סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי סעיף 211 לחוק סדר הדין הפלילי מורה כי בית המשפט יקבל בקשה לגביית ראיות נוספות בערעור רק כאשר הוא סבור כי "הדבר דרוש לעשיית צדק". בפסיקתו של בית משפט זה צוין כי תכליתו העיקרית של חריג זה הינה לוודא כי ניתנה לנאשם הזדמנות הוגנת להתגונן וכי לא נגרם לו עיוות דין [ראו: ע"פ 7939/10 זדורוב נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (17.3.2013) (להלן: עניין זדורוב); ע"פ 1742/91 פופר נ' מדינת ישראל, פ''ד נא(5) 289, 296 (1997) (להלן: עניין פופר); ע"פ 1690/09 פלוני נ' מדינת ישראל (10.10.2010); ע"פ 10221/06 ג'ורן נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (17.1.2008) (להלן: עניין ג'ורן)]. גם שלושת מבחני העזר שנקבעו בפסיקה בעניין זה - האם היה ביכולתו של המבקש להגיש את הראיות לערכאה הדיונית (מבחן ה"חדשנות" שבראיה); האינטרס שבשמירה על עקרון סופיות הדיון; טיבן ומשקלן של הראיות הנוספות (דהיינו, השאלה האם הראיות החדשות מגלות פוטנציאל גבוה לשינוי תוצאת המשפט) - עוצבו במידה רבה מתוך תפיסה שבקשה לפי סעיף 211 תוגש על ידי הנאשם ולא על ידי המאשימה.משפט פליליסדר דין פלילי