נטען, כי בית המשפט לא ייחס את המשקל הראוי להמלצת שירות המבחן ולאפשרות לשיקום

נטען, כי בית המשפט לא ייחס את המשקל הראוי להמלצת שירות המבחן ולאפשרות לשיקום השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט שמיע ע"ה) בת"פ 45579-02-13 מיום 29.5.14, שבגדרו הוטלו על המערער 7.5 חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי, כפי שיפורט. רקע ב. המערער הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, בהחזקת נשק ובאיומים. כנטען בכתב האישום, משמשים המערער ושניים נוספים בתפקידי שטח ניהוליים בחברת ריז, ובמועד הרלבנטי לכתב האישום הועסקו מטעמה באתרי בניה באצטדיון "טדי" ובהיכל הפיס בירושלים. ביום 10.2.13 פרץ ויכוח בין אחד הנאשמים בכתב האישום (להלן הנאשם 3) לבין אחד הפועלים אשר הפעיל מנוף באצטדיון "טדי". בהמשך לכך, כאשר ירד הפועל מן המנוף, ניגש הנאשם 3 ודקר אותו בירכו. בעקבות האמור התקבצו חבריו הפועלים בכביש המוביל לאתר והחלו להשליך אבנים וחפצים שונים לעבר המערער, הנאשם 3 ונאשם נוסף. בשלב זה נורו מן הקבוצה שאליה השתייכו המערער והנאשם הנוסף, מספר יריות באמצעות אקדח שהוחזק שלא כדין, אל המקום שבו שהתה קבוצת הפועלים. כתוצאה מן הירי נפגע אדם. יתר על כן, כנטען, במהלך עימות במשטרה איים המערער על אחד העדים, כי יירה בין עיניו, וכי כשישובו אל בית המעצר ייכנס לתאו. ג. בתסקיר שירות המבחן, שהוגש לבית המשפט המחוזי, צוין, כי בעברו של המערער שימוש בסמים ונסיונות גמילה רבים, כמו גם הרשעות בעבירות סמים, איומים, גניבה, היזק לרכוש ותקיפת בת זוג. צוין, כי המערער החל בהליך גמילה, וההתרשמות היא כי הוא מקיים את המוטל עליו באופן מספק. עם זאת התקשה המערער ליטול אחריות לאמור בכתב האישום, אך ציין כי הבין את משמעות הודאתו. נוכח האמור התקשה שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית. לאחר שהמערער הצהיר כי הוא נוטל אחריות למעשיו, נפגש שירות המבחן עם המערער פעם נוספת, והוגשו שני תסקירים משלימים בעניינו. נוכח התגייסותו של המערער להליך הטיפולי הציע שירות המבחן אפשרות לאפיק טיפולי, שבמסגרתו יינתן צו מבחן לשנה. כן הומלץ על עונש מאסר על תנאי משמעותי, התחייבות כספית וקנס הולם. ד. בגזר דינו עמד בית המשפט, בקבעו את מתחם הענישה, על חומרת המעשים ועל החשיבות שבמיגור התופעה של החזקת נשק; צוין, כי "על הענישה בגין עבירות אלימות להלום את חומרתן ולהקנות ביטחון אישי לנפגעים". ביחס לעבירת האיומים, שבה הורשע המערער, לא נקבע מתחם נפרד, והעבירה הובאה בחשבון בקביעת המתחם בגין מכלול העבירות, בנימוק שמדובר בהתנהגות המהוה חלק מאותה מסכת אירועים. מתחם הענישה שנקבע, בהתחשב בחומרת העבירות, הערכים החברתיים שנפגעו ופוטנציאל הסיכון, הועמד על 24-6 חודשי מאסר. בקבעו את העונש בגדרי המתחם, התחשב בית המשפט לקולה במצבו המשפחתי והכלכלי של המערער, בנסיבותיו האישיות ובכך שהודה במעשים. כן ניתנה הדעת להמלצת שירות המבחן ולהיות המערער מצוי במעצר בית תקופה ארוכה. למול זאת שקל בית המשפט את עברו הפלילי המכביד של המערער הכולל עבירות אלימות. על המערער הושתו העונשים שנמנו מעלה. ביצוע פסק הדין עוכב עד למתן החלטה בערעור. הערעור והדיון ה. בתסקיר המשלים שהוגש לקראת הדיון צוין, כי מאמצע חודש יוני 2014 חלה ירידה בתפקודו של המערער. הוסבר, כי הוא מתקשה לקחת חלק פעיל בקבוצה, וכי נמנע הוא מיישום התכנים המועברים בטיפול ומתקשה לעמוד במשימות המוטלות עליו. משיחה עמו עולה, כי אינו מצליח לגייס את כוחותיו ולחזור לתפקוד הרגיל; הוא תיאר ירידה במצב רוחו וחשש מהעדר יכולתו להסתגל לתנאי המאסר, וכן מפגיעה ביחסיו עם בני משפחתו על רקע התמכרותו והתנהלותו השלילית בעבר. עם זאת, נמצא כי הוא "נקי" מסמים, ומהאבחון שנערך עולה, כי חלו שינויים לטובה בפרמטרים של עצמאות, ארגון עצמי, נכונות לשינוי והעדר צורך בנטילת סיכונים. שינוים אלה, כך נאמר, מצביעים על התאמה גבוהה לטיפול פסיכו-סוציאלי ופרוגנוזה חיובית. נוכח האמור הומלץ על המרת המאסר בפועל בענישה שיקומית, שתאפשר העמדתו של המערער בצו מבחן לתקופה של 18 חודשים. ו. לפנינו נטען, כי בית המשפט קמא לא ייחס את המשקל הראוי להמלצת שירות המבחן ולאפשרות לשיקום, וכי עברו הפלילי ה"פעיל" של המערער הוא מלפני זמן רב. באת כוח המשיבה טענה, כי העונש שנפסק מקל ביחס לרף הענישה הנוהג בעבירות נשק; הודגש, כי למערער אין מיוחסת החזקת נשק, אלא ידיעה על החזקת נשק, ועל כך ייעשה בו שימוש. הוטעם, כי למערער עבר פלילי משמעותי, וכי הירידה בתפקודו בזמן האחרון מעלה את החשש, שההירתמות להליך טיפולי באה לצורך "שיפור עמדות" בהליך המשפטי. נציגת שירות המבחן ציינה, כי קיים סיכוי טוב להמשך השיקום, ככל המערער יהיה בטיפול באופן רציף. הכרעה ז. לאחר ששמענו את הצדדים ועיינו בתסקירי שירות המבחן,הגענו לכלל מסקנה שבסופו של יום אין בידינו להתערב בעונש. העבירות חמורות, והן עוד אחד ממקרי הקלות הבלתי נסבלת גל ההדק זה שימוש בנשק ככלי לפתרון סכסוכים. מתחם הענישה שקבע בית המשפט נראה סביר, והעונש אינו חורג לא ממתחם הענישה ולא מן המדיניות השיפוטית הכללית בתיקים מעין אלה (ראו ע"פ 2037/13 מחאג'נה נ' מדינת ישראל (2013)). נתנו דעתנו להמלצות שירות המבחן, ואנו ערים לתחזית החיובית, מכבדים את חוות הדעת המקצועיות ונותנים להן משקל, ואולם, חומרת המעשים משולחי הרסן, בהצטרף שובל מכביד של עבר פלילי, אינם מאפשרים הפחתה בעונש המקל ממילא. אנו מקוים כי המהלכים הטיפוליים שבהם מצוי המערער במאסרו, ושהם ראויים, יתנו אותותיהם לטובה, ודבר זה יעמוד לזכותו בשלבים הבאים, בלא שניטע מסמרות. ח. המערער יתייצב לריצוי מאסרו בימ"ר ניצן (מתחם איילון) ביום 15.10.14, (לאחר חג הקרבן), עד השעה 10:00 בבוקר. תנאי שחרור קיימים בעינם עד להתייצבות.משפט פלילישירות המבחן