טענת הרחבת חזית לאחר הסכמה להרחבת חזית הלכה פסוקה היא כי בעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם נעתר בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא. טענה שמעלה בעל דין שלא הועלתה מלכתחילה בכתבי טענותיו מהווה הרחבת חזית ויש לדחותה (רע"א 9123/05 אדמוב פרוייקטים (89) בע"מ נ' סיטי סטייט מקבוצת אלפו בע"מ, פסקה 12 (25.10.2007); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 144 (מהדורה אחת עשרה, 2013), להלן: גורן). אמנם המבקשים לא העלו את הטענה על אודות אחריותה של עיריית מודיעין עילית בבקשתם, אלא רק בתגובתם להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין הבהרת מהות הדיון שנקבע. עם זאת, המשיבים לא הביעו התנגדות להעלאת הטענה, וגם המשיב התייחס אל הטענה לגופה בסיכומיו בבית המשפט המחוזי, מבלי שהביע התנגדות כלשהי לעצם העלאתה. מכיוון שהצדדים התייחסו אל הטענה בסיכומיהם, הרי שלא נגרם עיוות דין למשיב. דבריו בעניין זה נשמעו בבית המשפט המחוזי (השוו לרע"א 6553/97 חגאי נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פ"ד נב(2) 345, 351 (1998); ע"א 1184/04 קרויזר נ' שוורץ, פסקאות 19-20 (15.4.2007)). המשיבים נתנו את הסכמתם מכללא להוספת הטענה למסגרת הפלוגתאות הנדונות, ובנסיבות העניין חל הכלל בדבר "שינוי חזית" (ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט(2) 843, 874 (1995); גורן, בעמוד 145-146). משהסכימו המשיבים לשינוי חזית המחלוקת, לא ניתן עוד להעלות טענה בדבר הרחבתה האסורה, ועניין זה לא יכל להיזקף לחובת המבקשים בהחלטת בית המשפט המחוזי. הרחבת חזית אסורה