ישיבה ממושכת בעבודה בתנוחת כיפוף כתאונת עבודה

ישיבה ממושכת בעבודה בתנוחת כיפוף כתאונת עבודה: זוהי תביעה להכיר בפגיעה בעמוד שידרה צווארי, שכמות וכתפיים כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה ו/או מחלת מקצוע. להלן עובדות המקרה: 1. התובע, יליד 1967, עובד בנמל חיפה משנת 1991 ועד היום כנהג בעגורן. 2. בין השנים 1991 ועד שנת 2003 עבד התובע כבקר מחשוב מכולות. בכל עגורן יש מערכת מיחשוב והתובע היה מנוייד בהתאם לצורכי העבודה לתקן את המחשוב בעגורן בהתאם לצורך, וזאת ימים בודדים בחודש בלבד. 3. עבודתו העיקרית של התובע הינה נהיגה בעגורן. 4. בנמל חיפה ישנם שלושה סוגי עגורנים: א) מנוף חוף - שהינו מנוף הפועל בעזרת כבל מתכתי עבה וזרוע אחת ומגיע עד לגובה של 21 מטר מקו הרציף. בדרך כלל לא עובדים עם המנוף הנ"ל בהעמסת והורדת מכולות מהאוניות. זהו המנוף הפשוט ביותר בנמל חיפה. ב) עגורן שער - הינו השלב השני בעגורנים. הוא מתחיל מגובה 24 מטר ומגיע עד ל-47 מטר. גודל הקבינה של העגורן הנ"ל הוא 2.5X2.5 מטר. ג) מנוף גשר - הינו המנוף הגבוה והגדול ביותר. הגובה הנמוך שלו הוא 47 מטר והוא מגיע עד לגובה של 74 מטר. הקבינה שלו היא בגודל של 3.5X3 מטר. 5. במסגרת עבודתו בעגורן שער, ובעיקר בעגורן גשר, התובע מעמיס ופורק מכולות כלי מיוחד, עגורן, במשמרת של שמונה שעות וכן בשעות נוספות (לפחות 6 שעות עבודה ושעתיים הפסקה). 6. בהיותו בתוך הכלי, בגובה 14-16 מטר (עגורן שער) ובגובה 46-74 מטר (עגורן גשר), יושב התובע שעות רבות בתנוחת כיפוף קדימה, כאשר הראש והגב מכופפים ופונים קדימה ולצדדים. 7. יש לציין, כי גם בעגורן שער וגם בעגורן גשר רצפת התא שקופה כדי לאפשר לנהג להסתכל כלפי מטה, בכדי להסתכל על זרועות העגורן בזמן העמסה ופריקת המכולות. 8. צורת העבודה של התובע כשהוא נוהג בעגורן מחייבת אותו לפסק את הידיים תוך מתיחת הכתפיים למרחק של חצי מטר האחת מהשניה מכל צד של הגוף, כדי להחזיק בידיות הנמצאות משני צידי המושב. התובע גם מפסק את הרגליים תוך כדי הישיבה הנ"ל ותנוחת הגוף שלו נמצאת בכיפוף קדימה של הגב והראש, כך שהוא יכול לסובב את הראש לצדדים תוך כדי הנהיגה בעגורן. 9. יש לציין, כי הקבינה של העגורן נוסעת על מסילות עליונות ומסילות תחתונות, כשגלגלי המתכת נוסעים על החלק התחתון של העגורן ולמעשה העגורן עובד בשיטת ההצלבה והתזוזה היא אנכית ואופקית. 10. היות ומדובר בגלגלי מתכת הנוסעים על מסילות ממתכת, הדבר גורם לרטט בלתי פוסק בכל זמן הנהיגה בעגורן. הרטט הנ"ל עולה למעשה מכפות הרגליים לכל הגוף עד הראש והידיים. כל הקבינה זזה בעגורן והתובע כל הזמן זז עם העוגרן על המסילות, על מנת לבדוק גם מצד ימין וגם מצד שמאל להסתכל כלפי מטה, שרכב לא נוסע על המסילה. למעשה, התובע חייב להעביר מבט מרחבי על כל השטח שמתחתיו לפני שהוא משחרר מכולה או מרים אותה. 11. כמו כן, העגורן אמור כאמור להרים מכולות ולהעמיסן על האוניות ו/או להוריד מכולות מהאוניות ולפרוק אותן בנקודות פריקה על הקרקע. כל התחברות של הזרוע למכולה גורמת לחבטה ברגע ההתחברות או ההתנתקות של הזרוע של העגורן מהמכולה. במשך יום עבודה אחד, בעגורן שער, למשל, יש בין 150 ל-300 חבטות בממוצע ליום. בעגורן גשר, לעומת זאת, שהזרוע מחלוקת לחלקים, החבטות הן חזקות יותר וגם בכמות גדולה יותר מזו של עגורן השער. 12. כל הזעזועים והתנודות של העגורנים והחבטות של ההתחברות וההתנתקות מהמכולות גורמות, כאמור, לרטט בכל הקבינה בעגורן, אשר מורגשת בכל הגוף של התובע בזמן העבודה והזעזועים האלה יוצרים לטענתו מאמץ יתר על עמוד השדרה הצווארי והכתף בגלל הזעזועים שהוא חוטף במסגרת עבודתו. 13. יש לציין, כי ביולי 2006, במלחמת לבנון השניה, נפגע התובע בראשו מפגיעת הדף של טיל שנפל בנמל חיפה, בזמן שעבד על עגורן שער, בהיותו בקבינה של העגורן והתובע "עף" מעוצמת ההדף בתוך הקבינה. הפגיעה הנ"ל הוכרה על ידי הנתבע כתאונת עבודה. 14. בתאריך 27/9/08 היתה לתובע תאונת דרכים כאשר רכב פגע ברכבו מאחור ולתובע נגרמה "צליפת שוט" בצוואר. 15. בתאריך 1/4/12 החליק התובע במדרגות כשירד מעגורן, נפל ונחבל בצוואר, בעמוד השדרה הצווארי, כתף ימין, ירך ימין וגב. התאונה הנ"ל הוכרה כתאונת עבודה על ידי הנתבע. 16. התובע טוען, כי תנאי עבודתו המתוארים לעיל הינם למעשה עבודה עם מכשירים רוטטים, אשר גרמו לו לפגיעה בגב ובצוואר, הן כמחלת מקצוע והן כתאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה, בעוד שב"כ הנתבע טוענת שמדובר בתהליך תחלואתי רגיל. מינוי מומחה רפואי: 17. מטעם בית הדין מונה, כיועץ מומחה רפואי, ד"ר אברהם ששון, אשר הגיש חוות דעת מומחה לבית הדין בתאריך 12/7/13 והשיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו מטעם בית הדין בתאריכים 21/10/13 ו-21/11/13. בחוות דעתו קבע המומחה כדלקמן: "התרשמותי תיק עב כרס המלא רק באישורי אי כושר, חופשות מחלה וביקורים אצל רופא תעסוקתי. לדאבוני, אין בדיקות קליניות של כתפיים ו/או של הצוואר. מאחר והחולה התלונן על עמ"ש מותני ב-2010, לא הודגשה אבחנה ספציפית ע"י המומחה. בעניין הצוואר, רק ב-2012 בוצע C.T שמראה שינוי ניווני רב קומתי. מסקנות 1. בעמ"ש צווארי החולה התלונן על כאבי צוואר עם רקע ניווני ברור מעל לכל ספק (לפי ה-CT). אין אבחנות על כאבי כתף ב-2012 ואין אפילו ניסיון לבדיקה או אבחון קליני אורתופדי מאז 1995. בעניין הגב התחתון, גם דר' רייכל לא הצליח לרשום אבחון ספציפי לכאבים אלו. 2. בהסתמך על הנתונים שהצגתי ועל בסיס העובדות שבתיק, לא קיים רמז לקשר בין סוג ומהות עבודתו של התובע לבין התלונות על כאבי עמ"ש, הצוואר והכתפיים. החולה לא הרים הנטל להוכחת הקשר, מלבד תיאור עבודתו. בתחילת חוות דעתי ניתחתי את המרכיבים שבעבודתו של התובע והאחראים לתלונותיו, לדבריו. אין תמיכה בספרות לפיזיו-פתולוגיה, הנטענת מצידו של החולה, כגורם לנזק ניווני בצוואר. לא יכולתי להשתכנע בקיום רטט כאשר הקבינה של העגורן נוסעת על מסילות. 3. כאמור קודם, תנוחת גוף אינה סיבה המוכרת כגורם למחלה ניוונית ואינה סיבה שמחמירה או שתורמת להחמרה. 4. לאור אישורי רופאים תעסוקתיים כה מרובים, אני שואל את עצמי אם לחולה היה זמן לעלות ולעבוד על העגורן בשנים האחרונות?! ואם בכלל. 5. גורמי הסיכון הם בתאונות המתועדות בצוואר ואשר הוכרו כתאונות בעבודה או כתאונות דרכים באופן ספציפי. אין אני נדרש להתייחס לפגיעות חבלתיות ספציפיות בדיון זה, או לאפשרות של מחלה כתוצאה ממיקרוטראומה. 6. לסיכום, משקל החבלות בעבר והשינוי הניווני התחלואתי גדול בהרבה מהאפשרות של הצטברות נזק בצוואר כתוצאה ממיקרו-טראומה". בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 21/10/13 קבע המומחה כדלקמן: "1. החלטת בית הדין בעניין הרטט מבטלת את קביעתי שבסעיף 2 בחוות דעתי המקורית. 2. אם התובע אכן היה חשוף לרטט מאז 1991, אזי סביר ששינוי ניווני התפתח בעמ"ש הצווארי על בסיס מיקרוטראומה ובאחריות של קשר סיבתי מלא. 3. עדיין אינני רואה קשר בין עבודתו לכאבים בכתף שמאל על רקע מיקרוטראומה". בתשובותיו של המומחה הרפואי לשאלות ההברה הנוספות שנשלחו אליו מטעם בית הדין ביום 21/11/13, ציין המומחה: "א. השפעת רטט היא בעיקר על הסחוס הבין חולייתי, דהיינו על הדיסק שעובד בתור "בולם זעזועים". אכן, לתובע יש דיסקופטיה עם שינויים במרקם הדיסקוס (C.T צווארי מ-04/2012). העדר שינוי במפרקים (פצטים) אינו מעיד על אי חשיפה לרטט. ב. לא משנה את דעתי מיום 21.10.13. ג. השפעת הרטט היא על כל עמוד השדרה. נכון שרוב המחקרים והספרות התמקדו על עמוד השדרה המותני. ד. מצורפים שני מאמרים כעדות לספרות התומכת במעורבות עמוד שדרה צווארי שנמצא תחת השפעת ויברציות: מאמר ממגזין של רפואה תעסוקתית מגרמניה (כרך 59, עמוד 323) אשר מוכיח השפעת ויברציות בשיעור 18.2% על הצוואר לעומת 68.7% על הגב המותני. מחקר מעבדתי מאוניברסיטת אונטריו על חלקים של עמוד השדרה הצווארי שהועמדו תחת השפעת ויברציות וכתוצאה נגרם נזק על המרכיב החלבוני של הדיסק הבין-חולייתי. ה. התאונות הקודמות, לא נראה לי שהשפיעו על הופעת התמונה הרנטגנית בעמוד השדרה הצווארי של החולה. הממצאים שנרשמו ב-CT מ-04/2012 הינם ישנים מאוד והצטברו במשך שנים. ומאידך, לא ראיתי קביעות של נכות המתייחסות לתאונות שנזכרו מ-09/2008 ומ-04/2012. בהתייחס לאפשרות של שינויים על חשבון תחלואה טבעית, אוסיף ואדגיש שהממצאים שהתגלו ב-2012 (החולה היה בסה"כ בגיל 45) מקורם והתחלתם היו שנים רבות קודם, ולכן סבירה פחות השפעת הגיל על הדיסקופטיה. ו. הספרות האורתופדית והתעסוקתית מכירה בהשפעת העבודה כגורם לנזק בכתפיים רק במידה והעבודה נעשית מעל לגובה הכתפיים. אינני משנה עמדתי בנקודה זו. ז. כן, כאבי צוואר יכולים להקרין לכתף. במקרה אשר הוצג בפנינו, החומר מצביע על בעיה ממוקמת בכתף ולכן רופאיו הזריקו לו לתוך מפרק הכתף. אם יתברר בשלב כלשהו שבכתפיים ההקרנה מקורה מהצוואר (ולא פתולוגיה במפרק עצמו), אזי כל ההשלכות על הכתף תהיינה קשורות לצוואר ולהשפעת העבודה, כפי שנדון בתיק זה". 18. בדיון שהתקיים ביום 24/2/14 ביקש ב"כ התובע לקבל את התביעה, הן ביחס לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי והן ביחס לפגיעה בכתף שמאל. ב"כ הנתבע ביקשה להכיר בתביעה רק ביחס לפגיעה בעמוד השדרה הצווארי ולדחות את התביעה ביחס לפגיעה בכתף שמאל, היות והמומחה קבע באופן מפורש, כי אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הכאבים בכתף שמאל. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 19. המומחה הרפואי שמונה מטעם בית הדין, ד"ר אברהם ששון, קבע במפורש, כי אם התובע היה חשוף לרטט (לויברציות) במסגרת עבודתו, אז יש לקבוע, כי השינוי הניווני התפתח בעמוד השדרה הצווארי על בסיס מיקרוטראומה ובאחריות של קשר סיבתי מלא. 20. ב"כ הנתבע הודיעה בכתב לבית הדין, כי לאור חוות דעת המומחה החליט הנתבע להכיר בפגיעתו של התובע בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. 21. בנסיבות אלה אנו קובעים, כי התובע נפגע בעמוד השדרה הצווארי כפגיעה בעבודה על פי עקרון המיקרוטראומה. התובע רשאי להגיש לנתבע תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, כאמור לעיל. 22. באשר לפגיעה בכתף שמאל - ב"כ התובע טוען, כי יש כאן אסכולה שונה, וכי המומחה לא התייחס לעניין הספציפי של התובע, אלא באופן כללי לעובדה שלא יתכן שאדם שעובד עם הכתפיים מתחת לגובה השכר יגרם לו נזק. כן ציין ב"כ התובע, כי אם בית הדין לא יעתר לבקשתו למינוי מומחה נוסף, הוא יערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. 23. זכותו של כל תובע לערער על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה, אם הוא סבור, כי בית הדין טעה, אך הודעה מעין זו אינה מצדיקה מינוי מומחה רפואי נוסף בתיק זה. 24. המומחה הרפואי ציין במפורש בחוות דעתו ובתשובותיו המפורטות, כי למרות תיקו הרפואי עב הכרס של התובע "אין כל אבחנות על כאבי גב ב-2012 ואין אפילו ניסיון לבדיקה או אבחון קליני אורתופדי מאז 1995". כאשר אין בדיקות קליניות בתיקו הרפואי של התובע בעניין הכתף ואין כל אבחנה על כאבי כתף אצל התובע במהלך השנים בין 1995 ל-2012, אזי פירוש הדבר שמבחינה רפואית התובע לא התלונן על כאבים בכתף ולכן גם לא קיבל טיפול רפואי בנדון. לכן לא ברורה לנו טענת ב"כ התובע לאסכולה אחרת... התובע לא הרים את נטל הראיה ולא הוכיח בבית הדין ראיה פוזיטיבית המגובה בבדיקות קליניות, כי אכן קיימת פגיעה כלשהי בכתף שמאל של התובע. בנסיבות אלה - הבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף - נדחית בזאת. 25. בנוסף, ציין המומחה, כי לעיתים כאבי צוואר יכולים להקרין לכתף. לתובע קיימת בעיה רפואית הממוקמת בכתף שמאל ולכן טופל בהזרקת חומר לתוך מפרק הכתף. לדעת המומחה, אם יתברר בשלב כלשהו, כי הכאבים בכתף נובעים מהקרנה של הצוואר, כלומר מעמוד השדרה הצווארי לכתף (ולא פתולוגיה במפרק עצמו), אז כל הקרנת הכאבים לכתף תהיה קשורה ונובעת מהצוואר ומתנאי עבודתו של התובע, כאמור לעיל. בשלב זה, כאמור, הדבר לא הוכח בבית הדין. 26. על כן התביעה בגין הפגיעה בכתף שמאל - נדחית בזאת. 27. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪ תוך 30 יום מהיום. 28. הצדדים יכולים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות לערער על פסק הדין וזאת תוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה. הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור.הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה