פיטורים בחודש תשיעי

פיטורים בחודש תשיעי בתביעה זו עותרת התובעת לתשלום פיצויים בסך 140,000 ₪ בגין פיטוריה בחודש התשיעי להריונה. רקע וטיעוני הצדדים 1. הנתבעת הינה חברה בע"מ המספקת, בין היתר, שירותי ניקיון ללקוחותיה. 2. התובעת עבדה בנתבעת החל מיום 1.7.09 ועד לחודש ספטמבר 2010 אז הסתיימה העסקתה בנסיבות השנויות במחלוקת. 3. לטענת התובעת, בהיותה בחודש התשיעי להריונה, הודיעה על רצונה לצאת לחופשת לידה. אז הוחתמה על ידי מנהלי הנתבעת על טופס שכלל לא הבינה את משמעותו ואף התבקשה לכתוב מכתב, באמצעות אחותה שהתלוותה אליה, בדבר התפטרותה כביכול - מכתב שאף את משמעותו לא הבינו השתיים. כשכל אותה עת הובטח לה שבמידה ותהייה מעוניינת לחזור לעבודה לאחר הלידה, הדרך לכך פתוחה בפניה. התובעת טוענת כי במהלך חופשת הלידה ובטרם חלפו 3 חודשים מהלידה פנתה אל הנתבעת בבקשה לשוב לעבודה , אך נענתה בשלילה וזכתה ליחס מזלזל. לפיכך עותרת היא לפיצויים בגין פיטוריה. 4. הנתבעת טוענת מנגד, כי התובעת היא שהתפטרה תוך שפנתה לנתבעת במהלך הריונה וטענה כי אינה רוצה לעבוד יותר משום שהיא עייפה ואף סירבה לתת הודעה מוקדמת כנדרש על פי דין. עוד נטען, כי התובעת אף הגישה לידי הנתבעת מכתב התפטרות אותו כתבה בנוכחות אחותה. 5. לתיק בית הדין הוגשו שני מסמכים: האחד (ת/2) נושא כותרת "הסכם פשרה" מיום 21.9.10 , עליו חתומה התובעת ובו היא מאשרת שהתפטרה מהנתבעת ללא מתן הודעה מוקדמת ושקיבלה מהנתבעת את כל התנאים הסוציאליים וההפרשות להם היא זכאית על פי דין בגין תקופת עבודתה וכי אין לה ולא יהיו לה בעתיד כל טענות כנגד הנתבעת. המסמך השני (ת/1) הינו מכתב אשר נכתב בכתב יד, עליו חתומות התובעת ואחותה הגב' זנאש זאדה ואשר תוכנו כדלקמן (המכתב צוטט כפי שנכתב במקור לרבות טעויות הכתיב): "אני אמאוואיישבליי 328717749 מבקשת להפסיק/ להתפתר מחברת רישון בניקיון מתאריך 2.10.10 ולקבל אבראה וחופשה . אחרי שאני אקבל את חופשה ואבראה לא יהיו לי שום תאנות. 21.9.2010 אמאוואייש אני זנאש זאדה 327282711 אני קתבתי לה והסברתי לה הכל" זנאש". דיון והכרעה 6. כאמור, טוענת הנתבעת כי התובעת התפטרה מעבודתה תוך שהגישה לנתבעת מכתב התפטרות אותו כתבה בנוכחות אחותה - ת/1 . מר נאור גולדברג , מנכ"ל הנתבעת, הצהיר כי לאחר התפטרות התובעת ניהלו הצדדים מו"מ לפשרה במסגרתו שולמו לתובעת מלוא התנאים הסוציאליים וההפרשות שהגיעו לה על פי דין בגין תקופת העסקתה וסיומה וכי הצדדים עיגנו את הסכמתם בחתימה על "הסכם פשרה"- ת/2. 7. אין בידינו לקבל טענות הנתבעת. ראשית לא ברור מדוע ומכוח מה נוהל מו"מ בין הצדדים, שכן אם התובעת היא שהתפטרה על שום מה נוהל עמה משא ומתן. בנוסף "הישגיו" כביכול של הסכם הפשרה בדמות תשלום תנאים סוציאליים והפרשות לתובעת - אינם בבחינת "הטבה" או מתן של זכות לפנים משורת הדין. התובעת ממילא זכאית לזכויות אלה על פי דין והן היו צריכות להשתלם לה תוך תקופת עבודתה. 8. התובעת העידה כי אינה קוראת וכותבת בעברית וכי אינה מבינה את תוכנו של ת/2. עוד הסבירה כי היא התקשרה ממקום העבודה לאינה ואילנה ואמרה להם שהיא צריכה לצאת לחופשת לידה. השתיים ביקשו שתגיע למשרד לחתום על מסמך, כשלמעשה הוגש לה דף ריק עליו היא נדרשה לחתום . התובעת התקשרה לאחותה, זו הגיעה ונתבקשה לכתוב בכתב ידה ולחתום לצד התובעת על מכתב שהוקרא לה על ידי אינה. (עמ' 2 לפרוט' מיום 15.1.13 ש' 4-9 וכן עמ' 15 לפרוט' מיום 3.4.14 ש' 17-22). לטענת התובעת אחותה הסבירה לה " שנותנים לי בית הבראה בפעם אחת ושאני אחתום " (עמ' 16 ש' 3). 9. הגב' זאודה זנאש, אחותה של התובעת העידה: "היא נכנסה לחודש תשיעי והזמינו אותה לקבל הבראה וחופש. היא פחדה שלא יהיה משהו... היא לא מבינה לכתוב ולקרוא ואני יודעת לכתוב ולקרוא. היא אמרה לי תבואי איתי. הלכתי אתה בשביל לקבל חופש והבראה ובאותו יום לא ידעתי מה זה מילה התפטרות, ידעתי מה זה רק המילה לעזוב. המזכירה שלו אמרה לה איזה יופי שנכנסת לחודש תשיעי בכיף היינו אתך, גם כשתלדי תחזרי אלינו לאחר חופשת לידה. מה שהיא אמרה אני תרגמתי לאחותי. אח"כ המזכירה שלו אמרה לי מה לכתוב ואני כתבתי ת.ז שלי ושל אחותי, שם שלה ושם שלי. והמזכירה אמרה לי כתבתי: אני מתפטרת מתאריך אותו יום שהיינו. הסברתי זאת לאחותי. ואני שאלתי אותה באותו רגע מה זה להתפטר זה אומר שהיא עוזבת בכלל או שמקבלת הבראה? אני לא יודעת מה זה להתפטר. מה את אומרת. היא אמרה לא, מה פתאום, כשהיא תלד היא חוזרת, היא לא עוזבת, היא תחזור אלינו, תלך למקום שלה. הזמינה את נאור והוא ירד ואמר מזל טוב, מה את יולדת בן? איזה יופי, אני אשלח לך מתנה, וכשאת חוזרת את חוזרת למקום שלך. אנחנו אוהבים אותך...". (עמ' 16 ש' 24 - עמ' 17 ש' 7). 10. עדותן של התובעת ואחותה היו מהימנות עלינו. מעדותן ניכר כי אינן שולטות ברזי השפה העברית וכי לא הבינו את משמעותם של "הסכם הפשרה" והמכתב עליהם נתבקשו לחתום. שוכנענו כי כל שביקשה התובעת הוא להסדיר יציאתה לחופשת לידה וכי לא הייתה לה כוונה להתפטר ולסיים עבודתה לצמיתות. אף השכל וההיגיון הישר אינם מתיישבים עם טענת הנתבעת כי התובעת התפטרה. מדוע תבקש עובדת, עולה חדשה, להתפטר בחודש התשיעי לעבודתה, בסמוך לקראת הלידה ולוותר על כל זכויותיה להן היא זכאית מכוח היותה בהיריון וכיולדת. 11. המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא ליתן תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולאחר בדיקה קפדנית של תוקפם. כך, לא יינתן תוקף לכתב ויתור במקרים אלה: א. כתב הוויתור אינו ברור וחד-משמעי. ב. כתב הוויתור לא הוסבר לעובד או שהעובד לא הבין אותו. ג. העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הוויתור. ד. יש פגם במסמך הוויתור. ה. לאחר חתימת כתב הוויתור מתעוררים חילוקי דעות שלא היו ידועים לעובד בעת חתימת המסמך. ו. הזכויות עליהן ויתר העובד לא היו ידועות לו. (דב"ע 2-10/98 אלדד קנטי נ' דיגיטל אקויפמנט בע"מ, פס"ד מיום 1.6.99; דיון נב/217-3 מנהלים ומורשי חתימה של הבנק הבינלאומי ואח' נ' הבנק הבינלאומי, פד"ע כ"ז 3, 35). בנסיבות המקרה דנן, מצאנו כי אין לתת תוקף למסמך "הסכם הפשרה" מכוחו לכאורה ויתרה התובעת על זכויותיה. אנו סבורים כי לתובעת לא הוסבר תוכנו של המסמך ומשמעותו וכי היא לא הבינה על מה למעשה חתמה ועל אילו זכויות ויתרה. 12. יתרה מכך, התובעת העידה כי באותה שיחה במסגרתה חתמה על "הסכם הפשרה" נאמר לה "שבשמחה אחזור אחרי הלידה ושהמקום מחכה לי" (עמ' 2 ש' 10) . גם לשיטת הנתבעת הובטח לתובעת כי הדלת חזרה לעבודה פתוחה בפניה אם תחפוץ בכך לאחר הלידה. מנהל הנתבעת, מר נאור גולדברג העיד לעניין זה: "אני אמרתי לתובעת למרות מה שבקשה אמרתי לה שיש לה אפשרות לחזור ולעבוד במידה ותרצה. אני לא שולל ממנה את האפשרות הזו " (עמ' 22 ש' 1-2). בחקירתה הנגדית ציינה התובעת כי לקראת סוף חופשת הלידה התקשרה לנתבעת וביקשה להסדיר את השבתה לעבודה וכי הובטח לה כי יחזרו אליה. משלא חזרו אליה התקשרה שוב ושוב אך לא זכתה למענה ולכן פנתה למצוא מקום עבודה אחר. וכלשונה: "אחרי חופשת הלידה התקשרתי אליהם, לפני תום שלושת החודשים של חופשת הלידה. התקשרתי לאילנה, היא אמרה נחזור אלייך. אמרתי שאני רוצה שיגידו לי שלא יהיה לי בלאגן בעבודה. התקשרתי אליה כמה פעמים והיא אמרה לי שתחזור אלי ולא חזרה. דיברתי עם אילנה ואינה " (עמ' 14 ש' 11-14). אחותה הוסיפה באותו עניין: "אח"כ אחרי הלידה לא התקשרו אליה ולא שום דבר. כשהיא מתקשרת אליהם, הם מנתקים את הטלפון כששומעים אותה... " (עמ' 17 ש' 9). 13. יוצא איפוא כי גם אם היינו מקבלים את הטענה כי התובעת התפטרה, ולא כך הדבר, הרי שהנתבעת הפרה התחייבותה לקבל את התובעת חזרה לעבודה לאחר הלידה, כך שלא נותרה בידיה עוד ברירה והיא פנתה לחפש עבודה במקום אחר. משכך, יש לראות את התובעת כמפוטרת. 14. בנסיבות אלה זכאית התובעת לפיצויי פיטורים. בנוסף זכאית היא לפיצוי בגובה שכר עבודה בתקופה המוגנת בשיעור של 60 יום וכן להודעה מוקדמת בשיעור של חודש ימים (סעיף 9(ג)(1(א) וכן סעיף 9(ג)(3) לחוק עבודת נשים התשי"ד - 1954. דב"ע נה/3-159 מסדה ליטבק - עבדי נ' אמנון רפאל מיום 13.2.96). משהוצג בפנינו תלוש שכר אחד בלבד יחושב הפיצוי על בסיס שכר המינימום באותה תקופה שעמד על סך 3,850 ₪. נוכח האמור, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: א. פיצויי פיטורים בסך 4,491 ₪. ב. פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בצירוף הודעה מוקדמת בסך 11,550 ₪. לסכומים דלעיל, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.10 ועד ליום התשלום בפועל. בהתחשב בסכום התביעה, ובהתנהלות ב"כ התובעת, אין אנו עושים צו להוצאות. פיטורים בהריוןפיטורים