דמי חגים לעובד במשמרות 1. התובע בסעיף 105 לסיכומיו מפרט את ימי החג בשנתיים האחרונות לעבודתו (החל מחודש 9/2009), בתקופת המכרז החדש, 14 במספר. על פי הפירוט המובא בסעיף 267 לסיכומי הנתבעת ובסעיף 28 לתצהיר אברג'יל, החל מחודש זה שולם לתובע עבור שני ימי חג בלבד (בחודשים 3-4/2010), ואולם לפי ערך שעה של 22 ₪ בלבד. 2. הנתבעת הוסיפה (סעיף 265) וטענה כי בחלק מהתקופה (בחודשים 9/10 ו-4-5/11) לא עבד במשך חודש עבודה מלא או קרוב לכך, ועל כן אינו זכאי לתשלום עבור ימי החג שחלו במהלך חודשים אלו (5). הנתבעת לא טענה וממילא לא הוכיחה מה היתה סיבת היעדרותו של התובע, או כי הדבר לא נעשה בהסכמתה, ועל כן טענתה זו דינה להידחות. 3. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח תביעתו משום שלא הוכיח שעבד יום לפני ויום אחרי החג, כנדרש בצו ההרחבה הכללי בעניין זה. בענייננו, עבד התובע במשמרות, היות ומדובר בסידורי עבודה שהוסכמו על ידי הנתבעת ונערכו על ידיה יש לקבוע שאי העבודה בחג נעשתה בהסכמה. ר' תעא 2918/06 עבדאללה קאדי נגד שפיר הנדסה 1991 בע"מ ואח', 22/08/2011; ע"ב (י-ם) 2854/03 עופר שמני נ. מודיעין אזרחי בע"מ; 4. זאת ועוד, נקבע בפסיקה כי מקום בו אולץ עובד לעבוד בחג (ר' עדותו של אורי ספיר עמ' 56 שורות 19-23), הוא זכאי לתשלום עבור דמי חגים בנוסף לתמורה בעד העבודה ביום החג בשיעור 150%. עע (ארצי) 300360/98 נחום צמח נגד ש.א.ש קרל זינגר צפון (1986) בע"מ (30/04/2002). 5. היות שכך, על הנתבעת לשלם את ההפרש בין ימי החג שנתבעו (14) לבין הסך ששולם עברו דמי חגים בתקופה הרלבנטית. 6. לפי תלושי שכרו של התובע, בתקופה האחרונה לעבודתו עבד לסירוגין בתפקיד אחמ"ש, מוקדן ומאבטח, כאשר על פי מסמכי המכרז וחוזה העסקתו לכל תפקיד שכר שעתי שונה. צו ההרחבה קובע כי ערך יום חג יקבע לפי ממוצע ההשתכרות היומי של עובד בשלושת חודשי עבודתו האחרונים. 7. ממוצע השכר בין התפקידים שמילא התובע הינו 29.5 ₪ (28 ₪ למאבטח; 29.5 ₪ למוקדן/ 31 ₪ לאחמ"ש), בתוספת 4.65 ₪ תוספת סיכון, 0.5 ₪ תוספת ותק= 34.65 ₪. קרי, ערך יום חג לתובע עומד על סך 277 ₪. עבור 14 ימי חג זכאי התובע לתשלום 3,878 ₪, בניכוי 357 ₪ ששולמו לו (בחודשים 3-4/10) זכאי התובע לתשלום עבוד דמי חג בסך 3,521 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית ממחצית התקופה (1.9.10). דמי חגיםשעות עבודה ומנוחה