הארכת אשפוז פסיכיאטרי בכפייה

דוגמא לפסק דין בנושא הארכת אשפוז פסיכיאטרי בכפייה: 1. המערערת ילידת 1947, סובלת ממחלת נפש (סכיזופרניה פרנואידית), אושפזה פעמים רבות בעבר, והחל משנת 2008 היא שוהה בהוסטל בצפון הארץ. קודם לאשפוז הנוכחי, אושפזה המערערת בבית החולים "מזרע" בשנת 2009, "לאחר ניסיון אובדני (שמה שקית ניילון על ראשה) ומצב פסיכוטי חריף." (ראה הפניה אל הוועדה מיום 21.5.13). 2. תחילתו של האשפוז הנוכחי בהוראת סגן הפסיכיאטר המחוזי מיום 12.5.13, זאת עקב שינוי לרעה במצבה של המערערת לאחר שהיא הפסיקה ליטול את הטיפול התרופתי, הסתגרה בחדרה, איימה להתאבד והייתה שרויה במצב פסיכוטי חריף. 3. לאחר השבועיים הראשונים של האשפוז הובא עניינה של המערערת לדיון בפני הוועדה הפסיכיאטרית, על פי סמכותה שבסעיף 10(ג) לחוק טיפול בחולי נפש, התשנ"א-1991 (להלן - החוק), המסמיך אותה להאריך את האשפוז לתקופה נוספת שלא תעלה על 3 חודשים, זאת בתנאי ש: [א] הונחה בפניה בקשה מנומקת בכתב מאת המנהל לעשות כן. [ב] היא שוכנעה כי התמלאו במערערת התנאים המאפשרים את המשך האשפוז, ככתוב בסעיפים 6 ו- 7 של החוק. 4. בהפניה מיום 21.5.13 מפרטים הרופאים את העבר והרקע של המערערת, את מצבה הנפשי במועד הנ"ל, וכן מעריכים כי המסוכנות שבמערערת לעצמה היא גבוהה לאחר ניסיונות חוזרים להתאבד. הם מסכמים: "מדובר בחולה סכיזופרנית כרונית, מוכרת למוסדנו מאשפוזים קודמים. מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה פרנואידית. ידוע על היענות נמוכה בנטילת טיפולה התרופתי. בעברה ניסיונות אובדניים והתנהגות בלתי צפויה. התקבלה למוסדנו בתוקף הוראת אשפוז. החלה בטיפול תרופתי ע"י תכשירים נוגדי פסיכוזה. בבדיקות: עדיין שרויה במצב פסיכוטי חריף עם פגיעה ניכרת בשיפוט. התנהגותה מושפעת ממצבה הנפשי וקיים סיכון פיזי מיידי. אנו ממליצים להאריך תוקף הוראת אשפוז לחודש נוסף." 5. הוועדה האריכה את האשפוז למשך חודש נוסף עד ליום 22.6.13, לאחר שמצאה כי המערערת ש"בעברה ניסיונות אובדניים והתנהגות בלתי צפויה, עדיין שרויה במצב פסיכוטי עם פגיעה ניכרת בשיפוט ובבוחן המציאות. חסרת כל תובנה למצבה." בבדיקה בפני הוועדה הייתה המערערת "בהכרה מלאה. ... בגדיה מוכתמים בצואה. שרויה בשקט פסיכומוטורי. מדברת בקול גבוה, בשטף לעיתים לא ניתן לעצרה. מגלה חוסר ארגון בחשיבה. עדיין מגלה אינטרפטציות פרנואידית כלפי צוות ההוסטל והדיירים, אם כי מנסה להיות דיסימולטיבית ולהכחיש את נסיבות אשפוזה. לא מגלה התנהגות הלוצינטורית. מצב רוחה מרומם ולא תואם. האפקט רגזני וכעוס. קשב וריכוז ירודים. שיפוט ושיקול דעת לקויים. חסרת תובנה למצבה ולצורך בטיפול." בנימוקיה הוסיפה הוועדה כי השתכנעה שבגלל מחלתה של המערערת נגרמה פגיעה במידה ניכרת בכושר שיפוטה ובבקרת המציאות שלה וכי כתוצאה מכך היא עלולה לסכן את עצמה או את זולתה סיכון פיזי שאינו מידי. לאור כל זה החליטה הוועדה, כאמור, להאריך את האשפוז בחודש נוסף, כפי המלצת הרופאים בהפנייתם. 6. המערערת מלינה על החלטת הוועדה ומבקשת להשתחרר מן האשפוז כך שתוכל לחזור ולשהות בהוסטל. הדברים הרשומים מפיה (עמוד 1-2 לפרוטוקול) מדברים בעד עצמם. היא מלינה גם על תופעות הלוואי של התרופות הניתנות לה בבית החולים. עוד טוענת המערערת כי אינה חולת נפש ולכל היותר לקתה בדיכאון. כמו כן היא נסמכת על אמירה שנאמרה לדבריה מפי פסיכולוגית על כך שהיא סובלת מהפרעת אישיות ולא ממחלת נפש וכי "הפרעות אישיות זה נעורים נצחיים". באת כוח המשיבה מפנה לחומר המונח בפני וטוענת כי מצבה של המערער מצדיק את המשך האשפוז וכי החלטת הוועדה סבירה ואין להתערב בה. 7. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר המונח בפני אני מחליט לדחות את הערעור. 8. המערערת טוענת שהיא אינה חולה במחלת נפש (בנידון זה יש לשים את הדגש על התוצאות הנובעות מן הפגימה הנפשית שבחולה - ראה מאמרם של ד"ר ש' וולפמן וט' שקד: "מחלות הנפש בחקיקה ובפסיקה במשפט האזרחי בהתאם להתפתחותה של הפסיכיאטריה הדינמית - מקטגוריזציה לפונקציונליות", משפט רפואי וביו אתיקה, כרך 3, תש"ע, עמ' 44). יתר על כן: את האבחנה הרפואית לגבי החולה קובעים הרופאים המטפלים בו וכן הוועדה הפסיכיאטרית. קביעה זו והערכת המסוכנות העצמית ברמה גבוהה מצויות בלב ליבה של עבודת הוועדה ומיוסדות על מומחיותם של הרופאים, ולפיכך אין להתערב בקביעה זו אלא במקרה שהיא נראית בלתי סבירה או ככזו שאינה מתיישבת כלל עם החומר הרפואי והאחר המונח בפני הוועדה או שאינה יכולה להתיישב עם התמונה המתקבלת ממכלול הנתונים לגבי החולה. (בקשר לכך ראה רע"א 8000/07 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני, מיום 2.5.12). ראה ע"ו (מחוזי חיפה) 48870-11-12 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה, מיום 3.12.12, שם נפסק: "כפי שהעריכה הוועדה, המערער שרוי עדיין במצב פסיכוטי והמסוכנות שבו גבוהה. לשם המשך האשפוז נדרש כי מחמת מחלתו עומדת עדיין בעינה הפגימה הניכרת בכושר שיפוטו של המערער ובבקרת המציאות שלו. החומר והנתונים שבפני מעידים כי הפגימה במערער מחמת מחלתו היא עדיין ניכרת שכן הסימנים הפסיכוטיים לא רק פעילים, אלא הם, כקביעת הוועדה, פעילים מאוד. קביעות אלה של הוועדה מצויות בלב ליבה של עבודת הוועדה, הן קביעות רפואיות ביסודן, ובהן אל לו לבית המשפט להתערב, אלא במקרים חריגים. רצוי היה, אמנם, כי הוועדה תקבע במפורש שהפגימה היא ניכרת, אך אף אם לא כך נעשה במקרה דנן, משהדבר משתקף ועולה מן החומר כולו, אני מחליט שלא להתערב בקביעת הוועדה בנידון זה." עוד ראה ע"ו (מחוזי חיפה) 37795-02-13 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים מזרע, מיום 3.3.13: "לב ליבה של עבודת הוועדה הוא עריכת האיזון בין הצורך לפגוע עד כמה שאפשר פחות בחירותו של החולה ובסיכויי שיקומי מחד לבין ההכרח להגן על הציבור (ובמקרה המתאים גם על החולה עצמו) מפני המסוכנות שבחולה הנובעת ממחלתו, פעילותה והשפעתה על התנהגותו, מאידך. לצורך זה נקבע כי הרכב הוועדה יכלול לא רק רופאים אלא גם משפטן הכשיר להיות שופט שלום. מדובר בטריבונל מיוחד, מומחה ומנוסה בנושא שבמסגרת סמכותו, גוף מקצועי. הכלל הוא כי בית המשפט בדונו בערעור על החלטות הוועדה לא יפעיל את שיקול דעתו במקומה ויכבד את שיקול דעתה של הוועדה כל עוד החלטתה אינה חורגת ממתחם הסבירות ואין בה שגיאה ממשית של דין או של עובדה." עוד ראה בעניין זה ע"ו (מחוזי חיפה) 50587-12-12 פלוני נ' הוועדה הפסיכיאטרית ליד בית החולים שער מנשה, מיום 6.1.13. 9. במקרה שבפנינו, אין לחלוק על כך שהמערערת חולה במחלת נפש. בכך לא די כדי שאפשר יהא להורות על אשפוזה בכפיה. יש לבדוק אם השפעת המחלה עליה ועל התנהגותה היא השפעה ניכרת העונה על דרישות החוק כתנאי לאשפוז. בנידון זה אין זה מן ההכרח שהסיכון הפיזי יהיה מידי. די שיהיה זה סיכון פיזי ממשי ומוחשי העשוי בהחלט להתממש אם יופסק האשפוז. החומר המונח בפני מראה כי תנאים אלה התמלאו לגבי המערערת. הפגיעה הניכרת בכושר השיפוט ובבקרת המציאות בצירוף עברה ורקעה של המערערת הכולל ניסיונות אובדניים והתנהגות בלתי צפויה מבססים את החשש הממשי לשלומה של המערערת אם תשוחרר כעת בטרם הביא הטיפול בה להטבה של ממש במצבה, כך שהיא תוכל לשהות מחוץ לאשפוז בבית החולים תוך השגת יציבות מסוימת לטווח זמן מתקבל על הדעת. 10. לאור כל האמור, הערעור נדחה.התחום הנפשירפואהאשפוז פסיכיאטריפסיכיאטריה