כאבים בצוואר: ישיבה ארוכה מול המחשב עם ראש כפוף: 1. התובע הגיש לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה בגין פגיעה נטענת בצוואר במסגרת עבודתו בחברת דלתא גליל תעשיות בע"מ. תביעתו נדחתה ועל כך הוגשה התביעה שבפנינו. 2. לטענת התובע, בשל ישיבה שעות ארוכות מול מחשב, בעמדה ארגונומית לא נוחה עם ראש כפוף כלפי מטה ובשל הרמת קרטונים במשקל של כ-20 ק"ג, נגרמה לו פגיעה בצווארו, על פי תורת המיקרוטראומה. 3. לתביעתו לנתבע צרף התובע תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה בה צוין: "במסגרת עבודתו עבד מול צג מחשב בין 7-9 שעות, 6 ימים בשבוע בעמדה ארגונומית לא נוחה, כאשר יושב עם ראש כפוף כלפי מטה. כמו כן הרים קרטונים במשקל 20 ק"ג למדפסת..." 4. במכתב ששלח בא כוח התובע לנתבע בתשובה לשאלותיו (נ/2), ציין ב"כ התובע כי עבודת התובע בעיקר מול מחשב, והיה מרים קרטונים במשקל 35 ק"ג (ולא 20 ק"ג). במכתב נרשם כי התובע ישב בעמדה ארגונומית לא נוחה, עם הראש כפוף כלפי מטה עם סיבוב הראש כלפי המסך, מנגנון לא תקין של ישיבה וסטרס על הצוואר. הרמת הארגזים הייתה פעמים בשבוע. 5. בתצהירו, ת/1, תאר התובע את עבודתו כדלקמן: "הריני להצהיר כי עבודתי הסתכמה בישיבה מול המחשב למשך שעות ארוכות, דהיינו בין 8 - 9 שעות ביממה, 6 ימים בשבוע, עבודה שעשיתי בישיבה בעמדה ארגונומית לא נוחה, כשראשי כפוף כלפי מטה עם סיבוב הראש כלפי המסך. זאת ועוד, נהגתי להרים קרטונים במשקל של כ-35 ק"ג למדפסת להחלפת נייר... וזאת עשיתי פעמיים/3 פעמים בשבוע... עצם עבודתי הכרוכה בישיבה כל היום מול המחשב... בנוסף לנשיאת קרטונים במשקל ובתדירות שפורטו לעיל, היא הסיבה לעומס על הצוואר ולהופעת הדיסקופטיות בצוואר..." 6. בחקירתו בפנינו הבהיר התובע כי הרמת הקרטון של הנייר הרציף נעשתה בהתחלה בתדירות של פעם פעמיים ביום, ולאחר כשנתיים, הרמת קרטון נעשתה כפעמיים - שלוש בשבוע, פעם אחת ביום. 7. עוד הוסיף התובע בחקירתו בפנינו, כי עבודתו הייתה בכיפוף הראש כלפי מטה - כלפי הצג של המחשב, או עם הטיה לצדדים - לפי צורת הישיבה בה ישב התובע , אותה שינה כל הזמן (עמ' 3 לפרוטוקול). התובע העיד כי הטה את הראש כדי להחזיק את אפרכסת הטלפון עת נתן שרות מחשוב טלפוני (כשבועיים בחודש). התובע העיד: "לא הזזתי את הראש כל הזמן לימין ולשמאל, לפעמים היו שיחות של 10 דקות והייתי מחליף את אחיזת השפופרת אחרי מס' דקות מצד לצד, תלוי באורך השיחה." 8. לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, מדובר בישיבה לא נוחה עם הטיית ראש כלפי מטה ולצדדים במשך שעות ארוכות ושנים רבות, וכן הרמת הקרטונים, והם שגרמו למצבו של התובע. ב"כ התובע מסתמך על התעודה הרפואית הראשונה מאת הרופא התעסוקתי לפיה מדובר במחלה מקצועית הנפוצה אצל מפעילי מחשבים, על מכתבו של ד"ר גנאים, ועל העובדה כי מדובר באיש צעיר, ללא עבר קודם, דבר התומך לטענתו בכך כי הפגיעה היא כתוצאה מעבודתו. 9. לטענת ב"כ הנתבע, יש לדחות את התביעה משום שלא התמלאו התנאים הדרושים להכרה בפגיעה כפגיעה בעבודה לפי הלכת המיקרוטראומה. לטענתה, לא הונחה תשתית עובדתית משפטית להכרה בהלכת המיקרוטראומה. מדובר בתקופת עבודה קצרה של 3 שנים, לא הוכחו פגיעות חוזרות ונשנות הדומות במהותן, מדובר בישיבה סטטית, שאף אם אינה נוחה, אינה עונה על תשתית המיקרוטראומה. אף הרמת ארגז נייר רציף פעם ביום ובהמשך פעמיים בשבוע אינן תנועות אין ספור המתבצעות במהלך יום העבודה, ואינן בגדר מיקרוטראומה. הכרעה 10. בעב"ל 456/07 דליה בן ישי נ' המל"ל חזר בית הדין הארצי על כללי היסוד לעניין הכרה בפגיעה כתאונת עבודה לפי תורת המיקרוטראומה: "באשר להכרה בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה כבר נקבע כי : "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה הוא קי ומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה לנזק אצל המבוטח" (עב"ל 317/97 המוסד לביטוח לאומי - יניב,). וכן נקבע: "ב. יסודותיה של הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה ..., בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה הינם שניים, דהיינו האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה כזו. ג. לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה." [עב"ל 1012/00 אלי שבח - המוסד לביטוח לאומי ( 28.7.02); ההדגשה שלי, ר.ר.; וכן ראו לצורך השוואה - עב"ל 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי ( 20.12.07); עב"ל 90/06 אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי ( 7.8.06)]. 11. ולענייננו, אין די בישיבה בלתי נוחה ורציפה כדי להרים את הנטל הנדרש להוכחת תנועות חוזרות ונשנות הנדרשות להקמת התשתית לקיומה של פגיעה מסוג מיקרוטראומה. 12. יפים דברים אלה לענייננו. התובע אינו טוען לרצף תנועות אשר גרמו לפגיעה אלא לישיבה בראש כפוף (או מוטה הצידה לפרקי זמן משתנים בעת ביצוע שיחות הטלפון) באופן סטטי שגרם לטענתו לפגיעה. 13. באשר להרמת הקרטונים - המדובר בפעולה בודדת שנעשתה תחילה פעם ביום ובהמשך, פעמיים - שלוש בשבוע בלבד. אין בפעולה זו כדי לעמוד בתנאי המיקרוטראומה שכן אין מדובר בפעולה החוזרת ונשנית בתדירות גבוהה. 14. משתנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו על ידו אינם מקימים תשתית עובדתית - משפטית לקיומה של תורת המיקרוטראומה, דין התביעה להידחות כבר בשלב זה. 15. נוסיף, כי הגם שהתובע מבקש להתבסס על אישור רופא תעסוקתי (ד"ר סטפן שלוסברג) ואורטופד (ד"ר גנאים מאג'ד) ועל העובדה כי מדובר באדם צעיר כתימוכין להכרה בפגיעה כנובעת מעבודתו, אין באישורים אלה קביעה כי הנזק נגרם מרצף תנועות כנדרש בתורת המיקרוטראומה, אלא כתוצאה מתנוחה ארגונומית (סטטית) בלתי נוחה, ומכל מקום, אין לתיעוד זה נפקות עת בוחנים אנו את המסכת העובדתית הרלוונטית למיקרוטראומה. אין לנו אלא לשוב ולהפנות לדברי כב' הנשיא פליטמן שהובאו לעיל כי "לא די בקיום קשר סיבתי אפשרי בין הליקוי לבין העבודה, כל עוד שעניינו של הנפגע לא בא בפתחם של שלושת סוגי הפגיעה האמורים" (תאונת עבודה, מיקרוטראומה ומחלת מקצוע). 16. לנוח כל האמור, התביעה נדחית. אין צו להוצאות. 17. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. מחשבים ואינטרנטצוואר