במהלך שנת 94-93 קרס המרזב שהיה מחובר לגג הנתבעים ומאז החל סכסוך בין הצדדים, כאשר התובע טוען כי עקב קריסת המרזב קיימת הצפה בחצר הפנימית, ואילו הנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) טוען כי מקור ההצפה הוא יציאת מי ביוב מהשירותים הנמצאים בתוך מפעל התובעים. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא קריסת מרזב: 1. התובעים הגישו נגד הנתבעים תביעה כספית ע"ס 37,904 ש"ח. 2. הנתבעים עם הגשת כתב ההגנה הגישו תביעה שכנגד ע"ס 20,000 ש"ח. 3. התובעים ביקשו לתקן את כתב התביעה המקורי והגדלת סכום התביעה לסך של 205,740 ש"ח, ואכן ניתן צו כמבוקש. העובדות 4. התובעים הינם הבעלים של מבנה תעשיה באיזור התעשיה בחולון בו ניהל התובע מס' 1 בתקופה הרלבנטית לתביעה מפעל למוצרי אלומיניום תחת השם של התובעת מס' 3. 5. הנתבעים באמצעות נתבעת מס' 2 ניהלו עסק לתעשיה הקלה במבנה הסמוך לנכס התובעים. 6. בין שני המבנים קיימת חצר פנימית השייכת לתובעים, שיש לה שתי יציאות, יציאה אחת ממבנה התובעים ויציאה שנייה לכביש בהתאם לתרשים שצורף לתצהירו של התובע מס' 1 (להלן: התובע). 7. בשנת 1993 הרחיבו הנתבעים את המבנה בו ניהלו את עסקיהם באופן שהגיעו עד לגבול החצר הפנימית המבדילה בין שני המבנים. 8. במהלך שנת 94-93 קרס המרזב שהיה מחובר לגג הנתבעים ומאז החל סכסוך בין הצדדים, כאשר התובע טוען כי עקב קריסת המרזב קיימת הצפה בחצר הפנימית, ואילו הנתבע מס' 1 (להלן: הנתבע) טוען כי מקור ההצפה הוא יציאת מי ביוב מהשירותים הנמצאים בתוך מפעל התובעים. 9. הנתבע היה מוכן להתקין מרזב חדש, אך התובע סירב לאפשר לו כניסה לחצר, דבר שמנע ממנו מלהתקין את המרזב. 10. ביום 28/9/97 בישיבת קדם המשפט החלטתי לאפשר לנתבע להכנס לחצרו של התובע להתקין מרזב חדש ולהרוס חלק מהגג האסבסט שנכנס לגבול התובע, הנתבע פעל בהתאם להחלטתי, אולם התובעים הגיבו בהגדלת סכום התביעה מסכום של 37,904 ש"ח לסכום של 205,740 ש"ח, שכן אין גבול לתאבון ולייצר ההתיידנות ודחו כל הצעת פשרה שהצעתי, אותה קיבלו הנתבעים, ולפי בקשתם קבעתי את התיק להוכחות. 11. מטעם התובעים העיד התובע ועוד שלושה עדים נוספים והוגשו 9 מוצגים. 12. מטעם הנתבעים העיד נתבע מס' 1 ועד מומחה מטעמם, והוגשו 3 מוצגים. 13. אני מעדיף את עדותו של הנתבע מס' 1 על עדותו של התובע ועדיו מהנימוקים הבאים: א. הנתבע עשה עלי רושם מהימן, איש פשרות ונעים הליכות, היה מוכן ללכת לקראת התובע 1 ובלבד להגיע איתו להבנה ולחיות כשכן טוב, אני מקבל את עדותו ללא סייג כי ניסה לתקן את המרזב שקרס, אך התובע לא אפשר לו להיכנס לחצר ולעשות זאת, שכן הגג נמצא בגובה מעל 4 מטר, ולא ניתן להתקין מרזב ללא סולם המוצב בחצר של התובעים. ב. התובע בן 73 עשה עלי רושם של איש ממורמר עם מטען של שנאה כלפי הנתבע ולא היה מוכן לשמוע כל הצעה של פשרה, והתרשמתי מעדותו בשלילה. ג. עדיו של התובע גמגמו בעדותם ולא אוכל לקבוע כל ממצא לפי עדותם. 14. מקובלת עלי עדותו של המומחה שהעיד מטעם הנתבעים, מהנדס יוסי בן חורין, אשר הגיש חוות דעת מנומקת (נ1/) בה קבע כדלקמן: א. לא נראה למומחה כי העדרו של המרזב שקרס גרם להצפות. ב. ניתן היה לצמצם את כמות המים בחצר במידה ואכן נוצרה הצפה ע"י יצירת פתח קטן בדלת הפונה לרחוב, דרכו היו יוצאים המים. 15. לפי עדותו של המומחה, לא תתכן הצפה בגלל המבנה שהורחב ע"י הנתבעים, שכן אין מחלוקת שקיים צינור בקוטר של 4 צול המנקז את המים שנמצא סמוך לקיר המבנה של הנתבעים היוצא לרחוב, אשר יכול לנקז גג של לפחות 200 מ"ר ושטח לשתי הגגות של התובע (80 מ"ר ושל הנתבעים 140 מ"ר) הינו 220 מ"ר שיכולים להתנקז בקלות, שכן חלק מהמים יוצאים לכביש דרך הדלת (עמ' 8 לפרוטוקול). 16. מתוך עדותו של המומחה, ניתן לקבוע כי הניקוז הקיים באמצעות צינור של 4 צול שיוצא לכביש מסוגל לנקז כמעט את כל מי הגשמים ואם אכן יש הצפה, הרי הצפה זו הינה זמנית וחולפת וניתן היה להתגבר עליה ע"י עשיית פתח קטן בדלת היוצאת לכביש. 17. מקובלת עלי עדותו של הנתבע אשר לפיה ההצפות שהיו, נגרמו ע"י מי ביוב מהשירותים השייכים לתובעים שאין להם כל קשר למבנה של הנתבעים. 18. מתוך עדותו של עד התביעה יואב זנדברג מסתבר כי התובע היה מתלונן בפניו על בעיות עם הביוב שגרמו להצפות, דבר שמחזק את גירסתו של הנתבע. 19. גם אם אניח כי אכן לאחר קריסתו של המרזב שהותקן ע"י הנתבע היו הצפות, הרי הצפות אלה היו זמניות וחולפות שניתן היה להתגבר עליהם בקלות ע"י עשיית פתח קטן בדלת היוצאת לרחוב מבלי להכנס לסכסוך ממושך עם הנתבעים או לפחות לאפשר לנתבע להכנס לחצר ולהתקין מרזב חדש. הנזק 20. התובעים טוענים בכתב התביעה כי נגרם להם נזק הואיל ולא הצליחו להשכיר את הנכס מחודש דצמבר 1994 עד לחודש ינואר 1997, מועד בו הצליחו למצוא שוכר שאף הוא עוסק בשטח האלומניום במחיר מופחת של 1,000 ש"ח לחודש, הואיל והיו הצפות בחורף, דבר שנלקח בחשבון במחיר ההשכרה. 21. כמו כן דורשים התובעים תשלום בגין מיסי עירייה הפסד השתכרות עבור התקופה מיום הקמת המבנה ע"י הנתבעים ועד לסגירת העסק ע"י התובעים. 22. לדעתי אין ממש בתביעת התובעים גם אם אניח (דבר שלא מצאתי לנכון לקבוע) כי אכן היו הצפות בחצר כדברי התובע מהנימוקים הבאים: א. לא הוכח כי קיימת דרישה לשכירת מבנים דומים באיזור התעשיה ע"י מומחים העוסקים בנכסי דלא ניידי. ב. לא נוכח כי אכן היו שוכרים שסרבו לשכור את המקום בגלל הפגם של הצפה. ג. גם אם היו הצפות, הן היו זמניות וחולפות שלא הפריעו להשכרת המקום, שכן ניתן לעבוד במקום גם אם היו הצפות בחצר ששימש לאחסון גרוטאות ולא שימש מקום עבודה. ד. הוכח כי המקום הושכר בחודש ינואר בחורף שנת 1997 לפני תיקון המרזב שנעשה בחודש ספטמבר 97, דבר שמראה שהיה ניתן להשתמש במבנה ללא קשר להצפות בחצר. ה. בהתאם לסעיף 6.1 לחוזה השכירות, צויין במפורש כי הפחתת דמי השכירות מ5,000- ש"ח ל4,000- נעשתה עקב אי פינוי חלק מהמבנה ע"י התובעים ולא נאמר כי הפחתת דמי השכירות נעשתה בגלל הצפות בחצר. 23. לדעתי אין ממש בטענת התובעים בתביעתם בקשר להפסד השתכרות, עגמת נפש והפסד מיסי עירייה ואני דוחה גם את תביעתם הנ"ל. 24. גם אם אניח כי היו הצפות יכלו התובעים בקלות למנוע אותן ע"י פעולה פשוטה של התקנת מרזב או פתיחת חור בדלת ובצורה זו להקטין את נזקיהם ו/או למנוע אותו כליל. 25. מהאמור לעיל, אני קובע כדלקמן: א. לא הוכח ע"י התובעים כי היו הצפות בגלל חוסר מרזב במבנה של הנתבעים שקרס, שכן המצאותו של הצינור ליד הקיר של הנתבעים בקוטר של 4 צול יכול לנקז את כמות הגשמים משני הגגות של התובעים והנתבעים. ב. במידה ואכן היו הצפות, הן נגרמו בגלל מי ביוב מהשירותים השייכים לתובעים. ג. אם אכן היו הצפות, הן היו זמניות וחולפות שלא הפריעו להשכרת הנכס. ד. לא הוכח כי הנכס לא הושכר בגלל הצפות אם אכן היו. ה. התובעים יכלו למנוע ההצפות ע"י פתיחת חור בדלת היוצאת לכביש או ע"י התקנת מרזב ולצמצם את הנזק. ו. התובע מנע מהנתבע להכנס לחצר ולהתקין מרזב חדש. התביעה שכנגד 26. הנתבעים הגישו נגד התובעים תביעה שכנגד ע"ס 20,000, אולם תביעה זו זונחה על ידם וטוב שעשה ב"כ שלא חזר עליה בסיכומיו, ועל כן יש לדחות את התביעה הנ"ל. 27. לאור האמור לעיל, אני מחליט לדחות את התביעה של התובעים ואת התביעה שכנגד שהגישו הנתבעים נגד התובעים וכל צד ישא בהוצאותיו. סכסוך שכניםסכסוך