דוגמא להחלטה בנושא בקשה למתן הוראות רישום בית משותף: א. מהות הבקשה זו בקשה למתן הוראות, שכוללת בחובה מספר ענינים: -הוראות בקשר לרישום אפשרי של הבית (כהגדרתו בבקשה) כבית משותף, ע"י מי, וכן התיחסות לחלקי הדיירים. -הוראות בקשר לנשיאה בתשלום בגין הרישום. -הוראות בקשר לתשלום שכ"ט. ב. רקע עובדתי בתאריך 31.12.2001 הוגשה המרצת פתיחה מתוקנת בתיק ה"פ 20067/98 . בהמרצה זו צורפו עו"ד בלס ולקוחותיו כמשיבים ונמחק כונס הנכסים עו"ד אברהם צימרינג. במקום עו"ד צימרינג צורפה חברת אליהו וסימה השקעות ונכסים בע"מ. תחילת הדיון בהמרצה המקורית היה בפני השופטת הניה שטיין ז"ל; ולאחריה דנו בתיק, השופט איתן בורנשטיין, השופטת הילה גרסטל, ד"ר עדי אזר ז"ל, והשופטת עופרה צ'רניאק. מעיון בפרוטוקול הדיונים עולה כי המדובר בבנין מורכב,, שהיו לגביו פעילויות ברמה כזו או אחרת במהלך השנים, שהיו בו גם עיסקאות מכר שונות , היה טיפול בנושא רשיונות בניה בלתי חוקית והחלטות בגינה, וטיפול מתמשך,מסיבות שונות, שעיקרן מפורט בתגובה של עו"ד בלס, שהיה אמור לרשום את הבית כבית משותף. ג. כיצד יירשמו חלקי הדיירים? כונסי הנכסים הנוכחיים, עוה"ד: יעקב מ. בויאר ו-רמי שר ישראל, הגישו לבית המשפט תוכנית לרישום הבית כבית משותף. כל המשיבים הוזמנו כדין לישיבה שנקבעה בבית המשפט. חלקם בחר שלא להגיע. חוסר ההוגעה תועד בפרוטוקול הדיון. הישיבה נקבעה, לאחר שבית המשפט ביקש התיחסות הדיירים לבקשה למתן הוראות שהגישו הכונסים. התקבלה תגובה פרטנית מדיירים שצויינו כמשיבים בבקשה במספר: 15,11,10,9,8,6,5. תגובה נוספת פרטנית התקבלה מעו"ד קצף לגבי שולחיו ומר ציון בוארון, לגבי אפשרות רישום שלוש החלקות שבבעלותם כחלקה אחת או כחלקות נפרדות. מטבע הדברים לאחר מעבר זמן כה רב, הצדדים באים בטרוניות איש כלפי רעהו, והדבר עולה הן מהתגובות והן מהדיון. כפי שציינתי בעת הדיון, נראה לי כי הגיע הזמן לרשום את הבית כבית משותף, ולמטרה זו לאחד את הכוחות, לשמור על זכויות עבר, ולהתקדם קדימה. לכן אני קובעת כדלקמן: הכונסים יקחו לתשומת ליבם את האמור בתגובות, ובתנאי שאלה יהיו מגובים במסמכים. הדבר אמור גם לגבי מר ציון בוארון, שעמדתו נשמעה באמצעות עו"ד רשף. עו"ד רשף יודיעו לו, שעליו לגבש דעה ולהגיש מסמכים מתאימים לגבי דרך רישום שהוא טוען לה,אם היא בניגוד לעמדת הכונסים, תוך 10 ימים מהיום. הדבר אמור גם לגבי המשיבה מס. 8, שעדיין חסרים מסמכים לגביה. כל מי שלטענתו חלקיו צריכים להיות שונה מהצעות הכונסים, יגיש מסמכים רלבנטיים לכונסים, לביסוס עמדה זו, לא יאוחר מ-10 ימים מהיום. לאחר מועד זה ירשמו הכונסים את הבית כבית משותף, עפ"י החלקים ועפ"י רשימת הדיירים, העולה ממכלול המסמכים שהוגשו להם. מי יבצע את רישום הנכס מהדיון באולם בית המשפט עלה כי חלק מהדיירים המקוריים כבר שילמו בעבר כספים לעו"ד בלס, לצורך ביצוע הרישום. כן היתה טענה כי המשיבה מספר 2, התחייבה לבצע את הרישום על חשבונה. כל אלה טענות טובות וראויות, אבל בהן בלבד אין כדי לקדם את רישום הבנין כבית משותף. לאור נסיון העבר, וההשתהות המרובה ברישום, וכשטענת עו"ד בלס, היא שלא פנה אליו אף אחד מהמשיבים במשך השנים לבצע את הרישום, אני קובעת כי הכונסים הנוכחיים, הם אלה שימשיכו בביצוע רישום הבית כבית משותף. איני סבורה שזה הזמן להתחשבנויות בין הצדדים ובין עו"ד בלס, או בינם לבין החברה המוכרת, המשיבה מס. 2. המטרה שצריכה לעמוד בפני הדיירים, כפי שגם עומדת בפני בית המשפט היא, לסיים את הטיפול ברישום. נראה כי עתה לאור הפעילות של כונסי הנכסים האחרונים, הדבר נראה כבר באופק, ולכן צריך לעודד אופק זה ולדחות את ההתחשבנות בין הצדדים לתביעה נפרדת, במידה ותוגש, בכל עילה שהיא הנובעת מהחוזים ומהדרך שהותוותה בהם ובהחלטות מאוחרות יותר לרישום הבעלות בבנין. הרישום שיבוצע יהיה ע"ש הדיירים הנכונים ליום ביצוע הרישום. בניה בלתי חוקית אחת הטענות שנשמעו בדיון היא, כי חלק מהעיכוב נובע בגין בניה בלתי חוקית של אחד הדיירים בנכס. התעוררה גם שאלה לגבי גשר עילי שנמצא בו. שמעתי את העמדות המנוגדות של השמאי ושל ב"כ העיריה והוועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה. אני בדעה, שאם קיימת אפשרות לבצע רישום מיידי של הבית, כבית משותף, -יש לעשות זאת, תוך כדי ציון, במקרה המתאים, כי המדובר בבניה בלתי חוקית. הכשרת הגשר אם יש בה צורך וגם או הבניה הבלתי חוקית האחרת, יכולים להיעשות, במידת האפשר לאחר מכן, כך שלא תהיה יותר פגיעה מתמשכת באינטרסים הקניינים של שאר הדיירים, שמחכים לרישום שנים רבות. תשלום לשמאי וע"ח שכר טרחה לכונסים ביום 4.4.2011 אושר הסכם פשרה בין הצדדים וניתן לו תוקף של פס"ד לפיו הכונסים בויאר ו-בכר (שלאחר מכן הוחלף בעו"ד רמי שר ישראל) הם אלה שירשמו את הבית כבית משותף, את תקנון הבית, וכן את היחידות בבנין ע"ש רוכשיהם. לענין זה עלי לציין כי במועד הדיון, לא הובאו לבית המשפט שדן בנושא ראיות או מסמכים כי חלק מהרוכשים המקוריים העביר את זכויותי לאחר/ים, דבר שהובא בפני הרכב זה. מובן כי כל רישום אמור להיות שיקוף של המצב הנכון למועד הרישום, וכך אני קובעת. בתאריך 16.4.2007, כבר נקבע בביהמ"ש (נספח 9 לבקשה) שניתן להתקשר עם השמאי מר פנחסי. מר פנחסי אכן מונה, ועשה את כל הבדיקות וכל ההכנות השמאיות לצורך רישום הבית כבית משותף. בינתיים הנ"ל לא קיבל מאומה על חשבון עבודתו. בנספח 10 לבקשה הוא מונה את הפעולות בהן נקט , התשלומים אותם שילם על חשבון משרדו, ועותר לתשלום כולל של 69,020 ₪ נכון ליום 21.11.2011. לא שמעתי התנגדות עקרונית לשלם לשמאי את שכרו, ולכן אני מעגלת הסכום לעיל, לסכום נכון ליום מתן ההחלטה דהיינו לסך 70,000 ₪ (כולל מע"מ) שעל הדיירים לשלם לשמאי. התשלום יבוצע לפי חלקו של כל דייר שנרשם כבעל זכויות נכון ליום הרישום בבית המשותף. עתירה נוספת היתה של הכונסים, לאשר להם תשלום ביניים בגובה של 200,000 ₪. לגבי עתירה זו היו מספר הסתייגויות, החל מכך שעו"ד בלס הוא זה שקיבל כספים , לפחות מחלק מהדיירים ואמור, לכן לבצע את הרישום, ולפטור אותם מהתשלום בגינו; וכלה בכך שכספים אם ייפסקו יופקדו בחשבון מיוחד וישוחררו בשלב מאוחר יותר, ועוד. (ר' פרוטוקול הדיון). ציינתי כבר כי נקודת המוצא של בית משפט זה היא, שיש להתמקד ברישום, ולא בנושאי עבר; לא שנושאי עבר אינם חשובים, אבל הם ניתנים לפתרון אחר, מבלי לעכב את ההליכים הקיימים. אני גם יוצאת מנקודת ההנחה, שאדם עובד זכאי לתמורה בגין עמלו. אשר על כן אני מאשרת לכונסים ע"ח שכ"ט את הסכום של 200,000 ₪. הסכום יועבר לידיהם הנאמנות. התשלום יחולק בין כל הזכאים להרשם כבעלי יחידות בבית המשותף ולפי חלקו של כל אחד מהם בבית. תשלום הכספים לשמאי ולכונסים, - ייעשה תוך 21 יום מהיום. במידה ומאן דהוא מהדיירים לא יעמוד בחובת התשלום לעיל, אזי לכונסים שיקול דעת לפעול נגדו בכל הליך לגיטימי. אני קובעת את התיק בפני לענין ביצוע הרישום לתאריך 12.9.2012 שעה 08.20. הכונסים ימציאו עותק החלטה זו, ידנית או בדואר רשום לכל הצדדים. המזכירות תמציא עותק החלטה זו לכל הצדדים. הכונסים יפנו גם לעוה"ד שהוזכרו במהלך הדיון, במגמה לבדוק אם אכן הם מייצגים צד שלא הגיב לבקשה ו/או לא התייצב, כל זאת תוך 5 ימים מהיום. רישום בית משותףמתן הוראותבתים משותפים