מעצר ביניים (עד לקבלת החלטה בבקשת מעצר עד תום ההליכים) בכוחו של בית המשפט להורות על מעצר ביניים, שתחולתו מהמועד בו התקיים הדיון בבקשת המעצר עד לתום ההליכים ועד למתן ההחלטה בבקשה עצמה. בבש"פ 1289/91 הררי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 759, 761, נאמר: "מה, אם כן, המצב, כאשר שופט נוכח לדעת, עם הגשת כתב האישום, שמסיבה זו או אחרת, אין לאל ידו לתת באופן מיידי החלטה בדבר בקשת התביעה לעצור נאשם עד תום ההליכים? שאלה זו עלתה לדיון לפני חברי הנכבד, השופט מלץ, בבש"פ 595/89 [1]. ובהחלטתו בעניין זה נקבע לאמור: 'על פי הוראות סעיף 21א(ב) שצוטט לעיל, שופט איננו מוסמך ליתן צו מעצר עד תום ההליכים בטרם נוכח לדעת, לאחר שמיעת הצדדים, שיש ראיות לכאורה להוכחת האשמה. זהו תנאי בל יעבור. המדובר הוא בהליך שיפוטי שבו מביאים הצדדים בפני השופט את טיעוניהם וראיותיהם לכאורה. הליך זה יכול שיהיה קצר ויכול ששמיעתו תחל והמשכו יידחה. משהחל הדיון יכול השופט לדחות את המשכו וליתן צו על מעצרו של החשוד עד שייגמר הדיון ותינתן החלטתו. אך כל זאת בתנאי שהדיון אכן החל ושהובאה בפני השופט לפחות תשתית כלשהי לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה. עצם הנחת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים בפניו אינה יכולה להוות תשתית כזו". בקשת מעצרמעצרמעצר עד תום ההליכים