עתירה לבג"ץ להורות לפרקליטות הצבאית להפסיק הליך פלילי

עתירה לבג"ץ להורות לפרקליטות הצבאית להפסיק הליך פלילי 1. עתירה למתן צו על-תנאי להורות לפרקליטות הצבאית לחדול מניהול הליך פלילי נגד העותרת, או מביצוע השלמת חקירה בעניינה. 2. כפי שעולה מן העתירה, בשנת 2013 הוגש לבית הדין הצבאי כתב אישום נגד העותרת בעבירה של גניבה מחייל, לפי סעיף 84 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. ביום 4.12.2013 התקיימה לפני בית הדין הצבאי ישיבת הוכחות, בה הוסכם על הגשת חלק מהמסמכים, ב"כ העותרת הודיע על הסכמה להגשת מלוא חומר החקירה, ובמקביל טען כי קמה לעותרת הגנה מן הצדק בשל אופן התנהלות הפרקליטות הצבאית, בנסוֹתה לעשות השלמת חקירה לאחר שהתברר לה כי אין די ראיות לצורך הרשעה. בית הדין הצבאי דחה את הבקשה, בקובעו כי השלמת החקירה לאחר הגשת כתב האישום אינה ראויה, כעקרון יש להימנע מכך, אך "משמצאה המאשימה יחד עם הרשות החוקרת כי מטעם מסויים יש לבצע את השלמת החקירה, ולאחר שהתקבל אישור הגורמים הרלבנטיים ודבר השלמת החקירה נמסר לנאשם ובא כוחו... לא מצאנו כי השלמת החקירה בשלב זה עולה כדי פגם הפוגע בניהול הגנת הנאשמת" (החלטה מיום 4.12.2013). בית הדין הצבאי קבע את שמיעת כל עדי התביעה הנותרים ליום 7.1.2014, אלא שלאותו מועד לא התייצבו שניים מן העדים, אחד מהם הוא העד שבעניינו התבקשה השלמת החקירה. בהחלטת בית הדין הצבאי מאותו מועד נקבע כי שני העדים יעידו בישיבה שנועדה ליום 20.1.2014, וכי הצדדים יֵערכו לאפשרות לשמיעת פרשת ההגנה והסיכומים באותו מועד. שני העדים לא התייצבו גם למועד הנדחה. ב"כ העותרת טען נגד חוקתיות ההליך הפלילי, על פגמים מינהליים בהתנהלות הפרקליטות הצבאית ועוד, וביקש להורות על ביטול כתב האישום מחמת הפגמים הללו. בית הדין הצבאי החליט כי יש לאפשר לפרקליטות הצבאית להביא לעדות את עד התביעה שנמנע מלהתייצב, והוציא לשם כך צו הבאה. בית הדין הצבאי ציין בהחלטתו כי "לא מצאנו, כי בשלב זה 'גדשה הסאה' במובן שיש להכריח את התביעה להכריז 'אלו עדי'". בית הדין הצבאי דחה את המשך הדיון ליום 24.2.2014. 3. בעתירתה טוענת העותרת כי הפרקליטות הצבאית מנהלת נגדה הליך פלילי מבלי לדעת אם יש ברשותה די ראיות. כשלונה של הפרקליטות הצבאית להשיג ראיה שבעטיה נתבקשה השלמת החקירה מלמד כי אין ביכולתה להשיגהּ, או כי אינה יודעת מה טיבה. הפרקליטות הצבאית מבצעת כל 'תרגיל אפשרי', בכלל זה הצהירה לחינם לפני בית הדין הצבאי ביום 7.1.2004 כי השלמת החקירה כבר בוצעה, והכל על מנת להרוויח זמן. לעותרת, חיילת במילואים, נגרם עיוות דין. הוגש נגדה כתב אישום "ריק מתוכן", וכעת בחלוף תקופת ההתיישנות מנסה הפרקליטות הצבאית להשלים את החקירה. על שני אדנים משתיתה העותרת את עתירתה: על שיקול הדעת המינהלי של הפרקליטות הצבאית בהגשת כתב האישום ובהמשך ניהול התיק בשים לב למצב הראיות; ועל הפגיעה בזכותה החוקתית של העותרת להליך הוגן. 4. דין העתירה להידחות על הסף. העתירה אמנם מכוונת נגד הפרקליטות הצבאית, אולם העותרת מבקשת למעשה כי נבטל את החלטותיו של בית הדין הצבאי. דא עקא, שבית משפט זה איננו משמש כערכאת ערעור על החלטות ופסקי הדין של בתי הדין הצבאיים, והתערבותו מצומצמת כידוע למצבים חריגים המצדיקים הענקת סעד מן הצדק. להלכה פסוקה זו משנה-תוקף כאשר העתירה מבקשת לתקוף החלטות ביניים של בתי הדין הצבאיים (ראו: בג"ץ 7925/12 ג'ברין נ' המשנה לנשיא בית המשפט הצבאי לערעורים באיו"ש (18.12.2012); בג"ץ 3208/09 בכרי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים מחנה עופר (16.4.2009). מצב הדברים במשפטה של העותרת בבית הדין הצבאי - לפי המתואר בעתירה - איננו מרנין, אך לא קמה עילה שתצדיק התערבותו של בית משפט זה, וגם בירור הטענות עדיין לא מוצה בתוככי מערכת השיפוט הצבאית: החלטות הביניים של בית הדין הצבאי אינן סוף פסוק; העותרת לא מיצתה עדיין את כל טענותיה לפני בית הדין הצבאי; ושמורות לה טענותיה גם לשלב הערעור - אם וכאשר תורשע בדינהּ - לפני בית הדין הצבאי לערעורים. 5. העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא נתבקשה תגובה אין צו להוצאות. משפט פליליצבאפרקליטות המדינהבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)פרקליטים