עתירה לבג"ץ על דחיית הכרה כתאונת עבודה בביטוח לאומי: עתירה כנגד ארבע החלטות שניתנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה בעניינו של העותר. האחת כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה בעב"ל 58153-06-13 מיום 21.1.2014, אשר דחתה ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 18810-08-09), במסגרתה נדחתה תביעת העותר להכיר בשישה אירועים שאירעו לו, לטענתו, במסגרת עבודתו, כפגיעות בעבודה (כמשמעותן בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995). כן מלין העותר על שלוש החלטות שניתנו במסגרת בקשות רשות ערעור (בר"ע 46372-07-12 מיום 9.8.2012, בר"ע 56763-11-13 מיום 15.1.2014 ו-בר"ע 35061-12-13 מיום 19.1.2014), אשר עסקו, בין היתר, בשיעור הנכות הכללית שנקבעה לעותר. 1. בעתירה שלפנינו מבקש העותר, המייצג את עצמו, כי בית הדין הגבוה לצדק יקבע שדינן של ארבע ההחלטות שלעיל להתבטל. דין העתירה להידחות על הסף. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור נוספת על פסקי דין או החלטות של בתי הדין לעבודה (ראו, לדוגמה, בג"ץ 7848/13 פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 1 והאסמכתאות שם (10.12.2013)). זאת ועוד, העותר טרח לציין כי במקביל לעתירה זו מוגשות על ידו בקשות רשות ערעור נוספות לבית הדין הארצי לעבודה (לדבריו של העותר מתנהלים כיום 17 תיקים בעניינו) ואף בכך די כדי לדחות את העתירה. 2. העתירה פרוסה על לא פחות מ-667 עמודים(!) בהם מעלה העותר מגוון טענות, הן פרטניות נגד התנהלות המל"ל ובתי הדין לעבודה בעניינו, והן טענות כלליות בהן תוקף העותר את שיטת המל"ל בקביעת שיעורי נכות, בכללותה. על אף שהעותר מנסה לעטות נופך עקרוני לעתירה נראה כי היא תחומה בנסיבותיו הפרטניות וממילא, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. 3. אציין כי בית הדין האזורי לעבודה (תיק ב"ל 18810-08-09) המליץ לעותר מספר פעמים להיות מיוצג על ידי עורך דין, ואין לנו אלא להצר על כך שהעותר לא השכיל לאמץ את המלצתו. מכל מקום, מקריאת ההחלטות נשוא העתירה, ובעיקר מהחלטת בית הדין האזורי לעבודה, שאושרה כאמור על ידי בית הדין הארצי לעבודה, עולה כי טענותיו של העותר נבחנו באריכות ונעשה מאמץ לברור את "המוץ מן התבן", על מנת שלא ייגרם לעותר עיוות דין בשל היותו בלתי מיוצג. 4. סופו של דבר, שהעתירה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, ולפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. הכרה בתאונת עבודהבג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)תאונת עבודהביטוח לאומי