בקשה למשפט חוזר מועברת לידי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר שנתמנה לכך

בקשה למשפט חוזר מועברת לידי נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר שנתמנה לכך עליו לבחון האם מתקיימת אחת או יותר מן העילות הקבועות בסעיף 31 לחוק בתי המשפט. בעיקרו של דבר, השאלה שמוצבת לפתחו של השופט בגלגול זה היא האם נדרש בירור עובדתי נוסף בתיק, למשל לנוכח גילוין של ראיות חדשות. וכפי שניסחה את הדברים השופטת פרוקצ'יה בדיון הנוסף: "הדין יצר, אפוא, שני מסלולים לביקורת שיפוטית על פסק דין שניתן בערעור בבית המשפט העליון. המסלול האחד הוא הדיון הנוסף, הבוחן הלכה משפטית שנפסקה, בהתקיים תנאים מסוימים לכך; והמסלול האחר הוא המשפט החוזר בדין הפלילי, העשוי, בתנאים מסוימים, לפתוח לדיון מחודש גם את הרובד העובדתי של הפרשה (דנ"פ 504/97 פלוני נ' מדינת ישראל (29.1.1997)). שתי תבניות דיוניות אלה נועדו להשלים זו את זו, ולהבטיח אפשרות בחינה מחודשת של קביעות חלוטות, הטעונות עיון מחודש, בין במישור המשפטי ובין במישור העובדתי" (פסקה 33). הנה כי כן, המסגרת הדיונית של בקשה לקיום משפט חוזר איננה מיועדת בעיקרה, ואף איננה מאפשרת, שינוי של ההגדרה המשפטית שהתקבלה בדיון הנוסף.בית המשפט העליוןשופטיםמשפט חוזר