נחשף לאבק ולפוספטים במהלך עבודתו (הכרה בביטוח לאומי) 1. עסקינן בתובענה, במסגרתה מבקש התובע להכיר בליקוי שבריאותיו כפגיעה בעבודה. 2. בית הדין נתן תוקף להסכמת הצדדים לעניין התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה כמפורט להלן: 1. התובע יליד שנת 1947, התחיל לעבוד במתקן הפוספטים בנמל אשדוד, פירוט תפקידיו כדלקמן: א. החל משנת 1968 ועד לשנת 1969 עבד כסוואר מפעיל משפך. ב. החל משנת 1969 ועד לשנת 1978 עבד כפועל במתקן התפזורת בנמל אשדוד. ג. החל משנת 1978 ועד לשנת 1986 עבד כמנהל עבודה במחלקת גומי וצבע. ד. החל משנת 1986 ועד לשנת 1988 עבד כמפקח עבודה במחלקת גומי. ה. החל משנת 1988 ועד לשנת 2008 עבד בחדר פיקוח במתקן, תחילה כמ"מ מנהל משמרת ולאחר מכן כמנהל משמרת. 2. עבודת התובע מבוצעת במשך שישה ימים בשבוע, 8 שעות מדי יום, כאשר מדי פעם ביצע התובע שעות נוספות. 3. התובע נחשף לאבק ולפוספטים במהלך עבודתו במתקן התפזורת כדלקמן: א. כעובד פריקה החל משנת 1969 ועד לשנת 1978 - בתקופה זו נחשף התובע לאבק, לפוספטים ולאשלגן בעת פריקת הקרונות. ב. החל משנת 1978 ועד לשנת 1988 - בתקופת עבודה זו נחשף התובע לצבעים ולמדללי צבע, וכן נחשף לאבק כאשר ביצע עבודה בסמוך לאזור השינוע. ג. החל משנת 1988 עבר לעבוד בחדר בקרה ממוזג. בתקופה זו נחשף התובע לאבק, לפוספטים ולאשלגן בעת ביצוע סיורים במתקן כשעה וחצי מדי יום. 4. מצבו הרפואי של התובע הינו כעולה מהמסמכים הרפואיים. 3. לצורך הכרעה בסוגייה מונה ד"ר לייקין יבגני כמומחה מטעם בית הדין (להלן: "המומחה"), והוא נתבקש לחוות דעתו בשאלות הבאות: 1. ממה סובל התובע בכל הקשור לריאותיו? 2. האם יש קשר סיבתי בין הליקויים בריאותיו של התובע, ככל שישנם כאלו, לבין תנאי עבודתו? 4. המומחה השיב בחוות דעתו מיום 11/7/13, במסגרתה סקר את החומר שהיה לפניו וציין: "עד כה לא אובחנו אצל התובע כל מחלה או ליקוי כרוני בעל משמעות קלינית במערכת הנשימה. קביעתי זו נכונה לאוגוסט 2012 (רשומה רפואית אחרונה ע"פ סדר הכרונולוגי שהוצגה)." 5. בהחלטה מיום 14/7/13 ניתנה לצדדים אפשרות לפנות לבית הדין בבקשה להציג למומחה שאלות הבהרה, ונקבע כי במידה ולא יוצגו שאלות כאמור יסכמו הצדדים בכתב. 6. בהחלטה מיום 2/12/13 אישר בית הדין לתובע להציג למומחה את שאלות ההבהרה אותן ביקש להציג. 7. ביום 23/12/13 השיב המומחה לשאלות עליהן נשאל, וציין בין השאר את הדברים הבאים: "...עם זאת בולטים בהיעדרותם ממצאים פתולוגיים ברקמת הריאות עצמן. עובדה זאת שוללת למעשה פגיעה ריאתית כתוצאה מחשיפה לאבק." 8. בהחלטה מיום 24/12/13 נקבע מועד לדיון בו יסכמו הצדדים את טענותיהם. 9. ביום 11/2/14 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף, בקשה אשר נדחתה בהחלטה מפורטת מיום 18/3/14. בין לבין הגיש התובע הודעה, לפיה הוא מבקש שבית הדין יראה בבקשה לפסילת המומחה כסיכומים מטעמו, כאשר טענתו העיקרית הינה למינוי מומחה נוסף. 10. בדיון מיום 15/5/14 טענו הצדדים את טענותיהם, והתובע חזר על טענתו ביחס למינוי מומחה נוסף מתחום הריאות, היות ולשיטתו לא ניתן לבסס פסק דין על סמך חוות הדעת. מנגד, ביקש הנתבע שבית הדין יאמץ את חוות דעתו של הרופא התעסוקתי שמונה. דיון והכרעה 11. לאחר עיון בחוות הדעת ובתשובות המומחה לשאלות ההבהרה על רקע טענות הצדדים, הננו קובעים כי דין התובענה להדחות בהתאם לאמור בחוות דעתו של המומחה, ונפרט. 12. בפסיקה ובספרות המשפטית נקבע לא אחת המשקל שיש ליתן לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין, וזאת בהאי לישנא: "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית". ראה: עב"ל (ארצי) 411/97 דחבור בוטרוס - המוסד לביטוח לאומי (2.11.99, פסקה 4 לפסק הדין). סטיב אדלר, 'מומחים יועצים רפואיים בביה"ד לעבודה', המשפט ב' (התשנ"ה) 199, 212. יצחק לובוצקי, 'סדר הדין במשפט העבודה', מהדורת 2011, פרק 12 עמ' 49. כמו כן, הלכה פסוקה היא כי בשאלות רפואיות "יסמוך ביה"ד את ידיו על חוות דעת מומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן". ראה: דב"ע (ארצי) נה/ 79-0 סעדה - המוסד לביטוח לאומי (29.3.95, פסקה 13 לפסק הדין). ועוד פסק בית הדין הארצי בהאי לישנא: " ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה". ראה : עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי (6.6.2005, פסקה 5 (ו) לפסק הדין). לפיכך, במרבית המקרים ראוי להעדיף את חוות דעתו של המומחה שמינה בית הדין מאשר את חוות דעתו של המומחה מטעם אחד הצדדים. ראה: דב"ע (ארצי) 37 - 0 המוסד לביטוח לאומי - נתנאל, פד"ע יח 78, 82. ע"ע (ארצי) 1274/02 אואקנין - מדינת ישראל, פד"ע לח 370. יצחק לובוצקי, שם. 13. במקרה שלפנינו, מונה על ידי בית הדין רופא תעסוקתי, אשר במסגרת חוות דעת מפורטת ומנומקת התבסס על התשתית העובדתית שהונחה בפניו, תוך התייחסות לנתוניו האישיים והרפואיים של התובע. הרופא ניתח את המסמכים הרפואיים בעניינו של התובע, תוך התייחסות לבדיקות קליניות, לטסטים שונים ולבדיקות הדמייה אותן ביצע התובע בהתאם להפניות רופאיו. 14. המומחה ערך דיון מפורט ומקיף וסיכם את חוות דעתו בזו הלשון: "עפ"י רשימות רפואיות מהתקופה 2012-1982 סבל התובע מספר פעמים ממחלות זיהומיות חולפות בדרכי נשימה עליונות כולל מחלות וירליות ודלקת סימפונות חריפה. עם זאת מעולם לא אובחנה אצל התובע מחלה כרונית במערכת הנשימה, כמו כן, הוא לא נזקק לטיפול רפואי ספציפי. הממצאים הקלים והבלתי ספציפיים, אשר תוארו בצילום חזה ובספירומטריה שנעשו במסגרת מעקב תקופה שגרתי, ניתן לייחס בסבירות גבוהה לעישון מסיבי בעבר ולעודף משקל, ובכל מקרה אין בהם להסיק על קיום מחלה כרונית באשר היא בריאותיו או בדרכי הנשימה." (ההדגשות במקור- י.י.). 15. גם בתשובותיו לשאלות ההבהרה פירט המומחה בהרחבה ביחס לתפקודי הריאה של התובע, כמו גם ביחס לממצאים בריאותיו, והכל תוך ניתוח ברור, מקצועי וענייני של בדיקת ההדמייה ( (C.T אליה נתבקש להתייחס. המומחה אף ציין, כי היעדרם הבולט של ממצאים פתולוגיים ברקמת הריאות עצמן שוללת פגיעה ריאתית כתוצאה מחשיפה לאבק. הנה כי כן, מדובר בקביעות ברורות ומנומקות, שהן קביעות רפואיות גרידא מטעם מומחה שמונה על ידי בית הדין, בהן בית הדין אינו נוהג להתערב. המומחה ניתח את החומר שעמד בפניו, ונימק קביעותיו בהתבסס על ידיעותיו, כמו גם בהתבסס על ספרות רפואית בה חיפש ולא מצא קשר בין ממצאיו של התובע בבדיקת ההדמייה לבין החשיפה לאבק פוספטים. 16. עוד נציין, כי לא מצאנו טעם בטענות התובע כנגד חוות דעתו של המומחה, כמו גם ביחס לסוג מומחיותו. בנסיבות המקרה דנן, מדובר בחשיפה לחומרים כימיים, ולפיכך היה מקום למינויו של רופא תעסוקתי, אשר לו הידע וההתמצאות ביחס לחומרים אליהם נחשף התובע ולשאלת השפעתם, וזאת כפי שנקבע בפסיקה במקרים כגון דא. 17. בנוסף, נזכיר כי במסגרת העובדות המוסכמות שהגישו הצדדים, לא פורט איזה מומחה מבקשים הם למנות, ואף לאחר שמונה רופא תעסוקתי התובע לא הודיע דבר לא ביקש אחרת, וממילא גם לא ערער על ההחלטה על המינוי. גם לאחר קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה לא הוגשה מטעם התובע כל בקשה או השגה בנושא. 18. מכל האמור לעיל עולה, כי אין מקום למינויו של מומחה רפואי נוסף, מה גם שהמומחה הפנה בין השאר לקביעותיו של המומחה לריאות אשר בדק את התובע בזמן אמת, תוך שהוא מאמץ את קביעתו של אותו מומחה ריאות; אשר ציין כי לתובע אין קשיי נשימה במאמץ, ללא שיעול כרוני, בעברו עישן במשך 30 שנה, צילום החזה פורש כתקין וספירומטריה בגדר הנורמה. מכאן עולה, כי אין מדובר בתחלואה נדירה או מיוחדת. הרופא ניתח ונימק את הממצאים ביחס לריאותיו של התובע, וברי כי אין זה מן המקרים אשר נקבע לגביהם בפסיקה כי יש מקום למינוי מומחה נוסף. התובע הפנה אל שנפסק בפרשת קורין, דא עקא, הנסיבות שם היו שונות לחלוטין מהנסיבות דנן, הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה העובדתית והרפואית. די אם נציין כי דובר היה שם בתובע אשר הוכר כנפגע עבודה מכוח מחלת מקצוע, ולא היתה שם מחלוקת ביחס לאופי התחלואה בריאותיו של התובע, אשר סבל מסרטן בריאותיו. ראה: עב"ל 521/05 קורין- המוסד לביטוח לאומי (מיום 7.10.7). אחרית דבר 19. לאור כל האמור לעיל, דין התובענה להדחות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 20. פסק דין ישוגר לצדדים בדואר רשום. 21. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין. ביטוח לאומיחשיפה לחומרים מסוכנים