם של חברי הוועדה ושיקוליהם ואף מעדותו של מר הלר, התקשינו לללמוד על שיקולים אלו. בהיבט זה ראוי לציין, מבלי להכניס את שיקולינו לשיקולי הועדה, כי נימוק זה של חברי הועדה אינו עומד במבחן המציאות, שעה שהמועצה עצמה טוענת כי ניתן לנתק קשר זה, אך מכל מקום איננו מוצאים להרחיב בעניין זה שעה שאין בית הדין נכנס בנעליה של הוועדה. בעניין זה ראוי להוסיף כי היה על המדינה לזמן לעדות את מזכיר הוועדה למנהל ושירות, אשר לפי חוזר המנכ"ל הוא האחראי על ריכוז החומר אשר הונח בפני חברי הועדה, וכן אחראי על רישום הפרוטוקול, אולם משלא עשתה כן, הרי שעניין זה פועל לחובתה. 40. משסבורים אנו כי נפל פגם של חוסר שקיפות בקבלת החלטתה של הוועדה, הרי שאין בידינו לקבוע באופן חד משמעי כי שיקולי הוועדה הינם סבירים ומידתיים בנסיבותיו של התובע, ובמיוחד לאור האמור במכתבו של מר מעתוק אשר ממנו עולה כי החלטתה של הוועדה מתבססת על הנחות אשר לא מצאנו להן יסודות איתנים בעניינו של התובע. לדידנו, הוועדה לא יצאה ידי חובתה לנמק באופן ראוי את החלטתה ובאי מלוי אחר חובת ההנמקה פגעה הועדה מבלי משים, באחד מעקרונות הצדק הטבעי וביסודות המשפט המינהלי. 41. גם אם נקבל עמדתה של הוועדה, כי לא ניתן לנתק את הקשר שבין מזכירות המועצה למחלקת הגזברות, הרי שמשהתבצעו שינויים ארגוניים במבנה המועצה כפי שהבהירה לנו המועצה, ולפי שינויים אלה, משרתו של התובע תהיה כפופה באופן בלעדי לראש המועצה, הרי סבורים אנו כי היה על הועדה לבחון את עמדתה מחדש, ומשלא עשתה כן הרי שיש לכך טעם לפגם, שכן נשמט הבסיס העומד ביסודה של החלטתה ומשאין טעמים אחרים, ולא הוצגו בפנינו שיקולים נוספים, הרי שאין מקום לפסול התאמתו של התובע לאחר שזכה במשרה אליה נבחר על ידי ועדת הבחינה. 42. ב"כ המדינה הפנה בסיכומיו, לפסק הדין בעניינה של אורית סבג (תיק עב' 2698/05) וזאת בכדי להוכיח קיומו של ניגוד העניינים שכבר היה נתון בו התובע, אולם עם זאת, פסק דין זה עליו נשען ב"כ המדינה, לא הוזכר במזכר אשר הונח בפנינו ת/1, ולפיכך לא מצאנו טעמים לטענות אלה אשר העלה ב"כ המדינה. 43. מעבר להעדר שקיפות בקבלת החלטתה של הועדה, מצאנו פגם נוסף בתהליך פסילתו של התובע וזאת לנוכח סעיף 9 לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2002, הקובע כי טרם קבלת החלטתה עליה לקבל התייחסות הרשות המקומית הנוגעת לעניין, וכן לקבל את התיחסות העובד, וכך קובע סעיף 9 לחוזר המנכל: "9. קיבלה הוועדה פניה, תעביר את עיקרה להתייחסות הרשות המקומית הנוגע לעניין, העובד או המועמד לעבודה ותקציב להם זמן להתייחסות". 44. ב"כ המדינה טוען, שהעדר שימוע בעניינו של התובע אינו יורד לשורש העניין, שכן לתובע ניתנה הזדמנות להציג טיעוניו וכך עשה במסגרת ההליכים שבפנינו. 45. אין בידינו לקבל טענות המדינה, שכן בהעדר זכות השימוע ביטלה הוועדה את זכות הטיעון של התובע לבוא ולטעון בעניינו. 46. זכות הטיעון הינה זכות בסיסית ויסודית במשפט המינהלי ועל כל רשות המקבלת החלטה הפוגעת בענייננו של הפרט לאפשר לו לבוא ולהציג את טיעוניו בטרם תקבל החלטה. 47. משלא ניתנה לתובע הזכות לשימוע כמתחייב מחוזר המנכ"ל, הרי שסבורים אנו כי פגם זה הינו פגם היורד לשורש העניין ומחייב את פסילת ההחלטה של הוועדה למינהל. מנימוקים אלה אותם ציינו, עולה כי החלטת הועדה התקבלה בניגוד לאמור בנוהל מנכ"ל משרד הפנים, ולפיכך סבורים אנו כי דינה להתבטל. 48. המדינה בסיכומיה האריכה רבות בנוגע לטענתה לניגוד עניינים מובהק הקיים בין משרתו של התובע לבין משרת אחיו והפליגה רבות בחשיבות מניעת הימצאות ניגוד עניינים. עם זאת נראה כי המדינה "שכחה" סימני דרך נוספים העומדים אף הם במסגרת המשפט המינהלי, העדר שקיפות, חוסר הנמקה ואי מתן זכות שימוע, כפי שהבהרנו לעיל. בעניין זה היינו סבורים כי את שהמדינה דורשת מהתובע ראוי שתנהג היא כראוי קודם לכן, מבחינת "קשוט עצמך ואחר קשוט אחרים" (בבא בתרא סב) 49. זאת ועוד, התובע הועסק במועצה המקומית משנת 1997 על ידי חברת שירותים ובהמשך בשנת 2000, נקלט במועצה כעובד מן המניין. 50. בשנת 2009 פוטר התובע מעבודתו וזאת לאור קליטתו שלא כדין בלא מכרז ולאור הטענה כי משרתו אינה נחוצה. 51. ככל שהייתה טענה בדבר ניגוד עניינים, הרי שהיה נכון להעלות טענה זו במועד קליטתו של התובע כעובד חברת שירותים או כאשר נקלט כעובד מן המניין של המועצה. 52. הטענה בדבר ניגוד עניינים הועלתה רק לאחר זכייתו של התובע במכרז וזה לאחר שעבד ברשות המקומית למעלה מ-11 שנים, אולם, טענות אלה מצד המדינה לא נשמעו במועד פיטוריו הראשונים, עת נטען כי התובע הגיע לבחירתו מבלי שנבחר כדין. 53. יתר על כן, לתובע התאפשר להתמודד במכרז למשרה אליה נבחר כמתמודד יחיד וועדת הבחינה אשר שייכת למשרד הפנים, אישרה את התמודדותו ואף בחרה בו למשרה. ככל שהייתה מניעה לכך מחשש לניגוד עניינים, הרי שהייתה ועדת הבחינה פוסלת את מועמדותו של התובע עוד בתחילה ולא מביאה אותו לכלל דיון משמעותי בדבר התאמתו. 54. מעיון בפרוטוקול ועדת הבחינה (ר' נספח טו לתצהיר התובע), עולה כי נושא ניגוד העניינים שבין התובע לבין אחיו במועצה, עלה במסגרת בחינתו של התובע והתאמתו לתפקיד, אולם עניין זה לא הפריע לוועדת הבחינה לבחור בתובע, אלא עמדו בפניה שיקולים נוספים ובשל כך נבחר התובע לתקופת ניסיון של עד שנתיים. 55. פרוטוקול ועדת הבחינה מלמד, כי לא הייתה הסכמה בין כל חברי הוועדה בנוגע לצורך באישור של הוועדה למינהל ומכאן שנראה כי החשש מפני ניגוד עניינים היה מצומצם ובוודאי שלא הגיע לידי חשש ממשי. 56. ראש המועצה, מר איציק שלום, הבהיר בדיון של ועדת הבחינה, כי "שאין המקרה דומה למקרים אחרים ומאחר ומדובר בעובד שכבר נמצא בתפקיד משנת 2000, לדעתי ועדת השירות מיותרת" (ר' עמ' 4 לפרוטוקול הוועדה). 57. בסיכום החלטתה של ועדת הבחינה, הוחלט להביא את מינויו של התובע בפני ועדת השירות "תוך הדגשה כי העובד נמצא במערכת משנת 99 ואינו חדש". 58. כפי שציינו לא הונח בפנינו פרוטוקול המשקף את התנהלותה של ועדת למנהל ושירות ואת התהליך בו קיבלה את החלטתה, ולפיכך התקשינו לגלות האם ועדת הבחינה אכן שקלה היטב את הדגשתה של ועדת הבחינה. 59. חוות דעת נוספת אשר לא ברור האם נדונה ונבחנה באופן מעמיק על ידי ועדת מנהל ושירות, הינה חוות דעתו של היועץ המשפטי של המועצה. 60. בהיבט זה מקובלת עלינו עמדת המדינה כי חוות דעת של היועץ המשפטי אינה מחייבת אותה אך סבורים אנו כי ראוי היה שחוות דעת זו היתה נבחנת ביסודיות ומקבלת התייחסותה של הוועדה. 61. בשולי פסק הדין נעיר כי נוכח חילופי הגברא במועצה, והחפפתו של התובע לראש המועצה, ובשים לב כי אחיו של התובע משמש אף הוא כעו"ס במועצה, סבורים אנו כי טוב הייתה עושה המדינה אילו הייתה בוחנת התאמתו של התובע מחדש, אולם משלא נעשה כן, והצדדים עמדו על מתן פסק דין, הרי שלא מצאנו אלא להורות על השבתו של התובע לתפקידו. סוף דבר 62. לאור האמור לעיל, אנו מקבלים את תביעתו של התובע ומצהירים כי הוא מונה כדין למשרה של קניין-תקציבן אצל הנתבעת 1, בהתאם להחלטה של וועדת הבחינה של משרד הפנים מיום 2/5/10. על המדינה - הנתבעת 1 לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪, סכום זה ישולם לתובע בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לאור עמדת המועצה - הנתבעת 1, אין לפסוק הוצאות משפט כנגדה, כל צד יישא בהוצאותיו. 63. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת עותק הימנו. רשויות מקומיות