עתירה לבג"ץ נגד הפחתת חובות לבעלי הון 1. העותרת מעידה על עצמה כי היא עמותה הפועלת למען צדק חברתי, צמצום פערים בחברה הישראלית, יחד עם עשרות פעילים וציבורים בארץ בכלל ובהרצליה בפרט, אשר פועלים במאבק על זכויות אדם ולמען אוכלוסיות חלשות ובכללם עולים, גמלאים, נזקקים, מחוסרי דיור, מובטלים, והכל בתחומי רווחה, דיור, קליטה, חינוך, תרבות, ספורט ועוד. בעתירתה מבקשת העותרת ליתן צו על תנאי המורה למשיבים, כל אחד בגדר תפקידו: "ליתן הנמקה וטעם מדוע לא יימנעו לאלתר מכריתה ו/או ביצוע ו/או יישום הסדרי חוב ו/או הסכמים למחיקת ו/או הפחתת חובות בעשרות מיליוני ₪ או מאות מיליוני ₪ אשר כבר עלו והאמירו למיליארדי ₪ - ומה שידוע בציבוריות הישראלית כ"תספורת" כבר מזמן הפך ל"תגלחת" של בעלי ממון ובעלי הון והידועים אף כ"טייקונים" אשר הינם או היו הם ו/או חברות ו/או תאגידים בשליטתם ביתרת חובה כלפי הבנקים המשיבים... מדוע לא יפעלו לתיקון וביטול כל הסכם שכבר נערך, תוך פעולה לגביית מלוא החובות, כאמור תוך מדיניות שוויונית כלפי כל בעל יתרת חוב במדינת ישראל... להורות למשיבים לפעול באופן שוויוני לעריכת הסדרי חוב ומחיקת חובות לכלל אזרחי ולקוחות הבנקים במדינת ישראל תוך שוויון עם בעלי הממון... לגלות כמתחייב באופן מלא ומקיף את כל ההסכמים שנערכו כאמור, את פרטיהם ותוכנם... ליתן הנמקה וטעם מדוע לא תוקם לאלתר וועדת חקירה ממלכתית ו/או פרלמנטרית לבדיקה כיצד העניקו המשיבים או מי מהם אשראים לבעלי הון ללא בטוחות כדבעי, ולו גם ברמה האישית, וכיצד פעלו באופן המתואר בעתירה זו". במקביל מבקשת העותרת ליתן צו ביניים נגד המשיבים "האוסר ו/או מקפיא ו/או מעכב ביצוע ו/או יישום של הסדרי חוב ו/או הסכמים למחיקת ו/או הפחתת חובות בעשרות מיליוני ₪ או מאות מיליוני ₪ אשר כבר עלו והאמירו למיליארדי ₪". 2. בעתירתה טוענת העותרת כי בשנים האחרונות קיימת מגמה פסולה לפיה בנקים מתקשרים בהסכמים למחיקה או להפחתת חובות בשיעורים ניכרים לבעלי הון, בעודם נוקטים לעיתים בהליכי גביה דורסניים נגד שאר האזרחים. לפי הטענה, מדובר בהתנהלות לא שוויונית, כאשר שומרי-הסף, ובכללם משרד האוצר, אינם פועלים כראוי בביצוע תפקיד הפיקוח שהוטל עליהם. התנהלות זו, כך נטען, "מנוגדת למינהל תקין, פוגעת בעקרון השוויון, מהווה התנהלות של 'איפה ואיפה', חורגת ממתחם הסבירות, מהוה פעולה מתוך אינטרסים זרים ופוגעת בכלכלת החברה הישראלית" פסקה 25 לעתירה). העותרת ממשיכה ומפרטת דוגמאות של הסדרי חוב כנ"ל. לטענתה, אמנם הוקמה ועדה לבחינת תהליכים לעריכת הסדרי חוב, אולם היא לוקה במספר פגמים ועל כן אין בכתב המינוי של הועדה כדי לגרוע מן הצורך במתן הסעדים המבוקשים בעתירה דנן. 3. דין העתירה להידחות על הסף, בהיותה כוללנית. העתירה אינה מתמקדת בהחלטה מסויימת של רשות, או באירוע מוגדר ומתוחם. העתירה חותרת באופן כללי לביטול כל הסדרי החוב שנכרתו עם "בעלי הון" או לחלופין להביא ל"שוויון" ולמחוק לכלל לקוחות הבנקים במדינת ישראל את חובותיהם; כך ממש. כוללניות שכזו, אינה מאפשרת דיון בעתירה לגופה: "הספציפיות והקונקרטיות הן עיקרים בצופן הגנטי של ההליך השיפוטי" (בג"ץ 240/98 עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' השר לענייני דתות, פ"ד נב(5) 167, 183 (1998). העיקרים הללו נעדרים מן העתירה הנדונה. 4. בעתירה מצוטט בין היתר טור מאת יו"ר העותרת שפורסם בעיתון היוצא לאור במערב הרצליה ובכפר שמריהו. דא עקא, טור שכזה, ושאר ידיעות תקשורתיות וגזרי עיתונים שצורפו לעתירה, לא יכולים להיות תחליף לתשתית עובדתית ממוקדת ולא לטיעון משפטי סדוּר. העותרת גם כורכת בעתירתה עניינים שונים בחדא מחתא - ביטול הסדרי חוב לכֹּל מחד גיסא, והקמת ועדת חקירה מאידך גיסא - וכזאת לא יֵעשה (בג"ץ 7331/12 שמיר נ' רשות האכיפה (11.12.2012)). 5. אין בדברינו כדי לגרוע מחשיבותם של חלק מן הנושאים הנדונים בעתירה, אך לא זו הדרך להביאם לפתחו של בית משפט זה. העתירה נדחית אפוא על הסף, וממילא נדחית גם הבקשה למתן צו ביניים. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 10,000 ₪. בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)חוב