חוזה לטובת צד ג' לגבי זכויות העובדים 1. הצדדים חלוקים בשאלה האם המכרזים, והחוזים שנכרתו בין הנתבעת למשרד הבינוי והשיכון מכוחם, מהווים חוזה לטובת צד ג', באופן כזה המקים עילת תביעה לתובע. סעיף 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"א-1971 קובע מפורשות: "חיוב שהתחייב אדם בחוזה לטובת מי שאינו צד לחוזה (להלן - המוטב) מקנה למוטב את הזכות לדרוש את קיום החיוב, אם משתמעת מן החוזה כוונה להקנות לו זכות זו." "תנאי להיווצרות זכותו של המוטב לדרוש את קיום החיוב, היא שתשתמע מן החוזה "כוונת הקנייה", שמשמעה כוונה פוזיטיבית של הצדדים להקנות לו זכות זו" (ג. שלו "דיני חוזים-החלק הכללי, לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי", עמ' 583). 2. האם משתמעת מן החוזה שבין משרד השיכון לנתבעת כוונת הקנייה של זכויות לטובת צד ג' (עובדי הנתבעת)? דומנו כי כוונה כזו משתמעת הן מתוך החוזה והן בנסיבות העניין מנסיבות החיים והשכל הישר (ע"ב 1152/05 מור מאיה נגד סער שמירה ושירותים (1996) בע"מ, מיום 22.11.07; עב (אזורי חי) 2788/02 - כהן מיכאל - ד. בורוכוביץ אחזקה טכנית בע"מ, מיום 2.2.06). נראה כי הפירוט הרב בו נקט החוזה לגבי זכויות העובדים בא להבטיח כי אלו ישולמו ככתבן וכלשונן לעובדים, בפרט מקום בו עורך המכרז הוא משרד ממשלתי המוחזק כפועל להבטחת ביצוע חוקי המדינה ובפרט חוקי העבודה. ר' למשל הניסוח בנספח א' למכרז הישן בהתייחס לשכר היסוד והגדרתו- נושא שידון גם להלן. כן ראה הוראותיו המפורשות של סעיף 18א' לחוזה (מוצג נ1)- חלק ממסמכי המכרז הישן (המהווה כאמור בס"ק ג' בו, תנאי יסודי בחוזה): "החברה מתחייבת למלא בכל תקופת ההסכם לגבי העובדים שיועסקו על ידה על מנת לבצע את השירותים לפי הסכם זה, אחר האמור בחוקי העבודה, וכן אחר האמור בהוראות ההסכמים הקיבוציים ...או כפי שהסכמים אלה יתוקנו בעתיד, לרבות צווי הרחבה שהוצאו עפ"י הסכמים אלה" וכן ס"ק ד' וה' המאפשרים למשרד השיכון בחינת קיום התנאים האמורים ומחייבים את הנתבעת לשלם עבור התנאים הסוציאליים של העובדים). משכך, לטעמנו המערכת ההסכמית שבין הנתבעת לבין משרד השיכון היא בגדר חוזה לטובתו של התובע. חוזהחוזה לטובת צד שלישי