דוגמא לפסק דין בנושא תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק: בפניי תביעה אשר ראשיתה בבקשה לביצוע שיקים על סך כולל של 179,736 ₪ המשוכים מחשבונה של הנתבעת לפקודת התובעת, לתאריכי פירעון החל מ 18.06.2010 ועד 04.08.2010 (להלן: "השיקים"). השיקים הוצגו לפירעון וחוללו מחמת מתן הוראת ביטול. הצדדים: התובעת הינה חברה העוסקת בניכיון שיקים. הנתבעת היא עושה השיקים נשוא התובענה, אשר הגישה התנגדות לביצוע שטר במסגרת תיק הוצל"פ 26-08537-10-4. השיקים: שבעה שיקים על סך כולל של 179,736 ₪ שמועדי פירעונם: 18.06.10, 20.06.10, 23.06.10, 28.06.10, 30.06.10, 30.06.10, 04.08.10. חתומים על ידי מנהל הנתבעת, ועל כולם הוטבעה חותמת התובעת כנפרעת. השיקים חוללו עקב הוראת ביטול שניתנה על ידי הנתבעת. רקע כללי וטענות הצדדים בקליפת אגוז: התובעת העוסקת בניכיון שיקים קיבלה לידיה את השיקים, מבלי שצוין בהם שם הנפרע, במסגרת עסקת "ניכיון שיקים" מחברת איזי מרקט בע"מ (להלן: "איזי מרקט"). אין מחלוקת כי השיקים לא הועברו מהנתבעת לתובעת במסגרת עסקת יסוד שנעשתה בין הצדדים. לטענת התובעת במסגרת "עסקת הניכיון" שעשתה מול איזי מרקט נתנה היא תמורה בעד השיקים, אשר סוחרו לה והיא הפכה אוחזת כשורה, ומשחוללו השיקים לא נפרע החוב על -ידי איזי מרקט ולא על-ידי הנתבעת. לטענת הנתבעת השיקים הוכנו לצורך העברה לספק רהיטים - "ש.ב. גלריה לריהוט", אך נגנבו ממכוניתו של מנהל הנתבעת שנפרצה ביום 20.03.10, ועל כן נתנה היא הוראת ביטול לבנק. לפיכך טוענת הנתבעת כי לא קיבלה כל תמורה בעד השיקים. לנוכח העלאת טענה זו על ידי הנתבעת, טענה התובעת כי השיקים הגיעו לידי איזי מרקט במסגרת עסקת "החלפת שיקים" שנעשתה בין הנתבעת לבין איזי מרקט. הראיות שהובאו: בתיק הוגש תצהירו של יצחק שלום מנהל הנתבעת בתמיכה בהתנגדות לביצוע השיקים; הוגשו תצהירים של עו"ד אייל רייף, מנהל התובעת, ומשה פרחי בתמיכה לתגובה לבקשת ההתנגדות לביצוע שטר והוגשו תצהירי עדות ראשית של יצחק שלום ועו"ד אייל רייף. העידו בפניי המצהירים וכן אסי מוהיב - מנהל איזי מרקט אשר הופיע בפניי פעמיים, יחזקאל שינחי ופרחי משה. אבחן את הראיות ביחס לשאלות הדורשות הכרעה, אדון בהן ואכריע בהן אחת לאחת. טענת הנתבעת כי השיקים נגנבו ממנה: אמנם סעיף 20 לפקודת שטרות קובע חזקה כי מסירת השטר נעשתה כדין. אך היות שאין מחלוקת כי עובר להטבעת שמה של התובעת על השיקים לא נרשם בשיקים שמו של נפרע, לא ניתן לראות בהם כשטרות באותה עת אלא מסמכים שאינם שלמים. שהרי נקבע בסעיף 3(א) לפקודת השטרות: " שטר-חליפין הוא פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה." בהתאם לסעיף 3(ב) לפקודה, מסמך אשר לא התקיימו בו התנאים המפורטים בסעיף 3(א) איננו שטר-חליפין. מקום בו שם הנפרע נותר ריק, המדובר במסמך חסר, טעון השלמה (לפי הוראות סעיף 19 לפקודה) ואיננו שטר למוכ"ז שסיחורו במסירה (ראו בספרו של ש' לרנר "דיני שטרות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל (1999) בעמ' 183 וכן ע"א 1209/97 קטן ואח' נ' כהן, (09.03.1999)) ראשיתה של טענה זו בהתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידי הנתבעת, שם במסגרת התצהיר שמסר מנהל הנתבעת, יצחק שלום, הוצהר בסעיף 39 כי: " השיקים נשוא תיק הוצל"פ זה, נגנבו מביתי הפרטי ביום 20.03.2010 ..." וכן בסעיף 40: " במהלך הפריצה נגנבו מביתי מפתחות מכוניתנו שלי ושל אישתי מסוג מיצובישי שמספרו 9035959 והרכב עצמו." יצחק שלום חזר על כך שהשיקים נשוא התובענה נגנבו מביתו גם בסעיף 41: " השיקים שבבעלות המבקשת שהנני בעליה ומנהלה היחיד, נגנבו מביתי עקב פריצה כאמור..." בדיון שהתקיים ביום 04.04.2011, בהתנגדות לביצוע שטר, בפני כבוד הרשמת עדי אייזדורפר (כתוארה אז) נחקר יצחק שלום בחקירה נגדית על תצהירו (עמוד 3, שורות 6-4): " ש: השיקים היו ברכב. מה עושים ברכב שיקים פתוחים בסכום של כ- 180 אלף ₪ שניתנים לסיחור? ת: זה קורה. גם עכשיו אם תסתכל ברכב שלי תראה שם שיקים. ברגע שפרצו לי לרכב ישר הלכתי למשטרה והגשתי תלונה ועם זה הלכתי לבנק." בתצהיר העדות הראשית חזר יצחק שלום על גרסתו כפי שצוטטה לעיל מתצהיר ההתנגדות לביצוע השטר, הפעם בסעיפים 8-6 לתצהיר העדות. ובעדותו בפניי ביום 27.11.2012 העיד: " ש: אתה טוען שביום 23.10 גנבו ממך שיקים שמילאת אותם בסכומים ובתאריכים מדוייקים חתמת עליהם ופשוט השארת אותם בבית ? ת: השארתי את זה באוטו." חוסר יכולתו של יצחק שלום למסור גרסה עקבית באשר למקום ממנו נגנבו השיקים מלמדת על חוסר מהימנות הגרסה. יצחק שלום הסביר במסגרת עדותו בדיון ההתנגדות לביצוע שטר מיום 04.04.2011, כי הכין את השיקים נשוא התובענה לספק שלו בתחום הרהיטים (עמוד 1 שורה 22 עד עמוד 2 שורה 14) : " ש: למי היו מיועדים השיקים ? ת: לספק שלי בתחום הרהיטים, קוראים לו נגריית ש.ב. ש: הסכומים על גבי השיקים מדוייקים וספציפיים, בעבור מה ניתנו השיקים? ת: יומיים לפני שהכנתי את השיקים הייתי אמור להכין אותם לספק בסכום הרהיטים, נגרייה גדולה, והשיקים היו בתוך הרכב. השיקים היו פתוחים. לא רשמתי לפקודת מי, כי עדיין לא קיבלתי חשבונית וכשנגר נותן לי חשבונית ואם זה שם אחר שאני מכיר, אני רושם לפקודת זה. ש: מדוע לא צרפת את הספח לכל שיק, מתי נכתב, עבור מה ולמי ? ת: עדיין לא השלמתי את העסקה כשרשמתי את השיקים. פרצו לי את האוטו, מי חתך ומי עשה אני לא יודע. ש: אתה טוען שהשיקים נגנבו. הוצאת שיקים אחרים במקומם ? ת: לא. כי העסקה אמורה היתה לצאת לפועל. בתחום הרהיטים עושים עסקאות, 20 מזנונים, 15 פינות אוכל, עשיתי עסקה מול נגר, עסקה גדולה, ש.ב. וכשבאתי לעשות את העסקה פרצו לי את הרכב והכל השתבש. לאחר מכן עשיתי עסקה אחרת כי בתחום הרהיטים ברגע שמקבלים את ההזמנה כותבים את השיקים. יומיים לפני כן דיברתי עם אותו נגר קוראים לו שמעון, הוא הכין לי את המוצרים, הכנתי תמורת זה את השיקים האלה. לקחתי בסוף את הסחורה, עבור הסחורה שילמתי חלק במזומן וחלק לא שילמתי כי כל העסקה השתבשה. חלק מהמוצרים קניתי, לא את כולם". גם סיפור זה הבא לתמוך בטענת הגניבה אינו מתיישב עם סכומי השיקים ומועדי פרעונם שחלקם הם לאותו תאריך ממש, לא הובהרה הסיבה להכין לספק עימו מתעתדת הנתבעת לבצע עסקה גדולה שיקים בסכומים שונים לאותו מועד פרעון. מנגד נטען כי השיקים נשוא התובענה הועברו מיצחק שלום לידי אסי מוהיב במסגרת "החלפת שיקים". העיד בפניי אסי מוהיב ביום 10.10.2011 (עמוד 3 שורה 18 עד עמוד 4 שורה 11 ): "ת: אני מכיר את איציק דרך לקוח משותף שלנו בשם חזי שנחה, כמה שנים בערך, לפחות שלוש שנים, אני מכיר אותו. הייתי אצלם גם בעסק. אני מכירו כמנכה שיקים. ... אחר כך התחיל לבוא אלי וביקש בין היתר שנעשה החלפות שיקים דהיינו, "שיקים טובה". כלומר אתן לו שיק של איזי מרקט והוא נותן לי שיק שלו ואנו דואגים לקבל כל אחד את השיקים של השני. ש: בדרך הזו לקבל אשראי? האם באמצעות דרך של החלפת שיקים עשיתם כדי לקבל אשראי מצדדים שלישיים. ת: כן. ... ש: השיקים האלה הספציפיים שאני מציג בפניך, נשוא תיק ההוצל"פ, נמסרו לך על ידי איציק ביד. ת: כל השיקים של שירה דיזיין נמסרו לי על ידי איציק במשרדי לרבות השיקים שאתה מציג לי נשוא תיק ההוצל"פ. יש שיקים שהוא רשם אצלי על השלחן ויש שיקים שנתתי לו וחזר אחרי יום יומיים..." בעדות נוספת שנתן בפניי ביום 27.11.2012 חזר אסי מוהיב על הטענה כי קיבל את השיקים, עם כי בגרסה מעט שונה (עמוד 29 שורות 8-7): " ש: ממי קיבלת את השיקים נשוא התיק דנן? ת: במזומן קיבלתי את השיקים דרך הראל, ואולי חלק ישירות מאיציק." צורת מילוי השיקים מתאימה יותר לטענה שהשיקים נמשכו במסגרת עסקת חילופי שיקים, מאשר לעסקה הנטענת על ידי מנהל הנתבעת. לפיכך, והן מתוך התרשמותי במהלך מתן העדות בפניי, איני מוצאת לתת אמון בגרסת הנתבעת כי השיקים נשוא התובענה נגנבו ומעדיפה אני את הגרסה שהשיקים הועברו אם במישרין ואם בעקיפין לאסי מוהיב במסגרת עסקת חילופי שיקים שנעשתה ביניהם. טענת הנתבעת בדבר כשלון תמורה והעדר תמורה: בסעיף 44 להתנגדות לביצוע שטר טענה הנתבעת לכישלון תמורה מלא היות שהשיקים נגנבו כאמור ולפיכך הנתבעת לא קיבלה כל תמורה בעדם. כמו כן, בסעיף 58 להתנגדות נטען בין היתר, כי התובעת לא נתנה תמורה בעד השיקים. עסקינן בשתי טענות הגנה שונות אשר הנטל להוכיחן רובץ לפתחה של הנתבעת, לפיכך אבחן האם הורם נטל זה לַמצער במאזן ההסתברויות. הנתבעת קושרת לטענת הגניבה את טענת כשלון התמורה, אך לא כך היא. טענת כשלון התמורה טומנת בחובה, הודאה בקיומה של עסקת יסוד במסגרתה נמשכו השיקים והועברו, וטענה שעסקת היסוד הופרה וכי התמורה שהובטחה למושך לא סופקה. בטענת הגניבה נטען למעשה כי לא הייתה כלל עסקת יסוד וכי השיקים כלל לא נמסרו. טענה זו דומה יותר לטענת "העדר תמורה" בה טוען המושך כי השיק נמשך מלכתחילה ללא תמורה. טענה זו מועלית נגד תביעה שטרית, היות שהדין דורש תמורה כדי לבסס התחייבות שטרית. משדחיתי את טענת הגניבה מהבחינה העובדתית, נדחית מאליה גם הטענה המשפטית המשתמעת ממנה - העדר תמורה. כפי שקבעתי לעיל, מצאתי להעדיף על פני טענת הגניבה את העדויות בדבר עסקת "החלפת השיקים" כנסיבות משיכת השיקים והוצאתם מידי הנתבעת, לפיכך אבחן האם עומדת לנתבעת טענת כשלון תמורה מלא, כפי שנטען על ידה. פרטים, ממקור ראשון, ביחס לעסקה זו מצאתי רק בעדותו של אסי מוהיב, אשר טען כאמור, כי השיקים הועברו לו כנגד העברת שיקים של איזי מרקט לנתבעת במסגרת עסקת "החלפת שיקים". בחקירתו הנגדית ביום 27.11.0212 העיד כי השיקים שמסרה איזי מרקט מעולם לא נפרעו (עמוד 34, שורות 18-16): " ש: הציגו לך את השיקים המקוריים של איזי מרקט לנתבעת. תאשר לביהמ"ש שהשיקים האלה מעולם לא נפרעו על ידי הנתבעת ? כוונתי לשיקים המהווים נספח ה' לתצהיר עדות ראשית? ת: לא." תשובה זו של אסי מוהיב מהימנה בעיני ויש בה כדי לחזק את טענותיו של יצחק שלום אשר בחקירתו הנגדית, מיום 27.11.2012, שלל כל הכרות עם השיקים המהווים את נספח ה' לתצהיר העדות הראשית (עמוד 13, שורות 20-8): " ש: מה זה השיקים שאני מציג בפניך? מפנה לנספח ה' מכיר את השיקים האלה? ת: לא יודע מה זה השיקים האלה. ... ש: איזי מרקט אומרת שאתה ביצעת החלפות שיקים דהינו, הוצאת שיקים שלך לאיזי מרקט, נתת ביד לאסי מועיד שאתה אומר שאתה לא מכיר אותו, ומנגד אני מראה לך שיקים נגדיים לאותם תאריכים בסכומים זהים שאיזי מרקט נתנה לך. אתה אומר שלא היתה ביניכם עיסקה של החלפת שיקים ? ת: לא." לפיכך אני קובעת כי הנתבעת לא קיבלה תמורה מאיזי מרקט כנגד השיקים שלה שהגיעו לידי איזי מרקט, אם מפני שהשיקים המהווים את נספח ה' לתצהיר העדות לא נמסרו לה כלל או מפני שלא ניתן היה להפרע מהם, ועומדת לה טענת ההגנה של כשלון תמורה מלא בעסקת היסוד. על השלכות טענת הגנה זו כנגד תביעתה השטרית של התובעת אעמוד בהמשך הדברים. טענת התובעת כי השיקים הגיעו לידיה במסגרת עסקת "ניכיון שיקים": לטענת התובעת השיקים הוסבו לה במסגרת עסקת ניכיון שיקים בינה לבין איזי מרקט אשר קיבלה בגינם תמורה. טענה זו באה לידי ביטוי בתצהיר העדות הראשית של עו"ד אייל רייף, מנהלה ובעליה של התובעת אשר פרט בסעיף 6 לתצהירו: " התובעת קיבלה את השיקים מחברת איזי מרקט בע"מ (להלן - "איזי מרקט") אשר הסבה לה את השיקים (שקיבלה בפועל מהנתבעת) לשם ביצוע עסקת ניכיון ואשר בגינן נתנה התובעת תמורה, עסקה אשר באה לידי ביטוי בקבלה על ביצועה." בעדותו בפניי ביום 27.11.2012, הסכים עו"ד רייף כי השיקים אינם נושאים חתימת הסב (עמוד 19 שורות 29-27): " ש: האם על גב השיק יש הסבה? ת: על גב השיק אין." עוד העיד עו"ד רייף כי הוא או מישהו מטעמו בהרשאתו הטביע את חותמת החברה כמוטב לתשלום על גבי השיקים (עמוד 20 שורות 8-2): " ש: מי כתב את המוטב שהיא החברה בבעלותך ? האם אתה הטבעת את החותמת של החברה שלך כמוטב לתשלום ? ת: יכול להיות. ש: יכול להיות מישהו מטעמך ? ת: יכול להיות. ש: בניגוד להרשאתך ? ת: לא" לגבי העסקאות בין התובעת לבין איזי מרקט העיד בפניי אסי מוהיב שהסביר בעדותו ביום 27.11.2012 (עמוד 33 שורות 28-25): " אני יכול להסביר בדיוק למה הכוונה, נוהג העבודה ביני לבין אייל שאני מביא לו מעטפה של שיקים, מליון שקל, מליון וחצי היה מביא לי כספים מתי שהכסף יתפנה. היה מתקשר אלי יש לי היום פנוי 300 אלף פעילות במיליונים קשה לי לזכור. אני לא הגשתי לאייל ארבעה שיקים וקיבלתי כסף נגדי במקום." אין מחלוקת כי בין התובעת לבין איזי מרקט היתה מערכת יחסים במסגרתה הועברו שיקים מאיזי מרקט לניכיון אצל התובעת. השיקים נשוא תובענה זו לא זכו, כך לפי העדויות, ליחס מיוחד והועברו כחלק ממכלול השיקים שהעבירה איזי מרקט לניכיון אצל התובעת, וכך גם התמורה לא ניתנה כנגד שיקים אלו דווקא אלא כנגד מכלול השיקים וכפי שהסביר זאת אסי מוהיב - תמורה הועברה מתי שהכסף התפנה. מתוך מכלול דברים זה לא ניתן לקבוע כי אכן נתנה תמורה ספציפית לשיקים נשוא תובענה זו. מכיוון שבמועד העברת השיקים מאיזי מרקט לתובעת לא היו השיקים שטרות כמשמעותם בפקודת השטרות הרי שהתובעת אינה יכולה להבנות מהחזקה הקבועה בסעיף 29 לפקודה - כי צד נעשה צד לשטר בתמורה. לפיכך אני מוצאת כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח שניתנה תמורה עבור השיקים נשוא התובענה. טענת התובעת כי היא "אוחזת כשורה" בשיקים: בסעיף 7 לתצהיר העדות הראשית טוען עו"ד רייף כי התובעת היא במעמד אוחז כשורה בשיקים: " התובעת הנה, למעשה, צד ג', אוחז כשורה, אשר העבירה תמורה על חשבון השיקים אשר הועברו אליה לניכיון על ידי איזי מרקט ואשר חוללו. כאמור, תנאי דרישת האחיזה כשורה, כהגדרתה בחוק, קרי תום לב והעברת תמורה, נתמלאו במקרה דנן." שאלת מעמדו של האוחז בשטר היא עובדתית ומשפטית. הדרישות לאחיזה כשורה נקבעו בסעיף 28(א) לפקודת השטרות: " אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו ובתנאים אלה: (1) נעשה אוחז השטר לפני שעבר זמנו, ולא היתה לו כל ידיעה שהשטר חולל לפני כן, אם אמנם חולל; (2) נטל את השטר בתום לב ובעד ערך ובשעה שסיחרו לו את השטר לא היתה לו כל ידיעה שזכות קנינו של המסחר פגומה." כאמור לעיל, אין מחלוקת שהשיקים הועברו מאיזי מרקט לתובעת כאשר לא מצויין בהם שם הנפרע. הפסיקה קבעה שאוחז שנטל לידיו מסמך שאינו שלם, קרי: מסמך שחסר בו פרט חיוני בהתאם לסעיף 3(א) לפקודה - לא נטל שטר ומשכך אינו יכול להיות אוחז כשורה (ראו ע"א 377/68 מטע בית חרושת לצרכי מזון בע"מ נ' שאול פרל, פ"ד כג(1) 98). ההשלמה אמנם הופכת את המסמך לשטר על פי סעיף 19 לפקודה, אך עצם ההרשאה להשלים את המסמך אינה יכולה להקנות לאוחז, שהשלים את הפרט החיוני, מעמד של אוחז כשורה. על הרציונל שבכך עמד ש' לרנר בספרו : " נטילתו של מסמך כזה היא, במובן מסוים, חוסר תום לב. כך, למשל, בנוסח הקוד המסחרי שלפני שנת 1990 נאמר, כי אם השטר איננו שלם או אינו תקין, ייחשב הרוכש כמי שיודע על הגנה או תביעת זכות כלפיו. עם זאת, גורמים אלו זכו בפקודה למעמד עצמאי, וגם אם האוחז הוא תם לב, הוא לא ירכוש אחיזה כשורה בשטר לא שלם או לא תקין." (ש' לרנר "דיני שטרות", ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין בישראל (1999) בעמ' 275) לפיכך התובעת אינה בעלת מעמד של אוחזת כשורה ועומדת לנתבעת הגנתה מעסקת היסוד גם כנגד התובעת. סיכום מצאתי כי השיקים הועברו מהנתבעת לאיזי מרקט כשהם אינם עונים להגדרת שטר, בהיותם מסמכים חסרים, היות שלא נרשם בהם שם נפרע. מצאתי כי השיקים הנגדיים שהוציאה איזי מרקט לנתבעת לא הועברו לה או שלא נפרעו וכי יש בכך משום כשלון תמורה מלא. מצאתי שהשיקים הועברו מאיזי מרקט לתובעת כאשר הם עדיין אינם עונים להגדרת שטר, והתובעת הפכה לאוחזת בשטרות רק כאשר הטביעה בשיקים את חותמתה כנפרעת, ולכן אינה בעלת מעמד של אוחזת כשורה. לפיכך מצאתי כי עומדת לנתבעת ההגנה של כשלון תמורה מלא כנגד התובעת ומשכך הרי היא פטורה מחבות על פי השיקים, ואי לכך אני מורה על דחיית התובענה. כפועל יוצא, הנני מורה על סגירת תיק ההוצל"פ מס' 26-08537-10-4 וביטול כל ההליכים שננקטו במסגרתו. בנסיבות תיק זה, כל צד ישא בהוצאותיו. שיקיםניכיון שיקים