אי העברת טופס הצטרפות לארגון עובדים מחשש להתנכלות הכרעה 1. השאלה הראשונה עליה אנו נדרשים להשיב היא האם יש להביא בחשבון גם את שלושת טפסי ההצטרפות שלא הועברו לחברת סיטינט לבקשת העובדים עקב חששם מהתנכלות והאם ישנה רלוונטיות לביטול החברות על ידי שניים מהם במועד מאוחר יותר? לאחר ששקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי יש להביא בחשבון גם את שלושת הטפסים שלא הועברו לחברת סיטינט וכי אין רלוונטיות לכך ששניים מאותם עובדים ביטלו את חברותם במועד מאוחר יותר, כפי שיפורט להלן. 1.1. בעניין הורן את ליבוביץ קבע בית הדין הארצי כי המועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון עובדים במקום העבודה הוא "... המועד שבו ארגון העובדים מודיע למעסיק ששליש מעובדיו הם חברי הארגון, ובתנאי שבמועד ההודעה הנ"ל אכן לפחות שליש מעובדי המפעל נמנים עם חבריו". בית הדין חזר במקרים נוספים שנדונו לפניו ואישר את ההלכה לפיה המועד הקובע לבחינת היציגות הוא מועד הודעת היציגות למעסיק. לאחרונה בעניין אל בטוף, שבו נדונה סוגיית התמודדות בין-ארגונית על היציגות במקום עבודה אחד, סיכם בית הדין את ההלכה בנוגע למועד הקובע לבחינת היציגות, בזו הלשון: "משהגענו עד הלום, ולאחר שנתנו דעתנו לטיעוני הצדדים, הרינו קובעים כי אין לשנות מן ההלכה הפסוקה. אי לכך, 'המועד הקובע' לבחינת יציגותו של ארגון עובדים במקום העבודה, לרבות בנסיבות של יריבות על יציגות בהתארגנות ראשונית פורצת במקום העבודה או במקום עבודה מאורגן, הוא המועד בו מסר ארגון העובדים הודעתו למעסיק על היותו הארגון המייצג את רוב העובדים במקום העבודה, ולא פחות משליש העובדים" (ההדגשות במקור). מכאן, שהמועד הקובע לבחינת יציגותו של ארגון העובדים במקום העבודה הוא המועד שבו הודיע הארגון למעסיק על היציגות. 1.2. הקביעה לפיה היציגות תיבחן על פי המועד בו נמסרה הודעה למעסיק נועדה, בין היתר, למנוע הפעלת לחץ על העובדים לבטל את חברותם בארגון העובדים לפני שהוא יוכרז כארגון היציג של העובדים במקום העבודה. כך למשל בעניין הורן את ליבוביץ לאחר שניתנה הודעת היציגות למעסיק ביטלו מאה וחמישים עובדים את חברותם בעקבות לחץ שהופעל על ידי ההנהלה, אולם הדבר לא שינה מכיוון שהיציגות של ארגון העובדים נבחנה לפי המועד בו נמסרה הודעת היציגות. 1.3. במקרה שלפנינו היו בידי המבקשת במועד ההודעה על היציגות שלושה טפסים נוספים של עובדי חברת סיטינט שביקשו באופן מפורש שלא להעבירם להנהלה בעת ההודעה על היציגות מחשש להתנכלות מצידה. המבקשת הסתמכה על אותם טפסים בעת ההכרזה על היציגות שהוא המועד הרלוונטי לבחינת היציגות. המשיבות לא חלקו על טענת המבקשת בעניין זה. לטעמנו, בנסיבות בהן אי העברת הטפסים נעשתה עקב חשש העובדים להתנכלות מצד ההנהלה ולא עקב החלטה סתמית של המבקשת יש להביא בחשבון אף את אותם הטפסים בעת בחינת היציגות. חשש העובדים מפני התנכלות הוא שיקול רלוונטי עת נדרש ארגון עובדים להחליט אם להציג בפני המעסיק את טפסי ההצטרפות של העובדים. לארגון העובדים הזכות להחליט על המועד והאופן שבו ייחשפו טפסי ההצטרפות בפני המעסיק לאחר ההכרזה על היציגות על מנת להגן על העובדים המאורגנים. לטעמנו החלטה של ארגון עובדים, בין מיוזמתו ובין לבקשת העובדים, שלא לחשוף את טפסי ההצטרפות כולם או חלקם עד לאחר בחינת תגובת המעסיק להתארגנות הן החלטות לגיטימיות. אנו סבורים כי כל קביעה אחרת תקשה על ההתארגנות במקום העבודה ובמיוחד כאשר מדובר בהתארגנות ראשונית, שבה קיים חשש רב יותר להתנכלות מצד המעסיק. אי מתן האפשרות לארגון העובדים שלא לחשוף את שמות העובדים המאורגנים, כולם או חלקם, בפני ההנהלה לפני ההכרעה בשאלת היציגות עלול לגרום לעובדים רבים שלא לחתום על טפסי הצטרפות עד לאחר שתוכר היציגות. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי יש להביא בחשבון אף את טפסי ההצטרפות שלא הועברו לחברת סיטינט במועד ההכרזה על היציגות. 1.4. כמו כן, בהתאם לנקבע בעניין הורן את ליבוביץ אין רלוונטיות לכך ששניים מהעובדים ביטלו בשלב מאוחר יותר את חברותם ויש להביאם בחשבון בעת בחינת היציגות. בהקשר זה נוסיף כי המבקשת היא ארגון העובדים היחיד שפועל לאגד את עובדי המבקשת ולכן לא ברורה הסיבה לכך שדווקא שניים מתוך אותם שלושת העובדים שחששו מחשיפת שמם החליטו לבטל את חברותם. לטעמנו, העובדה שהעובדים שחששו מחשיפת שמם הם אלה שביקשו לבטל את חברותם לאחר ההכרזה על היציגות מקימה חזקה לפיה ביטול החברות לא נבע מרצון כן ואמיתי שלהם אלא מחשש ממשי מפני התנכלות ההנהלה. 1.5. מן המקובץ עולה כי יש להביא בחשבון אף את שלושת הטפסים שלא נמסרו לחברת סיטינט במועד ההכרזה על היציגות ואין להביא בחשבון את העובדה ששניים מתוך שלושת העובדים ביטלו את חברותם לאחר מועד הכרזת היציגות.התנכלותמסמכיםארגון עובדים