תאונת דרכים של בחור ישיבה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תאונת דרכים של בחור ישיבה: בפני תביעה לפיצויים עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה- 1975 ( להלן "חוק הפיצויים") בגין נזקים שנגרמו לתובע כתוצאה מתאונה בה נפגע התובע ביום - 27.7.95 (להלן התאונה) בעת שמלאו לו - 20 שנה. מאחר והצדדים הסכימו כי הארוע נכנס בגדר תאונת דרכים כמשמעותו בחוק הפיצויים והנתבעת איננה חולקת על חובתה לפצותו על נזקיו בעת התאונה , יתמקד הדיון שבפני בהוכחת הנזקים שנגרמו לתובע , שיעורם והשפעתם על תפקודו. עפ"י כתב התביעה, התובע יליד 29.3.1975 נפגע בתאונת הדרכים וכתוצאה ממנה נגרמו לו פגיעות בצווארו ובגבו התחתון. כמו כן, נצטווה התובע לנוח בביתו. בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת קיומם של נזקים אלה וחומרתם. בהתבסס על החומר הרפואי שהוגש לביהמ"ש מונה פרופ' חיים פוגרונד מביה"ח הדסה הר הצופים כמומחה רפואי בשטח האורטופדיה (להלן : "המומחה"). א. ניתוח הראיות : הראיות היחידות שהוגשו לביהמ"ש היו חוות דעתו של המומחה , תשובותיו לשאלות ההבהרה וכן עדותו של התובע בביהמ"ש. א) חוות דעת פרופ' פוגרונד: בחוות דעתו קובע המומחה שהתובע נפגע בתאונה ביום- 27.7.95, סבל ממכות יבשות לעמוד שדרה צווארי וגב גבי מותני וקיבל בין היתר טיפול פיזיוטראפי. כמו כן, קבע המומחה שהתובע עבר בדיקות עזר כולל מיפוי עצמות , C.T וחזר ללימודיו בישיבה מיד לאחר התאונה. מסקנת המומחה היא שלפי הבדיקה הקלינית הנוכחית, פרט לעקמת גבית מותנית אשר איננה קשורה לתאונה הנדונה , אין ממצא חיובי אחר. המומחה מוסיף שמצבו סופי והמכות היבשות אשר גרמה התאונה חלפו. לפיכך, קבע המומחה לתובע בחוות דעתו, נכות זמנית כדלקמן : 27.7.95 - 26.8.95 - 100% נכות. 27.8.95 - 26.9.95 - 50% נכות. 27.9.95 - 26.10.95 - 20% נכות. לאחר מכן - 0% נכות לצמיתות. עם קבלת חוות הדעת שאל ב"כ התובע את המומחה שאלות הבהרה, ובתשובה לשאלות ההבהרה קבע המומחה כדלקמן: " הבדיקה הקלינית הייתה בגדר הנורמה אולם בגלל היצרות התעלה הקונגניטלית ובגלל העדר של סיבה אחרת בעבר לבקע דיסקלי עם לחץ ברצס בין חוליות L 4-5 אני מוכן לתת לתובע להנות מהספק ולהעניק לו 5% נכות לצמיתות על פי ס' 37(7) א' חלקי מותאם." (ראה תשובת המומחה לשאלה 10 לשאלות ההבהרה במכתבו מיום 5.5.99). הנתבעת מצידה נמנעה מלשאול את המומחה שאלות הבהרה. ב) עדות התובע : כאמור, העדות היחידה שנתנה בביהמ"ש היתה עדותו של התובע עצמו. (ראה פרוטוקול הדיון מיום 11.4.00). אתייחס עתה בקצרה לעדותו : התובע מעיד שהוא משרת כחייל בתוכנית של ישיבת הסדר מרכז , כיום הוא בן 25 ובגיל 28 יסיים את תוכנית ישיבת ההסדר. עם סיום התוכנית יעמדו בפניו, לגירסתו, מספר אפשרויות: הוצאת תעודת הוראה או תעודה רבנית (דבר הקרוב לליבו) ולחילופין, מחשבים או השתלמויות אחרות. התובע נמצא בעצומה של תוכנית שמשכה: 10 שנים ובמסגרתה התגייס לצה"ל לתקופה של עשרה חודשים והוא משרת כרגע בחיל השריון בלבנון. לטענתו, עיקר מוגבלותו כתוצאה מהתאונה באה לידי ביטוי בזמן ישיבה או עמידה ממושכת שאז הוא סובל מכאבים בגב התחתון, לעיתים הוא סובל מכאבים גם בנהיגה ממושכת. לתובע פרופיל רפואי 82 אולם, סעיף הליקוי המופיע בו איננו נובע מפגיעה שנגרמה בגבו אלא מבעיות בעיניו . בעדותו הבהיר התובע שבתחילה קיבל פרופיל 24 (בגלל בעיות רפואיות בעיניו) אולם, הוא הצליח לשכנע את הצבא לשנות את הפרופיל ל- 82 ובכך התאפשר לו להתגייס לצבא. שרותו בלבנון כרגע אינו כרוך באימון פיזי אולם, כרוך בישיבה ממושכת בטנק. התובע סיים את הטירונות בהצלחה למרות האימונים הפיזיים שעבר ולמעשה עד כה לא נזקק במהלך שרותו הצבאי לטיפול רפואי בגין הבעיות בגבו. (ר' עמ' 3 לפרוטוקול עדותו מיום 11.4.000 שורה 9). לגרסת התובע רק בגיל 28 יתחיל לעבוד בפועל והוא מתכנן לעבוד בהוראה. התובע מעיד שנאלץ להוציא הוצאות רפואיות כדלקמן: 1. תשלום בסך 2,500 ש"ח למומחה עבור חוות דעתו. (התשלום בוצע ב- 5/10/98 ). 2. תשלום לד"ר יצחק פרומן (כירופרקטור): 200 ש"ח ביום 4.6.98. 220 ש"ח ביום 23.4.98. 100 ש"ח ביום 21.5.98. 3. תשלום לד"ר קפלן: סך 250 ש"ח ביום 22.11.96 . סך 250 ש"ח ביום 01.04.97 . התובע המציא לביהמ"ש קבלות המאשרות את הוצאותיו והן סומנו כמוצגים : ת/1 - ת/ 4. טיפולי פיזיוטרפיה שקיבל התובע מומנו ע"י קופ"ח. ב. טענות הצדדים : לאחר שמיעת עדות התובע סיכמו הצדדים את טענותיהם בע"פ. 1. סיכומי ב"כ התובע: לגרסת ב"כ התובע יש לפצות את התובע בגין כאב וסבל בסך: 7,800 ש"ח וזאת לאור כאביו, הטיפולים הרפואים שעבר ויעבור בעתיד ואחוזי נכותו . כמו כן, לטענתו יש לפצות את התובע בגין הפסד כושר השתכרותו בעתיד על בסיס 5% משכר 5,600 ש"ח נטו החל מגיל - 28, ולפסוק לתובע 75% מהחישוב האקטוארי ובמקרה הגרוע ביותר 55% בלבד מחישוב זה. ב"כ התובע טוען, שעסקינן באדם שנמצא לפני תחילת הקרירה שלו ותפקודו בעתיד ייפגע בעיקר לאור העבודות "הבאות בחשבון" בעתיד מבחינתו (רבנות ,הוראה, מחשבים). ב"כ התובע דורש לשלם לתובע את הוצאותיו כעולה מעדותו. 2. סיכומי ב"כ הנתבעת: ב"כ הנתבעת טוענת בסיכומיה שהמומחה קבע לתובע 0% נכות. ב"כ הנתבעת סבורה שאין ליחס משמעות לכך שהמומחה היה מוכן לתת לתובע להנות מהספק ולהעניק לו 5% (כפי שהדבר עולה מתשובת המומחה לשאלות ההבהרה ששלח אליו ב"כ התובע). לגרסתה מאחר שהמומחה עצמו לא השתכנע שמגיעים לתובע 5% נכות רפואית ,על ביהמ"ש להתעלם מאותו ספק בבואו לקבוע את הנכות . ב"כ הנתבעת מצטטת פסיקה לפיה הספק פועל לטובת הנתבעת. אולם, גם לטעמה ביהמ"ש הוא הפוסק האחרון והמומחה משמש רק כלי עזר לביהמ"ש בקביעת הנכות. לפיכך, מבקשת ב"כ הנתבעת מביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו ולקבוע שלתובע לא נותרה נכות רפואית לצמיתות ושבמקרה הנדון אין לתת כל משקל לספק הנטען. לחילופין, טוענת ב"כ הנתבעת, שאפילו יקבע ביהמ"ש שנותרה נכות רפואית הרי נכות זאת איננה תפקודית ואיננה מפריעה לתובע בפעילותו הפיזית. הא ראיה, שהתובע עבר אימונים בצבא ולמרות האימונים הפיזיים, במשך שמונה חודשים, לא התלונן התובע על כאביו ולו פעם אחת אצל הרופא הצבאי. לטענתה, לא ייגרם לתובע כל הפסד כושר השתכרות בעתיד שהרי עפ"י תכניתו הוא מתכוון לשמש רב או מחנך ובמקצוע זה לא יבואו לידי ביטוי המגבלות עליהן הוא מתלונן. ב"כ הנתבעת מוסיפה ששכרו של רב איננו מגיע לשכר הממוצע במשק ולפיכך ,יש לקבוע לתובע הפסד גלובאלי בלבד שלא יעלה על סך 15,000 ש"ח . 3. תשובת ב"כ התובע לסכומי ב"כ הנתבעת : בתשובתו לסכומי ב"כ הנתבעת טען ב"כ התובע שהנתבעת לא חקרה את המומחה על גדרו של אותו ספק המופיע בתשובה לשאלות ההבהרה ומשלא עשתה כן הרי שיש לקבוע שלתובע נגרמה נכות רפואית של 5%. ג. ניתוח העדויות תוך התייחסות לראשי הנזק : לאחר עיון בכל חומר הראיות שהובא בפני הגעתי למסקנה שעל הנתבעת לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מתאונת הדרכים, בסכומים המפורטים להלן, ובהתאם לראשי הנזק הבאים: כאב וסבל : הצדדים אינם חלוקים על כך שהתובע זכאי לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני (כאב וסבל) בשיעור של 7,800 ש"ח ( עפ"י אחוזי נכותו הרפואית ) ולפיכך, הנני מורה בזאת לנתבעת לפצות את התובע בסך 7,800 ש"ח בגין ראש נזק זה. סכום זה נראה לביהמ"ש סכום ראוי בנסיבות העניין. הוצאות: ב"כ הנתבעת, ברוב הגינותה, לא חלקה על סכום ההוצאות הרפואיות שהוצאו ע"י התובע עפ"י עדותו ולפיכך, הנני קובע שעל הנתבעת לשלם לתובע את הוצאותיו כדלהלן : 2,500 ש"ח תשלום למומחה. סכום זה ישולם כשהוא צמוד למדד יוקר המחיה ונושא ריבית כדין מיום 5.10.98 ועד לתשלום בפועל. תשלומי התובע לכירופרקטור כדקלמן: א) 04/6/98 - 200 ש"ח. ב) 02/4/98 - 220 ש"ח. ג) 21/5/98 - 100 ש"ח. התשלומים לד"ר קפלן כדלקמן : 22/11/96 - 250 ש"ח. 01/04/97 - 250 ש"ח. 16/05/97 - 250 ש"ח. הסכומים המפורטים בסעיפים 2,3 לעיל ישולמו לתובע כשהם צמודים למדד ונושאים ריבית כדין החל מיום תשלום כל סכום ע"י התובע, ועד לתשלומו בפועל. הפסד כושר השתכרות : ראש נזק זה הנו למעשה ראש הנזק היחיד שלגביו חלוקים הצדדים. ב"כ הצדדים אומנם הסכימו שהחישוב האקטוארי המלא של שכרו של התובע כשהוא מחושב על בסיס השכר הממוצע במשק החל מגיל 28 ובהיוון כפול מגיע לסך 68,667 ש"ח (ראה עמוד 5 לפרוטוקול מיום 11.4.00 שורות 32-33). אולם, הם חלוקים בשאלה אם לתובע נגרם הפסד כושר השתכרות כלשהוא ומהו שיעור הפסד ההשתכרות שנגרם, אם נגרם. חוות דעת המומחה בצירוף לתשובות לשאלות ההבהרה מובילות למסקנה המתבקשת שלתובע נגרמה נכות רפואית בשיעור 5% . בית המשפט איננו סבור שיש להתעלם מהתשובות לשאלות ההבהרה ובנסיבות העניין יש לראות בתשובות אלה חלק בלתי נפרד מחוות הדעת. יחד עם זאת הנכות התפקודית איננה זהה בהכרח לנכות הרפואית ובקביעת הנכות התפקודית מתחשב ביהמ"ש בד"כ בכל הגורמים שהובאו לפניו. התובע עשה על ביהמ"ש רושם מהימן וביהמ"ש מאמין לתובע שמדי פעם בעת עמידה, ישיבה או שכיבה ממושכת (ראה עדות התובע לגבי מארב צבאי בעמוד 1 לפרוטוקול מיום 11.4.00) נגרמים לו כאבים. במקרה שלפנינו , הנכות הרפואית מתייחסת כאמור לפגיעה בגבו של התובע וביהמ"ש סבור שנכות זאת הנה נכות תפקודית בהיותה, כאמור , מלווה לא פעם בכאבים באופן המקשה על ישיבה, עמידה ונהיגה ממושכת. כאבים אלה אינם כאבים קבועים אלא הם כאבים הבאים וחולפים, ומטבעם הם מתגברים עם הגיל ותכיפותם עולה. פגיעה תפקודית זאת הנה ללא ספק פגיעה הפוגעת בכושר השתכרותו בעתיד של התובע. לזאת יש להוסיף את העובדה שהתובע מתכנן לעסוק בהוראה או ברבנות וברור שכושר השתכרותו בתחומים אלה עלול להפגע וכן גם בתחומים אחרים רלוונטיים שבהם התובע עשוי לעסוק בעתיד (מחשבים וכו'). מאידך, ברור שכושר השתכרותו של התובע לא נפגע בשעור נכותו הרפואית אלא, בשיעור נמוך יותר. לאחר שביהמ"ש שקל את כל הנתונים שהיו בפניו וביניהם :חוות הדעת של המומחה , תשובותיו לשאלות ההבהרה , עיסוקיו הרלוונטיים של התובע בעתיד , פגיעתו התפקודית ,כאביו , גיוסו לצה"ל והפרופיל הרפואי שלו כיום, הגיע ביהמ"ש למסקנה שמן הראוי במקרה זה לפסוק בראש נזק זה סכום גלובאלי ושהסכום הראוי שבו יש לפצות את התובע בגין ראש נזק זה הנו סך 35,000 ש"ח, וכך אני מורה. מכל האמור לעיל עולה שעל הנתבעת לשלם לתובע כפיצוי בגין נזקיו כתוצאה מהתאונה את הסכומים הבאים : כאב וסבל - 7,800 ש"ח. הוצאות בגין חוות דעת המומחה - 2,500 ש"ח. הוצאות רפואיות - 1,260 ש"ח. פיצוי בגין הפסד כושר השתכרות בעתיד- 35,000 ש"ח. הסכומים האמורים בסעיפים 2 ו- 3 לעיל ישולמו לתובע בצירוף ריבית והצמדה כחוק מיום כל תשלום כמופיע בקבלות שצורפו לתיק ביהמ"ש (מוצגים ת/ 1 - ת/ 4 ), וכמופיע בעדות התובע ככל שהיא מתיחסת למועד התשלום בגין חוות דעת המומחה (5/10/98). כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 13% ובצירוף מע"מ כחוק, וכן תשיב לתובע את האגרה ששילם בסך 324 ש"ח כשהיא צמודה ונושאת ריבית כחוק מיום התשלום ועד התשלום בפועל. תאונת דרכים