עתירה לבג"ץ בטענת "מעצר לא חוקי"

עתירה לבג"ץ בטענת "מעצר לא חוקי" השופט ע' פוגלמן: עניינה של העתירה בבקשת העותר - שאינו מיוצג, ומציג עצמו כמי שעמד בראש ארגון "מגן ציון" שנועד לדאוג לרווחתם של עולים חדשים ממדינות חבר העמים אשר שירתו בכוחות המזוינים של ברית המועצות לשעבר - "להכיר באי-חוקיות של מעצרו"; להשיב לו מסמכים ופריטים שהוחרמו ממנו; "להכיר בהפרת זכותו לעסוק בפעילויות חברתיות על ידי המשטרה, הגבלת החירות ורמיסת כבודו"; ולחייב את המשיבה בפיצויים בסך 5,000,000 ש"ח. עוד מבקש העותר לאחד עתירה זו עם שני הליכים המתנהלים בבית משפט השלום באשדוד. כעולה מתגובתה המקדמית של המשיבה לעתירה, בין הימים 16.7.2012 ו-27.6.2013 נחקר העותר כמה פעמים בחשד לעבירות של זיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה, ובמסגרת זו נערך בביתו חיפוש בצו בית משפט. יצוין כבר עתה כי לאחר שתיק החקירה הועבר ליחידת התביעות של המשטרה, הוחלט על סגירתו - וזאת אף שטרם נשלחה על כך הודעה לעותר. במהלך החיפוש נתפשו בבית העותר מסמכים ופריטים שונים. לדברי העותר, החיפוש שנערך בביתו לא היה חוקי, ועל כן הוא מבקש כאמור, בין היתר, כי ייפסקו לטובתו פיצויים וכי בית משפט זה יורה להשיב לו את המסמכים שנתפסו על ידי המשיבה. עוד טוען העותר כי ביום 16.7.2012 נעצר, ומעצרו זה היה אף הוא לא חוקי; כי בינואר 2013 טס לרוסיה, נעצר בשדה התעופה במוסקבה וכניסתו למדינה סורבה; וכן כי מבירור שערך עם שלטונות רוסיה אין הוא מורשה להיכנס אליה עד לשנת 2018. בתגובתה טענה המשיבה כי דין העתירה להידחות על הסף. המשיבה ציינה חלק גדול מן המסמכים והפריטים שנתפסו בבית העותר הוחזרו לו לאחר שביום 10.6.2013 הגיש לבית משפט השלום בראשון לציון בקשה להשבת כספים ומסמכים שנתפסו בחקירה; וביום 13.6.2013 הורה בית המשפט השלום בראשון לציון (כב' השופט מ' מזרחי) להשיב לו את הכספים שנתפסו, אך הוסיף וקבע כי המסמכים שנתפסו יישארו בידי המשיבה עד לסיום החקירה. לעניין יתר המסמכים והפריטים שנשארו בחזקת המשיבה צוין כי על העותר לפנות בבקשה מתאימה לפי פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). עוד הוסיפה המשיבה כי אם העותר מבקש שייפסק לטובתו פיצוי, עליו לפנות לערכאות אזרחיות; וכי ככל שהייתה החלטה לאסור על העותר להיכנס לרוסיה - החלטה זו לא נבעה מבקשתה של המשיבה. לאחר שבחנתי את העתירה ואת התגובה המקדמית לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף. לעניין השבת המסמכים המבוקשת לידי העותר, הרי שלעותר עומד סעד חלופי ובאפשרותו לפנות לבית משפט השלום בבקשה מתאימה לפי סעיפים 35-34 לפקודה. סעד חלופי עומד לעותר בבית המשפט המחוזי גם אשר לתביעתו לפיצוי כספי בגין פגמים נטענים בהתנהלות המשטרה בעניינו (ראו והשוו: בג"ץ 13/13 בנין נ' מינהל מקרקעי ישראל (3.1.2013)). לבסוף, אציין כי לא הוצגה בעתירה תשתית עובדתית מספקת לתמיכה בטענות הנוגעות לאי חוקיות מעצר העותר והחיפוש שנערך בביתו - טענות שנטענו בצורה כללית ומבלי שפורט כיצד האסמכתאות שצורפו לעתירה תומכות בטענות העותר (ראו בג"ץ 1759/94 סרוזברג נ' שר הבטחון, פ"ד נה(1) 625, 631-630 (1994); בג"ץ 6731/12 שמיר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 12 (18.6.2013)). מטעמים אלה העתירה נדחית אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. בג"ץ (בית המשפט הגבוה לצדק)מעצר