צירוף צדדים רלוונטיים בערעור בחירות כלל ידוע הוא כי על עותר לבג"ץ או לבית המשפט לעניינים מינהליים חלה חובה לצרף לעתירתו את הצדדים הרלוונטיים שעלולים להיפגע מקבלתה (ראו: תקנה 6 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים; עע"מ 6881/07 ברגר נ' המועצה האזורית עמק חפר, פסקה 19 (14.6.2010), וההפניות שם). הטעמים לכלל זה הם ברורים מאליהם - מתן הזדמנות לצד העלול להיפגע מקבלת העתירה להציג את טענותיו בפני בית המשפט, וכן פריסת התמונה העובדתית המלאה בהליך המשפטי בטרם תינתן בו הכרעה. כלל זה יפה גם בכל הנוגע לערעורי בחירות, והוא אף נקבע בהקשר זה ב"רחל בתך הקטנה" בסעיף 71(ד) לחוק הבחירות המורה כי "ועדת הבחירות, מנהל הבחירות וכל אדם שמערערים על בחירתו, יהיו משיבים בערעור בחירות". למעשה, הרציונאלים בבסיס הכלל האמור חלים אף ביתר שאת בנוגע לערעור בחירות, וזאת נוכח החשיבות הנודעת להכרעה בערעורי הבחירות במהירות האפשרית, על מנת לשמור על יציבות וודאות של תוצאות הבחירות (ראו: עע"מ 8617/13 ג'ראייסי נ' מנהל הבחירות בנצרת, פסקה 68 (‏7.1.2014) (להלן: עניין ג'ראייסי); בר"מ 86/14 רשימת "בוחרים עפולה" נ' ועדת הבחירות המקומיות עפולה, פסקה 32 (3.3.2014) (להלן: עניין בוחרים עפולה)). השאיפה לסיום מהיר של ההליכים המשפטיים בענייני בחירות מחייבת שבתי המשפט יקפידו באופן מירבי על צירופם של צדדים רלוונטיים לערעור הבחירות עוד בעת הגשתו. אם לא כן, הדבר עלול להביא לסרבול ולהתמשכות ההליכים בערעור. על כן, בענייננו, צדק בית המשפט קמא בדחותו את הבקשה לצירוף צדדים שהוגשה על ידי המבקשות ערב הדיון במעמד הצדדים. קבלת הבקשה במועד זה הייתה מחייבת את בית המשפט קמא לקבל את תגובת המשיבים שצורפו, לדחות את הדיון שנקבע במעמד הצדדים ובכך להאריך במידה ניכרת את משכו של ההליך. למעשה, צירופם של כל הצדדים שעלולים להיפגע הוא ה"אלף-בית" של כל ערעור בחירות. ככל שקיימת אי-בהירות לגבי זיהוי הרשימה שעלולה להיפגע מקבלת הערעור, יש לצרף את כל אלה שקיימת אפשרות כי ייפגעו מכך. צירוף / החלפת בעלי דיןערעורבחירות