טענת כשל בייצוג ע"י עורך דין

כשל בייצוג בית המשפט העליון עמד בעבר על גדרי הטענה שעניינה כשל בייצוג. נקבע, כי יש להיזקק לטענת הכשל בייצוג במשורה, ואך במקרים חריגים בהם הטוען לכשל בייצוג סבל כתוצאה מכך מעיוות דין (ע"פ 678/07 פלוני נ' מדינת ישראל (3.7.2007); ע"פ 4883/11 מרקוביץ' נ' מדינת ישראל, פסקה 33 לפסק דינה של השופטת ד' ברק-ארז (21.3.2013); ע"פ 8868/11 בגימוב נ' מדינת ישראל, פסקה 28 לפסק דינו של השופט י' דנציגר (23.8.2012)). המבחן, במסגרתו ייבחן עיוות דינו של הטוען, הינו מבחן סיבתי-תוצאתי, במסגרתו יהיה על הטוען להוכיח, כי "אלמלא הייצוג הכושל אפשר שתוצאת ההליך הייתה משתנה" (עניין קייסי, פסקה 22; ע"פ 1057/96 אמסלו נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(5) 160, 166(1998); אדוה אלאב ונטע זיו "טענת 'כשל בייצוג' בערעורים פליליים - דימוי מול מציאות" ספר דויד וינר - על משפט פלילי ואתיקה 45, 48-52 (2009) (להלן: אלאב וזיו)). ודוק, אין די בהצגת טענות, עדים או ראיות, בהם בא-כוחו הקודם של הטוען לא השכיל להשתמש, שכן איננו תרים אחר קו ההגנה המיטבי, אותו ניתן היה לאמץ. המדובר במבחן אובייקטיבי, שעניינו בשאלה "האם קיים חשש סביר כי הפגיעה בזכויות הנאשם השפיעה על שיקול הדעת השיפוטי כך שגדלה הסבירות להרשעת שווא" (ע"פ 446/01 רודמן נ' מדינת ישראל, פ"ד נו (5) 25, 45 (2000)). נקבע, כי ההצדקה לקיומו של מבחן מחמיר מעין זה טמונה בהבנה, כי לצד חשיבותה של זכות הייצוג, המחויבות לעקרון סופיות הדיון, אינה מאפשרת לחזור ולדוש בהכרעותיו הקודמות של בית המשפט, רק מפני שבא-כוחו הנוכחי של הטוען אינו רואה עין בעין עם בא-כוחו הקודם, את דרך הייצוג. יפים, לעניין זה, דבריו של השופט א' א' לוי בע"פ 678/07 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 לפסק דינו (3.7.2007): תורת המשפט גוונים רבים לה, ועל כן מה שנראה בעיניו של פרקליט אחד כמחדל או כניהול כושל של ההגנה, אינם בהכרח כאלה, הואיל ואפשר גם אפשר שלאי-חקירה של עד פלוני או אי זימונו של עד פלמוני קדמה מחשבה שהובילה למסקנה כי דווקא דרך זו תשרת טוב יותר את עניינו של הלקוח. וכאן המקום להדגיש את הפן הנוסף של הסוגיה בה נדרשה הכרעתנו, לאמור, מערכת משפט לא תוכל להתקיים אם דיונים בעניין כלשהו יתמשכו עד אין קץ, ועל כן, גם מקום שסנגור חדש שבחר לו הנאשם סבור כי קודמו שגה בקו-ההגנה בו נקט, או שלא מיצה עד תום את אפיקי ההגנה שעמדו לרשותו, לא יהא בכך די כדי לבטל את ההליכים שננקטו עד אז. על כן נקבע כי הידרשות לטענה של כשל בייצוג תעשה בנסיבות חריגות ביותר, ורק כאשר אפשרות זו היא ממשית ולא מדומה. טענת כשל בייצוגעורך דין