סעדים בערעורי בחירות סעיף 73(ב) לחוק הבחירות, מורה כך: "(ב) בערעור בחירות רשאי בית המשפט - (1) לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית; אולם בית המשפט לא יבטל בחירות אלא אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות; (2) להכריז - מיד או אחרי עריכתן של הבחירות שנית - שפלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר; (3) אם החליט כאמור בפסקה (1), להורות כי ראש הרשות או חברי המועצה, כולם או חלקם, לפי העניין, יועברו מכהונתם, ובלבד שמצא שלראש הרשות או לחברי המועצה, לפי העניין, בעצמם או על ידי אחר, היתה השפעה על הליקוי שבשלו החליט בית המשפט כאמור בפסקה (1)". בעיקרו של דבר, העמדה הפרשנית שאימץ בית המשפט קמא היא שיש לפרש סעיף זה כממצה את הסעדים שניתן להעניק בערעור בחירות (ובהמשך לכך, שלא ניתן להעניק סעד של ספירה חוזרת של קולות בקלפי). אני סבורה אחרת. אכן, מטרתו של ערעור בחירות הוא להביא לשינוי בתוצאות הבחירות (בין אם באמצעות עריכת בחירות חדשות ובין אם בהכרזה ש"פלוני לא נבחר חבר המועצה וכי אדם אחר נבחר"), ובהתאם לכך אלו הם גם הסעדים עליהם מורה סעיף 73 לחוק. אולם, לעתים, בית המשפט נדרש לתת סעד מקדים - למשל, סעד שעניינו בדיקת פתקים שנפסלו - קודם שניתן יהיה להחליט בשאלה אם יש מקום לשינוי בתוצאות הבחירות. ניתן להגיע למסקנה זו בשני אפיקים - דיוני ומהותי. במישור הדיוני - האפשרות להורות על ספירה חוזרת של קולות מבוססת על סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים לקבוע את דרך ניהולו של הדיון בערעורי בחירות (ראו והשוו: עניין אלהדף, בפסקה 9) מכוחם של סעיף 8 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים ותקנה 27 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים. בהתאם לכך, כפי שטענה גם הפרקליטות, בית המשפט לעניינים מינהליים יכול להורות על ספירה חוזרת בקלפיות לצורך הכרעה בערעור בחירות תלוי ועומד כסעד "עזר". במישור המהותי - את סעיף 73(ב) לחוק הבחירות, יש לקרוא בהמשך ישיר לאמור בסעיף הקודם לו, וליתר דיוק לסעיף 72(א) המורה כך: "(א) כל אדם שהיה זכאי לבחור למועצה פלונית רשאי להגיש ערעור לבית המשפט לענינים מינהליים שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית על תוצאות הבחירות לאותה מועצה בטענה - (1) שהבחירות בכללן או בקלפי מסוימת לא התנהלו כחוק, או שחלוקת הקולות בין רשימות המועמדים לא היתה נכונה; (2) שהמנדטים לא חולקו כחוק; (3) שקולות שניתנו בעד רשימת מועמדים מסויימת הושגו שלא כחוק; (4) שהצביעו בוחרים אשר שינו מענם כאמור בסעיף 85א; ובלבד שהליקוי שטוענים עליו לפי סעיף קטן זה עלול היה להשפיע על חלוקת המנדטים". סעיף 72(א) לחוק מפרט מספר עילות שיכולות להוות בסיס להגשתו של ערעור בחירות. פעמים רבות, אופיין של העילות המפורטות בסעיף 72(א) לחוק הוא כזה שבית המשפט נדרש לתת סעד אשר אינו מוביל, בשלב ראשון, לשינוי בתוצאות הבחירות. כך למשל, בעניין ג'ראייסי הורה בית המשפט על ספירה של קולות שנפסלו שלא כדין - סעד שאינו נזכר בסעיף 73(ב) לחוק. באותו מקרה בית המשפט לא יכול היה להורות על שינוי תוצאת הבחירות מהטעם הפשוט - שבאותו שלב לא היה ידוע האם יש באותם קולות שנפסלו שלא כדין כדי לשנות את תוצאת הבחירות. אם כן, בית המשפט רשאי לתת בערעור בחירות גם סעדים נוספים על אלה שקבועים בסעיף 73(ב) לחוק, ככל שאלה נגזרים מהעילות שבסעיף 72(א) לחוק, והכול בכפוף למבחנים שנקבעו בפסיקה ביחס למתן סעד בערעור בחירות - הצבעה על ליקוי "היורד לשורשו של עניין, כזה שעלול היה להשפיע על התוצאות בבחירות" (עניין ג'ראייסי, פסקה 55 וההפניות שם). כמובן, במישור שיקול הדעת, יש להוסיף ולבחון לגופו של עניין האם יש מקום לסעד כזה. ואמנם, ברגיל, לא יהיה מקום לתת סעד של ספירה חוזרת של קלפיות, בהתחשב במעמד הראייתי המיוחד של הפרוטוקול של ועדת הקלפי אשר בו מתועדות, בין השאר, התוצאות של ספירת הקולות (בר"ם 582/14 סאלם נ' ג'ראייסי (11.2.2014), בפסקה 66; עניין בוחרים עפולה, בפסקה 40). על כך יש להוסיף, כי ברגיל דרך המלך להוכחת טענה של ליקוי בספירת הקולות אמורה לעבור דרך הגשת בקשה לעיון בפתקי הצבעה, עוד קודם להגשתו של ערעור הבחירות, וזאת ככלי עזר לביסוס הטענות המועלות בו (ראו: עניין ג'ראייסי, פסקה 70; עניין בוחרים עפולה, פסקה 34). עיון בפתקי ההצבעה, באותם מקרים שבהם בית המשפט מורה עליו, יכול לאפשר להצביע על ליקויים שנפלו בהליך ספירת הקולות, באופן שייתר, לרוב, את הצורך בספירה מחודשת של הקולות בקלפי. אם כן, הסמכות להורות על ספירה חוזרת קיימת, אך במישור שיקול הדעת לא יהיה מקום להורות על כך, אלא במקרים נדירים יחסית, למשל באותם מקרים בהם עורערה מן היסוד האמינות של הפרוטוקול.ערעורבחירות