נזק לשן בגלל נפילה מסוס 1. התובעת הגישה תביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) להכרה בנזק בשן מס' 26 אשר ארע לטענתה כתוצאה מנפילה שהוכרה כפגיעה בעבודה. 2. לאחר בחינת טענות הצדדים הוחלט למנות מומחה רפואי לצורך הכרעה בשאלות הרפואיות הנוגעות לתובעת. 3. בתאריך 18.6.13 מונה פרופ' ליפא בודנר לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן- המומחה) לשם מתן חוות דעת רפואית. העובדות הרלבנטיות אשר הועברו למומחה- 4. ביום 12.10.10 במסגרת יום כיף בעבודה בחוות בית אורן, נפלה התובעת מסוס. תביעת התובעת להכרה באירוע כאירוע תאונתי הוכרה ע"י פקיד התביעות, הנזקים אשר הוכרו הם:חבלת ראש, שברים בצלעות 6-10 משמאל, המטומה מותן שמאל. 5. ביום 24.10.10 פנתה התובעת לראשונה לרופא השיניים אך לא הצליחה להיבדק לאור חוסר יכולתה לשבת על מיטת הטיפולים. 6. ביום 4.1.11 נבדקה התובעת לראשונה ע"י רופא שיניים, במועד זה אובחן כי שן 26 נשברה אך עדיין הייתה מחוברת ללסת. לטענת התובעת, לא היה כל אירוע אחר אשר גרם לשבירת השן , בין אם לפני האירוע ובין אם לאחריו, על כן לטענתה השן נשברה כתוצאה מהתאונה בלבד. להלן השאלות עליהן התבקש המומחה להשיב- 7. האם כתוצאה מהתאונה מיום 12.10.10 נפגעה התובעת בשן מספר 26 ? 8. האם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בשן ? 9. התובעת פנתה לראשונה לקבלת טיפול רפואי ביום 4.1.11. האם הפער בקבלת הטיפול רפואי יכול וינתק את הקשר הסיבתי? להלן תשובות המומחה לשאלות- 10. לאחר שהמומחה סקר את המסמכים שעמדו לרשותו בעת מתן חוות הדעת ערך דיון וקבע כדלקמן- "בבואי לבחון את המסמכים שעמדו לרשותי, נראה לי כי ניתן להצביע על הנקודות הבאות : בבדיקה בבית חולים "מאיר" נכתב : ראש ללא סימני חבלה". אין תלונה על חבלה או כאב בלסת או בשיניים. בדוח ועדה רפואית של המל"ל מיום 27.2.12 - אין תלונה על בעיה בלסת או בשיניים. לא הוגש לעיוני כרטיס טיפולים במרפאת השיניים, בה היתה מטופלת עובר לתאונה. לא הוגש לעיוני כל צילום של שן 26 , עובר לתאונה. בצילום שיניים שהוגש לעיוני, נראית שן 26 , כחלק מגשר 24-26 , אין בצילום כל עדות לחבלה או סיבה לצורך בעקירת השן". אשר על כן סביר להניח כי כלל אל נפגעה בשיניים במהלך התאונה. להלן התשובות לשאלות בית המשפט: השאלות למומחה: האם כתוצאה מהתאונה מיום 12.10.10 נפגעה התובעת בשן מספר 26? תשובה - לא. אין רשומה רפואית התומכת בכך. האם יש קשר סיבתי בין התאונה לבין הפגיעה בשן? תשובה - לא אין רשומה רפואית הקושרת בין הליקוי בשיניים לבין התאונה. התובעת פנתה לראשונה לקבלת טיפול רפואי ביום 4.1.11 האם הפער בקבלת הטיפול הרפואי יכול וינתק את הקשר הסיבתי? תשובה- לא. אם היתה רשומה רפואית התומכת בפגיעה בשן, פער הזמן בין הפגיעה למתן הטיפול לא היה מנתק את הקשר הסיבתי. סיכום מדובר בתאונת עבודה. מדובר בצורך בטיפולי שיניים שיגרתיים. אין עדות לקשר סיבתי בין השניים". תמצית טיעוני התובעת - 11. חוות דעת המומחה אינה מושלמת ואינה ברורה שכן המומחה קבע כי אין קשר סיבתי אולם , מחוות דעתו ניכר כי לא התייחס לעניינים מהותיים ולעובדות מהותיות לגביהן ניתן תוקף של החלטה. 12. מחוות הדעת עולה כי המומחה לא התייחס לכלל האינדיקציות שאוזכרו בהחלטת בית הדין מיום 8.5.13 אשר הובילה להחלטת המינוי. 13. בניגוד לרושם אשר קיבל המומחה, הייתה פגיעת ראש אשר גרמה הן לאיבוד הכרה והן להקאה והתובעת אף פנתה לטיפול אצל רופא השיניים אולם לא ניתן היה לבדוק אותה. 14. למרות שהמומחה מציין בחוות דעתו כי מכתביו של ד"ר שוורצוולד היו בפניו, אין כל התייחסות לעמדת ד"ר שוורצוולד על פיה לא יכול היה לבדוק את התובעת סמוך לתאונה שעה שלא יכלה לשכב על מיטת הטיפולים. בנוסף, שן 26 נמצאת בצד השמאלי של הפה הוא הצד בו נפגעה התובעת. 15. עמדת המומחה היא כי פער הזמן בקבלת הטיפול אינו מונע קשר סיבתי. מנגד המומחה קובע כי בהעדר רשומה רפואית , הדבר מנתק את הקשר הסיבתי. מכך עולה כי המומחה קובע את קביעתו בדבר העדר קשר סיבתי משאינו מוצא רשומה רפואית המתעדת כי השן נפגעה. 16. מתשובות המומחה ניכר כי לא התייחס לכל המסמכים שהובאו בפניו אלא תלה החלטתו על העובדה הידועה לפיה אין כל תיעוד רפואי אודות הפגיעה בשן , סמוך לתאונה. 17. הרציונל אשר הנחה את המומחה הוא העדר רשומות רפואיות התומכות בקשר הסיבתי. אין זה תפקידו של המומחה אשר נדרש לבחון האם לאור צורת הנפילה ונסיבותיה ניתן להניח כי קיים קשר סיבתי וזאת על סמך מחקרים ועבודות רפואיות. בשכלול כל הנתונים העובדתיים, ובכלל זה העובדות אשר כבר הוכרו על ידי בית הדין, המסקנה המתבקשת היא כי הוכח במידה סבירה כי הנזק בשן נגרם כתוצאה מנפילה. לחילופין, יש למנות מומחה רפואי נוסף אשר יחווה דעתו בצורה מנומקת. תמצית טיעוני הנתבע- 18. התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל עליה ולא הוכיחה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין עקירת שן 26 . 19. אשר למשקל חוות דעת שניתנה על ידי מומחה בית משפט , נפסק כי סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. 20. עוד נפסק כי מטבע הדברים מיחס בית הדין לחוות דעת המומחה משקל מיוחד הגם שאין הוא כבול בה. עם זאת בשאלות הרפואיות יסמוך בית הדין את ידיו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. במקרה דנן לא נפל כל ליקוי או פגם בחוות דעת המומחה ואין היא בלתי סבירה.חוות דעת המומחה הינה ברורה , מנומקת ,מפורטת ומעוגנת היטב בחומר הרפואי שעמד בפניו. 21. טענות התובעת בעניין התעלמות המומחה מהעובדות אשר נקבעו דינה להידחות. הרופא דן על פי התיעוד הרפואי שנערך בזמן אמת ועל פי הממצאים אשר נרשמו על ידי הרופאים המטפלים. אין כל חריגה מהבסיס העובדתי אשר נקבע על ידי בית הדין. התייחסות למסמכים הרפואיים ולנתונים המופיעים בהם הינה בסמכות המומחה הרפואי אשר לא סטה מהעובדות שנקבעו. דיון והכרעה- 22. בהתאם להלכות שהתווה בית הדין הארצי חוות דעתו של המומחה מטעמו הינה בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו על ידי המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן (ראו : דב"ע נו/0-244 המוסד לביטוח לאומי נ' יצחק פרבר, [פורסם במאגרים האלקטרוניים] עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרוניים]). 23. כן נקבע כי בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מרבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין (ראו: דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם במאגרים האלקטרונים], וכן עב"ל 341/96 שמעון מליחי נגד המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 377). 24. לטענת התובעת יש לקבל תביעתה וזאת בניגוד לקביעת המומחה אשר מונה בתיק. אכן, במסגרת ההחלטה נקבע כי התובעת נפלה על צד שמאל ובסמוך לאחר הנפילה פנתה לרופא השיניים ד"ר שוורצוולד. עם זאת וחרף האמור, השאלה האם מתקיים קשר סיבתי רפואי בין הנפילה (כעולה מהמסמכים הרפואיים) לבין הפגיעה בשן 26, הינה קביעה רפואית המסורה למומחה הרפואי אשר מונה בתיק. בעניין זה קבע המומחה באופן חד משמעי וברור , ולאחר בחינת המסמכים הרפואיים אשר הועמדו לרשותו,לרבות אישורים רפואיים מאת ד"ר שוורצוולד, כי סביר להניח שהתובעת כלל לא נפגעה בשיניה במהלך התאונה. 25. לא נהירה בהקשר זה טרוניית התובעת בדבר הסתמכות המומחה על מסמכים רפואיים . בנוסף , המומחה לא התעלם ממסמך הבדיקה מבית החולים מאיר בו נכתב "ראש ללא סימני חבלה" , אלא המשיך וציין כי אין במסמך תלונה על חבלה או כאב בלסת או בשיניים. 26. משהבקשה למינוי מומחה נוסף הועלתה במסגרת סיכומי התובעת - לא מצאנו להיעתר לה. לגופו של עניין נבהיר כי מקרה זה אינו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים מינוי מומחה רפואי נוסף. 27. מששוכנענו כי המומחה נסמך על המסמכים הרפואיים אשר הועברו לעיונו ולא סטה מהעובדות הנזכרות בהחלטת המינוי , לא מצאנו כל טעם שלא לאמץ קביעותיו הרפואיות. 28. לפיכך ועל יסוד כל האמור לעיל, התביעה נדחית. משמדובר בתביעה מתחום הביטחון סוציאלי , לא ניתן צו להוצאות.תאונות רכיבה על סוסשינייםנפילה