טען כי התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום עבודתו ובשל הלחץ והמתח עקב ויכוח סוער בינו לבין בנו אשר עבד יחד עמו באתר העבודה. בנוסף נטען, כי גרסתו של התובע ועדיו נתמכה על ידיהם בתצהירים לבית הדין, וטענותיו של התובע לא נסתרו על ידי ב"כ הנתבע שבחרה לוותר על חקירתו. 4. ב"כ הנתבע, מנגד טענה, כי יש לדחות את התביעה, מאחר ולגישתה התובע לא הוכיח כי ביום 10.06.11 או בסמוך לכך אירע לו אירוע חריג בעבודתו. המסגרת המשפטית 5. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995, הדן בפגיעות בעבודה מגדיר תאונת עבודה כך: "תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". על פי ההלכה, על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כתאונת עבודה על המבוטח להוכיח קרות אירוע חריג בחיי עבודתו בסמוך לפני קרות האוטם. לשם כך, על המבוטח להוכיח התרחשותו של מאורע אובייקטיבי בעבודתו, אשר היה בגדר אירוע חריג לגביו, באופן סובייקטיבי. אירוע חריג יכול למצוא את ביטויו בדחק נפשי בלתי רגיל או במאמץ גופני יוצא דופן (עב"ל 502/09 משה סידה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 21.10.10). כאמור, בחינת חריגותו של האירוע נעשית על בסיס סובייקטיבי, אך עם זאת נפסק כי הבחינה הסובייקטיבית כשלעצמה מצריכה ראיות אובייקטיביות, ואין די בעצם אמירה של המבוטח כדי להוכיח קיומו של אירוע חריג [ראו עב"ל 415/09 חיים שלי - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 05.09.10; עבל 45023-09-11 שאול בירן - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 04.12.12). כמו כן, בהוכחת אירוע של תאונה בעבודה יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד האירוע, וזאת בהתבסס על ההנחה שבסמוך לקרות האירוע ימסור הנפגע את העובדות הנכונות על-מנת לזכות בטיפול הנכון (עב"ל 614/08 יהודה מרקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 13.07.09). דיון והכרעה 6. המחלוקת הנטושה בין הצדדים נוגעת לגרסתו של התובע על מה שארע לו, לטענתו, ביום 10.06.11 ועל עצם התרחשותו של אירוע חריג המהווה "תאונת עבודה" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק. כבר כעת נאמר, כי לאחר ששקלנו את העדויות והראיות שהוצגו לפנינו ועיינו בסיכומי באי כוח הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להרים את הנטל המוטל עליו ולהוכיח כי ביום 10.06.11 אירעה לו "תאונת עבודה" כמשמעה בסעיף 79 לחוק. זאת, מן הטעם שלא הוכחה התרחשותו של אירוע חריג בשגרת התנהלותו של התובע, עובר להופעת אירוע לבבי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתו. לטעמנו, אם כן, לא עלה בידי התובע להוכיח, בסבירות העולה על 50%, את גרסתו ל"אירוע חריג" או "מאמץ מיוחד" אשר נגרם לו, בעטיו של מאורע בעבודתו (וראו את שנפסק בעבל 502/09 הנ"ל). הקושי העיקרי בגרסת התובע טמון, לדעתנו, בהעדר כל אזכור לאירוע חריג כל שהוא בתיעוד הרפואי הסמוך למועד התרחשותו הנטענת ביום 10.06.11, באשר לפי להלכה הפסוקה האמורה יש לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע הנטען ולדברי הנפגע המצוטטים בהם. אותם מסמכים רפואיים מהווים ראיות בעלות משקל משמעותי במארג הראיות והעדויות עליו מבסס בית הדין את ההכרעה בדבר התרחשות האירוע הנטען. עיון בטופס התביעה שהגיש התובע לנתבע מראה כי "ביום 10/6/11 בשעה 11:00 כאשר במסגרת עבודתו בענף הבנייה באתר עבודה בראש פינה תוך כדי ויכוח והתעצבנות לקה התובע בהתקף לב ועבר שני צנתורים". ברם - מעיון בחומר הרפואי בתיקו של התובע עולה, כי למרות שהתובע מייחס להתרחשות האמורה "ויכוח והתעצבנות", הרי שלא רק שדברים שכאלה לא אוזכרו ולו ברמז, באף אחד מן המסמכים הרפואיים שנרשמו לאחר אותו אירוע, אלא שמעיון באנמנזה הראשונית עולה שזו מנוגדת באופן מובהק לגרסתו העובדתית של התובע, שכן צוינו בה תלונות "על סחרחורות קשה מזה יומיים ואי יציבות ונפיחות ביד שמאלית" (תעודה של הפניה למיון מיום 10.06.11), בלא להזכיר כל אירוע חריג ו/או התרגשות חריגה שאירעה כביכול במהלך העבודה. גם במסמכים הרפואיים של בתי החולים בהם אושפז התובע לא צוין כל רמז להתרחשות כלשהי, בין בעבודה ובין בכלל (ראה סיכום אשפוז מבית חולים נצרת וכן ממרכז רפואי העמק). זה המקום להזכיר, שאכן מסמכים רפואיים ממועד סמוך לקרות האירוע הנטען אינם חזות הכול ואינם יוצרים חזקה חלוטה כי האמור בהם מהווה את הגרסה הנכונה. ביכולתו של הטוען לפגיעה בעבודה לסתור את תוכנם של אותם רישומים רפואיים. ברם בעניינינו, התובע אף לא ניסה, ומכאן שוודאי שלא הצליח - לסתור את אותה חזקה, ולא הובא מצידו ולו הסבר דחוק לגרסה הפוזיטיבית שעולה מהחומר. זאת ועוד, נמצא כי חרף גרסת התובע כפי שהובאה בטופס תביעתו ובתצהירו בבית הדין שבו צוין "תוך כדי וויכוח והתעצבנות עקב ויכוח חריף עם בני...", הרי שבמסגרת עדותו בפני חוקר המל"ל, בטרם ידע דבר דחיית תביעתו, התובע לא הזכיר מאומה ביחס ל"ויכוח חריף" כל שהוא שכביכול נוצר בינו לבין בנו: "הבן שלי ענאן היה משוחח בפלאפון ואנחנו מבצעים העבודה הסתכלתי עליו שדבר הרבה זמן התחלתי לצעוק עליו שיעזוב הפלאפון וימשיך לעבודה והתחילו צעקות וריב ביני לבינו...", ובהמשך משהתובע נשאל "האם היו צעקות בוויכוח ואיזה רמה?", השיב: "כן אני צעקתי בקול רם והייתי עצבני מאוד בגלל הזלזול שלו בעבודה כולנו עובדים והוא משוחח בטלפון. ענאן לא צעק ולא הרים קול אני זה שצעקתי" (עמ' 3 להודעה). תימוכין לכך שלא היה בין התובע לבין בנו - מר ענאן כל "ויכוח חריף", ניתן למצוא גם כן בעדותו של מר ענאן שנמסרה במסגרת הודעתו לחוקר המל"ל (עמ' 2 ש' 15-16 להודעה). 7. אשר על כן, ומשקבענו שלא הוכח האירוע הנטען ע"י התובע - אנו דוחים את התביעה שבפנינו. בהתחשב בעובדה שמדובר בתובענה למימוש זכויות מתחום הביטחון הסוציאלי - לא יינתן צו להוצאות. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה עליו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. התקף לב / אוטם שריר הלב