דוגמא לפסק דין בנושא משכורת פסיכולוג חינוכי: מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא משכורת פסיכולוג חינוכי: 1. התובע הוא פסיכולוג חינוכי שהועסק בנתבעת כשש שנים. בתביעה שלפנינו עותר התובע לתוספת שכר על פי פסק בוררות שהונהג בשלטון המקומי, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה והבראה. 2. רקע עובדתי א. התובע הוא תושב סח'נין, הועסק כפסיכולוג חינוכי, בשירות הפסיכולוגי החינוכי בנתבעת (להלן - המועצה) מחודש ספטמבר 2001 ועד למועד שנוי במחלוקת במחצית שנת 2007. בחלק מתקופת עבודתו הועסק התובע במשרה חלקית. ב. התובע לא החתים כרטיס נוכחות כל תקופת עבודתו בנתבעת. ג. החל מחודש מאי 2007 התובע לא קיבל שכר, בטענה שלא עבד בפועל בתקופה זו. ד. עבודתו של התובע הסתיימה בנסיבות השנויות במחלוקת בין הצדדים. 3. בדיון שהתקיים לפנינו העידו שני עדים בלבד: התובע ומר סעיד תתר, גזבר המועצה (להלן - תתר). התובע ביקש לזמן את חשב המועצה ואת יו"ר המועצה לעדות ובקשתו התקבלה (החלטה מיום 11.5.10), אולם בסופו של יום העדים לא התייצבו להעיד. תתר, העד מטעם המועצה הבהיר בחקירתו הנגדית כי אינו מצוי במרבית הפרטים הנוגעים לתביעה - "לצערי הרב אם היה ראש מועצה שהיה קודם בתקופה של הסכסוך, הוא היה צריך לעמוד פה במקומי ולא אני." (עמוד 13 לפרוטוקול שורות 1-2; ר' גם עדותו בהמשך אותו עמוד, עד שורה 10) במקום אחר העיד (עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 28-30) - "ת. אמרתי לך, אני לא עורך חישובים. מי שעורך אותם זה חשב השכר. ש. איפה החישובים? ת. תזמין את חשב השכר שיעמוד במקומי ויענה לך על השאלות." לאור דברים אלה, מצאנו ליתן משקל מועט לעדותו של תתר. בנסיבות אלה, כפי שיפורט בדיון ברכיבי התביעה השונים, מצאנו כי הימנעות הנתבעת מהעדת העדים הרלוונטיים תזקף לחובתה (ע"א 9656/05 שוורץ נ' רמנוף חברה לסחר וציוד בניה בע"מ, (27.7.08)). בנוסף, יש לציין כי הראיות שהוצגו בפנינו היו דלות והצדדים לא השכילו להציג את כלל הראיות הרלוונטיות, לרבות תלושי שכר לתקופה שבמחלוקת, כך שבפני בית הדין הוצגה תמונה חלקית בלבד של האירועים נשוא הסכסוך. ההכרעות העובדתיות בסכסוך זה מבוססות על הראיות שהוצגו בפני בית הדין ועל פי נטלי ההוכחה הקבועים בדין. מכאן לדיון ברכיבי התביעה השונים. נסיבות הפסקת העבודה 4. לטענת התובע, הוא עבד בחודשים מאי - יולי 2007, אולם לא קיבל שכר עבודה בגין חודשים אלה. בסעיף 4 לתצהירו העיד כי עבד אף בחודש אוגוסט 2007, הגם בכתב התביעה לא נזכרה תביעת שכר בגין חודש זה ושם נטען כי עבודתו הסתיימה בתום חודש יולי (סעיף 4 לכתב התביעה). לטענת התובע, התנהגות הנתבעת היתה מעשה פיטורים בפועל ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת. 5. לטענת המועצה, התובע התבקש להחתים כרטיס נוכחות ולא עשה כן ומשכך אין אינדיקציה לכך שעבד בחודשים אלה. על כן לשיטת המועצה, התובע לא עבד בחודשים מאי - יולי 2007 וזו הסיבה לכך שגם לא שולם לו שכר בגין תקופה זו. גרסת המועצה היא שהתובע נטש את עבודתו מיוזמתו ועל כן הוא אינו זכאי לפיצויי פיטורים או תמורת הודעה מוקדמת. 6. הטענות בסוגיית החתמת כרטיס הנוכחות וסיום עבודתו של התובע, כמו גם טענות בדבר תשלום השכר מחודש מאי ואילך, קשורות זו בזו. נקודת המוצא לדיון בנושא זה היא כי התובע לא החתים כרטיס נוכחות בכל תקופת עבודתו, ועל עובדה זו אין חולק. 7. לטענת התובע, הוא מעולם לא התבקש להחתים כרטיס נוכחות. עוד טען כי כל עובדי השירות הפסיכולוגי לא החתימו כרטיס. למרות זאת, שכרו שולם באופן שוטף, עד חודש מאי 2007 (סעיפים 16-18 לתצהיר התובע). 8. הנתבעת הציגה שני מכתבים אשר נשלחו לתובע למעלה משנתיים טרם סיום העבודה (מסומנים ב' לתצהיר תתר). המכתב הראשון, מיום 7.4.04, נשלח על ידי מר פאיק עודה, ראש המועצה, בו נכתב: "עפ"י הנהלים החדשים שהתוותה הנהלת המועצה, הינך נדרש להחתים כרטיס העובד שברשותך פעמיים ביום דהיינו עם ההגעה ועם העזיבה. אני מפנה את תשומת ליבך כי אי עמידה בנהלים ובדרישות המועצה יגרמו לפגיעה בשכרך" המכתב השני נשלח על ידי מר תתר ביום 10.4.05 בו נכתב כך - "בהמשך למכתבו של ראש המועצה מיום 7/4/05 הנני להזכירך כי אי חתימת כרטיס הנוכחות בכניסה לעבודה ובסיומה יפגע בזכויות העובד שלא ימלא אחרי ההנחיות, כדי לשמור על זכויותיך ולהימנע מאי נעימויות מיותרת אנא מלא אחר ההנחיות." 9. מעדות התובע עולה כי במהלך עבודתו הוא אכן נדרש להחתים כרטיס נוכחות, אולם לאחר שבא בדברים עם נציגי המועצה, הם הסכימו לחזור בהם מדרישה זו, ובלשונו - "ת. אני לא החלטתי, זו המועצה החליטה, היא קיבלה אותי לעבוד בלי שאחתים כרטיס ויש גם שעון נוכחות של כל השנים שאף פעם לא החתמתי כרטיס, וברגע שדיברתי איתם בע"פ הם היו יורדים מהדרישה. ש. נכון שסירבת לבקשה שלהם? ת. דיברתי איתם בע"פ והם ירדו מהדרישה הזו ועובדה ששנתיים לא דרשו. זו היתה דרישה לקונית מכולם, במועצה יש כמה אנשים שלא מחתימים ולפעמים בא ביקורת ואז שולחים מכתב או שמדברים עם ראש העיר ועם הגזבר ויורדים מהדרישה הזו. היו גם מכתבים מ -2005 שלי לראש המועצה והוא ירד מזה." (עמוד 4 לפרוטוקול שורה 28 עד עמוד 5, שורה 4). למעשה, לאורך השנים שכרו של התובע שולם חרף העובדה שלא החתים כרטיס והאמור במכתבי המועצה לא יושם בפועל (ר' גם עדות תתר בעמוד 14 לפרוטוקול, שורות 12-17). בנוסף, התובע העיד כי רק בסוף חודש אוגוסט 2007, לאחר מספר חודשים בהם המועצה לא שילמה את שכרו, הועלתה הדרישה להחתמת כרטיס נוכחות כתנאי לתשלום השכר (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 7-9) - "ש. לגבי 2007 - אם ביקשו ממך להחתים כרטיס ב - 2007? ת. ביקשו ממני להחתים כרטיס רק בסוף, באוגוסט, אבל לא שילמו לי משכורת ואחרי זה ביקשו את הדרישה הזו." טענה זו לא נסתרה והיא אף מתיישבת עם המסמכים שצורפו לתיק שכן משנת 2005 לא נשלחה לתובע כל הודעה בעניין נהלי החתמת כרטיס ושכרו שולם לו באופן שוטף. מעבר לכך, היא אף מתיישבת עם עדות תתר (בעמוד 15 לפרוטוקול, שורה 15): "כל זמן שהיה במחלוקת מאז שראש המועצה הקפיד על זה [החתמת כרטיס נוכחות - ד.ו.] והוא חדל לתת לו משכורת". 10. מראיות אלה עולה כי לאור סרובו של התובע להחתים כרטיס נוכחות, החל מחודש מאי 2007 המועצה ראתה בו כמי שאינו מתייצב לעבודה והפסיקה לשלם את שכרו. 11. כאמור, בין הצדדים מחלוקת בשאלה העובדתית אם התובע עבד בפועל החל מחודש מאי 2007. התובע ציין בתצהירו כי עבד בפועל (סעיפים 14 ו - 15) והוא אף חזר על טענות אלה גם בחקירתו הנגדית. גרסתו העובדתית בנושא זה לא נסתרה. העובדה שלא הציג דוחות או ראיות חיצוניות אחרות התומכות בגרסתו לא תפעל לחובתו, בשים לב לכך שמדובר במסמכים הקיימים ברשות המועצה. בנוסף, משמדובר בעובד השירות הפסיכולוגי - חינוכי, אין זה סביר כי ישארו בידי התובע דוחות או מסמכים הנוגעים לעבודתו כפסיכולוג ואשר חשיפתם או הותרתם בידו יכולה להוות הפרת חסיון מקצועי. מאחר שעבודתו של התובע כרוכה בנוכחות בישיבות ובמילוי דוחות, ומדובר ביחידה ספציפית ומצומצמת במועצה (השירות הפסיכולוגי - חינוכי), אנו סבורים כי הנתבעת יכלה להציג מסמכים, דוחות או סיכומי ישיבות מהתקופה שבמחלוקת, על מנת להוכיח טענתה שהתובע לא עבד בפועל באותה תקופה. בנסיבות העניין, לאור האמור לעיל ובשים לב לכך שמהעדויות עולה כי החלטת המועצה שלא לשלם שכר לתובע היתה על רקע סרובו להחתים כרטיס נוכחות ולא בשל נימוק של אי עבודה בפועל, אנו מעדיפים את גרסת התובע לפיה עבד גם בחודשים מאי עד יולי 2007, למרות שלא קיבל שכר בגין חודשים אלה ואף לא החתים כרטיס נוכחות. 12. רק החל מסוף חודש אוגוסט 2007 החלה התכתבות בין הצדדים, שיש בה לרמז על אשר ארע בזמן אמת. ביום 28.8.07 שלח התובע מכתב לנתבעת (נספח ג' 1 לתצהיר התובע) וזו לשונו: "הנדון: אי העברת משכורת וחופשה ללא תשלום אני עובד שש שנים שפ"ח במועצה המקומית ג'לג'וליה ומרוצה מעבודתי. בימים האחרונים ובשיחה עם החשב שכר נודע לי על החלטתך לא להעביר את המשכורת שלי עבור שלושה חודשים האחרונים שעבדתי בהם (יוני, יולי ואוגוסט 07) מסיבות שלא מוכרות לי. לכן אני מבקש לנמק את החלטתך בכתב כדי שאוכל להבין את הסיבות העומדות אחרי ההחלטה הזו. כמו כן מסיבות אישיות אני מבקש לצאת לחופשה ללא תשלום מהתאריך 1.9.07 ועד התאריך 31.12.07." ביום 2.9.07 שלח ראש המועצה מכתב לתובע וזו לשונו (נספח ג' 2 לתצהיר התובע): "1. כב' התבקש ע"י ראש המועצה ומנהלת השפ"ח והוראות משרד הפנים ובכמה הזדמנויות להחתים כרטיס עובד אך כב' סירב בתוקף להחתים כרטיס נוכחות. 2. בנסיבות שנוצרו ולאור האמור לעיל המועצה והמחויבת בהוראות ונוהלים אינה יכולה לשלם שכר לעובד שלא הוכיח שהוא עבד והוא מסרב בתוקף להוראות ולנוהלים. 3. זה שאתה מרוצה מהעבודה אינו אומר שהמועצה מרוצה מעבודתך ונוכחותך המוטלת בספק. 4. להזכירך כי בישיבה האחרונה מיום 14/8/2007 ושנערכה בלשכתי המנהלת הודיעה בפניך כי היא לא אישרה לך יציאה לחופשה, וכי כב' סירב להיענות לדרישות ראש המועצה ולנוהלי החתמת כרטיס עובד. 5. לא ברור מה פשר הטרוניה והדרישה לתשלום משכורות שאינן מגיעות לך. 6. בקשתך ליציאה לחופשה הינה בגדר שביתה איטלקית מתמשכת, על כן היא נדחית על הסף. 7. מכל מקום ולמרות הכל הינך מוזמן לישיבה שניה לבירור ויישור המחלוקת. פאיק עודה ראש המועצה" לא הובאה כל ראיה לקיומה של פגישה בין הצדדים בעקבות מכתב זה. לעומת זאת, הוצג מכתב תשובה של התובע, מחודש ספטמבר (נספח ג' 1 לתצהיר התובע), שבו נכתב - "שלום רב, הנדון: אי החתמת כרטיס בהמשך למכתבי מהתאריך 28.8.07, אני רוצה להודיע לך שאני מסכים לחזור לעבודה סדירה במועצה, בתנאי שהמצב יחזור לקדמותו ולא אתבקש להחתים כרטיס כפי שאתה מבקש בשלב זה. במהלך העבודה הסדירה נוכל לקבוע פגישה ואפשר יהיה לנסח הסכם חדש שמתאים לשני הצדדים. בקשתי נובעת מכמה סיבות והן: אני עובד שש שנים על סמך הסכם בע"פ עם ראש המועצה הקודם ג'אבר ג'אבר והמשיך עד 6.07 (ארבע שנים מהכהונה שלך). בחודש יוני ובלי התראה מוקדמת ביקשת מהחשב לא לשם לי שכר. בגלל שהמרחק בין מקום מגורי (סח'נין) לג'לג'וליה הוא 280 ק"מ והדרך מחייבת אותי לצאת מהבית מוקדם ב 5 בבוקר כדי להגיע לעבודה בזמן ולחזור הביתה לפני הפקקים כדי שאוכל לחזור לעבודה בזמן ולחזור הביתה לפני הפקקים כדי שאוכל לחזור לעבודה למחרת. חלק גדול מהעבודה אני עושה בביתי (הכנת הרצאות, כתיבת דוחות, תקשורת דרך המייל והטלפון וכו'). לאורך השנים אני משלם מכיסי עבור השתלמויות והדרכות שהמועצה היתה צריכה לספק לי כמתמחה בפסיכולוגיה חינוכית העובד בשפ"ח. (כמתמחה מגיע לי על פי חוק שתי שעות הדרכה ושתי שעות השתלמות). כמו כן אני מבקש בתוקף להעביר לחשבון הבנק שלי את המשכורת המגיעה לי לפי חוק על החודשים שעבדתי בהם במסירות בשרות הפסיכולוגי בג'לג'וליה מ6.07 ועד היום. מצבי הכלכלי קשה והכסף הזה גורם לי לגרעון בתקציב הבית." 13. התכתבות זו תומכת בגרסת התובע לפיה עבד וכן בגרסתו לפיה הפסקת תשלום השכר מחודש מאי לא נעשתה בשל טענה שאינו עובד בפועל, אלא בשל טענה כי אינו מחתים כרטיס נוכחות. נדגיש כי במכתב המועצה אל התובע לא נזכרה הטענה שהתובע לא עבד בפועל. ממכתבו האחרון של התובע אל המועצה (מחודש ספטמבר 2007), עולה שהוא הגיע להסכמה בדבר אי החתמת כרטיס נוכחות עם ראש המועצה הקודם, מר ג'אבר ג'אבר, וסיכום זה עמד בתוקפו עד חודש יוני 2007, קרי עד סיום שנת הלימודים. עובדה זו מתיישבת עם תפקידו של התובע בשירות הפסיכולוגי - חינוכי. כאמור, אי תשלום השכר נבע מכך שהתובע לא החתים כרטיס נוכחות במועדים הרלוונטים. מאחר שאי החתמת הכרטיס היתה פועל יוצא של הסכמה, אף אם פסולה, שהושגה בין התובע ונציגי הנתבעת, לא מצאנו כי יש בכך כדי לפטור את הנתבעת מתשלום שכר עבודה בגין חודשים אלו, שעה שהתובע עבד בפועל וההודעה בעניין חובת החתמת הכרטיס הועברה אליו רק לאחר ביצוע העבודה. 14. עוד עולה מההתכתבות, כי לטענת התובע לא שולם לו שכר בגין שלושה חודשים - יוני עד אוגוסט, בעוד שבכתב התביעה נטען כי לא שולם לו שכר בגין החודשים מאי עד יולי ואף לשיטת המועצה, תלוש השכר האחרון הוא תלוש חודש אפריל, ששולם בתחילת חודש מאי. למרות אי הדיוק לגבי החודשים בהם לא שולם לתובע שכר, כך או כך, מדובר במספר חודשים בהם התובע עבד ולא קיבל שכר. בסעיפים הבאים נדון בפרק הזמן המדויק, הדרוש להכרעה בשאלה מהו פרק הזמן בגינו התובע זכאי לשכר ומהו המועד המדויק של ניתוק יחסי העבודה בין הצדדים. 15. הנתבעת טענה כי טענת התובע שלא קיבל שכר לחודש אוגוסט מהווה שינוי חזית. אנו מקבלים טענה משפטית זו, מאחר שבכתב התביעה נתבע שכר בגין החודשים מאי עד יולי ואף נטען כי סיום העבודה היה בסוף חודש יולי. מנספח ד' לתצהיר התובע עולה שהוא ביקש לצאת לחופשה בימים 18.7.07-10.8.07. על פי עדותו, הממונה עליו, גב' סלאם עאמר, אישרה את החופשה אך ראש המועצה סרב לאשרה (סעיפים 22-23 לתצהיר התובע). מנספח ו' לתצהיר תתר, שהוא אותו נספח ד' לתצהיר התובע, אך בתוספת רישום בכתב יד של גב' עאמר לפיה החופשה לא סוכמה איתה, עולה אותה המסקנה - התובע ביקש לצאת לחופשה וזו לא אושרה לו. על רקע זה ניתן להבין את האמור במכתבו של התובע מספטמבר 07 (נספח ג' 1 לתצהיר התובע), לפיו הוא "מסכים לחזור לעבודה בצורה סדירה במועצה". כלומר, לאחר שלא שולם לתובע שכר מאז תחילת חודש יוני (שכר חודש מאי), התובע יצא לחופשה (שלא אושרה) מיום 18.7.07, ובגינה המועצה לא שילמה לו שכר או דמי חופשה. מאחר שעדותו של התובע בחקירה נגדית בנושא זה לא היתה ברורה, אולם עולה ממנה כי בפועל, הוא לא יצא לחופשה במועדים אלה (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 8-21) ואף לא הוכח כי עבד בפועל בתקופה זו, אנו קובעים כי החל מיום 18.7.07 הוא נעדר מהעבודה. לפיכך, הגענו למסקנה כי מועד סיום העבודה בפועל היה 18.7.07. 16. לסיכום האמור עד כה, מתקבלת התביעה לשכר בגין התקופה מחודש מאי עד יום 17.7.07. על פי תלוש השכר האחרון, שכרו של התובע עמד על 3,427 ₪, אולם הנתבעת טענה בתצהיר מטעמה כי שכרו עמד על 3,783.96 ₪ ומדובר בהודאת בעל דין שלא נסתרה. לפיכך התובע זכאי להפרשי שכר בסך 9,687 ₪ (3,783.96 ₪ X 2.56 חודשים). התובע עתר לתשלום פיצויי הלנת שכר, אך מאחר שהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד סיום יחסי העבודה בין הצדדים, התביעה ברכיב זה התיישנה. 17. האם יש לראות את התובע כמי שזנח את עבודתו או כמי שפוטר? לדעתנו בנסיבות המתוארות לעיל, כאשר התובע לא פעל על פי הנחיות המעביד ולא הסכים להחתים כרטיס נוכחות ובתגובה לכך המועצה הפסיקה לשלם את שכרו באופן חד צדדי וללא הודעה מוקדמת, יש לראות בכך כמעשה פיטורים. להלן נסביר את מסקנתנו זו. 18. העובדה כי לאורך השנים, אף לאחר משלוח מכתבי ההתראה לתובע, הוא המשיך לעבוד ללא החתמת כרטיס נוכחות, תומכת בטענתו לפיה המועצה הסכימה להתנהלות זו. על כן, העובדה שהמועצה, באופן חד צדדי וללא כל התראה מוקדמת חדלה מלשלם את שכרו רק בשל סרובו להחתים כרטיס נוכחות היתה שלא כדין. נציין שלא הובאה כל ראיה לכך שחל שינוי כלשהו במתכונת העסקתו עד חודש יוני 2007, למעט הדרישה להחתמת כרטיס נוכחות. 19. המועצה ניסתה להאחז בכך שלא ניתנה לתובע הודעת פיטורים. לדעתנו עובדה זו אינה מעלה או מורידה, בנסיבות המיוחדות שהוכחו. מושכלות ראשונים כי "יהא המביא את יחסיעובד ומעביד לידי סיים מי שיהא, תנאי הוא שאותה פעולה חד צדדים ש'תוצאותיה במשפט' (act in law) תהא ברורה, חד משמעית ומשקפת נאמנה את כוונת הצד אשר לו באים לייחס את הפעולה. " (דב"ע ל/3-18 בנצילוביץ - "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ דב"ע ב 41 (1970)). עם זאת, יכול והצדדים יביאו את חוזה ההעסקה לידי סיום בהתנהגות. 20. כך התובע ראה את הדברים (עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 2-4)- "בעצם זה שלא משלמים לי, זה אומר שהם לא רוצים אותי. ... שעצם זה שלא משלמים לי משכורת ואני אין לי כסף לממן את הנסיעות זה בעיניי פיטורים. צריך כסף, ואם אין לי את הכסף..." עדות התובע מתיישבת עם הגיונם של דברים ואף עם הדין. תשלום שכר עבודה מהווה תנאי בסיסי, בלעדיו אין, של חוזה העבודה. אי תשלום שכר עבודה מהווה הפרה יסודית של חוזה העבודה ולמעשה כפיטורים. "תשלום שכר לעובד, כמו גם תשלום כל הזכויות הנילוות המגיעות לו, הוא לב ליבו של חוזה העבודה. פיגור מתמשך בתשלום השכר הוא לא רק הפרת חוזה העבודה אלא גם - ובעיקר - מהווה פגיעה כלכלית קשה בעובד ונסיבות בהן אין לצפות ממנו להמשיך לעבוד אצל אותו מעסיק חינם אין כסף." (ע"ע (ארצי) 563/05 אסיסקוביץ - עמותת מכבי ראשון לציון לתרבות וספורט, 8.11.06)). מעבר לכך ולמעלה מהדרוש (מאחר שעסקינן בפיטורים ולא בהתפטרות) נציין שעל פי הדין, העובדה ששכר העבודה של התובע הולן נחשבת כ"נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו" כמפורט בסעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (דב"ע לב/ 3-3 מרכז החינוך העצמאי - שוורץ, פד"ע ג 318 (1972); להלן: עניין שוורץ). 21. אכן, המועצה לא הודיעה לתובע כי הוא מפוטר מעבודתו. עם זאת, מאחר שהנתבעת חדלה מלשלם לתובע את שכרו ולתת לו תלושי שכר, יש לראות בה כמי שפיטרה את התובע בפועל. 22. אנו ערים לכך שבחודש ספטמבר 2007 התובע ביקש לשוב לעבודה סדירה ואף ביקש לצאת לחופשה ללא תשלום עד לחודש דצמבר 2007. לטענתו הדבר היווה חלק ממשא ומתן על מנת שהמועצה תשיב אותו לעבודה סדירה באותם תנאים שנהגו עובר לפיטוריו, קרי, עבודה ללא החתמת כרטיס נוכחות. לדעתנו, אין בכך כדי להצביע על כך שהתובע הסכים לפגיעה בתנאי עבודתו. בהקשר זה נפסק "כן אין חשיבות לעובדה שהמורה היה מוכן להמשיך בעבודתו, ולא לראות בהלנה המתמדת של שכרו נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודה, לו הטיבו עמו בדרכים אחרות, כגון המשך מינויו כמנהל. יכול אדם להשלים עם נסיבות מסויימות ביחסי עבודה, תמורת פיצוי במישור אחר, אך אין באותה הסכמה כשלעצמה, הסכמה שלא מצאה ביטוי במעשה של הצד השני, ויתור על הנובע מאותן הנסיבות." (עניין שוורץ שנזכר לעיל, בעמוד 324, ההדגשה במקור - ד.ו). בנוסף, מאחר שעסקינן בהפסקת עבודה אשר באה לידי ביטוי בהתנהגות בלבד, אשר יכולה להיקבע רק בדיעבד, הרי העובדה שבחודש ספטמבר 2007, התובע בא בדברים עם הנתבעת לשם הסדרת המשך העסקתו אינה סותרת בהכרח קביעה בדיעבד כי יחסי העבודה הגיעו לסיומם המעשי עוד קודם לכן. 23. לסיכום האמור לעיל, כאשר המועצה החליטה ללא התראה ואזהרה שלא לשלם לתובע את שכרו בגין חודשי עבר, הלכה למעשה יש לראות בצעד זה כהפרת יסודית של חוזה העבודה, היינו של פיטורים, המזכים את התובע בפיצויי פיטורים ובתמורת הודעה מוקדמת. 24. כאמור לעיל, שכרו של התובע הוא 3,783.96 ₪ כפי שהנתבעת טענה. לא מצאנו בסיס בראיות לטענת התובע כי שכרו לצורך חישוב פיצויי הפיטורים היה 4,352.2 ₪. על כן, התובע זכאי לפיצויי פיטורים בסך 18,762 ₪ (3,783.96 ₪X 12/59.5 חודשים) וכן תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,783.96 ₪. תוספת בוררות 25. בין הסתדרות העובדים ומרכז השלטון המקומי התעוררה מחלוקת בנוגע לתנאי עבודתם של הפסיכולוגים המועסקים ברשויות המקומיות. הסכסוך הוכרע בפסק בוררות (נספח א' לתצהיר התובע), בו נקבע כך: "1. הפסיכולוגים החינוכיים יקבלו תוספת של 35% לשכרם (כמו הקליניים). 2. באותן רשויות שבהן יש תוספות 'מקומיות' (לא בהסכם ארצי), לפסיכולוגים המקבלים תוספות אלו (בד"כ ותיקים שהחלו עבודתם לפני מרץ 99), יקוזז מהשיעור של ה- 35% חצי משיעור התוספות המקומיות..." עוד נקבע בהסכם כי תחולת זכאותם של הפסיכולוגים החינוכיים לתשלום התוספת תהא מיום 1.7.02. 26. בכתב התביעה נטען כי תוספת הבוררות לא שולמה לתובע עד מרץ 2004 (ככל הנראה 3/05, על פי הטבלה, נספח ב' לתצהיר התובע), למעט שני תשלומים בחודשים אפריל ומאי 2005. עמדת הנתבעת היתה כי שילמה לתובע כל המגיע לו על פי פסק הבוררות. 27. התובע הציג תחשיב של התוספת לחודשים יולי 2002 עד מרץ 2005 (נספח ב' לתצהיר התובע). בחקירתו הנגדית התובע הבהיר שהתחשיב לא נערך על ידו וכי אינו יכול להסביר את החישוב (עמוד 9 לפרוטוקול שרות 6-19) - "ש. תסביר לי מה זה הסכומים שקיבלת ושאתה טוען בתצהיר עדות ראשית שלך בסעיף 8 ת. זה נמצא בתלושים שאני מעיין בהם כרגע, זה התלוש היחיד שהועבר לי ואני מצאתי את זה. זה תוספת בוררות דרגת 9, זה 2,976.25. אני מציג לך את התלוש אפריל 2005 ש. לגבי כמה חודשים מגיע הסכום הזה? ת. לא חישבתי את זה. ... אני לא עשיתי את החישובים. ש. אז אתה לא יודע כמה מגיע לך כל חודש? ת. אני יודע שזה 30% מהמשכורת בניכוי התוספות המקומיות, נתתי את לגזבר, לחשב ולראש העיר." בנוסף, עולה מעדותו כי נעזר באחרים על מנת לחשב את התוספת (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 1-7)- " כן, עם ה...האנשים שמבינים, התקשרתי גם לטלי חבצלת. הפסיכולוגים שיודעים לחשב את זה. אני לא יודע לחשב את זה, גם לגבי התוספות המקומיות שאלתי מה זה תוספת מקומית זה משהו שנותנים רק במועצה הספציפית וזה חוץ מהשכר המשולב, התוספות לפי ההסכמים ועל פי חוק. ש. אתה מסכים איתי שזה לא חוות דעת? ת. זה לא חוות דעת, זה משהו שחישבנו לפי המלצת הפסיכולוגים. ביקשתי לשלוח את זה למישהו שמבין בעניינים האלה." נוכח עדות זו של התובע, לא ניתן לקבל את האמור בטבלה שצורפה לתצהירו כמקור מהימן לחישוב התוספת. 28. מאידך גיסא, טענת המועצה ששילמה לתובע את מלוא התוספת, לרבות בגין העבר, לא נתמכה בכל ראיה. מעבר לכך, למעט תלוש השכר לחודש אפריל 2007 לא צורף כל תלוש נוסף לתצהיר התובע ורק בישיבת ההוכחות הוגש תלוש נוסף לחודש ינואר 2005 (סומן ת/1). טענת המועצה בנושא התוספת היא טענת "הודאה והדחה", שכן היא מודה בכך שהתובע היה זכאי לתשלום על פי פסק הבוררות, אולם לטענתה, היא עמדה בכל התחייבויותיה כלפיו. כאמור, המועצה לא הביאה ולו ראשית ראיה לתמיכה בטענה זו, לא הגישה תחשיב נגדי לגבי הסכומים המגיעים לתובע מכח פסק הבוררות ולא הביאה לעדות את הגורם הרלוונטי לענייננו. ר' לעניין זה עדות גזבר המועצה (בעמוד 13 לפרוטוקול, בשורות 5-18) - "ש. כל מה שקשור לטענות התובע לעניין פסק הבוררות והזכויות שמגיעות לו והשכר, זה לא רלוונטי אליך? ת. לא. ש. וכל זה אתה רק שמעת מאחרים? ת. זה מהחשב שכר במיוחד. כן, שמעתי מאחרים ולא ממני. ש. כל מה שכתוב כאן זו עדות שמיעה? ת. כן. מה זה לא מידיעה אישית? יש לנו נוהל במועצה, יש לנו חשב שכר ויש כל אחד ממונה על התפקיד שלו ועל העבודה שלו, אני לא נכנס לעבודה של החשב שכר, שכל ההוראות של השכר וכל התוספות וכל הניכויים זה מתנקז אצלו והוא עושה את זה על פי חוק, אם אין לי אמונה בעובדים שלי אז אני לא צריך להחזיק אותם במועצה. אני יוצא נקודת הנחה שהכל נעשה על פי חוק ועל פי דין." (ור' גם עדותו בהמשך אותו עמוד, בשורות 28-32). 29. בנסיבות אלו, אנו סבורים שהמועצה לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכחת טענתה כי שילמה לתובע כל המגיע לו מכח פסק הבוררות. אנו ערים לכך שאף גרסת התובע אינה חפה מפגמים ולא ניתן הסבר מניח את הדעת לתביעתו ברכיב זה. על כן, החלטתנו ברכיב זה ניתנת על יסוד הראיות שהוצגו בפנינו. על פי תלוש שכר אפריל 2007, בו שולמה תוספת בוררות בסך 683.95 ₪, ובשים לב לעדות התובע לפיה תביעתו ברכיב זה מצומצמת ל - 21 חודשים (עמוד 6 לפרוטוקול, שורות 27, 29-30), אנו קובעים שהנתבעת תשלם לתובע את תוספת הבוררות בשיעור הבא - 14,363 ₪ (21 חודשים X 683.95 ₪). פדיון חופשה 30. ברכיב זה נתבע פדיון של 146 ימים בסך 28,440 ₪ (סעיף 10 לתצהיר התובע). בחקירתו הנגדית התובע צמצם את תביעתו לשנת העבודה האחרונה וכן אישר כי במהלך תקופת עבודתו יצא לחופשה בפועל (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 2-4)- "ש. אז על מה אתה תובע דמי חופשה? ת. דמי חופשה על אותה שנה, שעבדתי בה, שנת 2007, וגם מיד נשארו לי ימים שלא יצאתי לחופש, לא ניצלתי את הכל. ניצלתי חלק מהימים ויש ימים שנשארו לי." 31. לטענת הנתבעת, אין לתובע יתרת חופשה לפדיון מאחר שהתובע ניצל ימי חופשה רבים מעבר לימי החופשה המגיעים לו על פי דין ואף יצא לחופשה בלי לקבל אישור. עוד טענה הנתבעת כי תביעת התובע לפדיון חופשה התיישנה (סעיף 9 לתצהיר תתר). לתמיכה בטענתה צרפה הנתבעת דוחות נוכחות מהן עולה כי התובע נעדר במשך חודשים מעבודתו (נספח ד' לתצהיר תתר). 32. הנטל בנושא פדיון חופשה מוטל על המעביד. הנתבעת לא הציגה פנקס חופשה עדכני, אלא רק עד חודש אפריל 2004. על פי רישום זה, התובע היה ביתרת חופשה שלילית של 51.67 ימים בחודש אפריל 2004 (נספח ד' לתצהיר תתר). על פי אותו מסמך, המהווה הודאת בעל דין, התובע זכאי ל - 22 ימי חופשה בשנה. על יסוד נתונים אלה, התובע צבר עד סיום עבודתו בחודש אוגוסט 2007 (41 חודשים לאחר מכן), עוד 75.16 ימי חופשה (22 ימים בשנה X 41/12 חודשים). בניכוי יתרת החובה, נותרה לזכות התובע יתרת חופשה לפדיון של 23.49 ימים. לפיכך, התובע זכאי לפדיון חופשה בסך 2,963 ₪ (3,783.96 ₪ X 23.49/30). פדיון הבראה 33. לטענת התובע, הנתבעת נותרה חייב לו הפרשי הבראה בסך 7,385 ₪, לאחר שבמהלך עבודתו שילמה לו דמי הבראה רק בסך 2,779.45 ₪ (1,852.85 ₪ בחודש יוני 2005 ו-926.6 ₪ בחודש ינואר 2006; סעיף 10 לתצהיר התובע). הנתבעת טענה כי שילמה לתובע כל המגיע לו בגין דמי הבראה ומכל מקום תביעתו ברכיב זה התיישנה (סעיפים 9 ג'-9 ד' לתצהיר תתר). לא הוצגה אסמכתא ולא הוצג חישוב שיעידו על תשלום דמי הבראה על פי הסכומים שנקבעו בדין. 34. על פי סעיף 7 להסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלום קצובת הבראה, שהוראותיו הורחבו בצו הרחבה (י"פ 4689 התשנ"ו 189), לאחר סיום יחסי עובד - מעביד, העובד יהיה זכאי לפדיון הבראה לתקופה של עד שנתיים שקדמו לתום העבודה. בהתאם לחוקת העבודה לעובדי הרשויות המקומיות (פסטרנק, הסכמים קיבוציים, כרך 1, מהדורת 2008, עדכון 122, בעמוד 160 ב'), התובע היה זכאי ל-9 ימי הבראה לכל שנת עבודה בתעריף של 360 ₪. זאת, על פי חלקיות משרה של 67% (כעולה מתלוש חודש אפריל 2007). לפיכך, בגין השנתיים האחרונות לעבודתו, התובע זכאי לפדיון הבראה בסך 4,341.6 ₪ (360 ₪ X 9 ימים X 2 שנים X 67%), ובניכוי הסכומים ששולמו לו בגין רכיב זה, נותרה יתרה לתשלום בסך 1,562 ₪. סוף דבר 35. התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים - א. פיצויי פיטורים בסך 18,762 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; ב. תמורת הודעה מוקדמת בסך 3,784 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; ג. הפרשי שכר בגין תוספת בוררות בסך 14,363 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; ד. שכר חודשים מאי - יולי 2007 בסך 9,687 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; ה. פדיון חופשה בסך 2,963 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; ו. פדיון הבראה בסך 1,562 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.8.07 ועד התשלום בפועל; ז. הוצאות התובע בסך 1,000 ₪ וכן הוצאות משפט בסך 7,500 ₪ שאם לא ישולמו תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין ישאו הפרשי הצמדה ורבית כחוק.התחום הנפשימועצות מקומיותפסיכולוגיהמשכורת