"משכורת אחרונה" לחישוב דמי לידה התובעת הגישה, ביום 10.1.13, למוסד לביטוח לאומי (להלן - הנתבע) תביעה לגמלת שמירת הריון ולדמי לידה עבור לידת בנה. התובעת חולקת על חישובי הנתבע שהתבססו על משכורתה של התובעת בשלושת החודשים שקדמו ללידה השנייה היינו, משכורות חודשים 5/12, 6/12 ו- 7/12. התביעות מושא פסק הדין עניינן חישובי הנתבע. הצדדים הסכימו כי הואיל ומדובר בשאלה משפטית בלבד, יסכמו הצדדים על בסיס העובדות המוסכמות ופסק הדין שיינתן יחול על שני התיקים שבכותרת - תיק ב"ל 53270-04-13 שעניינו חישוב השכר לצורך גמלת שמירת הריון ותיק ב"ל 994-05-13 שעניינו חישוב השכר לצורך תשלום דמי לידה. העובדות המוסכמות הינן - א. התובעת ילידת 1977. ב. ביום 25.12.11 ילדה התובעת בת. ג. התובעת שהתה בחופשת לידה מיום 26.12.11 עד ליום 1.4.12. ד. התובעת שהתה בחל"ת מיום 2.4.12 עד ליום 25.6.12. ה. התובעת שהתה בשמירת הריון מיום 10.8.12 ועד ליום הלידה ביום 10.1.13. ו. ביום 10.1.13 ילדה התובעת בן. ז. התובעת הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון ולדמי לידה בגין הלידה השניה. ח. הבסיס לחישוב הגמלאות היו חודשים 5/12, 6/12 ו-7/12. 5. טענות התובעת בסיכומיה - א. בסיס החישוב לבחינת זכאותה לדמי לידה ושמירת הריון עבור לידת הבן מיום 10.1.13 צריך להיות 3 חודשי עבודה מלאים שקדמו לשמירת ההריון ולחופשת הלידה השניים. ב. לאחר הלידה הראשונה עבדה התובעת מיום 26.6.12 ועד ליום 9.8.12. הואיל והתובעת לא עבדה 3 חודשים מלאים בין שתי הלידות, הבסיס לחישוב הזכויות צריך להיות שלושה חודשי עבודה מלאים בהם עבדה לפני הלידה הראשונה, היינו חודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2011. ג. התובעת מודעת להוראות החוק אך מבקשת להתחשב בה בשל סמיכות ההריונות והעובדה שההריון השני החל במהלך שהותה בחל"ת אך עדיין במסגרת חופשת לידה. 6. טענות ב"כ הנתבע בסיכומיה - א. סעיפים 53 ו - 54 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995 (להלן - החוק) וכן תקנה 2 א' לתקנות הביטוח הלאומי (אמהות) התשי"ד - 1954 (להלן - התקנות) קובעים את אופן חישוב דמי הלידה וגמלת שמירת ההריון כך שרבע השנה לעניין החוק הוא רבע השנה שקדם ל- 1 לחודש בו חל יום הפסקת העבודה. ב. בנוגע ללידה השנייה מיום 10.1.13 - התובעת שהתה בשמירת הריון בגין לידה זו מיום 10.8.12. רבע השנה אשר צריך להילקח בחשבון לצורך חישוב הזכויות הינו חודשים 5/12, 6/12 ו - 7/12, בדיוק כפי שנערך החישוב בעבור הלידה הראשונה מיום 25.12.11, אז רבע השנה שנלקחה בחשבון לצורך תשלום דמי הלידה היו חודשים 9/11, 10/11 ו - 11/11. ג. החוק והתקנות אינם מתירים לקחת בחשבון את החודש האחרון ולכן לא לקחו את חודש דצמבר 2011 בחישוב דמי הלידה בלידה הראשונה וכך גם לא ניתן היה לעשות בחישוב בסיס השכר לשמירת ההריון ודמי הלידה בלידה השנייה. ד. היוצא מן הכלל הוא כאשר יולדת עבדה חודש מלא וילדה ביום האחרון של אותו החודש ואז לוקחים בחשבון את אותו חודש או חודש אחרון. דיון והכרעה - המסגרת הנורמטיבית - 7. סעיף 48 בסימן ג' לחוק, העוסק בדמי לידה, קובע- "48. "היום הקובע" - היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה לדמי לידה; ולענין מבוטחת שזכאית לדמי הסתגלות מיוחדים ולא עבדה בהיותה בהריון כאמור - היום האחרון שבעדו השתלמו לה דמי הסתגלות מיוחדים בהיותה בהריון;" סעיפים 53 ו - 54 לחוק קובעים - "53. (א) דמי לידה ליום הם שכר העבודה הרגיל של המבוטחת, אך לא יותר מסכום השווה לסכום הבסיסי כפול 5, כשהוא מחולק ב-30. (ב) (בוטל). (ג) (בוטל). (ד) מדמי הלידה ומגמלה לשמירת הריון ינכה המוסד במקור מס לפי הוראות סעיפים 164 ו- 243 לפקודת מס הכנסה והתקנות לפיה וכן ינכה דמי ביטוח בשיעור הקבוע בטור ד' בלוח י'. 54. (א) שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 53, הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת, ברבע השנה שקדם ליום הקובע, בתשעים. (ב) לענין סעיף זה, "הכנסה" - (1) בעובדת - ההכנסה שממנה מגיעים דמי ביטוח, וכן הכנסה מדמי הסתגלות מיוחדים, למעט הכנסותיה כעובדת עצמאית אלא אם כן היתה זכאית לדמי לידה אילו היתה עובדת עצמאית בלבד; (2) בעובדת עצמאית - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א); (3) במבוטחת לפי סעיף 40(ב)(2) - ההכנסה ששימשה יסוד לחישוב דמי הביטוח בעד רבע השנה האמור בסעיף קטן (א), והכל לרבות אותו סכום שהיו מגיעים ממנו דמי ביטוח אילולא הסכום המרבי הקבוע לתשלום דמי ביטוח." תקנה 2 לתקנות קובעת - "2. (א) אם לרגל ההריון הפסיקה מבוטחת את עבודתה לפני היום שבעדו מגיעים לה לראשונה דמי-לידה, או לא שולם לה מלוא השכר לפני אותו יום, יחושב שכר העבודה הרגיל לענין סעיף 6 לתוספת השביעית לחוק לפי שכר עבודתה ברבע השנה שקדם להפסקה כאמור, או למועד שבו לא שולם מלוא השכר כאמור, הכל לפי הענין. (ב) לא שולם למבוטחת מלוא השכר ברבע השנה כאמור בתקנת משנה (א), מפאת מחלה, תאונה, שביתה, השבתה, חופשה, ימי אבל במשפחה, או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה, יחושב שכר העבודה הרגיל, לענין סעיף 6 לתוספת השביעית לחוק, לפי הסכום המתקבל מצירוף השכר שקיבלה ברבע השנה כאמור, עם השכר המלא שהיתה מקבלת לולא הפסיקה את עבודתה או אילו שולם לה מלוא השכר כאמור בתקנת משנה (א). "השכר המשוער" - לענין תקנת משנה זאת הוא הסכום המתקבל מהכפלת השכר הממוצע ליום עבודה, המשתלם למבוטחת ברבע השנה האמור, במספר הימים שבהם לא עבדה מהסיבות האמורות". ומן הכלל אל הפרט - 8. בענייננו, התובעת ילדה ביום 10.1.13 ושהתה בשמירת הריון בגין לידה זו מיום 10.8.12. לפיכך הנתבע לקח בחשבון, לצורך חישוב דמי הלידה להם היא זכאית, את שכרה ברבע השנה שקדמה ללידה - היינו חודשים מאי, יוני ויולי 2012. 9. בית הדין הארצי, בהידרשו לתקנה 2(ב) קבע - "תקנה 2(ב) מורה, איפוא, כיצד לחשב את הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדם ליום הקובע, כאשר מפאת הסיבות המנויות בתקנת המשנה 'או מכל סיבה אחרת שאינה תלויה בה' נבצר ממנה לקבל את מלוא השכר. הכוונה היא למנוע קיפוח בגובה דמי הלידה במקרה של הכנסה לא מלאה ברבע השנה הקובע מפאת עבודה לא מלאה, וזאת בגלל מצבים ש'נכפו' על העובדת, כגון מחלה. תאונה, ימי אבל, וכו'. 10. ובעניינו, הנסיבות בגינן לא עבדה התובעת בחודשים אפריל, מאי ויוני 2012 אינן נסיבות שנכפו על התובעת, אלא מדובר בחופשה ללא תשלום שנטלה מיוזמתה ולפי רצונה. משעשתה כן התובעת, הרי שיש להחיל עליה את תקנה 2 א הקובעת כי השכר הקובע לצורך חישוב דמי הלידה הינו השכר ברבע השנה שקדמה ללידה. 11. סוף דבר - התביעה נדחית. 12. אין צו להוצאות. לידהדמי לידהמשכורת